בתשובה לדב אנשלוביץ, 21/03/24 6:46
767995
שיקולים זרים - אתה מתבונן במקרה ההתנתקות ואני מתבונן במקרים אחרים. לדעתי עילת הסבירות היא כלי חשוב בביקורת על השלטון. לו השופטים היו נבחרים כלבבך האם גם אז היית מתנגד לעילת הסבירות?

אני חושב שלא צריך חוק שלא מאפשר לממשלה תפנית של 180 מעלות מהצהרותיה לפני הבחירות, אלא חוק ששם סייגים לתפנית כזו, כמו אישור במשאל עם.

הרכב בג"ץ- לדעתי הרכב בג"ץ לא צריך להיות דומה להרכב האוכלוסיה, אפילו שזה היה מקטין את כמות המתנחלים בו.
1. מתוקף תפקידו כפי שהוגדר בחוק בית המשפט העליון הוא מוסד ליברלי ואליטיסטי. כשם שבית הדין הרבני מתוקף תפקידו כפי שהוגדר בחוק הוא מוסד שמרני ואליטיסטי.
בוא נראה אותך בוחר דיינים לבית הדין הרבני בשיטה שאתה מציע לבחור שופטים לבית המשפט העליון.

2. אני לא סומך על הבחירות של אנשי המקצוע שעושה ממשלה. אמנם את תפקיד נגיד בנק ישראל תמיד איישו בעלי מקצוע מהדרגה הראשונה ואין לי מלה רעה על הבחירה בהם, אבל מספיק להסתכל על מה שקרה עם יו"ר דירקטוריון דואר ישראל כדי להבין שלא כדאי גם לך שדודי אמסלם יבחר את שופטי בג"ץ.
767996
> אני חושב שלא צריך חוק שלא מאפשר לממשלה תפנית של 180 מעלות מהצהרותיה לפני הבחירות, אלא חוק ששם סייגים לתפנית כזו, כמו אישור במשאל עם.

אפשר לערוך משאלי עם בנושאים ערכיים, לא בנושאים מקצועיים (כלכלה, בטחון, תחבורה) שדורשים לימוד, הבנה מקצועית ולעיתים גם חשיפה למידע מסווג.
בנוסף, משאל עם יכול למנוע מהממשלה להגיב לשינוי הנסיבות במהירות המתחייבת, ויעודד את המפלגות להיות פחות ברורות במצע שלהן (אם כבר עכשיו הליכוד מאפשרים לעצמם לא לפרסם מצע ועדיין למשוך מצביעים, אני מהמר שאם יאמצו את ההצעה שלך רוב המפלגות לא יפרסמו מצע) ופחות קונקרטיות בתעמולת בחירות באופן כללי.
767997
אני מסכים עם הבעיות שהעלית. אם תמצא דרך שונה ממשאל עם אני אשמח להצטרף. אני משוכנע שבג''ץ ימצא דרך לאכוף חוק כזה על הממשלה בשים לב לבעיות שהעלית.
אני חושב שיש מס שצריך לשלם לחובבי הדמוקרטיה הישירה ומשאל עם נראית לי דרך טובה לשלם את המס הזה.
768000
אני מחובבי הרעיון של הדמוקרטיה הישירה, אבל אני תומך במשאלי עם רק אם ישאלו עם אחר.
768003
לייק!
אפשר לעשות אאוטסורסינג לשוויץ, שיש להם כבר מומחיות וניסיון עשיר.
768004
שמת לב שאפאחד לא יודע מי זה רוה"מ של שוויץ?
768014
*נשיא

תפקיד די יצוגי באופיו.

אלה מוחלפים אוטומטית כל שנה (בסוג של שיטת רוטציה). הם נכנסים לתפקיד בראשון לינואר ומסיימים את התפקיד בסוף דצמבר.
הנשיאה כרגע היא Viola Amherd שהיא הנשיאה ה 176.

מדינות מסוימות לא צריכות אבא או אמא לאומה. שם צריך פוליטיקאים/נבחרים שיניעו כקולקטיב את גלגלי התהליכים הבירוקרטיים של ניהול מדינה (כולל מאבקים פוליטיים). להחזיק בסינר של מנהיגים מורמים מעם זה הרגל מגונה שרוב החברות האנושיות לא הצליחו להגמל ממנו.
768016
באסוציאציה חריפה הצידה - עוד מישהו חושב שגם נשיא המדינה אמור יהיה להתפטר כשייחקר מחדל 2023?
768019
תגובה 766194 עדיין רלבנטית ואפשר פשוט להוסיף גם את הנשיא ואת בעלי התפקידים האחרים.

אחרי ניקוי האורוות בצבא, אחרי שהנשיא יתפטר, לא חשוב אם שמאל או ימין - צריך להעיף את כל ה-‏119 הביתה ולתת לביבי לבנות הכל מחדש.
768018
הסבר אלטרנטיבי הוא שאף אדם שאפתן ובעל אג'נדה לא ישאף לקריירה של בירוקרט שתפקידו להוציא לפועל החלטות שמישהו אחר החליט עבורו.
שים לב שגם החברים בדירקטוריונים השונים המנהלים כביכול חברות מסחריות אינם ידועים לציבור. המטרה היא לקבל מקסימום שכר ותגמולים תמורת מינימום עבודה.
768005
בינתיים בג"צ לא מצליח לאכוף על הממשלה חוקים מאוד ברורים (חוק התקציב, גיוס חרדים, חלוקת נשקים ע"י המוסמכים לכך). מאוד קשה לי להאמין שדווקא חוק כל כך אמורפי ואפור יצליחו לאכוף.

ראשית, אפילו אם אין רעיון יותר טוב, לפעמים התרופה יותר גרועה מהמחלה.
הדרך להתמודד עם מפלגות שבוגדות בבוחרים שלהן היא לאפשר לבוחרים לא לבחור בהן שוב.
לגבי נושאים לא הפיכים, אפשר לקבוע משאלי עם בנושאי ליבה מסוימים. לא בטוח האם במקרה זה התרופה שווה את תופעות הלוואי, אבל כדאי לציין שחוק כזה כבר קיים (חוק יסוד: משאל עם [ויקיפדיה]), רק שהוא מתייחס לפינוי שטחים בלבד. סה"כ צריך להוסיף אליו כמה נושאים נוספים (שינוי מבנה חוקתי, הגבלה/ביטול של זכויות מסוימות וכו').
768007
חבל שאין חוק שיחייב משאל עם בעניין גיוס חרדים.
768009
או כפי שחרז איוואן אנדרייביץ קרילוב
אתם, כיצד שלא תשבו, רעי, מכם לא תתנגנה מנגינות
767999
אני חושב שהביטוי צריך להיות ״לא ראוי״ ולא ״אי אפשר״ משום שטכנית כן יש דוגמאות מהעולם בהם עורכים משאלי עם גם בנושאים מקצועיים ולא רק בנושאים ערכיים. לפעמים יש אי הסכמה גם בקרב חוגים מקצועיים לגבי התוצאות שיהיו לשינוי ויש מקומות שבוחרים לערוך משאל עם במקרה שכזה.

לדוגמה, משאל עם בשוויץ בנושא הסופר מעניין והבכלל לא ספציפי ״Amendment of the Federal Act on Stamp Duties״ 🥱😴💤

החלטה לגבי שינוי מס בירוקרטי כלשהו. התומכים טענו שזה יעודד את הכלכלה/צמיחה ולכן יכניס כסף לממשל הפדרלי והמתנגדים טענו שזה יקטין את ההכנסה של הממשלה הפדרלית ב-‏250CHF בשנה. ערכים? לי זה נשמע כמו משהו שאיש מקצוע צריך לבצע הערכה לגביו. לנו זה נשמע כמו עניין מקצועי משעמם שנבחרי ציבור צריכים להחליט בו לבד ושיעזבו אותנו באמא שלהם. השויצרים, לעומת זאת, שואלים שאלות משמימות בסגנון הזה את הציבור. דוגמאות נוספות הן ״Federal Act on a Package of Measures to Benefit the Media״ ועוד כל מיני מוקשים פוליטיים הטעונים ב״המון״ רגשות וערכים בסגנון.

זה נכון שאם היו עורכים משאלי עם בנושאים כאלה בישראל, היו מגיעים שלושה אזרחים לקלפי, אבל נראה לי שאי אפשר להגיד שאי אפשר לערוך משאלי עם בנושאים מקצועיים, גם אם לדעתנו זה לא רצוי. השאלה היא שאלה תרבותית - עד כמה מדובר בעם שסומך על האזרחים להחליט החלטות מיטיבות.
768001
* (250CHF מליון)
768006
טכנית, "אפשר" גם להעביר <קישור חוק לפיו פי שווה ל-‏3.2 Indiana_pi_bill [Wikipedia]
ה"אי אפשר" מן הסתם היה במובן של "לא ראוי".
768010
אוי זה טוב :-)
לא הכרתי.
768012
2. ודייק - לך לא כדאי, לא בטוח שלדב לא כדאי‏1.

1 כמובן הענין הוא לא דב באופן אישי, אלא המחנה הפוליטי שדב תומך בו ומייצג אותו כאן. לדעתי הוא מאד ישמח דוקא.
768021
אתייחס רק לעניין הרכב שופטי בית המשפט העליון.
לא אמרתי שהרכב השופטים צריך להיות דומה להרכב האוכלוסייה.
למשל, ישנה טענה (שבאה מהמחנה שלי) שאין בהרכבי בית המשפט העליון מספיק שופטים מזרחיים. אני איני חושב שזו הנקודה. מה יעזור לי שימלאו את בית המשפט במיני מזוזים שכאלה? איך תעזור לי מזרחיותם? גם מלחמתה של איילת שקד, בזמנו, להכניס שופטים "שמרנים" נראית לי היום די פתטית. מדובר באותה גברת בשינוי אדרת. בזמנו התאמץ מאד אהרן ברק להצדיק את הכוח שנתן בידי בית המשפט לבטל חוקים, על ידי כך שסיפר לנו שהוא מבטל חוקים רק בהסתמך על חוקי יסוד. לשם כך הוא טרח כל כך שיחוקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אז הוא פנה לכנסת ואמר שאם הם לא מסכימים שישנו את חוקי היסוד. והיום נראה שהפכנו להיות הרבה יותק פרוגרסיבים. יושב פוגלמן בהרכב של שלושה שופטים בדיון ההתחלתי על חוק יסוד פסילת עילת הסבירות ופולט הערה שלהרכב מורחב מותר לדון בחוקי יסוד. וזהו. בשום מקום לא כתוב שזה מותר להרכב מורחב, אבל על מה כאן יש לדבר? הרי פוגלמן בכבודו ובעצמו אמר... אהרן ברק, שכנראה, קצת לא נוח לו עם זה, כי הוא היחיד שם שלפחות מנסה למצוא סיבות הגיוניות למהלכים הפסולים שלהם נזכר לפתע שישנה מגילת העצמאות וכותב מאמר ששם אותה מעל הכנסת, (אבל לא מעל "מפרשי החוק והמגילה". ואז כל שופטי העליון כולל ה"שמרנים" של איילת שקד מתיישרים לפי השטות הזאת. מה זאת אומרת? כתוב: "בארץ ישראל גם העם היהודי"‏1 מכאן ברור שצריך לתת בידי בית המשפט את הכלי הזה שנקרא עילת הסבירות. איך אתם שם למטה לא מבינים?

באחת מתכניות הפטריוטים אמרה עירית לינור שהיא אינה רוצה יותר שופטים "שמרנים" אלא יותר שופטים ימנים, ובאמירתה זו ממש הוציאה לי את המלים מהפה. בית המשפט שש לדון בעניינים שנמצאים בוויכוח ציבורי, בעיקר בין ימין ושמאל, ולכן אני רוצה שבדיונים האלה ההרכב יהיה מאוזן. להיות ימני זה לא פשע הפוסל מלהתקבל לבית המשפט העליון.

1תגובה 132525
768022
התרשמתי מחוסר המודעות העצמית ב"להיות ימני זה לא פשע הפוסל מלהתקבל לבית המשפט העליון"
בימים אלו ממש נציגי הרשימה בה בחרת מונעים את קידומה של שופטת לביהמ"ש המחוזי (!) בגלל פס"ד שמאלניים בעייניהם
בעיניי ברור לגמרי מהתנהלות ראשי ההפיכה שהמטרה היא להגיע ל100% שופטים ימניים לא רק בביהמ"ש העליון אלא בכלל:
"השרה אורית סטרוק, נציגתו הלוחמנית של הימין וחברה לוועדה ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) שברו את הכלים כשהניחו על השולחן את המילים "שופטים לאומיים" כתנאי לבחירה."
הרכב האוכלוסיה לא מעניין להם את קצה הזרת. שופטים מזרחיים וכל הג'אז הזה זה בסה"כ טיעון ריק לנפנף בו באולפנים.
בחזרה למונטסקיה 768024
כל התאוריה שלכם נבנתה על סתירה בין שתי אקסיומות.
ראשית אתה קובע שאתה רוצה שופטים ימניים.
שנית אומרים שהשופטים צריכים לשפוט ע"פ החוק ולא ע"פ הנטיות האישיות שלהם.
אם שופטים ע"פ החוק, מה אכפת לך מה הוא מצביע?
כדי לישב את הסתירה הזו, אומרים: אהה, אבל כל פעולת השפיטה היא פרשנית. השופט פועל ע"פ חוק לכאורה, אבל בפועל,השופט פועל לפי ההטיות שלו. וזוהי ההנחה שעליו מונחת כל התאוריה הפוליטית-משפטית שלכם.
יש בהנחה הזו מן האמת. אין זה אפשרי לחוקק כל סיטואציה שיכולה לקרות. ואכן שופטים נדרשים במהלך עבודתם להפעיל את שיקול הדעת שלהם ואין דינו של מי שרצח את הילד שלו כדינו של מי שרצח אדם שאנס את בתו.
איפה התאוריה שלכם כושלת? היכן שנכנס מונטסקיה.
מונטסקיה המציא את המנגנון של איזונים ובלמים בין רשויות השלטון. מונטסקיה קבע שהרשות השיפוטית צריכה להיות בלתי תלויה ברשויות אחרות, כך שתוכל לפקח עליהן ולאזן אותן. ופה קבור הכלב. מונטסקיה מסיבות שזמנו גרם, טען שהשופטים צריכים להיבחר ע"י הרשות המחוקקת. אם הרשות המחוקקת בוחרת את השופטים, איך הם יכולים להיות בלתי תלויים?
התשובה נעוצה בעיקרון שהוא יותר בסיסי ועמוק מעניין הדמוקרטיה והפרדת הרשויות והוא עניין שלטון והשיוויון בפני החוק. העיקרון הקובע שהמלך כמו נתיניו כפוף לחוק המדינה אומר שהשופטים כפופים למרות החוק יותר משהם כפופים למי שבחר אותם.
הטעות שהכנסתם למערכת שלכם הוא ההפרזה בחשיבות של שיקול הדעת העצמאי של השופטים. כאמור לשיקול הזה יש משקל אבל הוא הרבה יותר קטן ממה שאתם מייחסים לו כדי להצדיק את רצונכם בשופטים שיפעלו לטעמכם.
בפועל החוק מנסה להגדיר ולנסח גם את שיקול הדעת של השופטים (ע"ע עילת הסבירות). גם לו היה שופט בג"ץ שהיה חבר רשום במר"צ, הוא לא יכול לצוות על אף מתנחל לעזוב את נחלתו ולחזור לתוך הקו הירוק, על אף שזה חלק מערכיו, פשוט מפני שאין חוק האוסר התנחלות באיו"ש. רק שילוב שלושת הרשויות יכול לאכוף מעשה כזה.
עצמאות המשפט אומרת שהשופט אינו נשפט לפי הטיותיו הפוליטיות אלא לפי בקיאותו בחוק והקפדתו על הנאמנות לחוק.
ההצעות של הרפורמה לכפוף את בחירת השופטים לרצונם של חה"כ, מחבלת במנגנון האיזונים. אם אתה בוחר את השופטים לפי שייכותם המפלגתית ולא לפי נאמנותם לחוק, איך הם יכולים לשמש בלם לחקיקה של הכנסת? אין שום פסול בכך ששופטים ועורכי דין משתתפים בבחירת השופטים. נהפוך הוא. זה היה יתרון של השיטה ישראלית. הרפורמה הדרושה היתה לחייב את כל עוה"ד להשתתף בבחירות ללשכת עוה"ד ולא לבטל את השתתפות נציגי הלשכה בבחירת השופטים.
מעבר לכך, כפי שכתב אריק, לא קראתי שנציגי הימין תומכים במינוי חילונים או נשים רחמנא ליצלן בבתי הדין הרבניים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים