בתשובה לדב אנשלוביץ, 20/03/24 13:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במצב החוקתי הקיים פניה לבג''ץ ומחאה אזרחית זה מה שיש לציבור. לדעתי בג''ץ לא צריך להתערב אלא במקרה של שיקולים זרים שהתערבו בהחלטת הממשלה. בדרך כלל אי אפשר להוכיח שיקולים זרים ולכן חוסר סבירות קיצוני היא עילה חשובה בארסנל של בג''ץ. לפי עמדותיך אני חושב שאתה צריך להתנגד לביטול עילת הסבירות. על שינוי שיטת בחירת השופטים אנחנו לא מסכימים, אבל אין לזה קשר ישיר לדיון. את המצב החוקתי הרצוי בעיניך אתה צריך לדמיין כאילו השופטים הם בדיוק מה שרצית. אם אנחנו מדברים על שינוי המצב החוקתי הקיים הפתרון הפשוט לטעמי הוא שבכל פעם שהממשלה הולכת לעשות מעשה בעל חשיבות עליונה שבא בניגוד לקווי היסוד (או הכנס כאן משהו אחר) שלה עליה לערוך משאל עם. לפי זה רבין לא היה צריך לעשות משאל עם אבל שרון כן. אם יהיה חוק כזה בג''ץ יוכל להכריח את הממשלה לערוך משאל עם אפילו אם היא לא תרצה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב ש''שיקולים זרים'' הם העניין, וגם לא תמיד פשוט לאתרם. אם נתבונן שוב במקרה ההתנתקות, גם אם בא אל שרון בחלום הלילה מלאך אלוהים ושכנע אותו שההתנתקות טובה למדינת ישראל, אין זה משנה. העובדות הן שהוא הבטיח טרם הבחירות ש''דין נצרים כדין תל אביב'', ולאחר הבחירות ויתר על נצרים יחד עם כל מה שמסביב, ושהבחירות הבאות לא יכלו לתקן את המצב. אלה עובדות שאי אפשר להתווכח עליהן, וצריך שיהיה חוק מפורש שלא מאפשר זאת. וגם צריך שבית המשפט יהיה מורכב משופטים המייצגים את כל הציבור ולא רק את מפלגת מרץ, כדי להבטיח שהוא יקיים את החוק הזה גם אם זה לא יתאים לאידיאולוגיה הפוליטית שלו. ללא רפורמה משמעותית בהליך בחירת השופטים שום דבר לא יעזור. לנגד עינינו אנו רואים שופטים המייצגים מיעוט בציבור ומתנשאים על רובו, שהחוק הוא הדבר האחרון המעניין אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה נחמד להמשיך בהסתה הבאושה נגד ביה"מ העליון. א. צריך לבדוק אבל לא ידוע לי על אף שופט ב עליון שהיה חבר במרץ. לעומת זאת ידועים לי כאלו שהיו מתנחלים או חברים בחרות ובליכוד. ב. תאור ההתנתקות כבלתי הפיכה היתה תמיד שקר. היום היא שקר פאתטי. בעיקרון, כל ממשלה, כולל זו שעשתה את ההתנתקות היתה מוסמכת לכבוש את רצועת עזה. שאלת המחיר? כדי להוציא לפועל רק דברים שמחירם קל, אין צורך בממשלות. אפשר להסתפק בועד למען החייל ובשירותרום. ג. לשיטתי, הטענה שאי אפשר היה להפוך את החלטת ההתנתקות בבחירות היא דחליל קש. אין זה תפקיד הבחירות לקבוע מה תעשה הממשלה. תפקיד הבחירות הוא לבחור את הנבחרים. רצונך בכך, הצבע רק בעד מפלגה שתתחייב לכבוש את עזה. ד. העובדה שאף ממשלה לא החליטה לכבוש את עזה עד 2023, מעידה על כך שהיו סיבות חזקות לעשות את ההתנתקות ולא להיפך. ה. ענייני דיומא מוכיחים שיש צורך ברפורמה של מערכת המשפט. למרבה הצער ביצוע הררפורמה ע"י לוין ורוטמן משולה לרחיצת התינוק במים רותחים. ו. בהקשר הזה קשה לי מאד להבין את עניין היועמ"שית וביטול חלוקת פרס ישראל. האם זה תפקיד בתי המשפט להכריח את הממשלה לחלק פרסים? האם יש חוק המחייב את הממשלה לחלק את פרס ישראל? אני מניח שהסוד טמון בפרטים הקטנים. יתכן שהיועמ"שית סברה שנימוקי השר לביטול הטקס אינם משכנעים ומוטב שימצא לו עו"ד אחר שייצג אותו. במקרה זה השר, כנהוג בממשלה זו, מנסה להשתמט מאחריות לטעויותיו ע"י הטלת האחריות על הייעוץ המשפטי. ז. בכל מקרה. הבג"ץ לא הוכיח עצמו ככלי חד במיוחד בלחימה בעריצות הרוב ובהפיכות משפטיות. מוטב לו שלא יכלה זמנו בזוטות כמו החלטות ממשלה בענייני טקסים ופרסים. ח. היה זה דומני המשורר הגרמני המומר שאמר שמי שרוצה לזכות בפרסים, מוטב לו שילמד להשתחוות בפני הרשות. (במקור, אני חושב, האמירה היתה חריפה יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים מאד עם התגובה הזו (כולל ההסתה ה*באושה*). א. נכון, כבר הופרך כל כך הרבה פעמים שחבל שצריך לחזור על זה. ב. לא רק שההתנתקות היא הפיכה, אלא שאם כבר יש מעשה בלתי הפיך בניגוד לכל מה שהובטח בקמפיין בחירות זו ההפיכה המשפטית. הליכוד במאמץ גדול הפריך לפני הבחירות כל שאלה על האם יעשו משהו במערכת המשפטית, וניהל קמפיין שלם על עניינים אחרים, ושבוע אחרי השבעת הממשלה פצח במהפכה, שתוצאותיה - לולא נגפו בפני התנגדות נרחבת וחסרת תקדים של הציבור - היו בלתי הפיכות פי מאה מכל התנתקות. הרבה יותר קשה לחזור מדיקטטורה לדמוקרטיה, כמו שמראה ההיסטוריה, והרבה יותר קל לכבוש שוב כמה ערים עם ארגון טרור קטן שמחזיק בהן1, כשראיונו את זה נעשה אפילו אצלנו בחומת מגן ובעוד מקרים. 1 ולפני שמישהו קם וזועק "חמאס הוא לא ארגון קטן, תראה מה קורה בעזה", אני מיד עונה שבזמן ההתנתקות ושנים רבות אחריו, החמאס היה ארגון טרור קטן ומועט תשתיות. ומי שאשם בהתחזקותו לאורך השנים זה לא מי שגרם להתנתקות (למרות ששניהם מאותה מפלגה, ושניהם הצביעו בעד ההתנתקות, כידוע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה יותר מעניין מאשר לדון בחלוקת אחריות היסטורית, לדון בשאלה האם ניתן לכבוש את עזה. (מדוע עוצרים ברבין ואוסלו? אפשר ללכת לבגין שהסכים להחזיר את סיני והותיר את רצועת עזה בשליטת ישראל). יש שתי תכניות שאני יכול להבין: גישה א: יש להשליט ברצועה אנארכיה ומצוקה הומאניטרית. האוכלוסיה הפלשתינאית תהגר מרצון ומאחזי מתנחלים וישיבות הסדר יוקמו על החורבות. (גישת לוין-מוטריץ-בנגביר) גישה ב: ישראל מתכוונת לשמור על נוכחות צבאית בשטח או לפחות על העדרו של כוח חמוש פלשתינאי. השלטון האזרחי ברצועה יהיה בידי כוח שיטור מקומי-ערבי-בינלאומי. (גישה המיוחסת לנתניהו ואחרים). אני מניח שאף אחת מן הגישות לא תהיה מקובלת במרחב הבינלאומי. אבל לפחות במישור הפנימי יהיה אפשר לברר אם הציבור הישראלי מוכן לשלם את המחיר. הבעיה היא שנתניהו משיקולים פנימיים צריך להחזיק בשתי הגישות גם יחד. התוצאה היא סוס שתוכנן ע"י ועדה. מין ג'ירפה שאף אחד לא תומך בה מפני שלא יודעים במה בעצם תומכים. כדי לתמוך באי המדיניות הזאת מבטיחים לציבור איזושהי תמונת ניצחון הממתינה מעבר לפינה. עכשיו תבחרו בעצמכם את התואר הראוי למי ששוגה באשליות האלו. צה"ל נאבק בטרור באיו"ש עם שת"פ של חלק מן הפלשתינאים, כבר שנים רבות, ללא שום סימן של הצלחה. וכל הסיפור הזה מתרחש בצל של שני איומים קרדינליים: איראן גרעינית וחזבאללה חמוש בטילים רבים, חלקם מדוייק, מאיים על העורף הישראלי. מה לעשות? אני מניח שמי שיכול יודע מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיקולים זרים - אתה מתבונן במקרה ההתנתקות ואני מתבונן במקרים אחרים. לדעתי עילת הסבירות היא כלי חשוב בביקורת על השלטון. לו השופטים היו נבחרים כלבבך האם גם אז היית מתנגד לעילת הסבירות? אני חושב שלא צריך חוק שלא מאפשר לממשלה תפנית של 180 מעלות מהצהרותיה לפני הבחירות, אלא חוק ששם סייגים לתפנית כזו, כמו אישור במשאל עם. הרכב בג"ץ- לדעתי הרכב בג"ץ לא צריך להיות דומה להרכב האוכלוסיה, אפילו שזה היה מקטין את כמות המתנחלים בו. 1. מתוקף תפקידו כפי שהוגדר בחוק בית המשפט העליון הוא מוסד ליברלי ואליטיסטי. כשם שבית הדין הרבני מתוקף תפקידו כפי שהוגדר בחוק הוא מוסד שמרני ואליטיסטי. בוא נראה אותך בוחר דיינים לבית הדין הרבני בשיטה שאתה מציע לבחור שופטים לבית המשפט העליון. 2. אני לא סומך על הבחירות של אנשי המקצוע שעושה ממשלה. אמנם את תפקיד נגיד בנק ישראל תמיד איישו בעלי מקצוע מהדרגה הראשונה ואין לי מלה רעה על הבחירה בהם, אבל מספיק להסתכל על מה שקרה עם יו"ר דירקטוריון דואר ישראל כדי להבין שלא כדאי גם לך שדודי אמסלם יבחר את שופטי בג"ץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> אני חושב שלא צריך חוק שלא מאפשר לממשלה תפנית של 180 מעלות מהצהרותיה לפני הבחירות, אלא חוק ששם סייגים לתפנית כזו, כמו אישור במשאל עם. אפשר לערוך משאלי עם בנושאים ערכיים, לא בנושאים מקצועיים (כלכלה, בטחון, תחבורה) שדורשים לימוד, הבנה מקצועית ולעיתים גם חשיפה למידע מסווג. בנוסף, משאל עם יכול למנוע מהממשלה להגיב לשינוי הנסיבות במהירות המתחייבת, ויעודד את המפלגות להיות פחות ברורות במצע שלהן (אם כבר עכשיו הליכוד מאפשרים לעצמם לא לפרסם מצע ועדיין למשוך מצביעים, אני מהמר שאם יאמצו את ההצעה שלך רוב המפלגות לא יפרסמו מצע) ופחות קונקרטיות בתעמולת בחירות באופן כללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם הבעיות שהעלית. אם תמצא דרך שונה ממשאל עם אני אשמח להצטרף. אני משוכנע שבג''ץ ימצא דרך לאכוף חוק כזה על הממשלה בשים לב לבעיות שהעלית. אני חושב שיש מס שצריך לשלם לחובבי הדמוקרטיה הישירה ומשאל עם נראית לי דרך טובה לשלם את המס הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחובבי הרעיון של הדמוקרטיה הישירה, אבל אני תומך במשאלי עם רק אם ישאלו עם אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לייק! אפשר לעשות אאוטסורסינג לשוויץ, שיש להם כבר מומחיות וניסיון עשיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב שאפאחד לא יודע מי זה רוה"מ של שוויץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*נשיא תפקיד די יצוגי באופיו. אלה מוחלפים אוטומטית כל שנה (בסוג של שיטת רוטציה). הם נכנסים לתפקיד בראשון לינואר ומסיימים את התפקיד בסוף דצמבר. הנשיאה כרגע היא Viola Amherd שהיא הנשיאה ה 176. מדינות מסוימות לא צריכות אבא או אמא לאומה. שם צריך פוליטיקאים/נבחרים שיניעו כקולקטיב את גלגלי התהליכים הבירוקרטיים של ניהול מדינה (כולל מאבקים פוליטיים). להחזיק בסינר של מנהיגים מורמים מעם זה הרגל מגונה שרוב החברות האנושיות לא הצליחו להגמל ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באסוציאציה חריפה הצידה - עוד מישהו חושב שגם נשיא המדינה אמור יהיה להתפטר כשייחקר מחדל 2023? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 766194 עדיין רלבנטית ואפשר פשוט להוסיף גם את הנשיא ואת בעלי התפקידים האחרים. אחרי ניקוי האורוות בצבא, אחרי שהנשיא יתפטר, לא חשוב אם שמאל או ימין - צריך להעיף את כל ה-119 הביתה ולתת לביבי לבנות הכל מחדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר אלטרנטיבי הוא שאף אדם שאפתן ובעל אג'נדה לא ישאף לקריירה של בירוקרט שתפקידו להוציא לפועל החלטות שמישהו אחר החליט עבורו. שים לב שגם החברים בדירקטוריונים השונים המנהלים כביכול חברות מסחריות אינם ידועים לציבור. המטרה היא לקבל מקסימום שכר ותגמולים תמורת מינימום עבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים בג"צ לא מצליח לאכוף על הממשלה חוקים מאוד ברורים (חוק התקציב, גיוס חרדים, חלוקת נשקים ע"י המוסמכים לכך). מאוד קשה לי להאמין שדווקא חוק כל כך אמורפי ואפור יצליחו לאכוף. ראשית, אפילו אם אין רעיון יותר טוב, לפעמים התרופה יותר גרועה מהמחלה. הדרך להתמודד עם מפלגות שבוגדות בבוחרים שלהן היא לאפשר לבוחרים לא לבחור בהן שוב. לגבי נושאים לא הפיכים, אפשר לקבוע משאלי עם בנושאי ליבה מסוימים. לא בטוח האם במקרה זה התרופה שווה את תופעות הלוואי, אבל כדאי לציין שחוק כזה כבר קיים (חוק יסוד: משאל עם [ויקיפדיה]), רק שהוא מתייחס לפינוי שטחים בלבד. סה"כ צריך להוסיף אליו כמה נושאים נוספים (שינוי מבנה חוקתי, הגבלה/ביטול של זכויות מסוימות וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שאין חוק שיחייב משאל עם בעניין גיוס חרדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או כפי שחרז איוואן אנדרייביץ קרילוב אתם, כיצד שלא תשבו, רעי, מכם לא תתנגנה מנגינות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהביטוי צריך להיות ״לא ראוי״ ולא ״אי אפשר״ משום שטכנית כן יש דוגמאות מהעולם בהם עורכים משאלי עם גם בנושאים מקצועיים ולא רק בנושאים ערכיים. לפעמים יש אי הסכמה גם בקרב חוגים מקצועיים לגבי התוצאות שיהיו לשינוי ויש מקומות שבוחרים לערוך משאל עם במקרה שכזה. לדוגמה, משאל עם בשוויץ בנושא הסופר מעניין והבכלל לא ספציפי ״Amendment of the Federal Act on Stamp Duties״ 🥱😴💤 החלטה לגבי שינוי מס בירוקרטי כלשהו. התומכים טענו שזה יעודד את הכלכלה/צמיחה ולכן יכניס כסף לממשל הפדרלי והמתנגדים טענו שזה יקטין את ההכנסה של הממשלה הפדרלית ב-250CHF בשנה. ערכים? לי זה נשמע כמו משהו שאיש מקצוע צריך לבצע הערכה לגביו. לנו זה נשמע כמו עניין מקצועי משעמם שנבחרי ציבור צריכים להחליט בו לבד ושיעזבו אותנו באמא שלהם. השויצרים, לעומת זאת, שואלים שאלות משמימות בסגנון הזה את הציבור. דוגמאות נוספות הן ״Federal Act on a Package of Measures to Benefit the Media״ ועוד כל מיני מוקשים פוליטיים הטעונים ב״המון״ רגשות וערכים בסגנון. זה נכון שאם היו עורכים משאלי עם בנושאים כאלה בישראל, היו מגיעים שלושה אזרחים לקלפי, אבל נראה לי שאי אפשר להגיד שאי אפשר לערוך משאלי עם בנושאים מקצועיים, גם אם לדעתנו זה לא רצוי. השאלה היא שאלה תרבותית - עד כמה מדובר בעם שסומך על האזרחים להחליט החלטות מיטיבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טכנית, "אפשר" גם להעביר <קישור חוק לפיו פי שווה ל-3.2 Indiana_pi_bill [Wikipedia] ה"אי אפשר" מן הסתם היה במובן של "לא ראוי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי זה טוב :-) לא הכרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. ודייק - לך לא כדאי, לא בטוח שלדב לא כדאי1. 1 כמובן הענין הוא לא דב באופן אישי, אלא המחנה הפוליטי שדב תומך בו ומייצג אותו כאן. לדעתי הוא מאד ישמח דוקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתייחס רק לעניין הרכב שופטי בית המשפט העליון. לא אמרתי שהרכב השופטים צריך להיות דומה להרכב האוכלוסייה. למשל, ישנה טענה (שבאה מהמחנה שלי) שאין בהרכבי בית המשפט העליון מספיק שופטים מזרחיים. אני איני חושב שזו הנקודה. מה יעזור לי שימלאו את בית המשפט במיני מזוזים שכאלה? איך תעזור לי מזרחיותם? גם מלחמתה של איילת שקד, בזמנו, להכניס שופטים "שמרנים" נראית לי היום די פתטית. מדובר באותה גברת בשינוי אדרת. בזמנו התאמץ מאד אהרן ברק להצדיק את הכוח שנתן בידי בית המשפט לבטל חוקים, על ידי כך שסיפר לנו שהוא מבטל חוקים רק בהסתמך על חוקי יסוד. לשם כך הוא טרח כל כך שיחוקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אז הוא פנה לכנסת ואמר שאם הם לא מסכימים שישנו את חוקי היסוד. והיום נראה שהפכנו להיות הרבה יותק פרוגרסיבים. יושב פוגלמן בהרכב של שלושה שופטים בדיון ההתחלתי על חוק יסוד פסילת עילת הסבירות ופולט הערה שלהרכב מורחב מותר לדון בחוקי יסוד. וזהו. בשום מקום לא כתוב שזה מותר להרכב מורחב, אבל על מה כאן יש לדבר? הרי פוגלמן בכבודו ובעצמו אמר... אהרן ברק, שכנראה, קצת לא נוח לו עם זה, כי הוא היחיד שם שלפחות מנסה למצוא סיבות הגיוניות למהלכים הפסולים שלהם נזכר לפתע שישנה מגילת העצמאות וכותב מאמר ששם אותה מעל הכנסת, (אבל לא מעל "מפרשי החוק והמגילה". ואז כל שופטי העליון כולל ה"שמרנים" של איילת שקד מתיישרים לפי השטות הזאת. מה זאת אומרת? כתוב: "בארץ ישראל גם העם היהודי"1 מכאן ברור שצריך לתת בידי בית המשפט את הכלי הזה שנקרא עילת הסבירות. איך אתם שם למטה לא מבינים? באחת מתכניות הפטריוטים אמרה עירית לינור שהיא אינה רוצה יותר שופטים "שמרנים" אלא יותר שופטים ימנים, ובאמירתה זו ממש הוציאה לי את המלים מהפה. בית המשפט שש לדון בעניינים שנמצאים בוויכוח ציבורי, בעיקר בין ימין ושמאל, ולכן אני רוצה שבדיונים האלה ההרכב יהיה מאוזן. להיות ימני זה לא פשע הפוסל מלהתקבל לבית המשפט העליון. 1תגובה 132525 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרשמתי מחוסר המודעות העצמית ב"להיות ימני זה לא פשע הפוסל מלהתקבל לבית המשפט העליון" בימים אלו ממש נציגי הרשימה בה בחרת מונעים את קידומה של שופטת לביהמ"ש המחוזי (!) בגלל פס"ד שמאלניים בעייניהם בעיניי ברור לגמרי מהתנהלות ראשי ההפיכה שהמטרה היא להגיע ל100% שופטים ימניים לא רק בביהמ"ש העליון אלא בכלל: "השרה אורית סטרוק, נציגתו הלוחמנית של הימין וחברה לוועדה ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) שברו את הכלים כשהניחו על השולחן את המילים "שופטים לאומיים" כתנאי לבחירה." הרכב האוכלוסיה לא מעניין להם את קצה הזרת. שופטים מזרחיים וכל הג'אז הזה זה בסה"כ טיעון ריק לנפנף בו באולפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל התאוריה שלכם נבנתה על סתירה בין שתי אקסיומות. ראשית אתה קובע שאתה רוצה שופטים ימניים. שנית אומרים שהשופטים צריכים לשפוט ע"פ החוק ולא ע"פ הנטיות האישיות שלהם. אם שופטים ע"פ החוק, מה אכפת לך מה הוא מצביע? כדי לישב את הסתירה הזו, אומרים: אהה, אבל כל פעולת השפיטה היא פרשנית. השופט פועל ע"פ חוק לכאורה, אבל בפועל,השופט פועל לפי ההטיות שלו. וזוהי ההנחה שעליו מונחת כל התאוריה הפוליטית-משפטית שלכם. יש בהנחה הזו מן האמת. אין זה אפשרי לחוקק כל סיטואציה שיכולה לקרות. ואכן שופטים נדרשים במהלך עבודתם להפעיל את שיקול הדעת שלהם ואין דינו של מי שרצח את הילד שלו כדינו של מי שרצח אדם שאנס את בתו. איפה התאוריה שלכם כושלת? היכן שנכנס מונטסקיה. מונטסקיה המציא את המנגנון של איזונים ובלמים בין רשויות השלטון. מונטסקיה קבע שהרשות השיפוטית צריכה להיות בלתי תלויה ברשויות אחרות, כך שתוכל לפקח עליהן ולאזן אותן. ופה קבור הכלב. מונטסקיה מסיבות שזמנו גרם, טען שהשופטים צריכים להיבחר ע"י הרשות המחוקקת. אם הרשות המחוקקת בוחרת את השופטים, איך הם יכולים להיות בלתי תלויים? התשובה נעוצה בעיקרון שהוא יותר בסיסי ועמוק מעניין הדמוקרטיה והפרדת הרשויות והוא עניין שלטון והשיוויון בפני החוק. העיקרון הקובע שהמלך כמו נתיניו כפוף לחוק המדינה אומר שהשופטים כפופים למרות החוק יותר משהם כפופים למי שבחר אותם. הטעות שהכנסתם למערכת שלכם הוא ההפרזה בחשיבות של שיקול הדעת העצמאי של השופטים. כאמור לשיקול הזה יש משקל אבל הוא הרבה יותר קטן ממה שאתם מייחסים לו כדי להצדיק את רצונכם בשופטים שיפעלו לטעמכם. בפועל החוק מנסה להגדיר ולנסח גם את שיקול הדעת של השופטים (ע"ע עילת הסבירות). גם לו היה שופט בג"ץ שהיה חבר רשום במר"צ, הוא לא יכול לצוות על אף מתנחל לעזוב את נחלתו ולחזור לתוך הקו הירוק, על אף שזה חלק מערכיו, פשוט מפני שאין חוק האוסר התנחלות באיו"ש. רק שילוב שלושת הרשויות יכול לאכוף מעשה כזה. עצמאות המשפט אומרת שהשופט אינו נשפט לפי הטיותיו הפוליטיות אלא לפי בקיאותו בחוק והקפדתו על הנאמנות לחוק. ההצעות של הרפורמה לכפוף את בחירת השופטים לרצונם של חה"כ, מחבלת במנגנון האיזונים. אם אתה בוחר את השופטים לפי שייכותם המפלגתית ולא לפי נאמנותם לחוק, איך הם יכולים לשמש בלם לחקיקה של הכנסת? אין שום פסול בכך ששופטים ועורכי דין משתתפים בבחירת השופטים. נהפוך הוא. זה היה יתרון של השיטה ישראלית. הרפורמה הדרושה היתה לחייב את כל עוה"ד להשתתף בבחירות ללשכת עוה"ד ולא לבטל את השתתפות נציגי הלשכה בבחירת השופטים. מעבר לכך, כפי שכתב אריק, לא קראתי שנציגי הימין תומכים במינוי חילונים או נשים רחמנא ליצלן בבתי הדין הרבניים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |