|
||||
|
||||
הפלגיאריזם, כמו דברים אחרים, הוא תלוי קונטקסט. למען ההשוואה, אפשר לראות מה קרה לקריירה של אחד Francisco Gil-White ב - UPENN. האיש הלך לספריה, קרא על הקשר בין המופתי, הנאצים ואש״פ/פת״ח ואז עשה טעות בלתי נסלחת. טעותו היתה להעז לכתוב מאמר בו הוא טוען שאולי זה לא רעיון כל כך מוצלח לשים דווקא את האירגון הזה (בהתחשב בהיסטוריה האנטישמית המרנינה שלו, שהיתה חלק מהותי של האירגון אפילו לפני הקמת מדינת ישראל) כהגוף שינהיג את ערביי השטחים. הוא איבד את עבודתו. |
|
||||
|
||||
*התקטננות לעצמי. חלק מהותי מ*ההיסטוריה הקשורה לאירגון*. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. איזו היסטוריה הייתה לאירגונים הללו לפני הקמת מדינת ישראל? לחברי האירגונים הללו? |
|
||||
|
||||
כמו שההיסטוריה של מדינת ישראל לא מתחילה בהקמת מדינת ישראל, ההיסטוריה של הפת״ח/אש״פ לא מתחילה בהקמה של האירגונים הללו בסוף שנות ה-50 ואפשר (אם רוצים) למתוח קו היסטורי בין האידיאולוגיה הרשמית והפחות רשמית של האירגונים הללו לבין הפרעות והמתקפות על היישוב היהודי בארץ ישראל ובארצות ערב. הקשר בין אלחאג' מֻחמד אמין אלחֻסֶיני לבין הנאצים, האנטישמיות המודרנית באירופה והאידיאולוגיה הנאצית הוא מן המפורסמות1 ולא נראה שיש צורך לדון בקשר הזה. המקום בו אני לא מסכים עם תאוריות (הקונספירציה?) של האיש הוא היחוס האוטומטי של פת״ח/אש״פ לסיפור חייו של המופתי, בעוד יש דוגמאות ותיעוד בהיסטוריה לסכסוכים האידיאולוגיים בינו לבין האירגונים הללו (היריבות עם אש"ף והקשרים שלו עם ירדן בחצי השני של שנות ה-60). אבל הסכמה/אי הסכמה עם הדברים שהאיש אומר, זאת לא הנקודה של התגובה שלי למעלה. איזכורו הוא על מנת להראות מה קורה לקריירה של מישהו ב-UPENN אם הוא מעז לכתוב מאמר עם הטיעונים ״הלא נכונים״2. _____________ 1 אמין_אל-חוסייני [ויקיפדיה] 2 מצד שני, אולי הוא פוטר מסיבה אחרת לגמרי מזו שהוא טוען. אם אמצע טיעון קונקרטי לגבי הטענות של UPENN כלפיו, אצרף זאת כאן. |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי הוא לא באמת פוטר, היה לו חוזה לשלוש שנים שלא הוארך. אני לא יודע אם וכמה שפוי הוא היה כשהוא חתם על החוזה, אבל על פניו, השפיות שלו בעת סיום החוזה מוטלת בספק. בשורה התחתונה, למיטב הבנתי, אם הוא פארנואיד - אז ההחלטה של UPENN מוצדקת, ואם הוא לא פארנואיד - אז זאת החלטה של ה-CIA ולא של UPENN. |
|
||||
|
||||
נרשם / אבדוק. |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי מיטב הבנתך היא חסרת בסיס. אחרי סקירה של דעות לכאן ולכאן, שמתי את הנושא במגירה של ה-Undecided. אתה מוזמן להטיל ספק גם בשפיותי, בגלל שבחרתי לעשות זאת. |
|
||||
|
||||
אתם זוכרים שנתניהו דיבר על כך שהיטלר למדי מהמופתי איך עושים פתרון סופי? אולי הוא למד את זה מגיל לבן. |
|
||||
|
||||
אם שמו האמצעי היה אשל, הוא היה משלים את השלישיה המיתולוגית של תנובה מהסבנטיז (אני שנאתי את שלושתם, כילד וגם כמבוגר). |
|
||||
|
||||
"גיל" ו"אשל" הם סוגים של לבן (מוצג A, מוצג B, וגם לבן (מאכל) [ויקיפדיה]) . כשאני הייתי ילד אז ל"גיל" קראו "לבן" ול"אשל" קראו "אשל". מה שמעורר אצלי סקרנות מי השלישי מילדותך. (חבל שלא היה מוצר דומה בשם "מאך" או משהו כזה.) |
|
||||
|
||||
מחזק, גם אצלנו גיל נקרא לבן ואשל נקרא אשל. |
|
||||
|
||||
אני לא אתפלא, כי מבחינתי כולם היו סוג של לבן מגעיל. אז אני מניח שאם פעם קראו למשהו 'גיל' ופעם 'לבן' אחה יכלו להיות דברים נפרדים. האם היום היינו קוראים לזה יוגורט? |
|
||||
|
||||
ועכשיו אני רואה שאם הייתי נכנס לקישור שאלתי היתה מתייתרת. נו שוין, אף פעם לא הסתדרתי עם מוצרי חלב, והם גם לא מסתדרים איתי, אז כבר לפני שנים נפרדנו כידידים. |
|
||||
|
||||
רק לאחרונה קרנו של הלבן עלתה קצת בעיניי, כשגיליתי (בין השאר בזכות אותו ערך בויקיפדיה) שזה כנראה שקול לריוויון (buttermilk), לצורך כל מיני מתכונים שרוצים כזה - השריית עוף לפני טיגון, ועוגות בחושות (את שניהם אפשר גם בלי חלב, אבל מי שמרשה לעצמו אז זה הקלאסי). היתרון של לבן על רוויון היא שאפשר להשיג אותו ביחידות קטנות. לקינוח, הפתיל הזה זורק אותי ל"לבן נקרא לבן". הכניסה אסורה למי שלא גדל על פופ טראש של שנות השמונים. |
|
||||
|
||||
תודה, מזמן לא צחקתי ככה. עד שלא נכנסו החצוצרות לא הבנתי מה זה. ואם כבר- לבן |
|
||||
|
||||
מה שמזכיר לי שבזמן שהותי בארה''ב, הדבר הכי מסובך בסופרמרקטים היה להבין מה אומרים השמות של מוצרי החלב, על כל הקשת מחלה ניגר לשמנת. שום דבר לא דומה למה שאנחנו מכירים, ובהצלחה למצוא את המקבלים לרוויון, שמנת ולבן שאתה מכיר. |
|
||||
|
||||
לי זה היה בגרמניה. בשלב מסוים שיחררתי, והחלטתי לנסות להכיר כל מוצר בפני עצמו, בלי לנסות למפות אותו למה שאני מכיר מישראל. |
|
||||
|
||||
רק שבגרמניה (אולי דומה לחוויה שהיתה לי ביוון) - לא הייתי מצפה מלכתחילה שאבין את הכתובות על המוצרים בסופר, כי הם, נו, ביוונית/גרמנית. בארה"ב הציפיה הראשונית הזו כן קיימת - ולכן אולי ההפתעה קשה יותר. |
|
||||
|
||||
(השהות שלי שם היתה לצורך לימודי גרמנית, אז לא יכולתי לתת לעצמי פטור כזה. מצד שני, כל הרעיון הוא להתערות בסביבה הלשונית, אז מה יותר טוב מללמוד שמות מאכלים מתוך המאכלים עצמם ולא מתרגום?) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |