בתשובה לאביב, 27/05/24 2:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חלוקת הנשקים של בן-גביר היא חלק משמעותי אבל קטן מהסיפור. חלק נוסף הוא הכפפת המשטרה למרותו במקביל להקמת המילציות. בין שני החלקים יש כמובן סינרגיה אלגנטית. למשל, קישור: "בכירים במשטרה: ביאח"ה מעכבים את חקירת חלוקת הנשק מחשש שתוביל לחשדות נגד בן גביר. היועמ"שית אישרה לפתוח בחקירה נגד ארבעת אנשי לשכת השר במרץ, אך במשטרה טרם עשו זאת. מקור: החוקרים פוחדים שהשר יפגע בהם.". אבל הליצן (המסוכן) הזה בעצמו הוא רק חלק קטן מהסיפור. בזמן שמילציות אזרחיות קמות להן והמשטרה עוברת בנגביריזציה, עושה רושם שהצבא עובר ביביזציה1. וכל זאת כאשר ברקע יש רפורמה שקטה וניסיון לפוליטיזציה של מערכות ציבוריות. והכי גרועים? גנץ ואיזנקוט. ה-enablers האולטימטיביים. ולפיד מזנב מאחוריהם. אין אף אחד כשיר בסביבה שמראה סימנים של מוכנות ומסוגלות להוביל את ההתנגדות לכל השיט הזה. אין אפילו אף אחד שמראה סימנים של מודעות לקיומו ומשמעותו של כל השיט הזה. התנועה הפוליטית היחידה שמגלה סימנים (קלושים) של הכרה ומודעות היא מפלגת העבודה2(!), מה שרק מוסיף לייאוש הכללי. בתאוריה הכל עוד יכול להתהפך לטובה. הלוואי שהיו לכך סימנים, קלושים ככל שיהיו. 1 כחובב קונספירציות, אולי תעריך את סיפור המד"ב הבא: מה אם "סרטון ההמרדה" המטופש משלשום הוא לא טנטרום ילדותי של עבריין עם זמן פנוי, ואפילו לא הפקה מאורגנת של ספינרים מקצועיים מטעם המאפיה הביביסטית, אלא צעד מחושב שמטרתו המפורשת היא להכין את הקרקע ולהשריש את המנטרה "when push comes to shove הצבא צריך לציית לביבי ולא לאף אחד אחר" בתודעתם של כמה שיותר חיילים? 2 דרך חלק קטן מחבריה, כמו יאיר גולן וגלעד קריב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גנץ ואייזנקוט גרועים בהרבה מלפיד - כרגע הוא נואם בקפלן נגד הממשלה והם מחזיקים אותה בחיים בשם כסא העור שלהם או השד יודע מה. מילא גנץ העציץ, אבל מה יש לנתניהו על אייזנקוט שמאיים עליו כל כך מלפרוש, אחרי ש(גם) בגללו כבר איבד בן אחד במלחמה הכושלת הזו? אני לא מצליח להבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שגנץ ואייזנקוט מפחדים מביבי או ממשהו שיש למישהו עליהם. אני חושב שהם פוליטיקאים קטנים ועלובים שנלחמים על הרובריקה שהיא המרכז הקיצוני בישראל. הם מפחדים מהבוחר המתנדנד וזה הבוחר מהסוג הזה שאתה (כנראה) צריך לבוא אליו בטענות. אני מעריך שגנץ ואייזנקוט מעריכים שברגע שהם יוצאים מהממשלה, תהיה מגמה בסקרים של זליגת מנדטים. הם יעזו לבצע מהלך שכזה רק אם הממשלה תעשה סימנים משכנעים מספיק שהיא הולכת ליפול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערכתי הפסיכולוגית המפוקפקת: גנץ, אייזנקוט וגם גלנט הם קצת טיפשים, מאד נאיביים ו-"מערכתיים", ובעיקר מלאים בערימה בלתי-נדלית של חשיבות עצמית. הם משוכנעים שהם "שוכבים על הגדר" עבור ישראל, מהווים מגן-אנושי מפני הבנגבירים והסמוטריצים, ושאלמלא נוכחותם בעמדות מפתח בזמן המלחמה מצבה של ישראל היה גרוע בהרבה משהוא היום. אני משוכנע שהם גם צודקים במידה מסוימת, שבוודאי יש בידם דוגמאות טקטיות ואולי אפילו סמי-אסטרגיות לרוב שאין באפשרותם לחלוק איתנו מטעמי ב"ש וסודיות. אילו הם היו קוראים כאן, הם היו משתגעים מכפיות התודה לה הם זוכים כאן והעוול שאנחנו עושים להם. השכנוע העצמי שלהם קל, ואינו דורש יותר מידי דיסוננס קוגניטיבי מצידם. בהיותם מערכתיים וקונפורמיסטים בכל רמ"ח אבריהם, הם לא מסוגלים להעלות על דעתם אפשרות שבה המערכת נשברת עד כדי כך שהיא תופעל במלוא עוצמתה כנגד המשטר הישראלי ובפרט כנגדם. איך אפשר לדמיין זאת? מבחינתם הם-עצמם המערכת! זו אפשרות שלא נמצאת בכלל על הרדאר שלהם. וחוץ מזה, מלחמה. והם כולם גנרלים. למי יש זמן לפילוסופיה עכשיו. יאיר לפיד הוא סיפור קצת אחר. והוא אולי גרוע קצת פחות מהם, אבל לא בהרבה. אני משוכנע לחלוטין (ויש לכך הרבה ראיות) שהוא לא מבין את הסיטואציה יותר מהם, שאין לו פרופיל מהיכולת הדרושה להתמודד איתה, ושהעובדה שבמקרה יצא שהתנהלותו בחודשים האחרונים הייתה יחסית סבירה היא צירוף מקרים כתוצאה מכך שהחשבונות הפוליטיים הקטנים ושיקולי התדמית שלו במקרה הובילו למעשים שנראים בטעות כמו התנהלות רציונלית ועניינית. אבל לא היה מאחורי החלטותיו שום דבר חוץ מחשבונות פוליטיים ושיקולי תדמית, והוא עיוור לחלוטין לאופן בו המציאות משתנה סביבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ברור שחלוקת הנשק לאזרחים זה רק בורג קטן במכונה שבונים סביבנו. זה הרי עיקר הטיעון שלי לאריק - הם עדיין לא סיימו לבנות את הדבר אותו הם בונים ודחיפת ישראל עוד יותר עמוק לבור (הביטחוני והדיפלומטי) זה מה שהם צריכים כדי לסיים את המהלך של שינוי שיטת המשטר. לצפות שהממשלה הזאת תעבוד למען האינטרס הישראלי זה כמו לצפות להתחמם מקובית קרח. אני חושב שמה שהם עושים עכשיו זה רק עבודת הכנה למה שהם באמת מתכננים - עריפת ראשי מערכת הביטחון והחלפתם באלה שהם מחשיבים כ״משלנו״ (הם יתרצו זאת כטיפול במחדלי ה-7 לאוקטובר וכטיפול ב״דרדלה״ של צה״ל בעזה ובצפון). בשביל זה הם צריכים לאסוף עוד כשלונות (או ״כשלונות״) של צה״ל בזמן שהם מציגים את צה״ל כמי שלא ממלא את הוראותיו של מר-ביטחון ראש הממשלה ששמאלנים ״קושרים את ידיו״. החלפת צמרת צה״ל בבובות פוליטיות זה המהלך שיבטיח להם שקט מהמערכת הביטחונית בעת שינוי שיטת המשטר בישראל אל משטר הכלאיים. זה לא יהיה מט בשלושה מהלכים ואנחנו עדיין לא ב-Endgame, אבל לדעתי הם כן נמצאים במצב שניצחונם כמעט מובטח (בעיקר, לדעתי, כי רבים במחנה שלנו עדיין לא רואים או לא מבינים שזה מה שקורה כאן). גם אני לא רואה איזשהו סימן לכך שזה עוד יכול להתהפך לטובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הם כן נמצאים במצב שניצחונם כמעט מובטח (בעיקר, לדעתי, כי רבים במחנה שלנו עדיין לא רואים או לא מבינים שזה מה שקורה כאן)." שתי הערות: 1. ניצחונם כמעט מובטח גם מפני שיש להם רוב מוחלט בציבור היהודי. 64 המנדטים שלכאורה הושגו בעמל רב מפריעים לראות שבניכוי הבוחרים הערביים (10 מנדטים בבחירות האחרונות!), מפלגות משיח/כהנא/רבעובדיה/כוחכסףכבוד מקבלות נתח הרבה יותר גדול מ-64. את הקול הערבי ישאפו כמובן מתישהו או-טו-טו לפסול או להוציא מחוץ לחוק - טה-דם! הדיבורים שראיתי בדיון הזה על "זרמים מסורתיים" שאולי יחברו מחדש למחנה הליברלי, הם ריקים מתוכן. המסורתיים המזרחיים כמעט התאדו - ש"ס הימינה והתלאמה ולא חוזרת לאחור. והמסורתיים האשכנזיים/ציונות דתית יושבים ומביטים במעשי חבריהם הקיצוניים שלהם הצביעו. מביטים בעיניים כלות או בזעזוע או בעצב קל, מה זה משנה? הם לא עושים דבר והם נטולי כוח. בנט התיימר לייצג אותם אבל בינתיים רוב מי שהוא הכניס לכנסת הצטרף לגוש עם הטירוף בעיניים. 2. במחנה שלנו דווקא מבינים מה קורה כאן, אבל ממשיכים לעשות מה שעשו אתמול ושלשום, עוד הפגנה ועוד הפגנה, בתקווה שפרפורי הצפרדע בכל זאת יהפכו את השמנת לחמאה. כיוון שטביעה ללא מחאה היא לא אופציה מומלצת, אין לאף אחד רעיון אחר חוץ מאשר לשבור את הכד לגמרי. ולשבור אותו, קרי להיות הצד שפותח* במלחמת אזרחים, זו קפיצה מחשבתית גדולה מאוד - בלתי אפשרית עבור מי שממלכתיות היא נר לרגליהם. אין לי פתרון למבוי המדכדך הזה ואני מתנצלת בפני מי שציפה שיהיה גם סעיף 3 עם רעיון חדש. * או בעצם הצד שמכריז רשמית על מלחמה כזו, כי הצד השני כבר מזמן עושה גרילה נגד מי שבא לו, להנאתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסימיות הזאת לא מדברת אלי1. תמיד יש עוד אופציות ועוד סעיפים. למה להגביל את עצמנו? 3. לרדת מהארץ. 4. להצטרף לביביסטים. אם אי אפשר להביס אותם, נצטרף אליהם וכל הג׳אז הזה. אולי גם אנחנו יכולים לאהוב את ה-BB? למה רק לשלול? רק ביבי ואין מלבדו. 5. למות מטיל של חיזבאללה. מכל האפשרויות של המבוי המדכדך הזה, אופציה 5 נשמעת לי פחות ופחות גרועה ככל שחולף הזמן, אבל כנראה שאלך על אופציה 3 (למען הילדים). _______ 1 :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה ממש רוצה לא להיות פסימיים עד הסוף ולהיות בשמחה תמיד :-P , אז כן, יש היתכנות תיאורטית לתסריטים טובים יותר. למשל: 1. בלמי חירום - איכשהו, מישהם (לאו דווקא "מישהו" אחד), יצליחו לשים רגל מספיק חזקה על הברקס, לצבור או לקחת לעצמם כוח ולהטות את המגמות הקיימות לכיוון בעל תוחלת. משהו בנוסח "ממשלת הצלה" (ממשלת השינוי היתה ניסיון כושל לבצע זאת) שתוריד קצבאות לישיבות, תקבע לימודי ליבה, תאזן תקציבים שהוטו להתנחלויות, תשוב לחזק את המגזר הערבי וכולי. עם זאת, במצב היום, אולי אני טועה אבל דבר כזה יוכל לקום רק במהומה של הריסות הליכוד, אחרי לכתו של ביבי ובעקבות סחיטה חסרת פשרות של ארה"ב נניח. כמו כן אולי . 2. אקדח לרקה או שתתעשתו - ורסיה אלימה של סעיף 1, משהו בנוסח הפיכת שב"כ (אותו סירוב פקודה שהיו כאלה שציפו לו בתחילת התקופה של ההפיכה המשטרית). גם כאן יש כמה אופציות על הקשת אבל כולן קולנועיות למדי. 3. ברבור שחור -אחת המגמות שכולם חוזים בוודאות (מדמוגרפיה שפועלת לטובת החרדים ועד קריסת המוסדות הלאומיים) תתהפך בפתאומיות שאיש לא חזה בעקבות גורם חדש או תהליך סמוי. בני ברק תתמכר למשחק האישקוקה, המוני מתנחלים יתנצרו ויגורו ביוטה, מהומה על בחירת רב כלשהו תתפתח לפיצול ונטישה של המפלגות החרדיות, 10 מיליון יהודים אמריקאיים יעברו להרצליה ויצביעו ליש עתיד, לא יודעת מה. 4. שבע השנים הרעות - המשא יהיה כבד וכואב, הליברלים ייאנקו. אבל בינתיים המחנה המתון יותר יצליח לבנות את עצמו, המחנה הדיקטטורי יסתאב עד כדי שיתוק, ייפול כפי שנפלה החומה הסובייטית, וגלגל ההיסטוריה יסוב לו שוב והפעם לכיוון השני. גם זה קורה. עם זאת, צר לי לומר (בפייסבוק כבר יודעים, אז יש גבול כמה אפשר להסתיר זאת כאן. האייל זה כמו הדודה הוותיקה שהכירה אותך מגיל אפס ותתחיל לצקצק) שאישית בחרתי דווקא באחד הסעיפים שאתה הצגת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה״ב - בינתיים זה נראה שבקרוב נראה את הסרט ״טראמפ 2, הנקמה״. סרטי המשך הם בד״כ גרנדיוזים ומופרעים יותר ממה שקרה בסיבוב הראשון. אלוהימה יודעת מה צופן לנו העתיד בארץ האפשרויות המופרעת הזאת (שהמשוגעים של ישראל עדיין רק מתלמדים בהשוואה). באירופה - אולי בקרוב התחממות בין Nato לבין רוסיה. תרגילים של רוסיה הכוללים אימונים על הפעלת גרעין קטקטי כבר יש לנו. נראה שבאסיה גם לא יהיה פיקניק. בקיצור: עצרו את העולם, אני רוצה לרדת (אבל אלון מאסק עדיין לא הספיק לספק את התשתיות על המאדים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אי אפשר לרדת אולי יאשרו רק עצירה קצרה לצורך מילוי המימיות? (שמתי לב שבתגובה שלי נשאר זנב "כמו כן, אולי" ללא המשך, מה שממצה לדעת רבים את הסיטואציה כולה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת קצת אופטימיות/פרספקטיבה... אחרי שכתבתי בטעות גרעין קטקטי, שזה הרבה יותר חמוד מהגרעין הטקטי עליו חשבתי, נזכרתי במנטרה שתמיד מעודדת אותי. זה לא חשוב עד כמה העולם יכול להיות נוראי, הוא תמיד נשאר (לפחות קצת) מצחיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב לשמוע ממך. פחות מתחבר לפסימיות הזו ולכן אני מעתיק הודעה רלוונטית של משה רדמן מלפני חודש בערך (כרגיל ארוך מאד...) """ תמיד הכי חשוך, לפני עלות השחר ״תגיד איך אתה כל הזמן שומר על אופטימיות?״ שאלה אותי אישה נחמדה הבוקר בבית קפה, ״אין ברירה״ עניתי, ״עומדות בפנינו שלוש אופציות שהן בעצמם שתיים. הראשונה להיאבק, השניה לוותר ולעזוב והשלישית להתעלם, אבל בפועל התעלמות היא הלכה למעשה ויתור ועזיבה בלתי מוצהרת, אתה מספר לעצמך שיהיה בסדר אבל בפועל נפשית כבר ויתרת על המאבק ובכך על פרצופה של המדינה ועל עתידך ועתיד ילדיך כאן, כך שיש שתי אופציות - לוותר ולעזוב או להיאבק, מכיוון שהאופציה הראשונה אינה אופציה מבחינתי, אני חייב להיאבק״. היא חיבקה אותי והמשיכה לדרכה, לא לפני שהבטחתי לה שהמצב ישתפר ושהאסון שפוקד אותנו כבר חמישה עשר חודשים צפוי להסתיים בחודשים הקרובים. אבל אחרי השיחה הזו (שכמותה אני מנהל בשבוע עשרות ולפעמים מאות) משהו גרם לי לתהות - האם התשובה מספיקה? האם באמת הצלחתי להדביק אותה באמונה ובאופטימיות שלי? ת׳כלס אני לא בטוח… אז כתבתי לעצמי בנקודות למה אני אופטימי ולמה אני מאמין שמתוך החושך הגדול הזה יעלה השחר, יצאה רשימה ארוכה אבל אשתף בשלוש הסיבות המרכזיות כמו שאני רואה אותן: האופי הנחוש של הרוב הליברלי בישראל התגלה במלוא הדרו בחמישה עשר חודשים האחרונים, אני לא רואה איך אפשר להפסיד עם כל כך הרבה א.נשים ערכיים, אוהבי הארץ ונחושים. ההרס שממשלת נתניהו והכהניסטים גרמו בתקופה כל כך קצרה טילטל גם חלקים לא מבוטלים מאלו שראו עצמם חלק מהם. אנשי ימין ליברלים שהלכו אוטומטית עם ״הגוש״ נבהלו (ובצדק) מעומק התפיסות הקיצוניות, השחיתות והאטימות. גם אם לא כולם ישנו את אופי ההצבעה שלהם, אין ספק שהאמונה בצדקת הדרך ירדה והמשמעות היא שיש קרקע פוריה לציור מחדש של קו פרשת המים ומחיקה של הקו המדומיין והשקרי בין אוהבי יהדות לאלו שלא או בין ימין לשמאל ויצירה שמשקף הרבה יותר את המציאות - קו בין מי שרוצים מדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית, שווינית, משגשגת ומערבית למי שרוצים מדינת עולם שלישי משיחית - דתית עם אלמנטים פשיסטים. ההבנה שדווקא נקודה בה כל כך הרבה נהרס היא זמן אידיאלי לשיקום ובניה מחדש. אני רק מדמיין מה היה קורה אם ממשלה ליברלית תיאורטית הייתה פועלת בעשר - עשרים שנים האחרונות על מנת לחזק משמעותית את הדמוקרטיה הישראלית, להפסיק את לימודי ההסתה, ההשתמטות והבטלה על חשבון המדינה של חלק גדול מהחרדים, לעצור את ההתרחבות המסוכנת של התפיסות הכהניסטיות ומהלכים דומים בכאלו סדרי גודל. היא הייתה נתפסת כהזויה, כמחרחרת ריב ומדון, כממשלה ״לא מכילה״. אבל היום - אחרי שכל העם נחשף לחולשתה של הדמוקרטיה הישראלית, לסכנה של התפיסה המשיחית - כהניסטית (שאומנם מייצגת חלק קטן באוכלוסיה אבל לצערי חטפה את המפתחות של המדינה כולה), לבדלנות החולנית והמנותקת של העסקנות החרדית, לשבריריות של גופי ממשל כמו המשטרה, השב״ס, משרדי הממשלה וכו׳, היום כל ממשלה לא משיחית שתבוא תקבל גיבוי מלא מרוב העם לעשות שינוי עומק שיאפשרו לבסס כאן מדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית מתקדמת לעשרות שנים קדימה לפחות. ואם היא לא תעשה את זה - אנחנו נדאג להזכיר לה את הדרך עם לחץ ציבורי בלתי נפסק. יש עוד סיבות רבות לאופטימיות שלי, אבל אלו המרכזיות - העם מדהים ונחוש, קווי העבר השקריים הולכים ומטשטשים וזו הזדמנות לצייר אותם מחדש והחולשות שהתגלו הן קרקע פוריה לבנות מחדש, בלי פרות קדושות. מקווה שהפעם הצלחתי להעביר את האופטימיות במלואה, אבל חשוב לזכור כל זה מתחיל בבחירות, ובחירות יבואו רק עם מאות אלפי א.נשים ברחובות - אז כמו בכל מוצ״ש גם מחר ניפגש בקפלן ב-19:30 ובמוקדים השונים ברחבי הארץ, אנחנו מחממים מנועים לקראת פתיחת מושב הקיץ של הכנסת - מושב ההכרעה, היעד ברור - הכנסת צריכה לפזר את עצמה במושב הקרוב וישראל צריכה ללכת לבחירות לפני יום השנה לטבח. באהבה והצדעה, משה רדמן 🇮🇱🫡 """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! מעריכה מאוד (באמת) את הנחישות של רדמן ואת החזון. אני מקווה שהציפיות שלו לגבי "גיבוי מלא מרוב העם" לא נוצרו בתוך תיבת התהודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כנראה הדבר הכי חשוב שקורה היום זה הדיון בבג"ץ לגבי גיוס חרדים. ובתוכו, כמו תמיד - לך בעקבות הכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"פורום העסקים" הכולל כ-200 מאנשי העסקים המובילים בישראל דורשים מחברי הכנסת להודיע לאלתר על הליכה לבחירות. "לשם חילוצה של המדינה והכלכלה הישראלית מהמשבר העמוק נבחרי הציבור חייבים לקבל מחדש את אמון העם" צאו להפגין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גנץ פורש מהממשלה """ כדי להבטיח ניצחון אמיתי, ראוי שבסתיו, שנה לאסון, נצא לבחירות שבסופן תוקם ממשלה שתזכה לאמון העם ותוכל לאתגרים. אני קורא לנתניהו: קבע תאריך בחירות מוסכם. אל תיתן לעם שלנו להיקרע """ צאו להפגין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוקר טוב גנציהו. את ממשלת פח הזבל (היה מזמן) צריך להפיל. צאו להפגין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הנאום של גנץ והתמוגגתי. הרגשתי שהוא יצא סוף סוף מהביצה. למלם לא עוד! עוף גוזל! לא יודע מי כתב לו את הנאום אבל זה היה מושלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני זמן מה היית ביביסט לרגע ועבר לך מהר. עכשיו פתאום אתה גנציסט? פוליטיקאים צריכים לעשות מאוד מעט כדי להצליח להרשים אותך. לא יצא. גנץ זה עדיין דינוזאור בביצה. זה היה נאום בנאלי וצפוי של איש שתמיד עושה את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון, במן אופטימיזציה מרשימה של עשייה מינימלית במקסימום כוח. הלמלם הזה עוזר לנתניהו לקיים ממשלות כבר שנים. זוחל אל תוך ממשלות ואז זוחל מהן החוצה, עד לרגע הבא בו הוא יזחל שוב. התקווה לא מגיעה מהנאום הריק הזה. התקווה היא רק אם זה מהלך שכולל איזו ברית שנעשתה מאחורי הקלעים (אולי, למשל, הסכם עם ש״ס שהיא תהיה הבאה בתור לפרוש מהקואליציה). אחרת, זו סערה בכוס תה ולפוליטיקאי הזה עדיין לא מגיע שום קרדיט (אלא לגמרי להיפך). אולי הוא יעשה משהו בעתיד שאפשר יהיה להתמוגג ממנו (אני בספק), אבל עדיין לא התרחש אירוע כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט אופטימיזציה של המינימום - בחודשים האחרונים היתה לו אפס השפעה ורק כשלונות משותפים עם הקואליציה באי השבת חטופים ותקציב זוועתי. מה שכן הצליח לפני שפרש, זה לבצע השמדת ערך למנדטים בסקרים של המפלגה שלו. במקום לפרוש בפברואר עם 40 מנדטים, פרש ביוני עם 25. באמת פוליטיקאי מוכשר, מה יש לומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקופת שירותו של גנץ בממשלה מס' 37 היא בין התאריכים 12 באוקטובר 2023 – 9 ביוני 2024. בהתאם לנתוני רוב 1 3הסקרים העיקריים בין התאריכים הנ"ל, עולה (שוב) השאלה, באיזו מסגרת השינויים אצל גנץ מושפעים או משפיעים על המשולש הפוליטי - (ימין/מרכז) 'ליברמן/לפיד/גנץ', או שיש עוד חלקים מגוש ה-64 שנעים ושבים. הואיל ולפי הסקרים, אין שינוי משמעותי במצבם האלקטורלי של יש עתיד וישראל ביתנו, השאלה מתחדדת ביתר שאת. ------------------- 1 מעריב.. 42 43 40 38 39 38 38 36 39 39 40 38 36 40 39 41 40 36 35 33 32 30 31 29 31 32 30 29 25 27 ערוץ 11 33 30 30 29 29 27 ערוץ 12 36 37 35 37 37 37 35 33 32 31 29 25 ערוץ 13 37 38 37 37 39 34 30 30 2 ישראל ביתנו : אוקטובר 23 - יוני 24 מעריב.. 11-6 ערוץ 11 12-10 ערוץ 12 10-9 ערוץ 13 10-8 יש עתיד : אוקטובר 23 - יוני 24 מעריב.. 15-15 ערוץ 11 14-14 ערוץ 12 13-15 ערוץ 13 15-15 3 בהתחשב בנסיבות המקומיות והמיוחדות, נתוני ערוץ 14 לא מובאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערב ע12 ו-11 יפרסמו סקרים שנעשו לאחר פרישת גנץ. אב״ג וליברמן מסוקרים לדעתי בחסר. יתכן והערב יהיה תיקון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן ליברמן התחזק בסקרים ל 12-13 יש עתיד יציבה על 14-15 מפלגנץ בערך 23 והליכוד בערך 20 בן גביר יציב על 9-10 ש"ס 10 החרדים 7-8 סמוטריץ' עכשיו עובר עם 4-5 העבודה-מרץ ביחד 9. מרץ לבד לא עוברת. רעם ותעל עוברות שתיהן כ'א 5. סער לא עובר. מה שמדהים אותי זה שבן גביר וסמוטריץ' שומרים על כוחם האלקטורלי מהבחירות האחרונות למרות שכווולם רואים איזה ליצנים הם. טוב, כנראה שלא כולם. סה"כ 32 מנדטים למפלגות דתיות. בדיוק כמו בבחירות הקודמות. לך תבנה מדינה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. קשה לדעתי לאבחן את אב"ג כי הוא זה שאמור לקלוט חלק ממצביעי ש"ס או הליכוד. אותי מעניין היה לדעת האם הליכוד 'מפסיד' מנדטים יותר בגלל הרפורמה או בגלל המלחמה. ישנה חלוקה בין תוצאות הבחירות מ-12/2022 ל-06/10/23 או מתאריך 07/10/23 לעכשיו. בראשון אתה רואה את ההשפעות האזרחיות (מחאה) ובשני אתה רואה את ההשפעות הביטחוניות (חרבות ברזל) שיכול להיות שכוללות גם חלק מספיחי המחאה. הליכוד : ע11 - 32>27>22 - 10 ע12 - 32>28>19 - 13 ע13 - 32>26>20 - 12 יש עתיד ע11 - 24>18>16 - 8 ע12 - 24>18>15 - 9 ע13 - 24>26>16 - 8 האם הליכוד 'מופסד' כ-12 מנדטים כי 6 מנדטים בגלל הרפורמה + 6 מנדטים נוספים בגלל המלחמה או שהוא מופסד 12 מנדטים כשרובם בגלל המלחמה ולא הרפורמה שכבר לא על סדר היום. 2. דן תורן ז"ל - זמן 3. "הֲל֣וֹא כִבְנֵי֩ כֻשִׁיִּ֨ים אַתֶּ֥ם לִ֛י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל..." מצטט עמוס מפי הגבורה וזאת בהקשר יציאת העבדים העבריים ממצרים. רוצה לאמר - שווים אתם בעיני האלוהים לכל האומות המשועבדות. אלוהים הרי יודע שאין לישראל משהו מיוחד שאין לאחרים, ולכן אם הם רוצים לכרות עימו ברית ולשמור לו אמונים, יהיו שונים מכל אומות העולם עקב מוסריותם ולא משום גזעם וזאת המצווה הראשונה אותה דורשים כל נביאי ישראל והיא שמירת אמונים לאלוהים יחיד ומיוחד ובזאת הם יבחנו. באם עד חורבן בית ראשון התהום בין ישראל לעמים היה דתי-מוסרי, הרי שממחציתה השנייה של בית שני היא מעמיקה ומרחיבה את תהומותיה גם ובנוסף לעבר לאומיות וגזעיות ומגיעה לשיאה בחורבן בית שני. המקרא באמצעות מגילותיו וספריו חושף את השוני בין הזרמים בעניין מיזוג והתבדלות. כך למשל, מגילת רות כיצירה ספרותית נדירה (4 לפנה"ס) מתמודדת די בהצלחה עם עיקרי מחשבתו של הנביא יחזקאל וסיעתם של הבונים עזרא ונחמיה הדוחים כל אפשרות למיזוג כלשהו ואפילו גיור בין עם ישראל לשאר העמים וכן מגיירת את אימו הורתו של המשיח. איוב (4 לפנה"ס) לא מתעסק במאבקים בין ישראל ואלוהיו לעמים ואלוהיהם ודן בצדק האוניברסלי החל על כל העמים כולל העם הישראלי. בספר יונה גובש נוהל הקש בגג העיר בטרם היא מושמדת ולשם כך הנביא בעצמו חייב להקיש ואם יברח יאכל אותו הדג. אבל חרף ההשפעות ההלניסטיות על חלק מהכתובים המאוחרים, מחבר ספר דניאל חותם את ההתבדלות שהוכרעה וזאת על רקע המאבקים בין החסידים הראשונים לבין החשמונאים ב-162. וככה העם הישראלי ממשיך להתבדל לו אם ממלחמות ואם מדתות 1. --------------- 1 הורדוס, אברהם שליט, פרק חמישי. בין עם ישראל למלכות הורדוס (241) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק משמעותי מהמנדטים שאיבד חזרו לליכוד, זה הנזק העיקרי, אלא מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגוש ה-64 רק 'הליכוד' מאבד כ-12 מנדטים מתוצאות הבחירות. לעומת זאת, מגוש ה-56 'יש עתיד' מאבדים כ-8 מנדטים מתוצאות הבחירות. גנץ - למרות הפיצול במפלגתו ולמרות המשברים עם אייזנקוט, 'מרוויח' מעל 11 מנדטים וכנ"ל בהתאמה 'ישראל ביתנו' עם יתרון של 6 מנדטים ובסך הכל הגוש ביתרון של כ-9 מנדטים וזאת מול 12 הפסד לגוש השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כו, אבל בינואר הליכוד איבד כמעט 20 מנדטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל לא כולם בהכרח חנו אצל גנץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שקורה מאז, אתה רואה שכמעט חצי מהמנדטים שגנץ איבד מאז עברו לליכוד. קשה לקרוא אחרת את הנתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שקשה לסקור את אותם אנשים לאורך זמן (כדי לענות על שאלות כמו "לאן עברו מצביעי גנץ" בבטחון במקום בהשערה), אבל לא שווה לנסות? מישהו עושה את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תער אוקהם יאמר שאם מפלגה א' ירדה ב-5 מנדטים ומפלגה ב' עלתה בחמישה - בטח כשהן קרובות על סקאלת הימין-שמאל או מרכז-קצה - אז מעבר של מצביע a מ-א' ל-ב' סביר הרבה יותר מאשר ש-a עבר למפלגה ג', b עבר מ-ג' ל-ד', c עבר מ-ד' ל-ה' ו-d עבר מ-ה' ל-ב'. ואגב, יש סקרים שמודדים "בין מצביעי הליכוד לשעבר, מי יצביע ככה וככה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אשקר. המילים הסכם עם ש"ס מעוררות בי שעשוע וחלק ממני אפילו רוצה שיהיה הסכם כזה - רק כדי לראות איך דרעי יתכחש לו בעתיד. אני נזכר בנוסטלגיה ב"אירוע נדיר של אי הבנה" שהיה לו עם השופט (שהבין שדרעי לא רץ לכנסת) - ובהסכם הרוטציה נתניהו-גנץ שדרעי אמר עליו בדיעבד "לא הייתי ערב. זה שקר וכזב" ברצינות רגע, גנץ הוא דמות פסיבית. התקווה שלי לא נובעת מכך שהוא יעשה משהו רציני מיוזמתו. אלא מכך שמרחב התמרון הפוליטי של נתניהו מצטמצם ושעוד קוביית דומינו נפלה בדרך לבחירות. צאו להפגין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הופה הולה. ברור שזה משעשע (היה אפילו יותר משעשע אם הבדיחה לא היתה על חשבוננו). הפוליטיקה בישראל זה איכס אחד גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> פוליטיקאים צריכים לעשות מאוד מעט כדי להצליח להרשים אותך. נכון, מעט מאוד אבסולוטית. אבל תחשוב כמה סטיות תקן מהממוצע זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה המציאו את המושג threshold. אישית, זה נשמע לי מאוד מעייף כל הזמן להתמוגג, להתאכזב, לקוות ולהישבר לרסיסים מחדש ועוד ביחס ליצורים הנאלחים הללו שהם פוליטיקאים ישראלים. אתה לא יכול להיות קצת יותר אדיש וקצת יותר מת מבפנים? (סתם, נו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אדיש הרבה שנים. לא יצא טוב. להתמוגג ולהתאכזב- זה כמו שמישהו קונה כרטיס לוטו. הוא קונה תקווה עד רגע ההגרלה, ואחריה הוא חוזר למציאות היומיומית. תקווה עם תאריך פקיעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר היום יש לו הזדמנות מצוינת להסתער מהאופוזיציה בקולי קולות נגד חוק ההשתמטות הבזוי שהממשלה מקדמת ודורכת בדרך על גופות החיילים והפצועים בעיצומה של מלחמה. רוצה להמר אם הוא יעשה זאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא היה רוצה לעשות זאת הוא היה מתזמן את פרישתו מהממשלה ליום קבלת החוק. חוששני שהוא כבר התחיל לפשוט את עורה של הקואליציה העתידית, וזאת לפני שמסע הציד התחיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לו רק בעיה אחת. זה החוק שהוא עצמו הציע. לטעמי הבזויים הראשיים הם החרדים שאך אתמול ראו בחוק הזה גזרת שמד והיום מצביעים בעדו. האוילות או לחילופין הצביעות לא יודעות גבול. בניגוד לגנץ ואחרים, התירוץ של נסיבות משתנות אינו עובד אצלם, שכן אצלם כידוע שום דבר חשוב אינו משתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבלו את המפקד יואב אליאסי. לא אחר מאשר "הצל" קיבל השבוע דרגת קצונה משטרתית מהשר לביטחון לאומי בן גביר. ״אריות״ עם נשק חם. בהצלחה שיהיה לנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |