בתשובה להאייל האלמוני, 07/10/24 12:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צודק. אפשרות לגיטימית. לפחות בטווח הקצר בינוני למדתי שיש לאופציה הזאת יתרונות מסוימים. האויב נשחק מכוננות ספיגה לאורך זמן, אזפגיעה בכלכלה עקב כוננות ספיגה לאורך זמן. התמודדנו עם זה יפה על ידי חציית קו אדום נוספת לפני התגובה של הצד השני. נראה לי שהאיראנים לא יקחו את הסיכון אבל מה אני כבר יודע.. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פעם היתה בישראל ממשלת ימין מלא מלא, והממשלה הזאת עמדה במתקפה חסרת תקדים של כ-40 טילים שטסו כל הדרך מעיראק. בתגובה החליטה ממשלת הימין המלא מלא... שלא להגיב. והשמש שקעה, והשמש זרחה, והעולם המשיך להסתובב סביב צירו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשז, הקואליציה האזורית הטילו וטו על כל פעולה של ישראל נגד עיראק. מה עניין של ימין מלא-מלא לסיטואציה דאז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך תודעה של עבד? קואליציה של ממשלות זרות לא יכולה להטיל וטו על מעשים של ממשלה עצמאית וגאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עולה חדש? לא עדכנו אותך שישראל היא מדינת חסות של ארה״ב עשרות בשנים עד עצם היום הזה? וכן, לעם היהודי יש תודעה של עבדים שמנסים להשתחרר ללא הצלחה ניכרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זה עם חרא, אי אפשר לעשות איתם שום דבר'' אמי נחרדה כששמעה זאת מד''ר אלדד שייב, לא על המהות אלא על השימוש במילה ''חרא'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני נבוך לאמר את המילה 'חרא' מול בני משפחתי ואפילו מעבר לכך. זאת מילה מסריחה. הייתי מאמץ את ה-שיט, אבל אני מעדיף את העברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם זה שידור חי אנחנו לא אוכלים חרא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וַיְהִ֨י רָעָ֤ב גָּדוֹל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן וְהִנֵּ֖ה צָרִ֣ים עָלֶ֑יהָ עַ֣ד הֱי֤וֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר֙ בִּשְׁמֹנִ֣ים כֶּ֔סֶף וְרֹ֛בַע הַקַּ֥ב חרי דִּב־יוֹנִ֖ים בַּחֲמִשָּׁה־כָֽסֶף׃ זה היה הנימוק המנצח בתיכון על השאלה האם מילה תנ"כית יכולה להיות מוקצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בניסוח אחר - עדיף לכם יונת שלום, אחרת תאכלו חרא של יונים. ——— טוב, לא בדיוק את החרא, אלא את הזרעים שנותרו שלמים בתוך החרא. דיימונד כבר לימדנו על המחראות שהפיצו את הזרעים בעולם באמצעות היונים/ציפורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו ביסודי דוגמת הדגל היתה מילה אחרת, של מחלקת המזון רחב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודבר חדש למדתי, הביטוי חרא בלבן מקורו ביידיש ''דרעק דיליבן'' (החיים דרעק) מכאן תורגם הדרעק לחרא, אבל הליבן (חיים) הפך ללבן, וכך נשאר לנו לאכול חרא בלבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הה, לא ידעתי. חן חן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את הביטוי "דרעק מיט לייבר"1 (חרא עם כבד) ולא הבנתי אף פעם מה הוא רוצה לומר. כנראה גם הוא שיבוש של אותו ביטוי, אולי אפילו שלב ביניים בדרך לחרא בלבן. ____ 1 מופיע במערכון העולים החדשים של לול. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |