|
||||
|
||||
קודם כל תודה על ההתיחסות. אתה יורה כאן בכל התותחים ובכל החזיתות. אם אנסה לענות לכל הטענות (שאת חלקן אני מבין ואפילו מסכים), חוששני שנתפזר. הבעיה העיקרית שלי היא שלהבנתי בתגובתך יש ייצוג לא נכון של מה שכתבתי בלא מעט נקודות. למשל, לט טענתי שהירידה מהארץ קשורה בהעדר מנהיג לאופוזיציה ולא טענתי שצריך להתלכד מאחורי אייזנקוט כדי שהוא "ינהיג" את האופוסיציה. ולכן אגש למה שאני רואה כלב העניין, גם אם זה לא עלה בתגובתך. המצב הנוכחי הוא שהאופוזיציה הממסדית מפוררת ואינה מצליחה למצב עצמה ככתובת של כל מתנגדי הממשלה הנוכחית. יש כאלו המציגים זאת כאיסטרטגיה: נלך בכמה ראשים ונמצה את הקולות של כל הקצוות. נציג בתור אלטרנטיבה לנתניהו ועדה של בכירים וכך נעקוף את הבעיה של חוסר התאום ביניהם. לענ"ד לא מדובר באיסטרטגיה אלא ביח"צ שמנסה להפוך באגים לפיצ'רים. הוא נובע מחוסר היכולת של גנץ ולפיד לגבש חזית פוליטית משותפת. להערכתי זה לא נובע מחילוקי דעות אידיאולוגיים עמוקים אלא מחוסר יכולת להסתדר ברמה האישית. הביקורת וההצעה (המוזרה) שלי אינם מגיעים ממקום של פילוג וטהרנות בבחירת המוביל, אלא מתוך החשש שבגלל העדר הלכידות באופוסיציה, או שנפסיד שוב בבחירות או שנמצא עצמנו עם ממשלה בעלת רוב מצומצם הרתומה ליותר מדי סוסים שמושכים בכיוונים מנוגדים. במקום שהפשרה וההסדר יעשו עכשיו, הם יעשו במו"מ להרכבת קואליציה שלא יהיה לו סוף ותמיכת הציבור בממשלה תתחיל להתרוקן עוד לפני שהממשלה תוקם. גרוע מכך, אנו עשויים למצוא עצמנו עם ליברמן, סער או קונץ-פטנט אחר כרוה"מ. למיטב הבנתי, הקמת מפלגת מרכז חזקה והתלכדות מאחורי מועמד אחד מוסכם לרוה"מ, היא המהלך הנכון (ולא איזה אל מן המכונה שיפתור באורח קסם את כל הבעיות). אחת מן הרעות החולות בפוליטיקה הישראלית הוא חוסר היכולת לקבל החלטות טובות. תמיד נאלצים להסתפק במבנים רעועים שהוקמו כדי לפשר בין דרישות מפלגתיות מנוגדות, בבחינת סוס שתוכנן ע"י ועדה ויוצא גמל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |