בתשובה לאפופידס, 04/02/25 17:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
>> לוויט טוענת ומציגה מסמך: תוכל להפנות אותי למסמך הזה? אם כוונתך לנייר שהיא החזיקה והקריאה ממנו בסרטון, אז לא ברור לי מה טיבו, ויכול להיות שזאת רשימה שהיא עצמה הכינה. בייחוד אחרי פרשת ה"קונדומים לעזה", אשמח לראות תימוכין חיצוניים כלשהם לדברים, למשל מסמכים של USAID. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לתהיות שאתה מעלה, אסתפק בשלב זה במה שציטטתי. עוד בנושא: ככל שנחשפים הסכומים והיעדים המגוחכים של סוכנות Usaid, גוברת הסערה בנושא בארה"ב ובכמה מדינות נוספות. נשיא אלסלבדור, פלסטיני תומך ישראל בנושא סגירתה המסתמנת של הסוכנות: מרבית הממשלות אינן מעוניינות שכספי Usaid יזרמו למדינותיהן כי הן מבינות לאן הכספים האלה הולכים. על אף שהכספים האלה מסומנים כמיועדים לתמיכה בפיתוח, דמוקרטיה וזכויות אדם, חלק הארי של הכספים הללו מתועל לקבוצות אופוזיציה, ארגונים בלתי ממשלתיים בעלי אג'נדה פוליטית ותנועות הגורמות לאי יציבות (שלטונית- א"ע). במקרה הטוב 10% מהכספים מגיעים לפרויקטים אמיתיים. השאר משמש כדלק למימון מחאות וחתירה תחת ממשלות שמסרבות להתיישר לפי אג'נדה גלובלית. עצירת המימון לסוכנות זו אינה רק תועלת לארה"ב אלא לעולם כולו - אבו עלי אקספרס קלאודיה שיינבאום הנשיאה הפרוגרסיבית של מקסיקו: זהו צעד חיובי שיסיים את ההתערבות בפוליטיקה הפנימית של ארצנו. כל סיוע זר שמגיע מאמריקה צריך להגיע בשקיפות. סוכנות USAID מימנה מספר פרויקטים במקסיקו ובכלל זה ארגונים בלתי ממשלתיים שהשתתפו בפעילות פוליטית בשם האופוזיציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> באשר לתהיות שאתה מעלה, אסתפק בשלב זה במה שציטטתי. אוקיי, הסתפקת, אבל אני יוצא מחילופי הדברים האלה לא כל כך מסופק :) תחת הכותרת "עוד משימושי כספי ה Usaid שנחשפו" כתבת "1.14 מיליארד דולר להקמת נמל ותחנת כוח בהאיטי לאחר רעידת האדמה ב 2010 - פרוייקט שקודם על ידי ביל קלינטון. דבר לא הוקם בפועל." אז טרחתי, גיגלתי קצת, ומצאתי את הכתבה הזאת מהגרדיאן מ-2019. זאת כתבה מאד ביקורתית על השלומיאליות והבזבוז של USAID בהאיטי אחרי רעידת האדמה. אבל: (א) אתה מוזמן לראות שם תמונה של קלינטון מבקר בתחנת הכוח, כך שהמשפט "דבר לא הוקם בפועל" כנראה אינו נכון. (ב) הנמל אכן לא הוקם, אבל ע"פ הכתבה מדובר על "רק" כ-70 מיליון דולר שיועדו אליו (הרבה פחות מה-1.14 מיליארד שכתבת) ושלא ברור מה קרה איתם. זה היה סעיף אחד ברשימה (הכי גדול כספית, יותר מכל האחרים יחד). גיגלתי קצת גם בנוגע לכמה מהאחרים, וגם שם אני חושב שמצאתי אי-דיוקים. אולי יש מקום להיות יותר ביקורתי כלפי הדברים שמפרסם אבו עלי אקספרס, בייחוד לפני שמהדהדים אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אע"א קשור לזה? הוא תירגם צילומי מסך של הודעות נשיאי שתי המדינות שאותם הוא צירף ככתבם וכפיקסלם. זה מזכיר לי את הדיון הקונדומלי מלפני שבועיים. גם שם הובאו דברים מדוייקים. אלא שבמסגרת הניסוי לא חיפשתי הפעם מקורות חלופיים, כאלו שמקובלים על רוב המגיבים באתר כדוגמת ערוץ 11, 12, הארץ, NYT, Ynet וכד'. מאותו רגע, עצם פירסום הציטוט של לוויט זכה לתגובות מטיפוס מאוד מסויים, כאילו שדבריה כה תמוהים, שציון עצם העובדה שנאמרו קודם לאימות תוכנם, מטיל צל כבד על המצטט. אלא שכל אחד מן המתקיפים יכול היה לבדוק על נקלה שהדברים פורסמו בארץ ובעולם בעיתונים ובערוצים שמקובלים עליו. כך שהדרישה שצריך לחכות יומיים לפני פרסום הציטוט (לצורך בדיקה) מופרכת1 עיתונאית. זהו סוג של עוגן אגנוסטי (כלומר אדיש לנושא שעל הפרק ולדעתי עליו) בעל עמידות מסויימת להטיה אישית ומחנאית - במקרה זה: לדמיין שזה פורסם ע"י מקור החדשות המקובל עליך. לא מה היית חושב, אלא ממש לדמיין. אצלי שיטות כאלו ניפו הרבה שטויות2. באופן מחנאי ואירוני, הקצף יצא דווקא על ערוץ המחנה השני, למרות שדווקא הוא, ככל שבדקתי, נמנע מפירסום הידיעה. 1 אני עוד לא נכנס לציטוטים עלומים, דיווחים ושמועות שמתפרסמים כאן כל העת, עוד קודם שנבדקו והרבה אחרי שהופרכו 2 רבים כמובן סבורים שלא מספיק. הפרוידיינים שבהם מייחסים זאת למראות שנגלו לי מן החלון כילד, בחופשות הקיץ אצל הדודה צ'טרלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית תיקון טעות: איש לא דרש "לחכות יומיים לפני פרסום" (ואם זה הובן כך מדבריי, לא לכך התכוונתי). מגיב אחר קישר לינק שמראה שזה טעות שעתיים לאחר ההודעה שלך. כמה מסובך זה כבר יכל להיות? רוב הסיכויים שיכולת להגיע לזה בגיגול פשוט לפני שהגבת. שנית, אין דין "לוויט טענה" כפי שזה פורסם ב ynet, לבין "נשבע לכם שזאת אמת" והטון המלגלג בדיווח של מורג. לא ש ynet יוצאים פה טוב, לא טרחו לתקן את הידיעה. עוד תיקון טעות במה שכתבת: זה כן פורסם בערוץ 14 (שם השתמשו בביטוי "חשפה"). ובישראל היום. קשה לי לקבל את גישת הרף הנמוך הזו שאתה מציג כאן, לפרסם בששון כל רפש אקראי ואח"כ להתחבא מאחורי "זה ציטוט מדוייק". מה שפורסם בציטוט האחרון שלך מעלי אקספרס זה רפש שמטעה את קוראיו. אני לא יודע איזו אפשרות גרועה יותר: זה שאתה לא מבין שזה רפש מטעה, או זה שאתה חושב שזה בסדר להפיץ אותו כל עוד העתקת נכון את שם המצוטט ואתה "ממתין לבדיקת עובדות". אני חושב שראוי לעשות מאמץ גדול יותר לסנן מידע מטעה לפני שמפיצים אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 - טושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה אומר "גם שם הובאו דברים מדוייקים" אתה מתכוון לכך שהדוברת אכן אמרה את זה? חושבני שאף אחד לא חולק על כך, וקל לבדוק זאת ). מה שהכי לא מובן לי זה למה, אחרי שמתברר (כמעט) מעל לכל ספק סביר שהיא אמרה שטות (עפ"י הרבה בדיקת סוכנויות הידיעות החשובות) במקום להודות בכך שציטטת שטות - מה שקורה לכולנו מדי פעם - אתה ממשיך להתגונן מפני אנשי קש. ההיצמדות שלך ל"אמת דיברתי" כשה"אמת" מתייחסת רק לכך שציטטת במדוייק ולא לשאלה *מה* ציטטת, היא הדבר שהכי קשה לי להסתדר איתו. אני מניח שגם אתה מודע לכך שטראמפ ודובריו לא מעניקים לאמת משקל חשוב בשאלה מה ראוי להאמר - דוגמאות יש בשפע, למשל כאן False or misleading statements by Donald Trump [ויקיפדיה] (גילוי נאות" לא בדקתי). ספציפית לגבי ערך האמת של אותה אמירה, שאל את גוגל מה יש לו להגיד על "white house condoms gaza" ותוכל לשפוט. במקרה הטוב זאת שגיאה (עזה איננה אמא) שלא יכולה להעיד על זדון, אבל כמוך גם הבית הלבן לא הזדרז להודות בכך. השיטה שלך להשאר אובייקטיבי כביכול לגבי מקור הציטוט ("דמיין שזה פורסם ע"י מקור החדשות המקובל עליך"), שנשמעת יפה מאד מביאה אותך, לא פעם ולא פעמיים לצטט כאן ידיעות מופרכות, בדיוק מה שהיה קורה לכל אחד שהיה נוקט בשיטה הזאת בקשר לידיעות ב"תיק דבקה" ז"ל, למשל, או לערוץ 14 על הנהגות המבועתות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תגובה 776625. באשר לשאר - עם חלק מן הדברים אני מסכים (טראמפ, לפעמים), בעוד שהתגובה על חלק האחר דורשת מאמץ מסויים (התנסחות, דוגמאות, בדיקות חוזרות). אולי בהזדמנות אחרת. באשר לקישור, שמתי לב שלפעמים אתה מקשר לערך מויקיפדיה האנגלית באמצעות התג "ויקיפדיה" במקום "wikipedia", מה שמוביל לערך עברי שאינו קיים. במקרה זה צ"ל, אחרי הורדת הקווים הנטויים: \<wikipedia False_or_misleading_statements_by_Donald_Trump\>
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לקישורים אתה צודק, תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה ''נדקרתי'' דוקא מזוטא שולית בתגובתך. אולי מפני שאני תופס עצמי כאגנוסטי בענייני אלוהים, הפריע לי הקשר שעשית בין אגנוסטי לאדיש. לשמחתי הצנועה מתברר שגם כאן לא דייקת. האטימולוגיה של אגנוסטי אינה קשורה לאדישות, אלא לגנוסיס, ידע ביוונית. האגנוסטי הוא זה שאינו יודע ולא זה שאדיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. ראו ערך Thomas Henry Huxley. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |