בתשובה לאביב, 29/12/23 17:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתם זוכרים שנתניהו דיבר על כך שהיטלר למדי מהמופתי איך עושים פתרון סופי? אולי הוא למד את זה מגיל לבן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם שמו האמצעי היה אשל, הוא היה משלים את השלישיה המיתולוגית של תנובה מהסבנטיז (אני שנאתי את שלושתם, כילד וגם כמבוגר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גיל" ו"אשל" הם סוגים של לבן (מוצג A, מוצג B, וגם לבן (מאכל) [ויקיפדיה]) . כשאני הייתי ילד אז ל"גיל" קראו "לבן" ול"אשל" קראו "אשל". מה שמעורר אצלי סקרנות מי השלישי מילדותך. (חבל שלא היה מוצר דומה בשם "מאך" או משהו כזה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחזק, גם אצלנו גיל נקרא לבן ואשל נקרא אשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אתפלא, כי מבחינתי כולם היו סוג של לבן מגעיל. אז אני מניח שאם פעם קראו למשהו 'גיל' ופעם 'לבן' אחה יכלו להיות דברים נפרדים. האם היום היינו קוראים לזה יוגורט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו אני רואה שאם הייתי נכנס לקישור שאלתי היתה מתייתרת. נו שוין, אף פעם לא הסתדרתי עם מוצרי חלב, והם גם לא מסתדרים איתי, אז כבר לפני שנים נפרדנו כידידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לאחרונה קרנו של הלבן עלתה קצת בעיניי, כשגיליתי (בין השאר בזכות אותו ערך בויקיפדיה) שזה כנראה שקול לריוויון (buttermilk), לצורך כל מיני מתכונים שרוצים כזה - השריית עוף לפני טיגון, ועוגות בחושות (את שניהם אפשר גם בלי חלב, אבל מי שמרשה לעצמו אז זה הקלאסי). היתרון של לבן על רוויון היא שאפשר להשיג אותו ביחידות קטנות. לקינוח, הפתיל הזה זורק אותי ל"לבן נקרא לבן". הכניסה אסורה למי שלא גדל על פופ טראש של שנות השמונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, מזמן לא צחקתי ככה. עד שלא נכנסו החצוצרות לא הבנתי מה זה. ואם כבר- לבן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר לי שבזמן שהותי בארה''ב, הדבר הכי מסובך בסופרמרקטים היה להבין מה אומרים השמות של מוצרי החלב, על כל הקשת מחלה ניגר לשמנת. שום דבר לא דומה למה שאנחנו מכירים, ובהצלחה למצוא את המקבלים לרוויון, שמנת ולבן שאתה מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה היה בגרמניה. בשלב מסוים שיחררתי, והחלטתי לנסות להכיר כל מוצר בפני עצמו, בלי לנסות למפות אותו למה שאני מכיר מישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שבגרמניה (אולי דומה לחוויה שהיתה לי ביוון) - לא הייתי מצפה מלכתחילה שאבין את הכתובות על המוצרים בסופר, כי הם, נו, ביוונית/גרמנית. בארה"ב הציפיה הראשונית הזו כן קיימת - ולכן אולי ההפתעה קשה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(השהות שלי שם היתה לצורך לימודי גרמנית, אז לא יכולתי לתת לעצמי פטור כזה. מצד שני, כל הרעיון הוא להתערות בסביבה הלשונית, אז מה יותר טוב מללמוד שמות מאכלים מתוך המאכלים עצמם ולא מתרגום?) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |