בתשובה לשוקי שמאל, 04/08/24 20:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני ממש לא מסכים עם הרף הנמוך לסטנדרט שאתה מציב. אפילו בארצנו הקטנטונת, אני טוען שאם תסקור בשורה את כל ראשי הממשלה (יאללה, גם שרי בטחון) שהיו פה, הרוב הגדול שלהם לא היה מעל הסטנדרט הזה. (ואגב, במושגים הליוצנטריים הציטוט הזה אפילו לא מתאר את נתניהו. החלק השני מיותר אצלו). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמצער אותי הוא שאתה כנראה יותר אופטימי ממני. אם לעשות פרפראזה על ברתולד ברכט: יותר קל להחליף מנהיג אחד מאשר חצי עם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מאמין בתאוריה ההליוצנטרית משלוש סיבות: א. התאוריה ההליוצנטרית היא עקבית לוגית. אבל היא מחייבת את BB, שהוא אדם אינטליגנטי מאד, להודות בפני עצמו שהוא מנוול. במציאות, דברים הם סבוכים יותר "אין אדם משים עצמו רשע". ב. אין ל-BB צורך למשוך זמן. מערכת המשפט עושה את זה בשבילו.כל המערכת זרועה סוסים טרויאנים ואופורטוניסטים כיפות ושביסים שזרעו בה גדעון סער ואיילת שקד. מי שצריך לחשוש מן המערכת הזו, זה אנחנו ולא הוא. ג. אני לא מוצא בהתנהגות של BB במלחמה האיראנית הראשונה (בואו נהיה קצת אופטימיים) משהו שלא ניתן להסבירו בשומדבר מלבד התאוריה ההליוצנטרית. בכל מקרה, המניעים הפנימיים של הנהגת המדינה פחות חשובים במצב מלחמה. חשוב מהם לתוצאות המלחמה הוא קיומה של איסטרטגיה ישירה ופשוטה המנחה את הצבא ומבהירה למפקדים ולחיילים כאחד את המטרות והיעדים. הצרה הגדולה היא שהעדר איסטרטגיה אחת כזו הוא built-in בממשלת ה-64. מה שיש זה טשטוש המאפשר דו-קיום של שתי איסטרטגיות שונות. אחת מהן (של בנחמין וסמארטץ') היא פשוטה וברורה, אבל בלתי קבילה על חלק משמעותי של העם והשנייה מסובכת מדי וקשה למכירה לעם. המצב הזה של העדר איסטרטגיה מוסכמת וברורה מבטיח כמעט בודאות שישראל לא תנצח במלחמה הזו. מלבד זה שהצהרה זו נכונה באופן אבסטרקטי יש שתי נקודות פרטניות הממשות אותה. 1. BB ואופיו מחבלים באיסטרטגיה שלו עצמו. האיסטרטגיה שהוא מציג (במעורפל מסיבות פוליטיות) צריכה להיות משותפת לו ולפחות למערכת הביטחונית. אבל BB לא יכול שלא לשחק משחק כפול ולבדל עצמו מן המערכת, מתוך תכנון להטיל עליה את האחריות במקרה של כישלון. במצב חוסר האמון והתקשורת בינו לבין המערכת הבטחונית, ספק אם הם מבינים את האיסטרטגיה וספק אם יש להם את המוטיבציה והעקביות להביא להצלחתה. 2. נניח שבדרך נס היעד של האיסטרטגיה יושג: הכפפת הרצועה למצב דמוי איו"ש. זהו הישג מפוקפק. אולי ניצחון בנקודות. בודאי לא ניצחון מוחלט. מנקודת מבט זו, המחיר הכבד שכבר שולם ומה שעוד ישולם, מעמיד את ההישג באור מאוד לא חיובי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה לארכיבאים / להפונז. מתי התחיל באייל העניין הזה עם שימוש ב-״התאוריה ההליוצנטרית״ בהקשר של נתניהו? בחיפוש פשוט, התגובה הכי ישנה שמצאתי היא תגובה 737326, אבל לא נראה שזה התחיל שם (כי זה כתוב עם הנחה כזאת שכולם יודעים למה מתכוונים כשמשתמשים בזה בהקשר של נתניהו). אני שואל, כי אני לא לגמרי מבין מהתגובה של שוקי מה בדיוק הדבר הזה שהוא לא מאמין בו. למשל - לא הבנתי מה בתוכן של ״התאוריה ההליוצנטרית״ מחייב את נתניהו להודות בפני עצמו שהוא מנוול. (לי נראה טריביאלי שהוא מנוול שלא מודה בפני עצמו שהוא כזה, בדיוק כמו מנוולים אחרים. קל לדמיין נתניהו שעושה הכל כדי לשמור את עצמו בשלטון, גם במחירים כבדים לישראל, אבל מתוך הנחת-אגו-מנופח שאופיינית למנהיגים מנוולים מסוגו. הוא לא המנהיג המנוול הראשון בהיסטוריה שהאגו המנופח שלו מבלבל אותו לחשוב שמשמעות נפילתו הפוליטית היא נפילתה של המדינה בה הוא שולט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפונז בטח יסביר טוב יותר מהי בדיוק התאוריה ההליוצנטרית (לדעתי תאוריה סוליפסיסטית קולע יותר). מבחינתי, התאוריה פשוט אומרת שהקו המנחה של כל מעשיו של BB הוא לדחות/לעכב ככל האפשר את ההליך המשפטי נגדו. לצורך זה הוא צריך להישאר רוה"מ ומלחמת דשדוש והתשה הנמשכת לאין קץ, היא דבר מצויין עבורו. אם המניע הזה היה כל כך חזק שהוא היה עובר את סף ההכרה שלו, קשה לי להאמין שהוא היה פועל לפיו. BB פשוט נבון מדי מכדי לא להבין את המשמעות. בכל מקרה, יש לו את האיסטרטגיה שלו, נקרא לה האיו"שית. יש לה את הרציונל שלה והוא פועל כדי לממש אותה. אם ברקע, זה גם תואם את אופיו הסוליפסיסטי, זה נראה לי פחות חשוב. צריך לשקול את האיסטרטגיה כפי שהיא ופחות חשוב המניעים. הבעיה היא, כפי שהסברתי בתגובה הקודמת, שסיכויי ההצלחה של האיסטרטגיה קלושים. וזה באמת קשור לסוליפסיזם של נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתאוריה הזאת (הכל קשור רק לענייני משפטו ועיכוב הדין) גם אני לא מאמין (וממה שאני מבין מתגובתו של הפונז גם הוא לא). מאיך שהפונז מתאר את כוונתו ב״התאוריה ההליוצנטרית״, אני חושב שזה דווקא קומפטבילי לגמרי עם איך שאני מבין את האיש ושזה ממש לא דורש מנתניהו לראות בעצמו נוול. ביבי, במהלך השנים, הצליח לשכנע את עצמו בכך שהסימולאקרה שהוא בדה (ביבי-מר-ביטחון-הראשון-לשמו-ואם-הדרקונים1) היא לא סתם איזו פיקציה לצורך קמפיין בחירות, אלא אמת לאמיתה2. אני חושב שבהתחלת דרכו הפוליטית זה היה פופוליזם תועלתני שהוא חשב שיביא לו קולות, אבל הוא התאהב ברעיונות עם חלוף הזמן. האמת היא שזו תופעה די סטנדרטית ולא מיוחדת לביבי. הוא לא המנהיג הסמכותני הראשון ולא האחרון בהיסטוריה שבודה דמות Savior לצורך גריפת אהדת ההמון ובשלב מסוים מתחיל להאמין להייפ של עצמו ולהאמין באמת שנפילתו הפוליטית משמעותה לא פחות מאשר נפילת האומה. ________________ 1 ועכשיו כשבעידודו אנשים יתחילו לברוח מהגיהנום שהוא מיצר כאן, אולי צריך לכנות אותו הראשון-לשמו-ואם-הדרכונים. 2 משהו דומה ל-Arc שעובר על דמויות כמו הייזנברג מ-Breaking Bad או על העורך דין מ - better call saul. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 באזינגה! אחלוק זאת עם משתמשי הדרכונים שסביבי, והם רבים מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 למעשה ה-ARC הזה של הייזנברג לא מחזיק מים לכל אורך הדרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם של סול, אבל אצל שניהם זה מחזיק לאורך רוב הדרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 נו, דומה. לא זהה. אם רוצים משהו יותר קרוב אז צריך להסתכל על דוגמאות מהעולם האמיתי שהדמויות בו קצת יותר הזויות. Xi, ארדואן, פוטין, טראמפ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלכל המאוחר ב 2019. ב 2020, כשממשלת הקורונה קיבלה כל מיני החלטות הזויות, הביטוי כבר היה כאן בשימוש נרחב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, או קצת לפני הקורונה או ממש עם תחילתה. אני גם רואה שקצת מתקשים או מפספסים בהגדרתה כאן. אבל עקב השעה המאוחרת אנסח אותה בתמציתיות: הנחת היסוד שלה זה שמה שחשוב בשיקולים של נתניהו - והוא היחידי שחשוב - זו טובתו האישית של נתניהו עצמו. הוא ההליו של הצנטרית. ולכן כל מיני אפיציקלים שמנסים לייחס לו שיקולים אחרים טועים קשות בחיזוי פעולותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לי יש הרחבה לתאוריה ואני חושב שזה לא סותר את התאוריה הקלאסית אלא משלים אותה. כשהכל סובב סביב טובתך האישית, לאורך כל כך הרבה שנים, המנהיג (שבד״כ כבר נהיה סמכותני יותר, זקן יותר, עם אגו נפוח יותר ודמנטי יותר) כבר לא יודע להבדיל בין טובתו האישית לבין טובת הכלל. הוא כבר באמת מאמין שטובתו האישית טובה לכולם. הוא באמת מאמין שמפלתו הפוליטית תהיה לא פחות מאשר חורבן לאומי וסכנה לאומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שכן או שלא. לי ברור למשל שטובתה של המדינה לא לנגד עיניו, ומבחינתו שווה מלחמה עם עוד מאה אלף נפגעים רק כדי לשמר את הקואליציה שלו. לכן לדעתי אתה עושה לו הנחה מרחיקת לכת. מבחינתו עדיף חורבן לאומי על מפלתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חולק על כך ש-BB הוא מקרה קשה של "המדינה זה אני". השאלה האם הוא מודע לכך שהוא פועל נגד טובת המדינה, היא שאלה קשה ופחות חשובה. השאלה הפרודוקטיבית היא מהי טובת המדינה ואיך מוכיחים זאת לרוב האזרחים. העניין כרגע הוא ש-BB מציג איסטרטגיה למלחמה שיש לה צידוקים מתוך עצמה ולאו דווקא טובת ה-BB ומפלגתו. המכשלה היא המחיר הגבוה והסיכויים הנמוכים להשגת היעדים. הסיבה לכך היא הניסיון של BB להגשים את האיסטרטגיה מתוך דו-קיום עם איסטאטגיה אחרת. וצריך להוכיח זאת לציבור. זה לא בהכרח שהתאוריה הסוליפסיסטית (אני ואפסי עוד) אינה נכונה. אלא שקשה מאד להוכיח אותה בגלל שטובת המדינה כל כך שנוייה במחלוקת. ודוק, חלק מתומכיו של ה-64 פועלים ממניעים של אגוצנטריות, תסכול ועוינות ל"שמאל" שגוברים אצלם על "טובת המדינה". זו עוד פינה הרומזת לכך שאתה מייחד ל-BB מאפיינים שדי נפוצים אצל הרבה אנשים. מה למשל מבדיל את BB מחה"כ החרדים המתנגדים לגיוס? מה מבדיל אותו מגנץ שהביא חוק גיוס שכעת אפילו הוא אומר שאינו משרת את טובת המדינה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה צודק , אבל זה לא משנה. קופרניקוס לא נכנס למניעים של כד"א. ניוטון עלה על כח הכבידה רק 200 שנה אח"כ. זה מה שיפה במודל ההליוצנטרי- הוא פשוט עובד, בלי להכנס בכלל לפסיכולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה בעצם מהאסכולה של: Shut up and calculate! :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. כשמשהו עובד1, אני לא חייב לשאול למה. במיוחד כאשר ה"למה" מאוד לא מוצא חן בעיני. במקרה זה אני מעדיף רק לעסוק בתוצאות של המודל ולטמון את הראש בחול בקשר לסיבות. _____ 1 מצליח לנבא. הראינו מספר פעמים שהמודל ההליוצנטרי הצליח לנבא יותר טוב מכל מודל אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המודל שלי יספק גם ניבויים שונים. למשל, אני צופה שביבי ילחם בכל הכוח ואף יהיה מוכן לשרוף את כל העולם ואחותו כדי להישאר בשלטון, גם אם מחר בבוקר יעלמו מהעולם כל ענייניו המשפטיים. בקצב בו המשפט הישראלי (לא) עובד, אני בטוח שאני אצליח להדגים לכם אמפירית את מוצלחות המודל שלי, לפני המאה ה-27. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה יכול לחזור על ארועים שמודל ההליו מסביר טוב יותר מאחרים? ב. זה ש-BB עשה דברים רבים לטובתו האישית ובניגוד לטובת המדינה אינו בגדר הוכחה מכיון שמנהיגים רבים עושים זאת. ובעיקר מפני ש"טובת המדינה" שנויה במחלוקת והיא הנושא העיקרי של הפוליטיקה. ג. להפריך את המודל יכל להיות קל. אם הייתי מוצא עניין בו BB פעל בניגוד לטובתו האישית ולטובת הכלל, היה זה בגדר הפרכה. לצערי, איני יכול לחשוב על משהו כזה. אין זה אומר שהמודל נכון או שהוא יכול לסייע בחיזוי בכלל. ד. לטעמי המודל הוא אבסטרקטי ולא שימושי. אני לא רואה את יישומו לחיזוי והערכה. האם יתכן שלמודלים המתרכזים באישיותו של ה-BB יש רציונל אחר? האם המרכוז הזה סביב ראשו של המנהיג הוא חייץ המפריד בין המגינים לבין ההכרה שחלק מבני עמם הישראלי הם אוייבים שלהם כמו הערבים, הפלשתינאים, הטורקים והאיראנים. ה. ישנם הבדלים איכותיים וכמותיים בין האיבה של אוייבים שונים, אבל בעיקרון יש משהו מאחד. במילים אחרות, מה שאני טוען הוא בסה"כ שלפעמים האוייב של אוייבי לא רק שאינו ידידי. לפעמים הוא טוייב בעצמו. לפעמחם צריך לשתף פעולה עם אוייבים. אבל אסור להיכנע לטעות של "אחדות" איתם. ו. הפגם העיקרי שאני רואה במודל הוא דווקא ברמת החיזוי וההכוונה. כאשר אתה מתרכז יותר מדי בראשו ואישיותו של BB, אתה מהמר על כל הקופה בהדחתו ומתעלם מן הצורך החשוב יותר של גיבוש ההתנגדות ופירוק חזית האוייב של ה-64. ז. אני מבין את אורח המחשבה הרל"בי. כאשר ספינה משייטת אל תוך קרחון, חשוב יותר להסיט אותה מן הנתיב מאשר לתכנן נתיב עם יעד שונה. הבעייה היא שהאנלוגיה הזו אינה שלמה. מה כאשר הסטת הספינה מחייבת תכנון נתיב חדש טוב יותר? הצגת אלטרנטיבה קבילה היא חיונית והכרחית להחלפת השלטון. ח. נניח שהמחמ"מ+ליברמן יכנסו לקואליציה הנכחית במקום הליכוד? האם זה יהיה לטובת המדינה בטווח הרחוק? החלפת הראש ללא גיבוש אידאולוגיה וערכים חדשים ותמיכה ציבורית היא חצי עבודה והחצי הקטן. ט. הרבה יותר קל להוציא את החרדים מן הקואליציה מאשר לתכנן ולהוציא לפועל מדיניות שתפסיק לסבסד ולטפח ציבור אירידנטי. קצת קשה לראות זאת כאשר אידיוט כמו גולדקנופ ממונה לשר השיכון, אבל השבתו למקומו הראוי במגזר החידוד והבדיחה אינה חשובה כמו חיסול החינוך לטפילות ואנרכיה בדמות החינוך החרדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו, יש לך דוגמה להבדל מעשי בין הדחת נתניהו לבין פירוק קואליציית ה־64 מבחינת צעדים נדרשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי. כניסת המחנה הממלכתי+סער+ליברמן לקואליציה הנוכחית במקום הליכוד. זו לגמרי החלפת BB, אבל לא פירוק קואליציית ה-64. כל עוד התומכים ישארו בעמדותיהם, זו רק תהיה הפוגה עד להפיכה חוזרת של הקערה. אבל יש משהו יותר חשוב מהצגת קונסטלציות חריגות. יש כאן עניין מהותי יותר. מצד אחד, צריך להציג איסטרטגיית התנגדות המבוססת על הזדנבות למחאת משפחות החטופים וטענות בלתי ניתנות להוכחה או הפרכה כמו טענות משפחת גולדין או טענה שגנץ/אייזנקוט יצליחו להחזיר חטופים יותר טוב. מצד שני, צריך להציג הקמת אלטרנטיבה פוליטית אחודה ואהודה לשלטון ה-64. ההבדל הוא שלא די בהחלפת אנשי השלטון. צריך גם להעביר קולות ממחנה היריב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כניסת המחנה הממלכתי+סער+ליברמן לקואליציה הנוכחית במקום הליכוד" הצלחת לבלבל אותי (או אולי את עצמך?). אתה מתאר תסריט בו נתניהו מקבל אמון מרוב הכנסת כאשר נתניהו מסכים לשלוח את המפלגה שהוא עומד בראשה לאופוזיציה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אחרי בחירות מוקמת קואליציה דומה להרכב הנוכחי כאשר הליכוד בחוץ וגנץ וימינה ממנו בפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי בחירות? עכשיו אני אפילו יותר מבולבל. שאלו אותך לגבי הקואליציה הנוכחית ולא על תרחישים של אחרי הבחירות הבאות (שמי יודע מה בכלל תהיה הקואליציה לאחריהן) ״ו, יש לך דוגמה להבדל מעשי בין הדחת נתניהו לבין פירוק קואליציית ה־64 מבחינת צעדים נדרשים?״ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלי היא שלא די בהדחתו של BB מן השלטון. חייבים לייצר קואליציה שלטונית רחבה ויציבה שתתנגד למדיניות הימין מלא מלא. יציבה, משמעותו יצירת רוב אלקטורלי שיתמוך בעמדה המתונה יותר. ויתמוך אין משמעותו באופן תאורטי אלא בהצבעתו הממשית בקלפי. תחזור רגע אחורה. טענתי המקורית היתה שלא די בתמרונים פוליטיים שיביאו להחלפתו של BB במישהו אחר. חייבים להגיע למצב בו רוב הציבור מתנגד לשלטון ה-64. אפשר לעשות זאת גם בלי בחירות, אבל אלו תסריטים סבוכים יותר. ואין טעם להשתבלל בחישובי מנדטים וחיזוי עתידות. העיקרון הוא החשוב. BB אינו אלא משרת. האוייב הוא האלקטורט של ה-64. לא מספיק להכות את השליח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כן. היו מספר מקרים שהמודל ההליוצנטרי ניבא יותר טוב מכל מודל אחר. התעסקנו בזה בקורונה. ב. זוהי ליבת המודל- אם נתניהו צריך לבחור בין טובתו האישית לבין טובת המדינה, בניגוד לכל ראש ממשלה קודם התשובה היא חד משמעית. ג. זהו, שאף אחד לא מצא מקרה כזה, ולכן המודל כל כך מוצלח. ד. מאוד שימושי. אתה יכול לחזות מה יבחר ראש הממשלה בהנתן דרכי פעולה שונות. ה. והלאה- לא רלבנטיים. אנחנו מדברים על מודל חיזוי שעובד להפליא. לא על להפיל ממשלה. אם אתה רוצה לטעון שנתניהו פסיכופת ושתשרף המדינה, או מגלומן שמאמין שהמדינה זה אני, או בובה של בני משפחתו הפסיכופתים, זה על אחריותך. המודל רק מנפק תחזיות, ולא כשל מעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בוודאי. מה שראשי מערכת הבטחון המכובדים גילו רק לפני שבוע - שנתניהו לא מעונין לשחרר את החטופים ולסיים את המלחמה בדרום, למרות שכל אנשי המקצוע טוענים שזה הדבר הנכון לעשות - המודל ההליוצנטרי חזה במדויק כבר בדצמבר, לפני שמונה חודשים. חיזוי די מרשים, בהינתן שלאנשים הכי בכירים ומנוסים המודל השגוי של המציאות עלה להם ביותר מחצי שנה של תחזיות שגויות. וזה עוד לפני שנזכיר מה זה עלה ועדיין עולה לנו, האזרחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי בינתיים אפילו אחד מאותם ראשי מערכת שבא בשם ובמלכות ומצהיר לציבור את מה שטענת. אם לדעתם מה שטענת נכון היה ראוי שיתפטרו ולא ימשיכו לשרת את ה-BB. אפילו גנץ ואייזנקוט שפרשו מן הקואליציה אינם טוענים ש-BB מתנגד לשחרור חטופים בעיקרון. זו טענה מוזרה בהתחשב בכך שהוא שותף לשחרור החטופים שהיה. הם אומרים ש-BB פועל בניגוד לטובת המדינה. הם לא טוענים שהוא יודע זאת ובכל זאת פועל כך. אני סבור ש-BB ישמח לשחרר חטופים בתנאים שלו. בכך אינו שונה מ-99% מן הישראלים. מהן אותו מודל שגוי שאותו הזכרת? אתה כותב כאילו העובדה שהחטופים אינם איתנו זה בגדול באחריותו של BB. לדעתי לפחות חצי מן המגיבים כאן לא חושבים כך. ואם באיילים ... אני מציין שוב שהמודל שלך תלוי המידת המודעות של BB לכך שמעשיו הם בניגוד לטובת המדינה. אם לא, אנו שוב בויכוח על מה טוב ומה לא למדינה. ואת זה איך תוכיח, אם אפאחד מן המקורבים למלכות לא יוצא וטוען זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם אמרו בקולם (המודלף) שנתניהו ויתר על החטופים ומונע עסקה והפסקת אש בדרום (וגם אמרו שזה מה שצריך מול האחון מצפון) משיקולים פוליטיים ולא עניניים. קשה להיות יותר ברור מזה - הם אמרו שנתניהו מסכן את המדינה במלחמה אזורית משיקולים אישיים. אין יותר ברור מזה. ואגב, ברור וידוע לכולם שכבר היו שלוש עד חמש הזדמנויות לעסקת חטופים מינואר, ונתניהו טרפד את כולן. וכמובן שהעסקה בינואר/פברואר היתה בתנאים הרבה יותר טובים לישראל מאשר זו של היום. אז עוד לחמאס היה מה להפסיד, היום כבר הרבה פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאיני חשוד בעיניך בחיבה ל-BB. וכמו כל העולם ואשתו, גם אני חושב שמצבו הפוליטי משחק תפקיד בעמדתו ביחס להסכם הפסקת האש. העניין הוא שאני רואה גם הצדקה עניינית לעמדתו. אם האיסטרטגיה המודלפת של BB ושל הממסד הצבאי-בטחוני היא להבטיח שליטה צבאית של צה"ל ברצועה לאורך זמן, אופן ותנאי הנסיגה בהפסקת האש הם קריטיים עבור הצד שלנו ואסור בשום אופן לתת לחמאס להכתיב את התנאים. שמעתי היום את אייזנקוט מתראיין בנושא. כדבריך הוא סיפר שכל הממסד הבטחוני הבטיח ל-BB שהוא יכול להבטיח את הנדרש בתנאי העסקה. בעניין זה ברשותך, אני עם BB ולא עם אייזנקוט. אחרי כל ההבטחות של צה"ל לנקות יעד X בתוך שבוע-שבועיים ואח"כ הדשדוש במשך חודשים ובסופו יציאה בלי להשיג שום הישג משמעותי מלבד ספירת גופות, יודע שצריך להיזהר עם ההבטחות של צה"ל. כאשר BB ומכונת התעמולה שלו זורעת חששות מכשלים, ביטחון מופרז וקונספציה בצה"ל, התרגיל די שקוף, אבל קשה לומר שצה"ל לא נתן לו סיבות לחשוש. בסה"כ הויכוח בינינו הוא על זוטי דברים, על היכולת של אדם לרמות את עצמו. הניסיון לימד אותי שכדי להיות שקרן טוב, ראשית כל אתה אמור לשכנע את עצמך בשקרים שלך. גם יכולת החיזוי של המודל מפוקפקת בעיניי, מפני שרוב בני האדם יודעים לשכנע עצמם שמה שטוב להם, טוב בשביל המדינה. יש כנראה כמה דברים שעליהם נסכים. ברגע מסויים בעבר או בעתיד, נתניהו יצטרך להתמודד עם ההכרה שחצי מהעם לא אוהב אותו ולא מאמין לו (ואני מדבר בלשון המעטה). כדי שמישהו יהיה פחות מתאים ממנו להוביל את ישראל במלחמה, הוא צריך להיות ממש גרוע. נראה שדעתו של נתנ' על האנשים שהוא שכנע את חסידיו להצביע עבורם, גרועה עוד יותר מדעתנו. החיזוי שלי הוא שבסופו של דבר יהיה לו מפגש עם האמת הקשה מבחינתו. לצערי אני לא חושב שהליכוד יתקשה למצוא לו מחליף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעבר הוזמנו קוראי האייל להשתתף בסקר של אונ' ת-א, זכיתי במקום רביעי וזה בלי אסטרונומיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוצה לרענן את זכרוננו במה מדובר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקר שבדק ניבויים שונים לגבי המלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הייתי משוכנע בשום שלב, וגם לא עכשיו, מה מנבא המודל ההליוצנטרי בנוגע לעסקת שבויים. מקובל הנימוק לפיו לביבי כדאי לסכל עסקה כי (1) בן גביר וסמוטריץ' יפרקו את הקואליציה ו(2) הוא צריך מלחמה מתמדת. אבל סביר בעיני לא פחות, אפילו יותר, ש (1) ביבי יוכל להשריד את הקואליציה גם עם עסקה (הפלת הקואליציה לא בהכרח טובה לשני הליצנים, והוא יכול לפצות אותם בכיוונים אחרים), (2) להמשיך מלחמה זה הדבר הכי קל בעולם באזורנו, ועסקת שבויים לא תשנה את זה, ובעיקר (3) עסקה תחליש בסדר גודל את המחאה נגדו, ו(אם הקואליציה שורדת) ההפיכה המשטרית יכולה לעבור בשניות.1 1 בהפגנות השבועיות, כשאני רואה כמה הן ממוקדות בשבויים, אני תוהה - ואם מחר יש עסקה, והקואליציה שורדת - אני אשמח, אבל מה אז - נפסיק להפגין? אנחנו עדיין נישאר במדרון התלול לאבדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אז? תמיד אפשר יהיה למכור קאפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי עסקה מאד מאד תקרב את סוף המלחמה. ובסוף המלחמה אמרנו שיהיו תחקירים, ומסקנות, וחס וחלילה לקיחת אחריות וועדת חקירה ממלכתית. לדעתי יהיה לנתניהו הרבה יותר קשה לחזור ללחימה עצימה - כולל בצפון - אחרי עסקה. כמובן שזה אפשרי, אבל אחר. ואכן, איום פירוק הקואליציה מסוכן מאד בעיניו. ואגב, אתה לא צריך לנחש, כי יש לנו כאן תיעוד של התחזיות ההליוצנטריות מלפני חצי שנה, ועובדה שהן צדקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא קצת מקדים את המאוחר? אני לא יודע אפילו לנחש אם תהיה עסקה או לא. לדעתי זה הרבה פחות תלוי ב-BB מכפי שאתה מניח והרבה יותר תלוי בסינוואר. ואת צפונות ליבו של הפסיכופאט הזה מי ידע? אם לשפוט ע"פ מה שמתפרסם על העסקה החזוייה בין חמאס לישראל, נראה שהעסקה טובה מאד לחמאס. בסופו של דבר סינוואר יצא מן המנהרה, יתקע דגל קטן על פני נוף ההריסות של רצועת עזה ויצהיר "אני פה". אם זה המצב, הרי שמדיניותו של BB נכונה וצריך לסחוט מן העסקה כל מה שניתן לקבל ממנה. ולא צריך להיות הליוצנטריסט בשביל זה. האם BB מעדיף שלא תהיה עסקה בכלל? אם לא תהיה עסקה לא נדע, מפני שלא נדע מי הכשיל את העסקה. לענ"ד BB צריך להיות מעוניין בעסקה מסוג כלשהו. עם עסקה ובלעדיה, הימין ניצב בפני דילמה שלא יוכל לחמוק ממנה. הסיכויים לטובת ישראל קלושים מאד כאשר מוביל אותה מנהיג ששליש מן האזרחים מתעב אותו ושני שליש לא סומכים עליו ולא מאמינים בו. המשך התמיכה ב-BB יציג את הימין כעוכר ישראל פאר אקסלנס וקרוב לודאי שגם יהיה התאבדות פוליטית מבחינתם. רק עסקה מסוג כלשהו יכולה לדחיין את הדילמה הזו ולהמשיך את נשף המסיכות לפיו BB הוא הנציג הנבחר של הישראלים. נקודה נוספת: שורות הימין בכנסת מלאות באידיוטים, תמהונים ונוכלים בכמות כזו שלא ידענו עד עתה. ההשקפה ההליוצנטרית בודאי תאמר שזה אינטרס של ה-BB להקיף עצמו בשוטים היודעים שהמדד היחיד בו הם נמדדים זה נאמנות לראש. מצד שני, יתכן גם שהנבחרים הללו הם תבנית נוף בוחריהם. לא כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחזיות של המודל ההליוצנטרי מסתמכות על תשובתו לשאלה מאוד פשוטה- בהנתן קונפליקט בין מה שטוב למדינה לבין טובתו האישית במה יבחר נתניהו? לכן תחזיותיו של המודל מוגבלות למקרים שיש קונפליקט כזה. ברגע שעוסקת חטופים תהיה לטובתו האישית של נתניהו (ויכול להיות שהרגע הזה מתקרב) לא תהיה שאלה. כמובן שעל פי המודל ההליוצנטרי פרטי העסקה לא חייבים בהכרח להיות אופטימליים לטובתה של המדינה. ע"ע גלעד שליט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אבל זו המכשלה במודל. הוא מסתמך על המושג האבסטרקטי והשנוי במחלוקת - טובת המדינה / טובת הכלל. מבחינת כללי המשחק הדמוקרטי, רוה"מ הוא הפרשן המוסמך של טובת המדינה. הסכם הפסקת האש עם החמאס הוא דוגמה מובהקת. אתה בודאי תסכים שטובת המדינה במקרה זה שנוייה במחלוקת. בפועל היישום של המודל אומר שאם BB עשה עסקה הרי שזה לא טוב למדינה ולהיפך. המודל שלי לא ממש רחוק מהמודל הסוליפסיסטי שלכם: היות והסיכויים של ישראל כרגע לא טובים בגלל שהמנהיג שלה שנוא על מגזר חשוב ולא ראוי לאמון בעיני רוב האזרחים, הפסקת אש היא האופציה הפחות רעה. במודל הזה BB יכול לצאת "טוב למדינה" באחת משתי אפשרויות. או שיצליח להביא הפסקת אש או שיצליח במערכה כולה בלי הפסקת אש (כאמור הסיכוי לכך אפסי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין העסקה הקודמת אני אציב את הגורמים בפונקציה אחרת- 1. האם עסקה על כל החטופים כולל הפסקת לחימה היתה לטובת נתניהו? 2. האם עסקה חלקית ללא הפסקת לחימה היתה לטובת נתניהו? 3. האם המשך לחימה ללא עסקה כלל היה לטובת נתניהו? לא להתפרץ. רק מי שלוחץ על הבאזר! כששואלים כך, מצמצמים (תרתי משמע) את טובת המדינה בתוך פונקציית ההחלטה והיא מתאיינת. _______ ואם מישהו עלול לחשוב שהתשובה בדיעבד שונה מהתשובה בזמן אמת הוא מוזמן לקרוא את התגובות ההליוצנטריות באייל שנכתבו בזמן אמת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה לכתבה הראשית היום בטמקא מצאתי סימן לכך שאכן הרגע מתקרב. אביא אותה כלשונה בקיצור ארהב תפסה צד נגדנו זה משא ומתן עם קאטר וחמאס שנגדנו בגלוי וארהב שנגדנו בסתר ושלחנו אנשי שמאל כמו אלון וראש הצבא איש שמאל וראש השבכ גם וכולם אומרים לנתניהו ש"ידעו להתמודד" בדיוק כמו שהם אמרו לו לגבי משוחררי שליט והחטופים במזל יהיה עשר משוחררים בעיסקה הזאת וכל השאר ידנו לאבדון ויש הפגנות ענק בארץ לאשר את העיסקה מיד ובכל מחיר בקיצור לא חושב שלנתניהו יש סמכות להחליט fsd לתגובה יש 4 לייקים.| 15.08.24 אני קורא כאן סימן חשוב לכך שעסקה תתבצע הפעם. ההוכחה- ביבי מראש כבר לא אשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שומע על העליות והמורדות במו''מ לעסקה ומתחזק בדעתי שעסקה תהיה. אלו (כולל ההצהרה של ראש הממשלה שלא בטוח שתהיה עסקה) סימנים שהמו''מ הפעם רציני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האופטימיות שלך מרשימה מאד. הלוואי עלי. אני לא רואה שום תמריץ לנתניהו בעד עסקה. להיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמריץ העיקרי נגד העסקה הוא שבלי עסקה יש סיכוי גדול למלחמה אזורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכנעת אותי שהמלחמה האזורית תתחיל כבר בימים הקרובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא מקדים את המאוחר. כי התחזיות ההליוצנטריות מדצמבר לא היו לגבי "האם צהיה עסקה ב-15 באוגוסט", אלא הן חזו היטב - את מה שלא עלה על הדעת של אף אחד אז אפילו בחלומותיו השחורים - שהחטופים יישארו חודשים רבים מאד מאד בעזה, והמלחמה תימשך ותימשך ללא תכלית אפילו חצי שנה ויותר קדימה. שום פרשן ומומחה בערוצים,משלא לומר הגמצים והאייזנקוטים, לא העזו להאמין שזה הכיוון של הממשלה. אפיציקלים נאיביים שכמותם. בכל פעם שביידן או אחרים בישרו בחודשים האחרונים ש'אוטוטו יש עסקה', ותוך שעתיים בשבת קודש נתניהו היה מפרסם הצהרה שמטרפדת אותה, הוא עקב במדויק אחרי המסלול ההליוצנטרי. ברמה מסוימת אפילו ההתנקשות בהנייה יושבת היטב על המסלול הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית לא אפיציקלי, אבל לא הערכתי נכונה את יכולתו של נתניהו לעמוד בלחצים חיצוניים. הוא בכל זאת תלוי בתמיכה אמריקאית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא, לא שאלת את השאלה הנכונה- היית צריך לשאול האם זה לטובת נתניהו לעמוד בלחצים האמריקניים :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נתניהו דה-פקטו סיים את המלחמה העצימה בעזה בינואר והוציא משם 95 אחוז מהכוחות - בלי להכריז על זה בתקשורת ולמנף את זה לעסקת חטופים - בגלל שהוא "עומד בלחצים חיצוניים"? זה כמו הבדיחה על ההוא שהוציא את הרגל מהמשבצת כשהשודד מרביץ לאשתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן שעל פי התיאוריה ההליוצנטרית לחצים אמריקאיים הם פקטור מאד חלש. מה כבר יכול לקרות, כמה אלפי ישראלים ייהרגו בגלל ירידת התמיכה האמריקאית? למי אכפת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאמריקאים, שיכולים להפסיק מימון. בעבר לחץ חיצוני על נתניהו עבד, לפחות חלקית. נתניהו הצליח כאן לשחק על הפחד שלהם להפסיד במערכה כולה. כלומר: הם ממשיכים לממן את ישראל של נתניהו כדי שבת החסות שלהם לא תפסיד. ונתניהו בונה על המשך המימון וממשיך להשתולל, בגבולות מסוימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. כי לאמריקאים, בניגוד לנתניהו, אכפת גם מאנשים שנהרגים במלחמות, אזוריות או מקומיות. ובמה נתניהו "הצליח" לשיטתך שעוזר למדינת ישראל ואזרחיה? בלנהל מלחמה כושלת ונסחבת שלא עומדת ביעדיה גם אחרי כמעט שנה? בלאבד את כל ההרתעה מול איראן פעמיים (באפריל וביולי) ולחטוף מהם מאות טילים עם סיכון למלחמת גוג ומגוג בשביל שני חיסולים עלובים? איפה אתה רואה "הצלחה"? יהיו שיאמרו שהכשלונות האסטרטגיים מאז 8 באוקטובר - אבדן מוחלט של ההרתעה מול איראן, ומול חיזבאללה, כולל פינוי חבל ארץ שלם שלא קרה כאן מעולם - חמורים פי כמה ממה שקרה ב-7 באוקטובר, שהיה מחדל נורא בפני עצמו. כבר שכחת איך בשבועיים הראשונים אחרי 7 באוקטובר ביידן תפקד כאן במקום נתניהו שהיה בהלם מוחלט? (לא מספיק בהלם כדי לא להזמין סקרים פוליטיים, כמובן). בעצם, בקריאה נוספת של התגובה שלך, אני מזהה שאתה מתאר את ההתנהגות של נתניהו כדומה מאד לאסטרטגיה של סינוואר - הוא 'משתולל' וגורם אסון איום לאזרחים שלו, כדי שמישהו מבחוץ יתמוך בו ויעצור אותו. ב'הצלחה'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא „כדי״ שיהיה מי שיעצור אותו. ציפיתי שהכוחות המרסנים החיצוניים יהיו חזקים יותר וחזקים מספיק כדי לכפות את הפסקת המלחמה, שפוגעת בהרבה אינטרסים. וטעיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, רבים קיוו לכך. מה שמפחיד בתיאוריה ההליוצנטרית, שב-5 השנים מאז הצהרנו עליה, התחזיות שלה נעשו חמורות (יש יאמרו הזויות) יותר ויותר כחלוף הזמן, וכל פעם שקיווינו שהיא תתבדה, נאלצנו להתאכזב קשות. אני זוכר היטב וגם חלקתי זאת עם סביבותי - לא בטוח שגם כאן מפורשות - שבחודשים הראשונים של ההפיכה המשטרית הערכתי שעד שלא ימותו כמה אזרחים, היא לא תיעצר, אבל לקראת ספטמבר הקודם כבר ההערכות שלי עברו למספר הספרות של האזרחים ההרוגים שיידרשו כדי לעצור את הממשלה הזו. בספטמבר כבר הגעתי לשלוש ספרות. ובאוקטובר התברר שטעיתי בספרה. עכשיו כבר ייתכן שטעיתי בשתי ספרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפך. מבחינת נתניהו, לוין, רוטמן ושות' ההרוגים רק מראים עד כמה ההפיכה המשטרית נחוצה. מבחינתם גם אם המדינה תחדל להתקיים זה יהיה בגלל בג"צ, המפגינים והיועמ"שית. מה שנדרש זאת פעולה אזרחית שתטלטל את המדינה. ה"בעיה" היא שהציבור הליברלי הרבה יותר ממלכתי ואחראי מהממשלה, ולהבדיל מהקואליציה שאין לה בעיה לאחתל את ההפיכה המשטרית בזמן מלחמה1, הליברלים לא רוצים לקרוע את המדינה בתקופה כזאת. _ 1 להפך, מבחינתם זה win-win - אם הציבור לא יתנגד ההפיכה תושלם דה-פקטו ואם יתנגדו אפשר יהיה לסמן אותם בתור בוגדים אנרכיסטים שמפגינים נגד המדינה בזמן מלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אפילו מסכים לזה. רק שהציבור כן אכפת לו מאלפי הרוגים. ראה את השפל אליו צנח הליכוד באוקטובר. רק שזה לא החזיק מעמד, כי נתניהו עשה מה שהוא טוב בו, והציבור זכרונו קצר. וגנץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. וזה היה צפוי מראש על פי המודל המורחב1 למודל ההליוצנטרי המצומצם. ________________ 1 המודל עליו אני מתעקש שבו ביבי לא רק עסוק בטובתו האישית / הישרדות פוליטית / התמודדות עם עניינו המשפטי, אלא ביותר מכך. הוא כבר זמן מה עובד ועושה מהלכים כדי להפוך לארדואן/פוטין ישראלי. לזה יש כוח הסברי טוב יותר (לדעתי2) למה שקורה בפוליטיקה הישראלית. 2 כמו שנאמר באיזו פרסומת בקולנוע שראיתי למשהו שלא הפנמתי מה הוא מפרסם: ״זו דעתי ואני שותף לה!״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקרוא להם המודל ההליוצנטרי הפרטי והכללי. אבל מאוד קשה לי לבלוע את זה שיש לנו נבל על כראש ממשלה. נרקיסיסט אני מקבל, פסיכופת? נו. נבל על? טו מאץ'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק משמעותי מהאסון בו אנחנו נמצאים זה שהאזרחים (וגם חלק ממנהיגי האופוזיציה ומערכת הבטחון) לא מבינים שמדובר בנבל על, וכל פעם שהם מתחילים להבין זה כבר מאוחר מדי. על זה שהם לא יצאו לציבור כבר ביולי 23, מגיע להם (לראשי המערכות) לעוף הביתה, ולא רק על ה-7 באוקטובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה ״נבל על״ בשום מובן או אופן. המסלול אל אוטוקרטיה זה כמעט בגדר קלישאה מספרי ההיסטוריה. זה לא משהו מספרי הקומיקס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות: ה״טו מאצ׳״ הזה הוא ממותה במיטה קלאסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כורעים ומשתחווים. מהו הקו המחבר את המשתטחים על הר הבית לאלו המתפרדים בהפרדה בכיכר דיזינגוף בת"א? אלו ואלו מתמחים בתחיבת אצבעותיהם בעיני הזולת. לאסוננו האנשים הללו הפכו למשכוכית ולרועים של הציבור הדתי-אמוני בארץ. לא חשוב איך בדיוק מתארים את BB ואיך בדיוק ממדלים את התנהגותו. אנו פשוט נובחים על העץ הלא נכון. ה-BB אינו האוייב. הוא משרת של האוייב. ולכן צריך להסיר את הדגש מן המלחמה בו אל הקמת אלטרנטיבה פוליטית פופולארית לשלטון החושך שלו. אם נמשיך לדשדש בביצה של הקויזלינג המתקרבן ומשפחתו המטורללת, לא ישאר לנו כוח להציע לו חלופה בת קימא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוגל אלפר היום בכתבה הליוצנטרית פר אקסלנס. משם: " מה אם זו בעצם מדיניותו הסודית, האסטרטגיה שגיבש עם עצמו להבטחת שלטונו? הרי העסקה הולכת וסוגרת עליו. הוא קיווה למתקפה איראנית משולבת עם חיזבאללה שתאפשר לו לפתוח במלחמה אזורית ותציל אותו ממנה. אבל שותפיו לתוכנית המטורפת באיראן ובלבנון — חמינאי ונסראללה — מתמהמהים. הטילים והכטב"מים מבוששים להגיע. הפסגה עוד יומיים. עדיין נותרו כמה מתנגדי נתניהו שמאמינים שבסוגיות ביטחוניות הוא מעדיף את האינטרס הלאומי על האישי. עורו, זו משאלת לב. נתניהו מוכן להקריב את החטופים ומטרפד עסקה. הוא מוכן להקריב חיילים ומנהל מלחמה מיותרת שחותרת ל"ניצחון מוחלט" דמיוני. הוא מקריב את תושבי הגליל ואת כלכלת ישראל. הוא מקריב את העתיד ומוכר אותו לחרדים. ועדת הצוללות קבעה באחרונה שהוא חשוד בהקרבת ביטחון המדינה. מהיכן האמונה התמימה שדווקא על הסטטוס־קוו בהר הבית הוא ישמור מכל משמר? מה בהתנהלות נתניהו בשנים האחרונות עשוי לבסס מסקנה כזו? התשובה היא כלום. תקשורת המיינסטרים מדחיקה את האמת באמצעות קניית הסחריר של נתניהו, והדחקת העובדה שהשר לביטחון לאומי מוציא לפועל את רצונו. המוקיון הזה משמש כאידיוט השימושי שלו. ולראיה, אפילו לבן גביר נדמה שהוא סורר ומורד. הוא לא. הוא פיון. נתניהו חייב מלחמה אזורית גדולה שתימשך שנים. זה המפתח להישרדותו הפוליטית, ליכולתו לכונן בישראל שלטון יחיד ולהגשמת חזונו המגלומני להציל את המערב מהאיסלאם הרדיקלי ולהבטיח את מורשתו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמו כל תיאוריה טובה שנותנת תחזית, לא עובר זמן רב והתחזית מתגלה כנכונה - הביקור על ההר תואם עם ראש הממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מספרים לBB כלום? מישהו צריך לספר לו שאם לא יפסיק את עליית היהודים להר הבית, כאן ועכשיו ועד להודעה חדשה, הוא ישא באחריות לכל מה שיקרה בעקבות הפרובוקציות של בנחמין על ההר. הוא ולא אפאחד אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הוא יישא באחריות''. מצחיק מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרי מיותר לומר שחלק מרכזי במודל הוא שלטון יחיד לנצח. לא לחינם קראנו למה למה שקרה כאן ''הפיכה משטרית''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 מצאתי. פרסומת לזמן אשכול עם עמנואל הלפרין - https://www.youtube.com/watch?v=uJnD2weySJ4 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נניח שהמחמ"מ+ליברמן יכנסו לקואליציה הנוכחית במקום הליכוד? האם זה יהיה לטובת המדינה בטווח הרחוק?" לטווח הרחוק אני לא מצליח לבנות שום תסריט למדינה שהוא גם אופטימי וגם ריאלי. התוכנית שלי לטווח הרחוק היא לנסות לשרוד את הטווח הקצר ולקוות לנס1. לטווח הקצר החלפת הליכוד תהיה מעולה. כל המפלגות שבקואליציה גרועות לאין שיעור יותר מכל המפלגות שאינן בקואליציה. ברור שבלי תזוזת דעות בציבור, כל קואליציה אלטרנטיבית תהיה רעועה, אבל תוכנית יותר טובה אין לי. אולי אפילו - אני נאחז בקש - תקופה קצרה של רגיעה ביטחונית תרגיע את המיליטנטיות של הציבור? 1 ואם יקרה נס וישראל תהיה איכשהו במצב יותר טוב מהיום בעוד X חד-ספרתי של שנים, יש לנו בעיות גלובליות. אני לא אופטימי עם משבר האקלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטרגדיה היא לא שהציבור מיליטנטי. המיליטנטיות היא הכרח בשכונה בה אנו חיים. הצרה היא שהמחנה הפוליטי הנכון ויתר עליה1 והשאיר את המיליטנטיות למחנה הפוליטי המשיחי והמטורלל. ______________ 1 בשל משאלת לב, מנותקת מהמציאות, שאם רק אנחנו נהיה פחות מיליטנטיים, אז האויב ירגע ויתן לנו לחיות פה בשקט יחסי. על פי הסנטימנט ש״הלחימה במזה״ת מתחילה בתוכי״ או משהו בסגנון. אבל מה לעשות שחגורת האש סביב ישראל קיימת בעולם האמיתי והיא לא נובעת ממצב נפשי שלנו. יש עוד שחקנים במזה״ת והם לא רוצים אותנו פה (או פשוט רוצים אותנו מתים), בלי קשר למה נבחר לעשות או מה אנחנו רוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאנחנו רחוקים מרחק חילוף שלטון אחד באיראן משיפור דרמטי בביטחון החוץ שלנו. אולי זו רק שגיאת פרספקטיבה שלי, אבל נדמה לי שבהשוואה לכל הניסים שאנחנו צריכים כדי לשרוד בחזיתות הפנימיות, חילוף שלטון כזה הוא קטן על הכוכבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיסטוריה מראה שהחלפת שלטון דיקטטורי שמוכן לחסל אלפים מאזרחיו כדי לשמור על כסאו היא קשה מאד. ואני מדבר כאן על איראן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יכול להיות סטייל גורב'צוב ודה קלרק, לא? ימות חמנאי, והאייתולה שיעלה אחריו יהיה במקרה בעל שאיפות אחרות? מה גם שלא ברור לי אם העימות עם ישראל עוזר או דווקא מפריע למשטר באיראן לשמור על עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שעוזר. אתה חי בדוגמת הדגל למשטר שכל התעמולה שלו, השקרית כמובן, זה שהוא יטפל באויבים החיצוניים וזה מצדיק כל הרס ונזק למערכות הפנימיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ז''א ברור שעוזר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשטר באיראן הוא אפילו לא השחקן הראשי. הציר-הסמכותני שמשחק ריסק מזרח תיכון נגד ארה״ב והמערב כולל כוחות כמו רוסיה וסין. חלק נכבד מהאתוס הלאומי-פלסטיני (כולל בחישתו בכת המוות הג׳יהאדיסטית) הוא משהו שעודד על ידי ברית המועצות במאה הקודמת. רוסיה בעסקים של תן/קח עם המשטר האיראני עד היום. הפרוקסים הג׳יהאדיסטים של איראן הם פרוקסים, אבל הם לא איראן. הם לא יתאיידו לפתע פתאום רק בגלל שהתמיכה מאיראן תעלם. יש מספיק גורמים במזרח התיכון ואף בעולם שרוצים לראות את מדינת היהודים נעלמת מהמפה וחושבים עליה אידיאולוגית כטעות היסטורית שצריך לתקן. הפרוקסים הללו כבר ימצאו ספונסר אחר. אין שום סימן בעולם האמיתי לכך שאנחנו צריכים להפסיק לחיות על החרב. משאלות לב זה חביב, אבל כדי להגן על החיים של הילדים שלך אין תחליף למטוסים, טנקים, פגזים, רובים ופצצות. מחנה השמאל צריך לחזור למה שהוא היה פעם. להושיט יד לשלום וליצור בריתות עם מי שמעוניין בכך? בוודאי. אבל יש (הרבה) שחקנים שרוצים אותנו מתים וזה לא ישתנה בגלל שיש לנו כוונות טובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אי פעם יהיה שינוי באיראן, זה יהיה למרות ולא בגלל ישראל. כבר כמעט שלושים שנה שישראל לא מניחה על השולחן שום חזון לשיתוף פעולה איזורי שיש לאיראן חלק בו, ואפילו סיכלה הסכם להגבלה (לא הדדית!) של ההתגרענות באיזור. גורבצ'וב לבד זה לא מספיק, צריך גם רייגן שידע מה לעשות איתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה המצב כבר שנים רבות וזה לא קורה. אז מה אנחנו מפספסים? דומני שהדרך לפיתרון החידה עובר במאמר חז"ל סדנא דארעא חד הוא. אנו מנסים להבין משהו על אנשים שאיננו מכירים או יודעים. הדרך לפרוץ את הקיר יכולה להיות להביט דוקא על אנשים שאנו יודעים ומבינים, על עצמנו. השלטון האיסלמי באיראן אינו כזה דמון שטני כפי שאנו מתארים לעצמנו כאן. לא מזמן למדנו שבמחי כמה שינויים לא דרמטיים אנו יכולים להפוך לרפובליקה איסלמית עם תפילין בעצמנו. יש באיראן כל מיני מנגנונים חברתיים וכלכליים שמחזקים את השלטון וכפי הנראה השלטון התאוקרטי שם נהנה גם מלא מעט תמיכה מבית. חוגים עירוניים של השכלה, ומעמד ביניים ומעלה מן הסתם חשים מחנק ושנאה לוהטת לשלטון החושך שם, ממש כמו כאן או בטורקיה, אבל הם לא מצליחים להתחבר לשכבות רחבות יותר בציבור כדי ליצור כוח מכריע שיטביע את שלטון האייתולות. שאלת את עצמך פעם איך זה שנשים חרדיות מצביעות בהמוניהן עבור הנהגה שמדכאת אותן ומועמדות חרדיות שמנסות לפרוץ את תקרת הזכוכית זוכות לאפס אלקטורט? הדיכוי צומח מבפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הנשים החרדיות בעד צורת החיים המדכאת הזו. ככה עובדת שטיפת מוח, ודת היא הידועה והמצליחה מכולן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואמר כבר לואי ה-14: "המדינה זה אני" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לואי ה-15 (אמסלם) אמר השבוע: "אני זה המדינה, מי אתם בכלל?". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(המיוחס משלנו שמדבר על המפגינים עם הרולקסים. לא ההוא ''האהוב'') | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |