|
||||
|
||||
שיבולים הכה בי בגלל ההבנה שלעוד הרבה שנים לא יקומו משפחות חדשות בעוטף. לפי יוטיוב, 3 השירים המובילים הם ׳חרבו דרבו׳ שמבקש נקמה. בעולמם של הצעירים אם אין חרבו דרבו - הפסדנו. צמוד אליו ומחבק אייל גולן עם ׳עם ישראל חי׳ שמזכיר שהקדוש ברוך שומר עלינו - אז מי יכול עלינו? בעוד חיילים קופצים ומחבקים את הרובים והשלישי הוא ׳לצאת מדיכאון׳ שנכתב לפני שבעה לאוקטובר אבל רלוונטי תמיד. |
|
||||
|
||||
׳השיר המושמע ביותר ברדיו בשנה האחרונה הוא "עם ישראל חי" של איל גולן. ארגון אקו"ם פרסם את נתוני ההשמעות בתחנות הרדיו לשנת תשפ"ד. "לצאת מדיכאון" של יגל אושרי במקום השני, "גיבורי על" של התקווה 6 במקום השלישי. הארץ |
|
||||
|
||||
אח, הימים התמימים של ינואר 24, כשעוד האמנו שאולי המלחמה תיגמר בקרוב, החטופים יחזרו ונלך לבחירות. |
|
||||
|
||||
זאת תקופה שבה כל יום אתה מבין כמה נאיבי היית אתמול. |
|
||||
|
||||
ירושלים 2024 ----------------------- 'נשים חמושות, וזקן מנגן בלוז, מה עוד אני צריך ?' 'אם ככה זה היה בברזיל, לא היו גנבים ברחובות שגונבים טלפונים סלולריים תוך כדי צעקות' 'הלוואי ויכולנו ללכת ככה במקסיקו...פושעים היו חושבים כמה פעמים אם לרצות לפגוש במישהו' 'צהריים טובים, כך עלינו לפעול בצ'ילה כדי לעצור את הפשע' |
|
||||
|
||||
אז איזה מזל שכל החמושות הללו לא משתמשות בנשק הזה בכדי להילחם בפושעים ברחוב. אני מניח שאלה ציטוטים מהתגובות שם? כולן פנטזיות, רק של אוכלוסיות שונות :-) |
|
||||
|
||||
אמריקה הדרומית סובלת מפשיעה קשה, ומייחלת לאישה חמושה שתעשה סדר בבקשה. יש בזה אולי גם מן הפנטזיה, אבל ראוי לציין את הפמיניזם שלהם לעומת הגבריות המוחצנת של הציונות. |
|
||||
|
||||
אכן. מסקנה שאני מעתיק ממקום אחר: לשנה הבאה נקווה שהחששות הגרועים ביותר שלנו שלנו יתאמתו. |
|
||||
|
||||
נשמע לי הוגן. מקסימום נחיה. |
|
||||
|
||||
קשה לפספס את הסנטימנט המוזיקלי-אלוהי בתווים המקומיים בישראל 24׳ - המשך ישיר ליהדות א-לה-קארט 1 🎵 ששון שאולוב -תמיד אוהב אותי ——- 1 המתקרבים החדשים היום 'לא מחפשים אמיתות גדולות או הוכחות חותכות אלא מבקשים להתחבר׳. זאת 'יהדות א-לה-קארט'. |
|
||||
|
||||
׳לאבא שלי יש סולם, איתו הוא מחליף נורות כשאין מי שיעשה זאת והכל בחינם אין-כסף, כי הוא היה פראייר״. מילים : עממי ——- עמיר בניון לאחרונה הוציא סינגל משותף עם שאולוב הצעיר. המילים הללו לאבא שלי יש סולם שמגיע עד סוף העולם, תמיד היו מוכרות לי. אולי זה היה הסולם ויעקב התנ״כי , אולי בעל הסולם המיסטי ואולי זה בכלל כי זה היה שיר ילדות של תלמה אליגון-רוז שהיא כתבה אותו בהשארת הטרגדיה הכי איומה לילדה, לאבד את עמוד השידרה המשפחתית וחראות את האבא מת. ואז היא דמיינה את הסולם של אביה שמגיע עד סוף העולם, וזאת הייתה גם דרכה לפי עדותה להתמודד עם המציאות. לאבא שלי, יש סולם. לאבא שלי יש סולם מגיע כמעט עד שמיים ואבא שלי כה רעב אוכל ארוחה פעמיים ואבא שלי הוא הטוב מכולם ואבא שלי הוא הכי בעולם ורק בגללי הוא האבא שלי כי הבטיח הוא לי שהוא רק שלי את המילים לשיר ׳ לאבא שלי יש סולם>, כתבו : אבי אוחיון, עמיר בניון ומשה שטרן במסגרת קידום פרויקט תלמודי ׳ותן חלקנו׳ לאבא שלי יש סולם מגיע עד סוף העולם תתאפס, תטפס בנאדם תחזיק את החבל ואבא חולם מילדות שנדון כל אדם לכף זכות שהגוף מוותר בקלות הנשמה מתעוררת. |
|
||||
|
||||
דוגמה נאה שמראה איך הנסיון להיות רוחני ומטיפני מוציא מהמקור את כל הרוח והיופי. |
|
||||
|
||||
אותי יותר מטריד שלאבא שלו יש סולם שמגיע עד סוף העולם בעוד שהסולם של אבא שלי -שתמיד היה עקום- לא עבר מעולם את ה-1.60. ועוד יותר מטריד אותי שבהבנתם של 3 כותבי השיר, העולם מסתיים ויש לו סוף. אבל הכי מטריד אותי שאת אבא שלו בכל השיר רק מעניין לדון לכף זכות כל זאת החל מהילדות. אלו הם סיפורי סבתא. לאבא שלך הייתה כנראה ילדות קשה שבה תמיד הוא רצה לרצות את כל העולם ועוד לכף זכות. ועדיין לא ברור לי למה לבזבז על המילים המבולבלות הללו, לחן מעולה וקול חזק וארגובי כמו של שאולוב? |
|
||||
|
||||
שכ"ג כבר לא מתקן באייל "ש" ל"כש" ותסו"ש, כנראה בצדק. אבל בשיר, שחור על גבי שירונט, אני מתקשה לשתוק. אז ב/שכ"ג: "כשהגוף מוותר הנשמה מתעוררת". תסו"ש. |
|
||||
|
||||
חן חן. מאחר שהתיקונים באייל אינם אלא ניג'וס חסר טעם (10 קוראים במקרה הטוב, לא משהו שישפיע) החלטתי ליישם עליו מה שאני עושה בחיי היום יום: עובר בשתיקה על "עשר שקל", "צומת פקוקה" ושאר תועבות. כפי שכבר סיפרתי, לא פעם אני אפילו משתף פעולה עם בריוני הלשון כדי לחסוך לי עצבים, ואומר שאני גר בר' XXX מספר שמונָה עשרה, כדי שלא יתקנו לי - משום מה שמונֶה עשרה גורם הרבה פעמים לצד השני לוודא שאני מתכוון ל-18 ע"י חזרה משובשת על המספר. הניג'וס היחיד שאני עדיין מרשה לעצמי בדיבור הוא שכאשר אני נפגש ב"נראָה לי" על הטיותיו אני משתדל לכלול "כנראָה" בתשובה, בבחינת ודי לפחימה. למותר לציין שחוץ מהרמת גבה פה ושם, גם זה לא ממש אפקטיבי. ____________ אלה היו ששים שניות של ניג'וס על איך אני נמנע מניג'וס. |
|
||||
|
||||
השיבושים שהכי מפריעים לי הם כל התפרנים שמשכירים דירות ומלווים כסף. |
|
||||
|
||||
לפחות אומרים וכותבים את השם שלכם נכון? (אני מניח שאין הרבה איפה לטעות ב"שוטה הכפר הגלובלי" ו"צפריר כהן"?) שמחו בחלקכם. |
|
||||
|
||||
> ראיתי כאלו שכותבים שכש.. ושאלתי היא : האם ש… לא עדיף על שכש… ? הרי יש כבר ש… אז למה להעמיס על הש… את הכש..? מקסימום כש… אבל שכש… נשמע קשה. > שלאסו״ש |
|
||||
|
||||
איזה כִּשְכּוּש! |
|
||||
|
||||
הכל קשקוש חוץ משוש ומינימקינטוש ——— 600$ ואם יש לך הנחת סטודנט ( בLA) זה עוד יותר טוב 500$. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. באיזה הקשר שבו אומרים "שכש" אתה מציע משהו אחר, ומהו? (כמובן, אפשר "שכאשר" אם אתה במשלב גבוה, ו"שמָתַי ש" בנמוך - אבל איך אפשר לוותר על ה"ש" הראשון?) |
|
||||
|
||||
ש-כשתבואי- של יונה פורסם, הציבור היה בשוק. |
|
||||
|
||||
יש שכש גם בלי להוסיף לו ש׳ : שכשנבוא, שכשנבוא נמצא תשובה. (א.א, מ,ג) וכן - גם שכש הוא הלך חוקי באקדמיה לעברית. עברתי על כמה מילים של שירים של זמרים מפורסמים, וכולם חוטאים בש׳ במקום כש׳. נראה שנח לכותבי השיר להתאים את המילים ישר ללחן או מיני העיבוד והכש׳ קצת מסבך אותם, אז הם ישר כותבים ש׳ בלי כש ובלי שכש. תופעות קיצור המילים בעברית פחות נפוצה, אבל באנגלית זה פורח ומשגשג וכל המקצר הרי זה משובח. כך לפחות נדמה לי כשאני שומע קיצורים מארץ הקיצורים. |
|
||||
|
||||
הש׳ הראשון נשמע מיותר כאשר כותבים כש׳, כי מראש הש׳ היה יכול להיות הראשון והאחרון, אבל אז הוא נכפף ל כ״ף וכך נולדים 2 ש׳ בכש׳. |
|
||||
|
||||
לי זה לא נשמע מיותר בכלל, בלעדיו זה נשמע לי שגוי. בלשנית - נכון שבמקור האטימולוגי שני השי"נים היו "אשר", אבל השני מזמן התלכד עם ה"כ" כדי ליצור את "כאשר" או "כש" לציון זמן. השי"ן הראשון הוא השיעבוד ל"חושב", "רוצה" וכו'. השני לא יכול לשמש בתפקיד הזה, הכ"ף לפניו חוסמת אותו. מה שעוד נכון ולא ציינתי קודם, במשלב מאוד לא פורמלי אפשר לוותר על שי"ן השיעבוד: "נדמה לי, הלכת למסעדה אתמול?". באותו אופן, "נדמה לי, כשאתה אוכל שעועית כואבת לך הבטן". שני המשפטים נשמעים לי בסדר גמור לשיחה אגבית, אבל לא הייתי כותב כך, אפילו לא בווצאפ (נדמה לי). |
|
||||
|
||||
כשמגלגלים את השכש׳ בלשון זה נשמע כאילו שקשה. לא חושב ש׳הבעיה׳ היא בש׳, או בכש׳ אלא יותר בשכש׳ שמאלץ אותך לחשוב אלפית השנייה לפני שאתה כותב או או אומר שכש׳. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |