בתשובה לדב אנשלוביץ, 14/12/23 7:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מסיבות ברורות אתה מנסה לצייר את סיפור הקרב על צרפת כסיפור של הפתעה מודיעינית. וזה ממש לא המצב. הסיפור שם היה של קונספציה שהצרפתים לא היו מסוגלים להיפרד ממנה עד שהיה מאוחר. למעשה כוחות צרפתיים של הארמיה התשיעית והארמיה הראשונה נתקלו ונהלו קרב עם כוחות של קבוצת השריון A של קלייסט, כבר ביום הראשון למלחמה (זה הכוח הגרמני שהגיע מן הארדנים, להבדיל מקבוצה B שפלשה להולנד ובלגיה). הצרפתים ידעו שהם שם. הם פשוט דבקו בקונספציה שלהם שהמאמץ העיקרי הוא מצפון. למעשה כוח A היה כמעט פי 2 יותר גדול מכוח B. כוח B, נועד למשוך את הצרפתים והבריטים הרחק צפונה ולרתק אליו את הכוחות האלו בזמן שכוח A, עושה את דרכו בתוך צרפת וזה בדיוק מה שקרה. הצרפתים פעלו לפי תכנית שנקבעה מראש לפני המלחמה, תכנית דייל-ברדה וניסו להגיע ולייצב קו הגנה שעבר בבלגיה ובמבלט מאסטריכט ההולנדי. והם אכן הצליחו להגיע לשם ונהלו שם קרבות עם תוצאות לא חד משמעיות כנגד הגרמנים (הקרבות על פער ז'מבלו ואח"כ קרב אראס). הצרפתים חשבו שיהיה קשה להעביר כוחות שריון גדולים דרך הארדנים ולכן היו בטוחים שזהו מאמץ משני ואפילו הסחה. הארמיה ה-9 שתפקידה היה למלא את הפער בין קו מז'ינו לגבול הבלגי, נערכה על גדות נהר המז כדי לבלום את הכוח הזה. היא היתה ערוכה היטב, עם יתרון מספרי והיה לה אפילו יתרון ארטילרי ברור על הכוח התוקף. כך שהפתעה טקטית לא היתה כאן. הבעיה היתה שארמיה 9 היתה כוח באיכות נמוכה שכלל הרבה מגוייסים מבוגרים וכ"ל, לא היה להם כח טנקים נייד בכלל. המפקד היה אחד בשם אנדרה קוראפ שהיה קצין מן הצבא הקולוניאלי הצרפתי ולא מנוסה בלוחמה מודרנית. בכל זאת הארמיה לחמה בהקרבה רבה והגרמנים צלחו את המז בקושי די רב. אם אתה מחפש "הפתעה", תמצא אותה בצד השני. כוח A בפיקודו של קלייסט שפלש לצרפת דרך אותו אזור בו התנהלו הקרבות בין הצרפתים לפרוסים במלחמת 1870, היה אמור להתקגם לאט לרוחב צפון צרפת, כדי לאפשר לדיביזיות הח"יר להדביק את הדיביזיות המשוריינות שהובילו אותו. אלא שמפקדי דיוויזיות השריון הגרמניות ובפרט רומל וגודריאן התעלמו מן התוכנית, הם ניתקו עצמם מדיביזיות הח"יר תוך שהם דוהרים דהרה מטורפת בתוך צרפת לעבר ערי התעלה. הם ניצלו עד תום את העובדה שרק הטנקים הגרמניים היו ניידים באמת, בגלל אותם ג'ריקנים שהזכרתי (הטנקים הבריטיים והצרפתים נאלצו מדי יום או יומיים להגיע לתחנת תדלוק מסודרת כדי לתדלק). הדברים הגיעו לידי כך שקלייסט פיטר את גודריאן וכל העניין הובא להכרעת רונדשטט ראש המטה הגרמני במערב. רונדשטט שהיה כפי הנראה קצת יותר גמיש מן הגנרלים הצרפתיים החליט לא להתווכח עם ההצלחה והותיר את גודריאן בתפקידו תוך שהוא קובע הנחיות להמתין לרגלים. מאחר ולפי התכנית כוח קלייסט נועד להתפרק ברגע שיחדור לצרפת וכוחות השריון נועדו להמשיך באופן עצמאי, גודריאן ורומל התעלמו מן הנחיות והמשיכו לגמוע מאות ק"מ בימים ספורים. הרמטכ"ל הצרפתי גמלאן עוד תכנן לסובב ולהחזיר את הכוח הצפוני ולתקוף את כוח A מצפון ומדרום, אבל אז פוטר. עד שמחליפו, ז'ורז', התארגן הוא גילה שהכוח הצפוני (שכלל כמעט את כל הדיביזיות המשוריינות של צרפת) מרותק ע"י קרבות עם כוח B שבגלל כניעת הבלגים השתחרר, ירד דרומה ותקף את הכוח הצרפתי והבריטי בבלגיה והולנד. את הארוע צריך לסכם בסיפור הידוע: כאשר שאל צ'רצ'יל את גמלאן היכן הוא מציע להנחית את התקפת הנגד כנגד טורי השריון הגרמני, הוא נענה במילים - "נחיתות מספרית, נחיתות בציוד, נחיתות בשיטה". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איני מצייר את סיפור הקרב כסיפור של הפתעה מודיעינית1. אני מתאר אותו בדיוק כמוך. מודיעין מדויק אבל שבי בקונצפציה. מפקד הצבא קיבל נתונים מדויקים מהמודיעין בדבר אותו פקק תנועה שהיה אמור לומר הכול, אך בגלל היותו שבוי בקונצפציה אמר "זה לא יכול להיות" ולא הגיב בזמן2. לו הגיב בזמן, ההתקפה הגרמנית הייתה נכשלת. זה מה שטוענים המומחים שהובאו בסרט, ביניהם מחבר ספר על "המלחמה במערב" וכמה פרופסורים להיסטוריה. אגב, באמצעות אמצעים טכנולוגיים מתקדמים3 הצלחתי להעתיק מנטפליקס לכאן תמונה מסרטון המובא בסרט שצלמו טייסי המודיעין הצרפתי. תאר לעצמך שכך נראה כל הטור שראשיתו בתוך גרמניה וסופו סמוך לארדנים. זה בפירוש לא "אזורים עירוניים" האסורים בהפצצה. זה יעד צבאי לעילא ולעילא4. 1 לא הבנתי למה התכוונת כשכתבת "מסיבות ידועות" האם טעיתי ובעצם רצית לכתוב "מסיבות לא ידועות"? 2 בסרט לא מספרים מה הייתה עמדתו של מפקד המודיעין הצרפתי, אם היה שם דבר כזה, אבל אין זה משנה את העובדה שבכל מקרה מדובר בשבי בקונצפציה. זה בדיוק כפי שהיא אצלנו לאחרונה. סימנים היו, למשל דיווחי התצפיתניות, אבל הקונצפט היה: "החמאס מורתע". 3 סתם. בעצם צלמתי באמצעות הנייד שלי את מסך הטלוויזיה והעליתי לכאן בעזרת אותו אתר שבו העליתי את הגרפים של הקורונה הזכורים לטוב. 4 מזכיר קצת את פקק התנועה של הטנקים הרוסיים לפני קייב. עד כמה שאני במקרה הזה ההתקפה הזאת על קייב נכשלה, בגלל שהייתה אמורה להיכשל. טנקים תקועים הם יעד אידיאלי להפצצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקונספציה הייתה שההתקפה העיקרית היא במערב (A). וממילא לגרמנים היה יתרון אווירי ולא היה פשוט להוציא התקפות אוויריות. ואגב, במבצעי הטעיה שונים ניסו לפעמים להתחכם ולהדליף לאויב מסמכים שכוללים תוכנית התקפה שגויה. במקרה הזה הגרמנים קיבלו את זה בחינם, כשמטוס שלהם נחת נחיתת חירום בבלגיה והקצין שנשא מסמכים מסווגים, לא הספיק להשמיד אותם. זה היה חלק מהתמריצים לפיקוד הגרמני לשנות תוכניות. בעלות הברית ניחשו נכון את תוכניות הגרמנים: הישנות. ואף קיבלו אישוש לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בעוד תמונה מהסדרה שגרמה לי לחשוב על השוואה למלחמה היום בעזה. מדובר בקרב על כיבוש העיירה הצרפתית ויה בוקז סמוך לקן אחרי הפלישה לנורמנדי. הבריטים היו צריכים לכבוש (לא "לתמרן קרקעית" שם. לכבוש.) את המקום הזה כדי שיוכלו להמשיך ולהשתלט על קן ואחר כך על צרפת כולה. כדי להשיג את משימתם זאת היה עליהם להפגיז את המקום שבו התבצרו הגרמנים בתוך אוכלוסייה צרפתית. אחד החיילים שהשתתף במשימה סיפר שהם הפגיזו את הכוחות הגרמניים יחד עם תושבי המקום הצרפתים כדי להחליש את ההתנגדות קודם שנכנסו, ולדבריו לא נשאר בכפר בית אחד שלם. והאוכלוסייה שהופגזה הייתה אוכלוסייה צרפתית ידידותית, ולא אוכלוסיית אויב, כפי שזה בעזה. אבל הדבר הזה הוא הכרחי במלחמות. ואני לא מדבר על שתי פצצות הגרעין הפצצת טוקיו וערים אחרות קודם לכן שגרמו לעוד יותר נפגעים, והפצצת ערי גרמניה ובמיוחד דרזדן. זה סיפור שונה לגמרי. לגבי דרזדן יש פרק שלם בסדרה, וקיים וויכוח אם הדבר הזה היה בכלל חיוני להשגת מטרות המלחמה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |