בתשובה להפונז, 15/07/24 21:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי שההשוואה בין נתניהו לבין הרודנים שהזכרת אינה נכונה בהרבה מאד רמות. לדעתי יש קווי דימיון מסויימים למנהיג הנורבגי הקון קויזלינג. המנהיגים שהזכרת היו גנרטורים חזקים של ייצור רוע בחברות שלהם. נתניהו מבסס את שלטונו על מרבצים של רוע הקיימים בחברה הישראלית. קח למשל אדם כמו הרב אורי שרקי (אביו של הכתב יאיר שרקי). לא ממש סמן של קיצוניות בשבט הדתי. ראיתי בויקיפדיה שמתואר כהוגה דעות ותלמיד של הרב קוק (הראי''ה). שמעתיו היום טווה מעשיה על החזבאללה שמוסר ההשכל שלה היה שלפעמים מצווה להרוג תינוקות (כדי להציל יהודים וכל הרציונליזציות הצבועות המקובלות בחוגים האלו). במלחמות נהרגים תינוקות וצה''ל כנראה הרג כמה מאות רק במלחמה האחרונה. אבל אף אדם הגון לא צריך לעשות מזה מצווה או אידיאולוגיה. בודאי לא רועה רוחני והוגה דעות. הרוע בחברה הישראלי אינו אקראי ו''מתפרץ'' אלא מושרש עמוק עמוק בתודעה ובערכים של חלקים מסויימים בחברה הישראלית. נתניהו מנצל את הרוע הזה לצרכיו, אבל לא הוא יצר אותו, אלא הרב שרקי וגרועים ממנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לקרוא את הטקסטים של נתניהו ג'וניור ולומר שהם לא מייצרים רוע, זה פשוט מנותק מהמציאות. נתניהו ועוזריו מייצרים המון רוע, *וגם* מטפחים את זה שקיים בחלקים מסוימים מהחברה. גם שאר הרודנים לא המציאו את הרוע יש מאין, וטיפחו זרמים חשוכים שהיו קיימים בחברה שלהם קודם. כשלמדנו לבגרות על ה'סיבות לעליית הנאצים לשלטון', הן כללו עוד כמה סעיפים מעבר לשם המנהיג. בניגוד אליך, אני חושב שבחברה הישראלית עצמה יש הרבה פחות רוע באחוזים מאשר בכנסת ישראל. 64 הנבלות ששם לא מייצגים באמת את דעותיהם של יותר מחצי העם. מאות אלפי הלוחמים בעזה שיתפו פעולה ולחמו כתף אל כתף מהיום הראשון, מכל שכבות האוכלוסיה (חוץ מחרדים כידוע), כשבינתיים בירושלים מכונת הרעל הכפישה בעוז כהרגלה. אני חושב שגם אצל החרדים, לא כל האוכלוסיה שמצביעה ש"ס או דגל התורה באמת רוצה לסחוט מיליארדים במקום לתמוך בלוחמים והמפונים. גם שם ההנהגה הצושחתת רעה ומזיקה יותר מהציבור שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, נתניהו הצעיר הוא טפש ומרושע. באשר להשפעתו הציבורית, אני לא חושב שצריך להגזים. גם אני לא סבור שחצי מן הישראלים הם מרושעים. לכן כתבתי על מרבצים של רוע והדגמתי באמצעות הרב אורי שרקי שספק גדול מאד אם הוא אדם רע. ובכל זאת הוא חושב שזה תפקידו של רב בישראל להפיץ סיפורים המצדיקים הרג של תינוקות. יש כאן אידיאולוגיות של גזענות ואנטי-הומאניזם המפעפעות ומצליחות להרעיל לא רק אנשים שהם רעים מטבעם. מעבר לכך יש קבוצה גדולה של מה שאכנה המון (בהעדר ביטוי מדוייק יותר) הנשלטים ע"י תסכול, קנאה, פחד, אנוכיות, נקמנות, אמונות טפלות וטפשות. ההמון הזה הוא כקנים הנוטים ברוח ופעם הוא לצד זה ובפעמים אחרות לצד ההפוך. כך יוצא שלפעמים יש 64 מנדטים לצד האפל ולפעמים לא. אני לא חושב שלנתניהו הבכיר יש עד כדי כך הרבה השפעה על הציבור הרחב. קבוצת מעריציו גם היא סקטור בחברה הישראלית ולא סקטור גדול מאד. עושה רושם שרוב תומכיו רואים בו הרע במיעוטו. וחשוב לי לומר זאת שוב: הדמוניזציה של נתניהו לא תורמת למאבק בו. כאשר מציירים אותו כשטן הגדול, הדבר מכשיר אותו בעיני רבים. בבחינת הוא השטן של הצד שלי ובלבד שלא יהיה נמושה שאינה מסוגלת לעשות דבר בהצלחה. נתניהו הוא העטיפה שנבחרה בהסכמה רחבה ע"י ברית ה-64 לייצג את המחנה כולו. לדעתי ניטיב לעשות אם נלמד זאת מהם ונבחר גם אנו איש חזית (על משקל חזות) שייצג את המחנה שלנו ויחדד לאלקטורט את השאלה הניצבת בפניו: זה אנחנו או הם. לצערי, אני חושד שגנץ הוא במידה מסויימת תואם נתניהו, במובן הזה שהוא מייצג אותנו אבל תוכו נוטה יותר מדי לצד האחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא ספק חסר למחנה הליברלי מנהיג. יאיר לפיד תל אביבי מדי. גנץ פרווה מדי (וגם אחראי בעצמו ל 7/10) יאיר גולן נתפס כשמאלני מדי. ליברמן אפוף אבק שחיתות. אבל קואליציה של ארבעתם נשמעת לי לא רע בכלל. לפיד הזהיר מפני 7/10 יאיר גולן חילץ ב 7/10 ליברמן ניסה בזמנו להוריד את ראשי החמאס. הם לא נגועים במחדל. וגנץ הוא הצנטרום של הפיילה, אין מה לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנופיית הארבעה [ויקיפדיה] חוזרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין עדיין אלמנה של דיקטטור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא יכול לשים ועדה על סוס ולשים בידה דגל. אתה חייב לבחור אדם אחד ולסמן אותו כראש ממשלה. בדמוקרטיה, ממילא רוה"מ לא פועל בחלל ריק וכל הרסיסים שהזכרת ממילא יבואו לידי ביטוי. זה חייב להיות אייזנקוט שיוביל את המחנה ויציג לבוחר את השאלה האמיתית שמוצבת בפניו בקלפי. האם אנו הולכים לעוד סיבוב של ברית ה-64 או שאנו מחזירים את תא הפיקוד לישראל החילונית-ליברלית. גנץ ולפיד הוכיחו שאינם מסוגלים להתגבר על סכסוך אישי ולשלב כוחות למען המחנה. יאיר גולן הוא מייצג של השמאל הישן שאבד עליו הכלח ומלהג בלי סוף על שלום עם הערבים, כאשר המציאות היא שאין עם מי לדבר וזה לא נראה שהולך להשתנות. זה מסוג מחזות השווא (ע"ע השבת החטופים) שאמורים באורח קסם לפתור את כל הבעיות. אם היה משהו בכל הרטוריקה הזו, היה צריך לבחור מישהו שדובר ערבית ולא גנרל עם "דם על הידיים". ליברמן הוא פאשיסט, גזען ופופוליסט. וגרוע מכל הוא אפוף בענן של יחסים מפוקפקים עם אוליגרכים ושירותי הביון הסובייטים. איני מבין מה עולה על דעתך שאדם כזה ראוי להיות בכנסת. עדיף כבר גדעון סער. אי היכולת של המחנה להתארגן לחזית אחת מאחורי מועמד אחד במצב טוב (תסמונת ביידן) והסימנים ההולכים ומתגלים של נטישת המחנה לטובת הגירה מרצון, הם סימנים מדאיגים מאד לעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מובן התמיכה הנלהבת (והדי מוזרה) שלך (לה לא שותפים רבים) בעצם הבלתי מזוהה אייזנקוט והזלזול שלך במנהיגי המחנה האחרים (ובתומכיהם) זה לא חלק מהתופעה ״אי היכולת של המחנה להתארגן לחזית אחת מאחורי מועמד אחד במצב טוב״ עליה אתה מעביר ביקורת? למה רק ממך אי אפשר לבקש לסתום את האף ולתמוך בכל הכוח במנהיג שיש לך קצת הסתייגויות קנטרניות לגבי התפקוד שלו? לי זה נשמע שאתה מתנהג ממש בדיוק כמו כל שאר הפרטים במחנה עליו אתה מעביר ביקורת. אתה רץ בפניקה עם הקהל שרץ לכל הכיוונים, צועק על כולם בפניקה ״בלי פניקה! רק אייזנקוט!״ ומצביע אל אחד הכיוונים. אתה לא רואה שממעוף הציפור העמדה שלך לא נראת שונה במיוחד מזו של כל שאר האנשים בקהל המבוהל? אני נוטה להסכים עם האלמוני שטען פה איפשהו באיזה פתיל לגבי מצבה של החברה הישראלית (שבה ביבי זה רק הסימפטום ולא הדיאגנוזה). הגירה מרצון היא תופעה שלא נולדה בגלל שלמחנה חסר מנהיג. זו החברה הישראלית בכללותה שנרקבת לאיטה וזו את החברה הישראלית שאנשים רוצים לעזוב. התחושה הזו של ה״די נמאס״, היא הרבה יותר עמוקה מהקשקוש שהם ביבי, גנץ, לפיד או שאר החרצופים. התחושה הזו לא ממש קשורה לאיזה חמור בחרנו לשים עם איזשהו דגל על איזשהו סוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל תודה על ההתיחסות. אתה יורה כאן בכל התותחים ובכל החזיתות. אם אנסה לענות לכל הטענות (שאת חלקן אני מבין ואפילו מסכים), חוששני שנתפזר. הבעיה העיקרית שלי היא שלהבנתי בתגובתך יש ייצוג לא נכון של מה שכתבתי בלא מעט נקודות. למשל, לט טענתי שהירידה מהארץ קשורה בהעדר מנהיג לאופוזיציה ולא טענתי שצריך להתלכד מאחורי אייזנקוט כדי שהוא "ינהיג" את האופוסיציה. ולכן אגש למה שאני רואה כלב העניין, גם אם זה לא עלה בתגובתך. המצב הנוכחי הוא שהאופוזיציה הממסדית מפוררת ואינה מצליחה למצב עצמה ככתובת של כל מתנגדי הממשלה הנוכחית. יש כאלו המציגים זאת כאיסטרטגיה: נלך בכמה ראשים ונמצה את הקולות של כל הקצוות. נציג בתור אלטרנטיבה לנתניהו ועדה של בכירים וכך נעקוף את הבעיה של חוסר התאום ביניהם. לענ"ד לא מדובר באיסטרטגיה אלא ביח"צ שמנסה להפוך באגים לפיצ'רים. הוא נובע מחוסר היכולת של גנץ ולפיד לגבש חזית פוליטית משותפת. להערכתי זה לא נובע מחילוקי דעות אידיאולוגיים עמוקים אלא מחוסר יכולת להסתדר ברמה האישית. הביקורת וההצעה (המוזרה) שלי אינם מגיעים ממקום של פילוג וטהרנות בבחירת המוביל, אלא מתוך החשש שבגלל העדר הלכידות באופוסיציה, או שנפסיד שוב בבחירות או שנמצא עצמנו עם ממשלה בעלת רוב מצומצם הרתומה ליותר מדי סוסים שמושכים בכיוונים מנוגדים. במקום שהפשרה וההסדר יעשו עכשיו, הם יעשו במו"מ להרכבת קואליציה שלא יהיה לו סוף ותמיכת הציבור בממשלה תתחיל להתרוקן עוד לפני שהממשלה תוקם. גרוע מכך, אנו עשויים למצוא עצמנו עם ליברמן, סער או קונץ-פטנט אחר כרוה"מ. למיטב הבנתי, הקמת מפלגת מרכז חזקה והתלכדות מאחורי מועמד אחד מוסכם לרוה"מ, היא המהלך הנכון (ולא איזה אל מן המכונה שיפתור באורח קסם את כל הבעיות). אחת מן הרעות החולות בפוליטיקה הישראלית הוא חוסר היכולת לקבל החלטות טובות. תמיד נאלצים להסתפק במבנים רעועים שהוקמו כדי לפשר בין דרישות מפלגתיות מנוגדות, בבחינת סוס שתוכנן ע"י ועדה ויוצא גמל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |