בתשובה לalucard, 23/03/23 22:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חיפשתי משהו אחר והגעתי לתגובה הזו שלך - "את הכאוס שיתגבר פה והקרע בצבא העם האויבים סביבנו (שגם רוצים ישראל עם משטר לא יציב) ינצלו כדי להוסיף משבר ביטחוני על המשבר החוקתי. וזה יהיה הממתק האמיתי אליו הקואליציה ממתינה." וואו. אין מדויק מזה. שלשה ימים אחר כך נתניהו פיטר את גלנט שהתריע בהודעה לתקשורת שהקיטוב בעם בעקבות המחלוקת על הרפורמה המשפטית מהווה סכנה מיידית לביטחון המדינה. המונים יצאו במחאה ספונטנית לרחובות, גרמו לראש הממשלה לחזור בו, ואני חגגתי את החזרה לשפיות. לא שפיות ולא נעליים. אני לא מבין איך התקשורת והציבור עוברים בשתיקה על ביזת הקופה הציבורית בזמן מלחמה. מבחינתי זה outrageous יותר מפיטורי גלנט. הגרעון בשמיים, ועל התקציב והמשק עדיין ממשיכים להכביד העלויות הישירות של המלחמה, ימי המילואים המרובים ומפוני הצפון, שלא לדבר על העלויות האסטרונומיות של השיקום וההצטיידות מחדש בעתיד. הורדות הדירוג על ידי סוכנויות הדירוג הן לא תחילה של תהליך אלא שלב מאוד מאוחר שלו, יותר חותמת רשמית בדיעבד למה שהשווקים כבר תמחרו מזמן. ועדיין הממשלה ממשיכה לשפוך את המיליארדים על המגזרים הלא יצרניים שהיא חפצה ביקרם. הכנת תקציב לשנה הבא היא reality check. לכן הממשלה נמנעת ממנו. בכירי אגף התקציבים ונגיד בנק ישראל מתריעים ונובחים, והשיירה עוברת. הם אפילו לא צריכים להסביר את עצמם. אין דיונים על תקציב 2025, והם אפילו לא מצטדקים. בכלכלה כשהציבור מרגיש את המשבר הכלכלי זה בשלב מתקדם, כשעסקים נסגרים ואנשים מפוטרים. אבל המשבר כבר כאן, והממשלה לא רק שלא מנסה להתמודד איתו, אלא ממשיכה לשפוך שמן על המדורה. כן, אני יודע, זה לא באג- זה פיצ'ר. זה עדיין משגע לי את השכל. אני עדיין משוכנע שהם יפסידו את הבחירות הבאות, ככל שיהיו, אבל הנזק שהם גורמים בינתיים הוא עצום. אפילו רפובליקת בננות צריכה תקציב. שנים באיחור אני מבין לעומק למה התכוונו אלה שאמרו שהמדינה מתנהלת כמו שטעטל. אני לא יודע איך השטעטלים התנהגו באמת, אבל מה שיש לנו כאן זה יותר גרוע מרפובליקת בננות. זה פשוט לעצום עיניים ולקוות לנס. הקטע הוא שגם כשהנס מגיע (תגליות הגז, למשל) צריך להשתמש בו ולא להמשיך לעצום עיניים ולקוות לעוד נס. כמו הבדיחה על ההוא על הרפסודה בלב ים שמתפלל לאלוהים שיציל אותו, אנחנו טובעים מבחירה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה מפני שהבג"ץ, היועמ"ש, מנהלי המוסד והשב"כ, בכירי אגף התקציבים ונגיד בנק ישראל אינם מנהלים את המדינה. הם פקידים נבחרים. כל זמן שאין לעמדה שאתה מציג, מייצג פוליטי בדמות גוש של חברי כנסת נבחרים, הנ"ל יכולים לייעץ, להזהיר, לפנות לציבור ואף לבקש סעד משפטי. להטות את הגה הספינה הם לא יכולים. זו הסיבה שחשוב ליצור גוש מפלגתי מרכזי עם מועמד מוסכם לרוה"מ ולא להיות מיוצג ע"י קרעי מפלגות שאיש אינו זוכר מה הפריד ביניהם ואינו מבין על מה הם מסוכסכים. הדרך לפני הציבור שלנו גלוייה כעת לכל. זוהי צומת עם שלוש יציאות: לכבוש את השלטון, הגירה מרצון, או סרבנות (" נמות ולא נתגייס"). נגד אוייבים לא מפגינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמפריע לזה כרגע הוא, בין השאר, גיבורך אייזנקוט, | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מכובדי, עדיף בין חברים לא להשתמש בביטויים מקטינים כמו "גבורך". אפשר "מועדפך". אייזנקוט נראה לי המועמד המתאים ביותר עכשיו והסברתי בפרוט מדוע. איני מכיר אותו באופן אישי, אין לי ממנו שוב טובת הנאה אישית ולא טענתי שהוא משיח צדקנו. ב. למה ואיך הוא מפריע? הוא מונע איחוד בין המ"מ לישעתיד?. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם יש גוז מפלגתי מרכזי עם מועמד מוסכם לרוה"מ, איך זה עוזר? הוא עדיין באופוזיציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ראה מה קרה לדמוקרטים בארה"ב כאשר קאמלה האריס נבחרה. גם היא ממש לא הרשימה בתפקודה כסגנית הנשיא. ב. ישנה גם נקודת המבט העתידית. האם אתה משוכנע שננצח בבחירות? האם כנסת חדשה עם 20-30 מנדטים לליברמן, בנט וסער היא בבחינת ניצחון? ג. אם וכאשר יווצר מומנטום של ניצחון האופוזיציה, וככל שזה יהיה עוצמתי יותר, יגדל הסיכוי להפלת הממשלה. העכברים יתחילו לנטוש את הספינה הטובעת. ד. מה בעצם אני רוצה מגנץ? עמדתי כבר על חוסר יכולתו לשתף פעולה עם לפיד. גנץ גם אינו אוהב בחירות. הוא אוהב שממנים אותו ונותנים לו, בלי העסק המעיק והמלוכלך הזה של התחככות ורכישת אמונם של הפלבאים. ה. גנץ הצליח לפרוץ את התקרה של מפלגת נישה. אבל הוא לא רשם הצלחות פוליטיות נוספות בכנסת ובציבור. אני לא חושב שזה מקרי. במו אוזניי שמעתי אותו אומר שהוא "אוהב את מצביעי הליכוד". הסוד הוא שהוא לא אוהב או מזדהה אתנו. באותה מידה יכל להיות המועמד של הליכוד לרוה"מ, כמו גלנט, דיכטר ובוגי יעלון. ו. הבעיה העיקרית של אייזנקוט היא שהוא עשוי להתגלות כתאומו של גנץ. אם לא ננסה, לא נדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני שמעתי אתמול את שר האוצר מתראיין בתוכנית הכלכלית של גלי צה''ל בערב, והוא הפלייג בשבחי עצמו על ההתנהלות הכלכלית הנבונה, איך התקציב שעבר היה נפלא ואיזן בין כולם, ואף אחד לא התמוטט, וככה הוא ממשיך ומאזן את צרכי המדינה והמלחמה והוא ימשיך כך בהצלחה למרות המשמיצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פינת הקונספירציה: הימין מבין שהוא עומד לאבד את השלטון ונוקט בכוונה תחילה בשיטת האדמה החרוכה כדי להשאיר את הממשלה הבאה עם כלכלה מתמוטטת בנוסף לצרות הצפויות בתחום המדיני. באופן לא מקרי, השיטה גם מתאימה לפילוסופיה המדינית של מארי אנטואנט המקומית עם ה"תישרף המדינה" שלה, ולמירי רגב ודאי שאין כאבי בטן ממשבר כלכלי שלא יפגע יותר מדי בה עצמה. אם כך המדיניות המומלצת לאופוזיציה היא להכנס למשחק צ'יקן עם הממשלה ו*לא* להפיל אותה. נכון שכולנו נטבע ביחד, אבל צרת רבים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמדכא זה שהתגובה שלך נראית לי אופטימית להפליא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הימין עומד לאבד את השלטון? נראה לי שאחת התכונות העקביות של הדמוקרטיה זה הבוחר שמסרב לבחור/להכריע. השאלה היא איזה ימין, איזה שלטון ואם בכלל. עצם העובדה שהליכוד שהצליח בתוך שנה וחצי להחזיר את ישראל לשנות החמישים עדיין זוכה בסקרים ללמעלה מ-20 מנדטים היא מטרידה לא פחות מההצבעה לטראמפ. ההתמוטטות של הליכוד היא יותר פנימית מאשר חיצונית. הולך ונפער שסע סמוי בין המדיניות הרשמית של המפלגה לבין האג'נדות האמיתיות של בוחריה. ההצלחה המופלגת של BB בביצור ביטחון המדינה הופכת את הליכוד הישן לתפאורה מרופטת של הצגה שכבר אינה מתקיימת. השאלה היא מה יבוא במקומו? העובדה שהסקרים מלמדים שעדיין רבים אלו הסבורים שBB ראוי להיות רוה"מ יותר מאלו הסבורים שגנץ או לפיד ראויים, אומרת דרשני. מי כן ראוי יותר מBB לפי הסקרים? דווקא בנט. אותו פופוליסט, תואם BB, ורוה"מ כושל, שממשלתו כשלה באשמתו הישירה. החזון של ממשלה חדשה שתהחה מיוסדת על קואליציה מאולתרת של שברי מפלגות ובה בנט, סער וליברמן יאלצו לשבת עם גולן ומנסור עבאס, משום מה אינה מרנינה את ליבי. אם לתנועת ההגירה מרצון חסר הקש שיהפוך אותה מטפטוף לשיטפון, ממשלה כזו עשוייה לספק את הקש האחרון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, כי ממשלה נוספת של ביבי... בסביבה שלי זה הקו האדום להגירה, לפחות על פי השיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק ש"המשמיצים" הם בכירי האוצר ולמען השם- הנגיד1! איזה עולם חראם, חראם על העולם! (מתוך פסטיבל שירי דיכאון של הגשש החיוור, בשידור ישיר מבנייני האומלל). ___________ 1 אני לא יודע אם בסקר "באיזה ממוסדות המדינה אתה נותן אמון" מופיע נגיד בנק ישראל, אבל אצלי הוא במקום ראשון. מאז שנות השמונים התברכנו בנגידי בנק ישראל יוצאים מהכלל ברמה עולמית (חוץ מאחד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
________ מסכים בהחלט בקשר לנגידים, אם כי קצת פחות בקשר לתיפקוד הבנק, בעיקר מול הבנקים המסחריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. חוץ מהמקרה יוצא הדופן בו פישר הכריח את אריסון להעיף את דני דנקנר עוד לפני שהתגלה שהוא עבריין, ההתנהלות של בנק ישראל מול הבנקים הגדולים היא די רופסת. אבל- 1. המנדט העיקרי שלו הוא לא להיות הרשות להגנת הצרכן, אלא בראש ובראשונה לשמור על יציבות הבנקים, שלא יעשו שטויות. משבר מניות הבנקים ב 1983 היה כשלון מהדהד שלו, ומאז מצבנו טוב, ואפילו עברנו את המשבר הפיננסי העולמי של 2008 ללא שריטה. 2. יחסית לרגולטורים אחרים שפועלים מול החברות הגדולות, כמו רשות שוק ההון מול חברות הביטוח, הוא עוד בסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, אני מסכים לתאור הכללי. הטענה שלי היא שמרוב רצון לשמור על יציבות הבנקים הפיקוח על הבנקים חושב שהמצב בו בנק שמרויח 10 מיליארד שקל בשנה עדיין פועל רק במספר קטן של שעות ביממה, נותן ללקוח להמתין בטלפון במשך דקות ארוכות, מתנהג כמו סוחר בשוק בקשר לעמלות שהוא גובה1, מסרב לקבל את הוראת בית המשפט לאפשר פתיחת חשבון נאמנות גם לנאמן שאינו עו"ד או רוא"ח, וכו' וכו' עד בחילה - ובכן הוא חושב שזה מצב סביר. משום מה היד הנעלמה נאלמה במקרה זה, והפיקוח על הבנקים שותק. ____________ 1- אם מישהו מהקוראים טרם ניהל מו"מ עם הבנק שלו לגבי גובה העמלות, הוא זורק כסף לפח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם כבר, טיפ קטן לקוראים - מעבר בנק היום דורש ביקור קצר בבנק החדש. והם יודעים את זה. אז, למשל, אין סיבה לשלם היום אפילו שבריר אחוז על דמי ניהול תיק ניירות הערך שלכם. תתמקחו שיורידו לכם את העמלה הזו. זה כסף על הרצפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקור קצר בסניף של הבנק החדש או ביקור קצר באתר של הבנק החדש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי יש כזה ויש כזה, תלוי בסוג החשבון. זה מסוג הפעולות היחידות שאני עדיין מעדיף לעשות בסניף עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותם דמי ניהול נקראו פעם ''דמי משמורת'' כי תחילתם בימים בהם המניות המודפסות היו נשמרות פיזית בכספות הבנקים. מאחר שאין בכך צורך ההגיון הצרכני היה דורש לבטל את העמלות, אבל ההגיון הבנקאי אומר שיותר פשוט, ורווחי, לשנות את שמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך. ולכן אני שמח לחלוק את המידע הזה עם הצרכנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עדיין משוכנע שהם יפסידו את הבחירות הבאות. אני לא משוכנע כמוך שאנחנו נגיע לבחירות (ואם כן נגיע, שהן יהיו בחירות הוגנות כפי שהיה בעבר). יש סיכוי שנגיע ל״בחירות״ אחרי השלב של שינוי שיטת המשטר למשטר כלאיים. בתגובה הנ״ל הבטחתי לך שעוד לא ראינו כלום ושזה רק שלב א׳ של התוכנית. כרגע אני חושב שאני מגרדים את ההתחלה של השלב ב׳, עכשיו כשלוין מנסה להעביר מהלכים באמצע לחימה. אבל אני מתעקש וממשיך לראות שחורות - אפילו השביעי באוקטובר וכל מה שהגיע אחריו זה עדיין (לדעתי) בקטנה למה שצפוי לנו. (למרות שכולם מנסים לעשות צפצופי הרגעה) מלחמה איזורית איז קאמינג ולא יודע איך נצא (ומי יצא) ממנה בצד השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* שאנו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאני משוכנע שיהיו בחירות, התכוונתי ככל שיהיו בחירות סטנדרטיות. עד כה נראה שלא איראן ובטח לא ארה"ב מעוניינות במלחמה איזורית. לא כרגע. האמירויות מצרים וסעודיה נגד. גם חיזבאללה לא נראה מתלהב. ישראל, רוסיה וסין- לא ברור לי. לסינים כנראה זה משתלם. היחידים שנראים ממש בעד הם הח'ותים. אבל מלחמות קורות בלי שכל הצדדים המעורבים מעוניינים בהן. בהנתן תערובת מספיק דליקה די באירוע בודד שיצית פינה אחת כדי שהאש תתפשט במהירות לכל האיזור. האמריקאים מנסים כל הזמן לקרר את התערובת, ורק הח'ותים מנסים כל הזמן לחמם אותה. האם אתה חושב שעסקה עם חמאס תרחיק את סכנת המלחמה האיזורית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרחיק מאד, לפחות בטווח הבינוני. חיזבאללה אומר את זה בריש גלי כבר חודשים רבים. עסקה בדרום תביא בהסתברות גבוהה לשקט בצפון. זו אגב עוד אחת מהסיבות שנתניהו מטרפד אותה. הדבר שהכי מפחיד אותו זה סיום המלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם חושב שעסקה עם החמאס לא תמנע מלחמה איזורית (מעבר לדחיה של כמה חודשים) וגם חושב שעסקה עם החמאס זה רעיון רע בכל מקרה. המצב הנוכחי הוא לדעתי טרגדיה / עסק ביש. אנו מנוהלים על ידי הנהגה שאי אפשר לסמוך עליה ואופוזיציה שדורשת מדיניות מזיקה. 🤷♂️ אני לא חושב שיש רעיון אידיאולוגי בישראל שאני מזדהה איתו חוץ מהרעיון שישראל היא מקרה אבוד ושצריך לעוף מפה בהקדם האפשרי. לדעתי, עדיין לא הגענו לתחתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחודשים הראשונים גם אני הייתי נגד עסקה. להכנס בכח ולחלץ כמה שאפשר, כמו המדיניות של ישראל נגד הטרור בשנות השבעים והשמונים (הפיגוע במעלות, אנטבה, מטוס סבנה, קו 300 וכו'). אבל ככל שנוקפים החודשים וזה לא נעשה, אני כבר לא רואה ברירה. אי אפשר לתת לאזרחים ישראלים להנמק (להימק?) בשבי. חיילים זה חיילים, תפקידם לסכן את חייהם עבור אזרחים, אבל המדינה חייבת לשמור על חיי אזרחיה. תפקיד בסיסי שלה. כן, אני יודע, המדינה לא ממלאת הרבה מהתפקידים הבסיסיים שלה בשנים האחרונות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |