 |
|
 |
||
|
||||
 |
כאשר כתבתי את המאמר הזה לא העליתי בדעתי כלל1 אפשרות שמחדל של חוסר ערנות רגעי יביא לתוצאה נוראה כזאת. חשבתי רק שהמצאות רצועת עזה שלא בידינו דינה להביא לרצף של אירועים ביישובי העוטף שיהפכו את חייהם לבלתי נסבלים, ושאין שום דרך ו"פתרון" פלא להימנע מכך, למעט כיבוש רצועת עזה ושליטה ביטחונית בה לאורך זמן. אמרתי שאם רוצים התושבים לשנות את המצב הזה עליהם לדרוש את כיבוש הרצועה בדיוק כשם שתושבי יישובי עמק החולה דרשו בזמנו את כיבוש הגולן, וההיענות לדרישתם הביאה למהפך באיכות חייהם. אבל לו הייתי אז המחליט ספק רב אם הייתי בוחר בדרך הזאת מפאת המחיר הקשה שהייתה גובה. הסכמי אוסלו וההתנתקות מספר שנים אחר כך היו בבחינת אותה אבן שנזרקה לבאר בביטוי הידוע. אולי הייתי מעדיף חיים בלתי נסבלים ביישובי העוטף על מהלך עם מחיר כה כבד. היום דעתי ברורה ובלתי מהוססת. חייבים לעשות את זה. אין דרך אחרת. ואני מאמין שבניגוד לזמן שבו כתבתי את המאמר, רבים מאד שותפים לדעתי. 1 והייתי צריך כן להעלות בדעתי. הפתעות היו וצריך להניח שתמיד יהיו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך שובך. (לא שאני מסכים עם דבריך, אבל בלעדיך ובלעדי ידידיה האייל הפך למדור התגובות של”הארץ” וחשוב לי לשמוע גם דעות אחרות משלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשותף לדעתך (גם לפני השבת השחורה) שההתנתקות היתה טעות ושאין מנוס מהצורך לכבוש את הרצועה1, הייתי רוצה לשמוע את דעתך על הניואנסים לגבי פרשנות העבר: 1) מה דעתך על הבחירה הישראלית להשתתף בהזרמת הכסף הקטארי לחמאס? לי תמיד יחסי התן/קח הללו עם החמאס צעקו לשמים כמחדל או כמעשה בלתי מוסרי בעליל (״פסיכי״ זאת המילה שהשתמשתי כדי לתאר את הבחירה הזאת, בעיקר כי כישורי ההבעה שלי מאוד לקויים) ולא הצלחתי אף פעם למצוא אוזן קשבת לעמדה הזאת - לא מימין ולא משמאל. 2) מה דעתך על מדיניות הבידול והטיעון הימני ששמענו ממספר גורמים בימין (הליכוד וימינה מכך) ש״החמאס הוא נכס״? האם תמכת והסכמת עם האמירה הזאת או האם התנגדת לה? __________ 1 דעתנו מתפצלות לגבי השאלה מה לעשות עם רצועת עזה לאחר שזו תהיה בידנו ולמה צריך לכבוש אותה. אני לא מסכים עם ה-״להקים את גוש קטיף מחדש, ולשבת בה לעולמי עד״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת שההתנתקות הייתה טעות, אבל קודם שאענה חשובה לי דעתך על מה שהיה קודם להתנתקות. כבר שנה רצועת עזה נתונה בעיקרה למרות הרשות הפלשתינית. לא הייתה עוד אף קטיושה ולא תהיה קטיושה. כזכור, רבין ביצע את הנסיגה מרוב רובה של רצועת עזה מספר שנים קודם להתנתקות, כפי שהוא עצמו מעיד, ודבריו בסרטון מוכיחים שהוא ללא ספק הניח שלפחות רקטות לא תיירנה משם. והוא טעה. הן גוש קטיף והן יישובי עוטף עזה התחילו לספוג את הרקטות הפרימיטיביות הראשונה עוד לפני ההתנתקות. האם תמכת ועדיין אתה תומך בנסיגת אוסלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הגעת לרבין ואוסלו מהשאלה שלי? אני לא מבין את המטרה של השאלות הספציפיות שלך ולמה אתה עונה על שאלות מאוד ספציפיות עם שאלות על משהו אחר. מה אתה מנסה לברר ולמה בחרת לא לענות? הרי סביר להניח שלא נסכים על ניתוח היסטורי, על נושא אוסלו והאם הוא קשור או לא קשור לנושא עזה וההתנתקות. המטרה של השאלה שלי היא להבין את העמדה שלך ולא נראה לי שהעמדות שלי רלבנטיות כדי לנסות להבין את העמדה שלך. אבל הנה אענה בכל זאת לשאלתך: כן. תמכתי בהסכמי אוסלו. היום אני חושב שההסכמים היו כישלון (ואני יכול לפרט באיזה 20 תגובות ועשרה מאמרים גרועים שאף אחד לא ירצה לקרוא, מה הסיבות, לדעתי, לכך שהניסוי הזה נכשל ולמה הוא סיפור טראגי של טמטום פלסטינאי וישראלי שלו שותפים, במידה מסוימת, גם השמאל וגם הימין הישראלי). דעתי (אחרי עדכונים של השנים האחרונות) היא שאלה שממשיכים לדבר גם היום על ״פתרון שתי המדינות״ הם קצת מנותקים ולא לגמרי מחוברים למציאות. עכשיו עניתי בקצרה על ששאלת (כן - אני מאלה שתמכו באוסלו ואפילו הצביעו לרבין) ואתה יכול להגיד ״אהא! אז אתה אשם במצב!״. אבל גם אם אני ושכמותי אשמים בכל מה שקרה ובכל מה שיקרה, מה שאתה חושב עדיין מאוד מעניין אותי. לכן, אחרי שנסיים עם הטקס בו אתה אומר ״אמרתי לכם!״, הייתי בכל זאת שמח להבין טוב יותר את עמדך ולשמוע אותך עונה על השאלות המאוד ספציפיות אותן שאלתי: 1) מה דעתך על הבחירה הישראלית להשתתף בהזרמת הכסף הקטארי לחמאס? לי תמיד יחסי התן/קח הללו עם החמאס צעקו לשמים כמחדל או כמעשה בלתי מוסרי בעליל (״פסיכי״ זאת המילה שהשתמשתי כדי לתאר את הבחירה הזאת, בעיקר כי כישורי ההבעה שלי מאוד לקויים) ולא הצלחתי אף פעם למצוא אוזן קשבת לעמדה הזאת - לא מימין ולא משמאל. 2) מה דעתך על מדיניות הבידול והטיעון הימני ששמענו ממספר גורמים בימין (הליכוד וימינה מכך) ש״החמאס הוא נכס״? האם תמכת והסכמת עם האמירה הזאת או האם התנגדת לה? אני יכול גם לשאול את השאלה בדרך אחרת: עפ״י העמדה *שלך* ובהנתן ש״פושעי אוסלו״ כבר עשו את הפשע אשר עשו ובהינתן שאנו נמצאים כבר במצב שאריאל שרון כבר ביצע את ההתנתקות, האם אתה תמכת או התנגדת לאופן בו הימין הישראלי בחר להתנהל בברית הלא קדושה של ישראל-כסף-קטארי-חמאס? כן/לא/אחר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת בתחילה שאתה מסכים עמי לעניין ההתנתקות ולא הזכרת עוד הסכמות, ולכן רציתי לברר אם אתה מסכים עמי גם לגבי היתר. אני מבין עכשיו שבעבר לא הסכמת, אבל עכשיו אתה מסכים. אני מעולם לא השתמשתי בביטוי "פושעי אוסלו", ולא ברור לי מדוע דחפת אותו לכאן. אני מדבר על שגיאה שהתבררה לאחרונה כשגיאה מאד נוראה, וחלילה לי מלדבר על פשע, כי פשע נעשה מתוך כוונה לעשות רע, ולא כך הוא. ובכן, יש כאן שתי דעות נוגדות. הדעה שלי (או אולי, שלנו, הימין "הקיצוני") היא שלא ניתן להחזיק אוכלוסיית אויב מעבר לגדר בנתונים הגיאוגרפיים של רצועת עזה, ולצורך שלומנו ובעיקר שלום הישובים שבסמוך לגדר עלינו לשלוט ביטחונית בכל השטח. וזה נכון עוד יותר בגזרה המזרחית. לו היה מושג שם "הסדר" או "התכנסות אולמרטית" חד צדדית וכדו', קרוב לוודאי שהיינו רואים את החמס משתולל לא רק בדרום אלא גם בגוש דן וגורם לאסון גדול שבעתיים. רמז לכך ראינו בזמן האינתיפאדה השנייה. בעצם, המתנחלים שהם כה שנואים עליכם שמרו על תושבי המרכז, ואת זאת אסביר בהמשך. אם אתה מנתח את שתי הדעות האלה מבחינת כדאיות ביטחונית בלבד ללא הבאה בחשבון של מניעים אידיאולוגיים כישוב ארץ ישראל וכד', ברור שמדובר בבחירה בין הטובה משתי רעות, ולכל אחת משתי האפשרויות ישנן החסרונות ותופעות הלוואי שלה. למשל, אני לא מאמין שאפשר היה להחזיק צבא ביו"ש רק כדי להגן על מה שנמצא בתוך הקו הירוק. העולם לא ייתן לנו לעשות זאת, וגם לנו יהיה קשה להסביר לעצמנו מה צבאנו עושה שם, וגם יהיה קשה לקיים את צבא המשלוח ללא עורף אזרחי תומך בקרבתו לאורך זמן. לא פלא הוא שמיד אחרי שהוחלט לפנות את יישובי גוש קטיף הוחלט גם לפנות את ציר פילדלפי החיוני. פשוט אי אפשר היה להחזיק שם צבא משלוח ללא העורף האזרחי של יישובי גוש קטיף. והדרך שלכם, שבה לאסוננו בחרנו, יש לה החסרונות ותופעות הלוואי שלה. אני מניח שאיש למעט מעט בודדים כמו האלוף בריק, לא העלה על דעתו אירוע כפי שהיה, והבוחרים בדרך הזאת חשבו על קיום איזה שהוא מאזן רופף שיחזיק פחות או יותר את העסק הזה. לשם כך מנגנון של "מקל וגזר" היה כמעט הכרחי. החמס שכוחו רב מכוחו של מכחיש השואה הוא זה השולט ברצועת עזה והוא גם זה שהיה מקבל שם את השלטון בבחירות, לו נערכו. זו עובדה. בעיני מכחיש השואה המשלם את משכורות למשפחות ה"שהידים" אינו טוב מהחמס. זו נבלה וזו טריפה. האם אתה חושב שהיה צריך לכבוש את רצועת עזה ולמסרה למכחיש השואה הנאלח? אני, שלא כמוך, לא רואה בכספים הקטאריים, את הבעיה. הבעיה היא ההנחה שניתן לשמור על מנגנון כזה, והכספים הקטאריים מטרתם הייתה לאפשר יציבות כשההנחה השגויה הזאת קיימת ולאפשר אותה. הבוחרים בדרך הזאת ידעו שללא המערכת המאזנת הזאת כל העסק מתפרק, והם ייאלצו לכבוש את רצועת עזה, ובכך לא רצו. ברור שבדיעבד עדיף היה להגיע למעמד הכיבוש כשהחמס לא נהנה מהכספים האלה, כי הגענו לכך גם למרות הזרמת הכספים. אבל זו חכמה שבדיעבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק תיקון: לא אמרתי שהסכמתי בעבר להתנתקות ועכשיו אני חושב אחרת. אני התנגדתי לנסיגה החד צדדית מעזה גם אז. תודה על התשובה. אני חושב שאני מבין עכשיו טוב יותר את העמדה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהסכמת בעבר להתנתקות. התייחסתי למשפט שכתבת: "כן. תמכתי בהסכמי אוסלו. היום אני חושב שההסכמים היו כישלון". כלומר, בניגוד לי, הסכמת למימוש להסכמי אוסלו בעזה, והיום אתה חושב אחרת. אנשים כל הזמן רואים את ההתנתקות כנסיגה מעזה וטועים. כפי שמעיד רבין, רוב רובה של עזה פונה בתקופתו בזמן הסכמי אוסלו, וזה היה טרם ההתנתקות והגירוש. בתקופה הזאת ניצלו העזתים את השטח שקבלו כדי לפתח את הקסאמים ויתר אמצעי ההצקה ליישובי גוש קטיף וליישובי העוטף. זכורים מאז גם כמה פיגועים נוראים של הטמנת מטענים שהרגו חיילים ואזרחים. בעצם, במצב הזה ניתנה בידיהם גם האפשרות לבנות מנהרות לו רצו. ועוד משהו שמאד ראוי לזכור. באותה העת החמס עדיין לא השתלט על עזה. מרדכי הורביץ בעלה של נעמי שמר אמר פעם שהערבים אוהבים את הרצח שלהם חם ומהביל. הוא לא אמר החמס. שרון ביקש1 לתקן את המצב הנורא הזה באותה שיטה, כפי שתיארתי מספר פעמים: הזרקת מנה נוספת של רעל מאותו סוג. בתוצאות הטרגיות של המהלך הזה חשנו כל התקופה מאז, עד שהגיע לשיא הנורא לאחרונה. 1 או שאולי לא באמת האמין בכך. אבל מאד רצה להפסיק כבר להיות "רוצח" בעיניהם של חוגי הפרוגרס, ויש הסוברים שאולי גם ביקש להימלט מאימת המשפט ממערכת החוק הנשלטת על ידם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 או שאולי, כמו שחושדים רבים וכבר נאמר באייל, לא באמת האמין בכך, אבל חשב שכדאי שבעזה תשלוט ישות עוינת כדי להקטין סיכוי להסדר ביו"ש. זו וריאציה על המדיניות שביבי אחר כך החזיק בה בגלוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ישות עוינת", אתה מתכוון עוינת לרשות הפלשתינית? אם כן, זה נראה לי קונספירציה בדרגה גבוהה מהאחרות. לרשות הפלשתינית היו רובים שסיפקנו להם. איני חושב שמישהו העריך טרם ההתנתקות שהחמס יתפוס שם את השלטון. גם לא שרון. האם אתה יכול להביא הערכות כאלה שפורסמו טרם ההתנתקות? גם לא כל כך ברור איך ההתנתקות תרמה להשתלטות החמס. ברוב שטח הרצועה לא שלטנו לאחר נסיגת אוסלו. מה שעשו אחרי ההתנתקות היו יכולים לעשות גם קודם, ולא ברורה תרומת ההתנתקות לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישות עוינת לישראל, שיכולה להיות גם הרש''פ. נכון שזו קונספירציה בדרגה גבוהה למדי, ואני בוודאי לא מתכוון לטעון שהיא נכונה - אבל היא לא נראית לי לחלוטין מופרכת (ושוב, מדיניות דומה בתקופת החמאס קודמה במוצהר על-ידי נתניהו). היא נידונה בזמנו באייל, עם ציטוט של אני לא זוכר מי מאנשי סודו של שרון, שטען שנים אחר כך שזו היתה הסיבה המכוונת (אבל יכול להיות שהוא שיקר, בניסיון לסנגר על ההתנתקות אחרי שזו כבר הפכה למושמצת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מירי רגב טוענת שהמוסד, השב"כ וצה"ל אחראים לקונספציה. הלו, מה זה? מה עם המחאה, השמאל וההתנתקות. קצת עקביות בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנכון, והיה נכון גם ב 73'. אבל לא מנע מגולדה להתפטר. מה שמרגיז הוא שהיא אומרת את זה. כי ברור למה היא אומרת את זה. וחץ מזה הלו! לא אמרנו הרגע במקהלה שעכשיו לא הזמן לחפש אשמים?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארור, למה לחפש אשמים, אם כבר מצאנו אותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת היא לא חיפשה אשמים. היא אמרה שנשב''כ , המוסד וצה''ל הטעו את המנוול ולכן הוא לא אשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיכתבו את הביוגרפיה הסופית והמסכמת של נתניהו, השם יהיה ״אבל, הוא לא ידעעעע!״. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1- ברור שאם אפשר להאשים את חוגי ה"פרוגרס" גם במעשיו של השמאלן הידוע שרון, מה טוב. השאלה איך ולמה אותם חוגים לא הצליחו למנוע ממנו להיות אבי ההתיישבות בשטחי עיו"ש היא שאלה טפשית שאין טעם להתייחס אליה בכלל. מזל שראש האופוזיציה דאז, מר נתניהו, התנגד להתנתקות, כמסופר באנציקלופדיה "ביביפדיה", גם אם אימתם של אותם חוגים גרמה לו להצביע בעד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאצל שרון חל תהליך של רצון לקבל רהביליטציה מהשמאל, וזה היה הגורם העיקרי שדחף אותו לבצע את ההתנתקות. כמובן שייתכן גם שאני טועה. בוחן כליות ולב הוא רק אלוהים. אשר לנתניהו, הוא הצביע בכנסת בעד ההתנתקות ומשך אחריו גם את לימור לבנת שטייניץ ואחרים. דעתי היא שהדבר לא נבע רק מאיזה תמרון כדי שלא יפוטר מהממשלה טרם הספיק לבצע את תכניתו הכלכלית, כפי שרמז בספרו, אלא שבאמת, בנתונים שהיו אז כשהתכנית הזאת באה לעולם והייתה מרכז השיח, הוא באמת רצה בה. וגם אני משער מה הסיבות לכך. אם תתעקש גם אסביר. מבחינתי מדובר בנקודה שחורה רצינית שרשמתי אצלו. אבל לו שרון לא היה יוצא עם תכנית ההתנתקות, בוודאי נתניהו לא היה יוזם אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה תחשוב על נתניהו אם יתברר לך שבזמן שבן גביר וסמוטריץ׳ בממשלתו, הוא ניהל מאחורי הקלעים משא ומתן מול הסעודים על נסיגות נוספות משטחי C? מה תהיה דעתך על התקדמות ב״הסכמי אברהם״ אם אלה כוללים עוד ויתורים בסגנון אוסלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהיום ברור לכל שכל העברה של שטח לאחריות ביטחונית של ערבים, וזה לא משנה אם מדובר בערבים סוג א' או ערבים סוג ב', היא פסולה. ודיר באלק. תעזבו אותי מנתניהו. אתם אנשים מאושרים. יש לכם אשם אולטימטיבי. רק נסלק אותו ותזרח השמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היתה לגבי שיחות ישראל-סעודיה (על ידי הממשלה ״ימין על מלא״). השימוש בשם נתניהו זה כי, נו אתה יודע, הוא הראש של הממשלה הזאת. אפשר להתיחס לשאלה תחת ההנחה שאין ואף פעם לא היה קיים אדם ששמו נתניהו. לגבי ה ״ברור לכל״ - אולי. אני לא משוכנע כמוך שהדיווחים הללו הם שקריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את החלק הראשון של תגובתך לא הבנתי. לגבי החלק השני נראה שאתה לא הבנת אותי. לא התייחסתי בכלל לשאלה אם הדיווחים האלה (שאותם אני שומע פעם ראשונה ממך) הם כן או לא שקריים. התכוונתי שאם הם נכונים בוודאי שאני מתנגד, וסיבת התנגדותי צריכה להיות ''ברורה לכול''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 766283 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אוסיף עוד משהו. היום נכנס סיוע הומניטרי לעזה. זאת לפני שהצלב האדום ראה מישהו מהחטופים שלנו. זה נראה לך בסדר? איני יודע בדיוק את כל הפרטים, אבל אני מניח שהתמיכה האמריקאית שאנו כה זקוקים לה, מחייבת את ההתנהלות הזאת בגלל מדיניות מוזרה של ארצות הברית. זה המצב כרגע. זה הכסף הקטארי של היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לקשר למקור מידע שמדבר על הזרמת כסף קטארי לרצועה? (לכך אני כמובן מתנגד) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלא הבנת אותי. משום מה שכחתי לשים את המלים ''הכסף הקטארי'' במירכאות. התכוונתי שהסיוע הזה הוא ''הכסף הקטארי'' של היום. כלומר אנו עושים משהו שאין אנו רוצים לעשות, מתוקף הנסיבות. ייתכן גם שהסיוע הזה מומן על ידי קטאר. אבל זה ממש לא משנה על ידי מי מומן. אתה אומר שאתה מתנגד לכך שהסיוע הזה יהיה ממומן על ידי הקטארים. כלומר אתה מסכים שהוא יינתן, אבל אחרים יממנו אותו. כאן שוב אנו חלוקים. אני חושב שכל עוד הצלב האדום מסרב לראות את החטופים שלנו, אין זו העת לסייע לאזרחי עזה בשום דרך, וגם לא במזון ותרופות, ואם אנו בכל זאת עושים זאת זה בגלל שאנו רוצים לראות את נושאות המטוסים האמריקאיות קרוב לחופינו, והאמריקאים רוצים בכך בגלל שהמשטר של ביידן את אובאמה הוא מטומטם, ויש בו אמונות שווא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לא אמרתי שההתנגדות שלי קשורה לזה שהכסף הוא קטארי. ההתנגדות שלי היא להזרמת כסף לרצועה (לא חשוב המקור) שמגיע לחמאס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(השאלה היא לגבי כסף קטארי לרצועה *היום* במהלך הלחימה. אני מניח שאתה לא מנסה לטעון שמשאית עם תרופות/ומזון ושמזוודות עם דולרים זה אותו הדבר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך שובך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמש ראיתי במקרה בנטפליקס פרק מסרט תעודתי על מלחמת העולם השנייה1, שמתאר את פלישת הגרמנים לצרפת בתחילת המלחמה. למדתי משהו חדש לי ומעניין. מסתבר שההתקפה על פרל הרבור לא הייתה ההפתעה היחידה במלחמה הזאת. עד כה ידעתי שהגרמנים ויתרו על פריצת קו מז'ינו, ותקפו מצפון מכיוון בלגיה. אבל התברר לי משהו שלא ידעתי. מסתבר שהגרמנים, בהמלצתו של איזה קצין גרמני ששכחתי את שמו, בחרו לפרוץ מאזור הארדנים וצלחו את נהר המז במקום קשה מאד למעבר. בכך הם הימרו הימור מאד גדול. איזה טייס צרפתי שטס מעל האזור טרם הפלישה גילה שם ריכוז עצום של טנקים שנמצאו באיזה "פקק תנועה" אדיר, ודיווח על כך למודיעין הצרפתי. אבל ראשי הצבא התייחסו לדיווח הזה ב"לא יכול להיות" (החמאס מורתע?), ולא תקפו. באותה העת לצרפת היה כוח עדיף, והגרמנים חששו והססו מאד טרם הפלישה. לו תקפו את הטנקים הגרמניים בפקק התנועה, היה בכוחם להביסו ולהשמידו, והיסטוריית המלחמה הזאת הייתה שונה לגמרי. אבל הם "נרדמו בשמירה" ואחר כך הגיבו באיטיות והובסו. 1 בערב שבת, כשערוץ 14 מושבת אני נוהג לחפש כל מיני דברים בנטפליקס. אני כבר יודע שנתניהו נורא ואיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוחות הצרפתיים העדיפים לא היו בדיוק בקו מז’ינו, כי צרפתי גאה לא סתם מתגונן. הם תקפו לתוך בלגיה בתקווה להציל את בלגיה והולנד הניטרליות כי כולם ידעו שהגרמנים יתקפו שם. הגרמנים אמנם תקפו התקפת הסחה שם. אבל התקפת ההסחה הזו הייתה כל כך מוצלחת, שהיא ריסקה את צבאות הולנד ובלגיה והצבא הצרפתי שהגיע לשם לא הצליח לעשות שום דבר. הצבא הצרפתי היה מוכה כבר לפני התחלת הפלישה לארדנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרתי בדיוק מה שראיתי בסרט. מרואיינים שם היסטוריונים, וזה מה שסיפרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתקפה על לוקסמבורג, בלגיה והולנד, היתה יותר מהסחה. היא נועדה למשוך את הדיביזיות הממוכנות של הצרפתים ואת חיל המשלוח הבריטי (כולו ממוכן) צפונה ולהרחיק אותם מצפון צרפת דרכה הגרמנים התכוונו לעשות "אבחת מגל" אל תעלת למנש שתבודד את הכוחות האלו משאר הצבא הצרפתי. יש הרבה במה שכתבת על כך שצרפת הובסה עוד לפני שהפאנצרים חצו את המז, אבל צריך לזכור שהצבא הצרפתי לחם בהקרבה גדולה והתבוסה התגנבה בשלבים. אם מישהו רוצה להסביר מדוע הצרפתים הובסו בכל קרב עם הגרמנים, שהיה בעל משמעות, במהלך 6 השבועות של המלחמה על צרפת, זה לא יכול להיות הסבר פשוט. אני יכול לציין 2 דברים. להבדיל מן הצבאות הגרמני והבריטי, הצבא הצרפתי לא עבר תהליך של מודרניזציה. אחת התוצאות היתה שהמפקדים הצרפתיים היו מאיכות נמוכה יותר מאשר עמיתיהם. זה בא לידי ביטוי בתזזית שבה הכוחות הצרפתיים תוזזו בכל תיאטרון הקרבות מבלי להשיג דבר ותוך בזבוז כל כוחות העתודה. לא היה שום תיאום עם ההולנדים והבלגים. היחסים עם המפקדים הבריטים היו איומים. הרמטכ"ל הצרפתי הוחלף אחרי 10 ימים ומחליפו גילה ברגע ההכרעה, כאשר היה צריך לארגן התקפת נגד של דיביזיות ממוכנות נגד דיביזיות השריון של רומל, גודריאן וריינהרדט שהגיעו לאמיין ולאבוויל בדרכן לתעלה, שאין לו כוחות עתודה בכלל והכוחות שיש לו מרותקים במגננה נגד כוחות גרמניים שתוקפים אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים ראיתי את כל הפרקים בסדרה שכל אחד מהם עוסק בפרק מרכזי מסוים במלחמה1 (אם כי יש דילוג על פרקים חשובים כמו המלחמה בצפון אפריקה והפלישה מדרום לאיטליה), וחזרתי לצפות שוב בפרק הראשון העוסק בפלישה לצרפת מצפון. "פקק התנועה" של הטנקים שאותו תיארתי וש"זנבו" היה בתוך גרמניה, התגלה על ידי המודיעין הצרפתי בטרם התנהל איזה שהוא קרב, ומפקד הצבא התעלם ממנו והצבא לא הגיב. מה שהיה קודם לכן הוא "מלחמה מדומה", שמשמעותה הייתה התבצרות תוך כוונה להדוף את התוקף. לפי מה שהבנתי הצרפתים לא "תקפו" לתוך בלגיה, אלא נכנסו לשם כדי לקדם התקפה מצפון. מי שתקף ראשון היו הגרמנים ולא הצרפתים, והקרב שאותו תיארת היה חלק מתכנית הפלישה של הגרמנים שבה הם אכן כיתרו את הכוח הצרפתי שבתוך בלגיה. באותו הזמן שבו הצרפתים התעלמו מהידיעות על "פקק התנועה", עדיין לא התנהל שום קרב, ואז כוחם של הצרפתים היה עדיף. לו תקפו אז עם חייל האוויר שלהם בלבד את "פקק התנועה", הפלישה הגרמנית הייתה מסתיימת בתבוסה. 1 הפרק העוסק בקרב עם חיל הים היפני במידווי הוא ממש מרתק, ומדגים איך התוצאה תלויה ממש על חוט השערה, ומסתיים בניצחון צד אחד או השני לגמרי במקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקרב על צרפת (מאי 1940) הוא אחד הקרבות ה"כתובים" ביותר שיש, מפני שהוא נחשב לנקודת השיא של הבליץ קריג. כשהתחלתי לקרוא על הקרב הזה חשבתי שהגרמנים נצחו בגלל הג'ריקנים. לאחר שנים של קריאה, לענ"ד, לא חשוב מה היה קורה, הצרפתים לא יכלו לנצח את הקרב הזה. יש הרבה סיבות טובות: השליטה האוירית של הלופטוואפה מעל זירת הארועים, הג'ריקנים, מכשירי הקשר, המטבחים הניידים, הקונספציה הצרפתית לגבי המאמץ העיקרי, ההחלטה של בעה"ב לא להפציץ מן האויר דרכים ושטחים עירוניים, הכניעה הלא מתואמת של ההולנדים והבלגים והעובדה שגנרלים צרפתיים דוברי אנגלית היו זן נדיר. אבל כל אלו גם יחד לא ממצים את היתרון הגרמני המוחלט. דווקא מידווי היא הדוגמה ההפוכה. זה נכון שתוצאת הקרב שם היתה תלוייה על בלימה והניצחון הושג בגלל החלטת האדמירל ימאמוטו (המפקד העליון של הצי היפני המשולב) לנתק מגע ולסגת (החלטה שלא היתה מחוייבת המציאות). עיון עמוק יותר מגלה שקרב מידווי הוא מקרה מדגים של ניצחון המודיעין המוקדם על העדיפות הצבאית-טקטית. הקושי האמריקאי לנצח לא היה תוצאה של חוסר מזל אלא של נחיתות טכנולוגית אמריקאית (כל אותן תקיפות אויריות כושלות של נושאות המטוסים היפניות). אבל ברקע הקרב מככבת העובדה שהאמריקאים הצליחו לפצח באופן חלקי את הקוד הימי היפני. הם ידעו שהיפנים באים לכבוש את האי מידווי וחיכו להם. האמריקאים הצליחו לגלות ראשונים את השייטת היפנית בגלל שהם חיפשו אותה. מטוסי הסיור האמריקאים התקשו מאד למצוא אותה, אבל ברגע האחרון היא נמצאה מפני שהפיקוד האמריקאי ידע שהיא שם. היפנים שחפשו במקביל את נושאות המטוסים האמריקניות לא ידעו כמה והיכן הם. אבל גם במקרה זה הניצחון באוקיינוס הצבאי הושג בגלל שהתעשייה האמריקאית פיצתה במהירות על הספינות שאבדו בפרל הרבור ובמידווי ואילו התעשייה היפנית לא הצליחה לפצות על אבדן ארבעת נושאות המטוסים היפניות (אאז"ן) במידווי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרסתך לפיה לצרפתים לא היה סיכוי אל מול המתקפה סותרת את דעתם של ההיסטוריונים בסדרה של נטפליקס לפיה בפירוש לכוחות האוויר של בעלות הברית הייתה יכולת לפגוע בטנקים התקועים טרם המתקפה ולטרפד את הפלישה. הוויכוח שלך הוא איתם ולא אתי. אני רק מביא את מה שהם טוענים. לגבי סיום הקרב במידווי והניצחון האמריקאי גם כאן דבריך לא מתאימים למה שמוצג בסרט. לפי הסרט המערכה מוכרעת אחרי שטייסות מפציצי הצלילה מצליחים למצוא ממש במקרה את נושאות המטוסים היפניות1 (לאחר שהופנו לכיוון לא נכון ואבדו את דרכם), ובתקיפה של דקות ספורות משמידים שלש מתוכן. הרביעית מצליחה לנהל קרב ולשלוח מטוסים הפוגעים בנושאת מטוסים אמריקאית אבל, בסופו של דבר מושמדת אף היא. בשלב זה אין מי שיסוג ולא ברור הסיפור על ההוראה של יממוטו לסגת. 1 זה אחרי כישלון טייסות המטוסים מטילי הטורפדו האמריקאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך אחלוק על המקורות שלך. הויכוח הזה די שולי מפני שבעה"ב נמנעו מלהפציץ את הדיביזיות הממוכנות הגרמניות לא רק בדרכן לגבול אלא גם בזמן שנלחמו בתוך בלגיה והולנד. וזאת בגלל החלטה צרפתית לא להפציץ מן האויר איזורים עירוניים. כאשר הם בכל זאת פעלו, מפציצים מסוגים שונים של בעה"ב, שלמו מחיר כבד בכל גיחה מפני שהופלו ע"י מטוסי קרב גרמניים (מסרשמיט 109). חילות האויר הקטנים של בלגיה והולנד הושמדו ביום הראשון והמטוסים הצרפתיים וההריקיין הבריטי התגלו כמיושנים ולא מסוגלים להתמודד עם המסרשמיט. המטוס היחיד שעמד במשימה היה הספיטפייר החדש. הבריטים העבירו 4 טייסות כאלו לצרפת, אבל סרבו להעביר עוד, מפני שחששו מן השחיקה שתשאיר אותם ללא הגנה אוירית בשמי בריטניה והתעלה. התוצאה היתה שהלופטואפה שלט בשמי שדה הקרב. כך שגם כאשר בעה"ב תקפו מן האויר את הגרמנים זה לא עבד. באשר למידווי, יש ספר שלם על הקרב שיצא לאחרונה (בעברית). אם זה חשוב אני יכול למצוא אותו. יש שם סיפור שלם איך המודיעין האמריקאי פענח את הקוד היפני הימי. הם ידעו שבהודעה מסויימת צריכה להופיע מילה מסויימת ובצורה כזו הגיעו למצב שיכלו לפענח מילים מסויימות בהודעות. האמריקאים ידעו היטב שנגומו בראש צי של 4 נושאוות מטוסים נמצא בדרך לאי מידווי (נמצא במרכז האוקיינוס הפסיפי (מכאן שמו) כדי לסייע בכיבוש האי. מטוס סיור ימי קטלינה של האמריקאים זיהה כמה ספינות שהיו בדרך להפציץ את האי, אבל זה לא היה הכח הראשי. כאן אפסיק את הנאראטיב מפני שהוא מסובך מדי ומי שמעוניין מספיק ימצא תאור מפורט שלו בויקיפדיה העברית. הקרב המסובך כלל גלים של מטוסים אמריקאים מנושאות המטוסים ומן האי מידווי וגלים של מטוסים יפניים שתקפו הן את הספינות האמריקאיות ואת האי. האמריקאים ניסו ללא הצלחה לפגוע בנושאות המטוסים היפניות באמצעות סוגים שונים של מטוסים. בהתחלה ניסו מפציצי B-17 שהמריאו מן האי ואח"כ טורפדות שנורו ממטוסים וצוללות ואח"כ מטוסי תקיפה צוללים. הכל ללא הועיל. לכך התכוונתי כאשר כתבתי על נחיתות טכנולוגית של הימיה האמריקאיות. גם היפנים מצידם לא הצליחו לפגוע בנושאות המטוסים האמריקניות בעיקר מפני שלקח זמן רב עד שמצאו אותן. למרבה מזלם של האמריקאים, בעוד הגל הראשון היפני שחזר לספינות האם שלו חונה על הספינות כאשר היפנים מנסים להחליף את החימוש של המטוסים ולתדלק אותם ואת מטוסי הקרב שהגנו עליהם (מטוסי הזירו המצויינים), גל שני של מפציצי צלילה אמריקאים הצליח לפגוע בסיפוני הספינות שהיו מלאים בדלק ופצצות. נושאת המטוסים של מפקד השייטת נגומו (אקאגי) טבעה והוא נאלץ לעבור לספינה אחרת. האמריקאים הצליחו להטביע 3 מתוך 4 נושאות המטוסים היפניות. היפנים פגעו פגיעות קשות ביורקטאון אבל היא המשיכה לצוף. ימאמוטו עצמו בראש שייטת שהיו בה סיירת מלחמה כבדה ושתי נושאות מטוסים נמצא כ-800 מייל מצפון לאי מידווי בדרכו לסייע בכיבוש האיים האלאוטיים (אלו איים שממשיכים כביכול את איי הוואי בכיוון אלסקה. יממוטו התכוון לצרף את הכוח שלו אל מה שנשאר מהכוח של נגומו וביחד (הסיירת הכבדה ו-3 נושאות המטוסים) לתקוף בלילה את השייטת האמריקאית. ופה הסיפור מסתבך שוב. קיצורו של דבר, ובשל עיכובים שונים ימאמוטו הבין שלא יספיק להגיע בלילה ולכן הורה לנגומו (שבינתיים איבד גם את היריו, נושאת המטוסים האחרונה שלו) לסגת. בגלל שיפן נותרה עכשיו רק עם 4 מתוך 8 נושאות מטוסים גדולות שהיו לה (ושתיים מהן עברו תיקונים), ימאמוטו חשש שלא יוכל להגן על איי הבית והורה לנושאות המטוסים שנותרו לחזור הביתה. האמריקאים לא היו אמורים לנצח בקרב הזה בגלל היכולת העדיפה של הצי היפני, אבל המודיעין שלהם נתן להם את יתרון המכה הראשונה והמזל ששיחק להם איפשר להם לנצח בקרב הזה ניצחון מוחץ כאשר הטביעו 4 נושאות מטוסים במחיר של אחת משלהם. התבוסה היפנית הזו היתה חמורה לא פחות מתבוסת פרל הרבור האמריקאית. אבל בעוד התעשייה האמריקאית התעשתה והצליחה לפצות את הצי האמריקני על אבדותיו, היפנים לא הצליחו עד סוף המלחמה לבנות אפילו נושאת מטוסים גדןלה אחת לאחר שאיבדו חצי מנושאות המטוסים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותה שיירה ענקית של טנקים שראשה לפני הארדנים וזנבה בתוך גרמניה שאת חלקה הראו בסרט בצילומים אוטנטיים שנעשו על ידי מטוסי הביון הצרפתים, לא נראתה כלל כ"איזור עירוני", אלא כיעד צבאי. אי אפשר היה לשער שהטנקים האלה יצאו לפיקניק. לכן אותה הוראה עליה אתה מדבר אינה רלוונטית. לגבי הקרב על מידווי הגירסה שאתה מציג עכשיו די תואמת את מה שאני ראיתי וספרתי עליו. גם הסיפור על פיענוח התשדורות היפניות מוצג בסרט. בתשדורות האלה הופיעה המילה AF ולא היה ברור תחילה אם הכוונה לאי מידווי כפי שטען שם מישהו על סמך "תחושת בטן". בסופו של דבר הדבר נבדק על ידי האמריקאים על ידי שידור כוזב לפיו ישנה איזו תקלה במערכת המים באי מידווי, ואז יורטו שדרים יפניים לפיהם ב AF ישנה בעיית מים, וזה מה ששיכנע את נימיץ לשלוח את נושאות המטוסים לאי כדי לארוב לצי היפני. אני מבין שאותה הוראה של יממוטו לסגת שעליה אתה מספר באה אחרי אובדן ארבעת נושאות המטוסים היפניות, וסיום הקרב. הסיפור הזה לא מופיע בסרט והוא נשמע כמשהו "מבדיחה אחרת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיבות ברורות אתה מנסה לצייר את סיפור הקרב על צרפת כסיפור של הפתעה מודיעינית. וזה ממש לא המצב. הסיפור שם היה של קונספציה שהצרפתים לא היו מסוגלים להיפרד ממנה עד שהיה מאוחר. למעשה כוחות צרפתיים של הארמיה התשיעית והארמיה הראשונה נתקלו ונהלו קרב עם כוחות של קבוצת השריון A של קלייסט, כבר ביום הראשון למלחמה (זה הכוח הגרמני שהגיע מן הארדנים, להבדיל מקבוצה B שפלשה להולנד ובלגיה). הצרפתים ידעו שהם שם. הם פשוט דבקו בקונספציה שלהם שהמאמץ העיקרי הוא מצפון. למעשה כוח A היה כמעט פי 2 יותר גדול מכוח B. כוח B, נועד למשוך את הצרפתים והבריטים הרחק צפונה ולרתק אליו את הכוחות האלו בזמן שכוח A, עושה את דרכו בתוך צרפת וזה בדיוק מה שקרה. הצרפתים פעלו לפי תכנית שנקבעה מראש לפני המלחמה, תכנית דייל-ברדה וניסו להגיע ולייצב קו הגנה שעבר בבלגיה ובמבלט מאסטריכט ההולנדי. והם אכן הצליחו להגיע לשם ונהלו שם קרבות עם תוצאות לא חד משמעיות כנגד הגרמנים (הקרבות על פער ז'מבלו ואח"כ קרב אראס). הצרפתים חשבו שיהיה קשה להעביר כוחות שריון גדולים דרך הארדנים ולכן היו בטוחים שזהו מאמץ משני ואפילו הסחה. הארמיה ה-9 שתפקידה היה למלא את הפער בין קו מז'ינו לגבול הבלגי, נערכה על גדות נהר המז כדי לבלום את הכוח הזה. היא היתה ערוכה היטב, עם יתרון מספרי והיה לה אפילו יתרון ארטילרי ברור על הכוח התוקף. כך שהפתעה טקטית לא היתה כאן. הבעיה היתה שארמיה 9 היתה כוח באיכות נמוכה שכלל הרבה מגוייסים מבוגרים וכ"ל, לא היה להם כח טנקים נייד בכלל. המפקד היה אחד בשם אנדרה קוראפ שהיה קצין מן הצבא הקולוניאלי הצרפתי ולא מנוסה בלוחמה מודרנית. בכל זאת הארמיה לחמה בהקרבה רבה והגרמנים צלחו את המז בקושי די רב. אם אתה מחפש "הפתעה", תמצא אותה בצד השני. כוח A בפיקודו של קלייסט שפלש לצרפת דרך אותו אזור בו התנהלו הקרבות בין הצרפתים לפרוסים במלחמת 1870, היה אמור להתקגם לאט לרוחב צפון צרפת, כדי לאפשר לדיביזיות הח"יר להדביק את הדיביזיות המשוריינות שהובילו אותו. אלא שמפקדי דיוויזיות השריון הגרמניות ובפרט רומל וגודריאן התעלמו מן התוכנית, הם ניתקו עצמם מדיביזיות הח"יר תוך שהם דוהרים דהרה מטורפת בתוך צרפת לעבר ערי התעלה. הם ניצלו עד תום את העובדה שרק הטנקים הגרמניים היו ניידים באמת, בגלל אותם ג'ריקנים שהזכרתי (הטנקים הבריטיים והצרפתים נאלצו מדי יום או יומיים להגיע לתחנת תדלוק מסודרת כדי לתדלק). הדברים הגיעו לידי כך שקלייסט פיטר את גודריאן וכל העניין הובא להכרעת רונדשטט ראש המטה הגרמני במערב. רונדשטט שהיה כפי הנראה קצת יותר גמיש מן הגנרלים הצרפתיים החליט לא להתווכח עם ההצלחה והותיר את גודריאן בתפקידו תוך שהוא קובע הנחיות להמתין לרגלים. מאחר ולפי התכנית כוח קלייסט נועד להתפרק ברגע שיחדור לצרפת וכוחות השריון נועדו להמשיך באופן עצמאי, גודריאן ורומל התעלמו מן הנחיות והמשיכו לגמוע מאות ק"מ בימים ספורים. הרמטכ"ל הצרפתי גמלאן עוד תכנן לסובב ולהחזיר את הכוח הצפוני ולתקוף את כוח A מצפון ומדרום, אבל אז פוטר. עד שמחליפו, ז'ורז', התארגן הוא גילה שהכוח הצפוני (שכלל כמעט את כל הדיביזיות המשוריינות של צרפת) מרותק ע"י קרבות עם כוח B שבגלל כניעת הבלגים השתחרר, ירד דרומה ותקף את הכוח הצרפתי והבריטי בבלגיה והולנד. את הארוע צריך לסכם בסיפור הידוע: כאשר שאל צ'רצ'יל את גמלאן היכן הוא מציע להנחית את התקפת הנגד כנגד טורי השריון הגרמני, הוא נענה במילים - "נחיתות מספרית, נחיתות בציוד, נחיתות בשיטה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מצייר את סיפור הקרב כסיפור של הפתעה מודיעינית1. אני מתאר אותו בדיוק כמוך. מודיעין מדויק אבל שבי בקונצפציה. מפקד הצבא קיבל נתונים מדויקים מהמודיעין בדבר אותו פקק תנועה שהיה אמור לומר הכול, אך בגלל היותו שבוי בקונצפציה אמר "זה לא יכול להיות" ולא הגיב בזמן2. לו הגיב בזמן, ההתקפה הגרמנית הייתה נכשלת. זה מה שטוענים המומחים שהובאו בסרט, ביניהם מחבר ספר על "המלחמה במערב" וכמה פרופסורים להיסטוריה. אגב, באמצעות אמצעים טכנולוגיים מתקדמים3 הצלחתי להעתיק מנטפליקס לכאן תמונה מסרטון המובא בסרט שצלמו טייסי המודיעין הצרפתי. תאר לעצמך שכך נראה כל הטור שראשיתו בתוך גרמניה וסופו סמוך לארדנים. זה בפירוש לא "אזורים עירוניים" האסורים בהפצצה. זה יעד צבאי לעילא ולעילא4. 1 לא הבנתי למה התכוונת כשכתבת "מסיבות ידועות" האם טעיתי ובעצם רצית לכתוב "מסיבות לא ידועות"? 2 בסרט לא מספרים מה הייתה עמדתו של מפקד המודיעין הצרפתי, אם היה שם דבר כזה, אבל אין זה משנה את העובדה שבכל מקרה מדובר בשבי בקונצפציה. זה בדיוק כפי שהיא אצלנו לאחרונה. סימנים היו, למשל דיווחי התצפיתניות, אבל הקונצפט היה: "החמאס מורתע". 3 סתם. בעצם צלמתי באמצעות הנייד שלי את מסך הטלוויזיה והעליתי לכאן בעזרת אותו אתר שבו העליתי את הגרפים של הקורונה הזכורים לטוב. 4 מזכיר קצת את פקק התנועה של הטנקים הרוסיים לפני קייב. עד כמה שאני במקרה הזה ההתקפה הזאת על קייב נכשלה, בגלל שהייתה אמורה להיכשל. טנקים תקועים הם יעד אידיאלי להפצצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקונספציה הייתה שההתקפה העיקרית היא במערב (A). וממילא לגרמנים היה יתרון אווירי ולא היה פשוט להוציא התקפות אוויריות. ואגב, במבצעי הטעיה שונים ניסו לפעמים להתחכם ולהדליף לאויב מסמכים שכוללים תוכנית התקפה שגויה. במקרה הזה הגרמנים קיבלו את זה בחינם, כשמטוס שלהם נחת נחיתת חירום בבלגיה והקצין שנשא מסמכים מסווגים, לא הספיק להשמיד אותם. זה היה חלק מהתמריצים לפיקוד הגרמני לשנות תוכניות. בעלות הברית ניחשו נכון את תוכניות הגרמנים: הישנות. ואף קיבלו אישוש לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בעוד תמונה מהסדרה שגרמה לי לחשוב על השוואה למלחמה היום בעזה. מדובר בקרב על כיבוש העיירה הצרפתית ויה בוקז סמוך לקן אחרי הפלישה לנורמנדי. הבריטים היו צריכים לכבוש (לא "לתמרן קרקעית" שם. לכבוש.) את המקום הזה כדי שיוכלו להמשיך ולהשתלט על קן ואחר כך על צרפת כולה. כדי להשיג את משימתם זאת היה עליהם להפגיז את המקום שבו התבצרו הגרמנים בתוך אוכלוסייה צרפתית. אחד החיילים שהשתתף במשימה סיפר שהם הפגיזו את הכוחות הגרמניים יחד עם תושבי המקום הצרפתים כדי להחליש את ההתנגדות קודם שנכנסו, ולדבריו לא נשאר בכפר בית אחד שלם. והאוכלוסייה שהופגזה הייתה אוכלוסייה צרפתית ידידותית, ולא אוכלוסיית אויב, כפי שזה בעזה. אבל הדבר הזה הוא הכרחי במלחמות. ואני לא מדבר על שתי פצצות הגרעין הפצצת טוקיו וערים אחרות קודם לכן שגרמו לעוד יותר נפגעים, והפצצת ערי גרמניה ובמיוחד דרזדן. זה סיפור שונה לגמרי. לגבי דרזדן יש פרק שלם בסדרה, וקיים וויכוח אם הדבר הזה היה בכלל חיוני להשגת מטרות המלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לידיעת מבולבלים כמוני: "ההריקיין" הוא ככל הנראה מטוס ההוריקן המפורסם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי זה לקח זמן להבין, אבל מעז יצא מתוק: קלטתי ששמו של כוכב הכדורגל הארי קיין נשמע מאוד דומה לסופה (אבל אני לא יודע עד כמה זה נשמע כך באוזני דוברים ילידיים, והאם זו התחכמות נדושה אצלם, בהתחשב בזה שזה בוודאי שם נפוץ. חיפוש זריז מגלה ספר באמזון וסרט ביוטיוב שנקראים The hurricane Harry Kane.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם הוריו חשבו על זה כשהחליטו לקרוא לו כך (בניגוד להוריו של אסף לוץ המפורסם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על הוריו של Seymour Cocks [Wikipedia] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
No good deed goes unpunished. מכיוון שראיתם לנכון לסנוט בי על ההריקיין, אנצל את התגובה כדי לתקן טעות חמורה שעשיתי בנוגע למעורבות חא"מ (חיל האויר המלכותי. כך תרגם לוטם את RAF) בקרב על צרפת וארצות השפלה (מאי 1940).לגבי ההריקיין, אשמח להתוודות על הנטיות האנגלופיליות שלי, אלא שהפעם מקור ה"סנוביות האנגלופילית" הוא עמנואל לוטם ולא אני. בשני ספרים שבדקתי ("דנקרק"/היו סבאג מונטיפיורי ו"מלחמת העולם השנייה"/אנטוני ביוור) המטוס האמור נקרא האריקיין. בשני המקרים המתרגם היה עמנואל לוטם שהלך בעקבות הכלל שכאשר מתרגמים מילה לועזית שאין לה תרגום מוכר בעברית משתמשים בתרגום הנוסח בו משתמשים דוברי השפה המתורגמת לאותיות העברית. מאחר וגם הוריקן אינה מילה עברית, לוטם העדיף להשתמש בצורת הביטוי המקורית האריקיין. בכל מקרה מדובר במטוס הוקר הוריקן. וכעת חעונש: הרצאה קצרה על שלושה מטוסים בריטיים אחים, בו זיכיתי אחד מהם בקלונו של אחר וגזלתי ממנו שלא בצדק את תהילת הקרב. מדובר בספיטפייר (נאמר לי שבעברית זה חם מזג), האריקיין והפיירי באטל. קראתי להם אחים, מפני ששלושתם היו מצויידים במנוע החדש מרלין של רולס רויס. בניגוד למה שכתבתי בתגובות קודמות מן הזיכרון, הספיטפייר לא השתתף באופן משמעותי בקרב על צרפת והשפלה. הספיט' שנכנס לשירות ב-1938 היה אביר מתכת משוריין וחמוש בכבדות. כמו יריבו המסרשמיט 109, היה זה הדור הראשון של מה שקרוי מטוסי עליונות אוירית. המנוע החזק ושלדת המתכת עשתה אותם גם יותר קלים ולכן פחות פגיעים ובעלי תמרון משופר. אלא שבשלב זה הספיט' עדיין סבל ממחלות ילדות (כמו בעיית הג'י השלילי) והבריטים התלבטו איך לשלב אותו במערך. בשלב זה (מאי 1940) הבריטים חשבו להשתמש בו כמפציץ ליילי. היו ספיטפיירים בודדים בצרפת ששימשו כמטוסי צילום, אך מעבר לכך הספיט' לא נטל חלק בקרב על צרפת והשפלה. בחלק היותר מאוחר של הקרב על צרפת, ספיטפיירים מבסיסם (דוקספורד באנגליה) השתתפו בקרבות אויר מעל ערי התעלה ורק אז התגלה שזהו בעצם המטוס היחיד שיכול להתמודד עם ה-ME109. ההאריקיין שהיה כבד יותר (חלק משלדתו היתה מעץ) היה סוס העבודה של חא"מ בצרפת. 4 טייסות שלו הועברו לצרפת לפני תחילת הקרבות. ההאריקן התגלה ככבד מדי, פגיע ובעיקר כמי שלא מסוגל להתמודד עם הגובה והמהירות של ה-ME109. ועדיין הוא היה מטוס הקרב העיקרי של בעה"ב. בעת הקרב על בריטניה, 60% מן ההפלות של מטוסים גרמניים נרשמו ע"י טייסי האריקיין (בזמן שהספיטפיירים העסיקו את המסרשמיטים בקרבות אויר, ההאריקיינים זנבו במפציצים הגרמנים הכבדים). הבעיה העיקרית היתה עם האח השלישי, הפיירי באטל, שנועד להיות מפציץ קל. אלא שהוא התגלה כפגיע כל כך שברוב הגיחות למעלה ממחצית המטוסים המשתתפים הופלו. הבריטים נאלצו להוציא אותו משירות קרבי והעבירו אותו לבתי ספר לטיסה ולזירות קולוניאליות נידחות שם לא היו מוצבים מטוסי הקו הראשון. בקיצור הלופטואפה שלט בשמי הזירה בבלגיה והולנד שלטון בלי מצרים. כאשר מטוסי בעה"ב ניסו לסייע לכוח הצרפתי-בריטי שפעל בבלגיה הם סבלו אבידות כבדות שהביאו את הצרפתים לדרוש מן הבריטים להעביר עוד טייסות האריקיין לצרפת. הצרפתים בשלב זה עדיין לא ידעו את חומרת מצבם, אבל המפקדים הבריטים חשו בו מפני שהם ניהלו קרב נסיגה מסודר מול כוחות גרמניים שתקפו אותם. הבריטים סרבו להעביר טייסות נוספות לצרפת, מפני שחששו (מן הסתם בצדק) שישארו ללא הגנה אוירית מספקת בקרב על בריטניה. כדי להבין עד כמה מופרך הרעיון שהפצצה מן האויר של הבריטים יכלה לשנות את פני המערכה, אזכיר עוד פרשייה אחת. לאחר שדיוויזיות השריון של הגרמנים צלחו את המז בכל שלושת ראשי הנחיתה, הצרפתים בקשו מחא"מ לפוצץ מן האויר את הגשרים על הנהרות בדרכם של טורי השריון הגרמני כדי לעכב את התקדמותם. לא זו בלבד שהבריטים לא הצליחו לעשות זאת, הם גם ספגו אבידות כבדות בניסיון. למערכה הזו היה צד מודיעיני. הנספח הצבאי ההולנדי בברלין הזהיר מראש את ההולנדים והבלגים על הפלישה שעומדת להתרחש. למעשה אנשי המודיעין הצבאי הגרמני אוייבי הנאצים העבירו את האזהרה שבועות מראש, לא רק לארצות השפלה אלא כנראה גם לבריטים. הבעיה היתה שההולנדים והבלגים לא עשו עם האזהרה דבר, ואפילו לא התירו לצרפתים להתפרש בשטחן לפני שהגרמנים פלשו ממש. מה שמזכיר לנו שגם כאשר יש התראה מודיעינית, חשוב מה עושים איתה. השאלה מה היה קורה אילו הכוח הצרפתי-בריטי היה מתפרש לאורך קו דייל-ברדה, מתחפר בו ומאפשר לכוחות הבלגיים וההולנדיים לסגת באופן מסודר אל מאחורי הקו הזה, היא שאלה תאורטית טובה. אילו כל הכוחות האלו (להזכיר, כל החלק האיכותי והממוכן של הצבא הצרפתי), היו במצב טוב כאשר טורי השיריון הגרמני התחילו את אבחת המגל, יתכן שהיה אפשר לבצע "נס על המארן" שני, כאשר כוחות בעה"ב אוגפים את הגרמנים מצפון ומדרום. בפועל הסיכוי לכך קלוש. ההולנדים, בלגים והבריטים לא שתפו פעולה עם הצרפתים והצרפתים לא היו מסוגלים להביא עצמם להודות שהם זקוקים נואשות לשת"פ הזה. כאשר הטנקים הגרמניים הופיעו באיזור אמיין (צפ' צרפת) ואח"כ אבוויל (בואכה התעלה) מפקדי הארמיות הצרפתיות החלו לקרוס. ניסיון לתאר את המערכה על צרפת וארצות השפלה כמערכה שהיתה תלוייה על קרן הצבי של המזל, הוא טענה מאד מרחיקת לכת. אגב טעיתי גם בנוגע לספר על מידווי. יש ספר על מידווי (של פושידה ועוד מישהו) שנכתב מנקודת המבט היפנית, אלא שלא קראתי אותו אלא את הספר מלחמת העולם השנייה של אנטוני ביוור שהקדיש חלק שלם לתיאור הקרב. קרב מידווי היה באמת כפי שדב תאר קרב שתוצאותיו היו תלויים על חוט השערה ולדעתי העדיפות המודיעינית של ארה"ב היא שהכריעה אותו. הקרב הזה, שלמיטב זכרוני היה הקרב הימי הגדול האחרון עד עתה, היה קרב מכריע בזירה הפאסיפית. היפנים לא הצליחו להשלים את אבידותיהם בקרב זה (4 נושאות מטוסים גדולות וסיירת כבדה אחת) ומעתה היה מדובר במערכה חד צדדית בה ארה"ב תקפה את האימפריה היפאנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין חולק שקרב מידווי היה מכריע, אבל בהערת שוליים - בדיוק לאחרונה קראתי על קרב ים האלמוגים [ויקיפדיה] (יש ערכים מאוד מפורטים בויקי על הקרבות השונים בחזית הפסיפית, מומלץ. ספציפית אני אוהב בקרב הזה את שמו הרומנטי, מתאים לספר פנטזיה לנוער מפעם). הוא היה חודשיים לפני מידווי, ובו האמריקאים לא בדיוק ניצחו אבל בלמו את ההתקדמות היפאנית - למיטב הבנתי אחריו כבר לא היו ליפאנים הישגים משמעותיים בים או ביבשה - הקרב הזה בלם את התקדמותם לכיבוש מלא של גיניאה החדשה. כמו כן, הנזקים שספגו שם שתי נושאות מטוסים יפניות מנעו מהן להשתתף במידווי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שום סניטה לא היתה שם, לפחות מצידי. הוריקן היא המילה המקובלת בעברית לסופה המערבולתית שנתנה את שמה למטוס, וגם למטוס עצמו ובאמת לקח לי קצת זמן להבין. 2. עמנואל לוטם זכור לי במיוחד מהתעקשותו לכתוב "תקתוק" דווקא בטי"ת (וזה היה עוד לפני עידן הטיק-טוק): משום מה השעון היה מטקטק אצלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא בעד טיקטוק השעון. צליל הנקישה שהשמיעו שעוני העבר מתאים יותר לטית הקשה מאשר לתיו הרכה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הולי שיט. גרמת לי לבדוק, ולהפתעתי הרבה "טקטוק" וגם הפועל "טקטק" מופיעים במילון אבן-שושן כמלים כשרות ואין לי אלא להתנצל בפני מר לוטם על הביקורת הבלתי מוצדקת בעליל. טליחה1. ______________ 1- והנה חידת היום (מתחדישי המתַחדש): התנצלות על שגגה שנפלה (5). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידה עם פתרון בגוף השאלה? תיכף המקשה יסנוט בך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקרוי חידה רטורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, לו רק היה לנו מנוע שמטקטק זו היתה יכולה להוית חידה רוטורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר לוטם עדיין חייב לכולנו התנצלות על השיבוש "חבורת מנדלברוט" (כן, גם על זה כבר דיברנו פה באייל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(האימה, עוד נגלה שהיה מדובר בחוג הטבעת בכלל או משהו כזה...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אבוי, אך נראה ששעונו של עמנואל לוטם עצר את טקטוקו, וגם יובל כבר לא יקבל את ההתנצלות שביקש כאן למטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הוא יקבל אותה שם למעלה (אחרי 120). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |