בתשובה לחן שפירא, 05/07/02 6:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דבר ראשון, אני מקווה לא לראות את ביל גייטס בעירום ולא בגלל המליונים... ושנית: הקו המנחה תרבויות הוא קו ה- if you can't bit them join them. לא כל שכן כאשר מדובר בדיון הנע על הסקאלה שבין ג'נדר להצלחה. בעולם המערבי של ימינו נשים צריכות להוכיח את עצמן שוב ושוב. הרף נקבע על ידי גברים והנשים אמורות להגיע אליו ולא להפך. כך, במקביל לקביעה כי "לא טוב היות האדם לבדו", נתקלות נשים פעמים רבות בגברים שמחפשים עדיין את "האשה הקטנה", שתשב בבית ותבשל (הוא יעבוד מספיק קשה כדי לשכור אומנת לילדים). כך, נוצרת בעיה לנשים משכילות ודעתניות שרואות את הקריירה שלהן כחלק בלתי נפרד מחייהן. הגישה הפמיניסטית הרדיקלית תומכת בהשגת שוויון ע"י הפיכת החברה על פיה ויצירת חברה חדשה ושוויונית. לעומתן, הליברליות מודעות לכך שגישה כזו היא חסרת סיכוי ומבקשות לשנות מבפנים. כך, האישה החכמה והמצליחה, עדיין צריכה להדגיש את מיניותה ונשיותה על מנת לקבל הכרה ולגיטימיות בהוויתה. נקודה אחרת היא ההתייחסות לעירום כאל טאבו, כאל מיצג זול שיש להימנע ממנו. דעתי היא שזו גישה שמרנית שאינה הולמת חשיבה פתוחה ומרחיבת אופקים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש להדגיש מיניות ונשיות, ויש להצטלם לפלייבוי. כלומר, נקח אשת קריירה וגבר קריירה. סביר להניח שהיא תדגיש את נשיותה ע''י איפור ועקבים, והוא ידגיש את גבריותו ע''י ביקורים תכופים במכון כושר ולבישת עניבה. עד כאן הכל בסדר, שניהם מתאמצים להראות נאה לפי נורמות חברתיות. אבל אם איפור ועקבים לא גורמים לאותה בחורה להרגיש ''בסדר'' והיא מרגישה צורך להצטלם בערום כדי להדגיש את המיניות שלה (פעולה קיצונית מאד), אז נראה שמשהו בתמונה לא בסדר. נראה אולי שככל שבחורה חכמה יותר, הלחץ להפגין את מיניותה עולה (אולי כי התרבות מתייחסת לאינטלגנציה כגורם אנטי-מיני), עד כדי כך, שברמות מסוימות זה גובל באבסורד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולדעתך הצטבעות, התאפרות, הידוס בעקבים ולבישת "power suit" שמכסה טפח ומגלה טפחיים, על מנת להרגיש "בסדר" בסביבה גברית, הם נוראים פחות מאשר חשיפת גוף עירום קבל עם (לעיני גברים, נשים והיא עצמה) כדי להרגיש טוב יותר עם התנאים הקיימים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קשור לסביבה גברית. אני עובדת בחברת מחשבים. כ80% מהגברים בסביבתי לובשים חליפות ומנסים נואשות להרגיש גבריים. למה? כי יש דימוי של אידאל גברי, והם מנסים להתאים את עצמם אליו. טבעי. כנ"ל לגבי איפור ועקבים. יש אידאל נשי - ונשים מנסות להתאים אליו. זה שהאידאל הומצא ע"י גברים לא משנה את העובדה שברגע שיש אידאל יופי מסוים, טבעי לשאוף אליו. אבל חשיפת גוף ערום היא מעבר לנורמה החברתית. זו הקצנה. רוב הנשים מצליחות להרגיש סקסי גם בלי להצטלם בערום. אולי חלקנו חולמות על קריירת דוגמנות, אבל לא בפלייבוי. מה גרם לאחוזון העליון של הנשים האינטלגנטיות ביותר להצטלם בעירום? מה היה להן להוכיח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפור ועקבים אינו רק ''אידאל יופי''. זוהי דרכן של נשים (שהוכתבה ע''י גברים, למעשה) להוכיח שהן ''גם יפות וגם אופות''. חשיפת הגוף כבר אינה מעבר לנורמה חברתית הואיל ואנחנו לא חיים תחת משטר נוסח איראן (עדיין). אין מדד לתחושת המיניות והסקסיות של נשים בעיני עצמן. אני דווקא יכולה להבין את הצעדים שמביאים נשות קריירה לחשוף את עצמן במגזין כגון פלייבוי. בחשיפה כזו אין להן צורך למעשה להראות טוב ולהישפט על סמך מראן המצועצע (עירום לא דורש איפור, מחלצות ושאר תוספות) אלא להרגיש אמיתיות בעיניהן הן, מעבר לאותן ''ישיבות כוסיות'' כפי שהונהגו באנרון (שלהזכירך, היו יוזמת המנהלים הגברים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עירום דורש איפור גוף, וזוויות מחמיאות. לפעמים גם סקוץ' טייפ שקוף במקומות מסויימים. ואיפור על הפנים. ותאורת צילום מסויימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועירום דורש גם חשיבה עצמאית יותר ורצון לעשות משהו פחות שגרתי מאשר ההופעה המצועצעת שמונהגת ומוכתבת כשטאנץ ע''י עיתוני נשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עירום הוא דבר מרתק - פגיע ומלא כוח בעת ובעונה אחת. אבל אין דבר יותר שגרתי מהעירום ב''פלייבוי''. לא רואה כאן שום חשיבה עצמאית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצם ההחלטה היא עצמאית. (הרי אם היו בוחרות להגיע למשרד היפה של אנרון כשהן נראות שלא במיטבן, סביר להניח שהיו מפוטרות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נורא לא ברור - עירום בעינייך דורש יותר אומץ, אבל פחות השקעה? שוב, העירום ב"פלייבוי" (ואת זה כבר אמרו כאן), ובעצם רוב העירום שאנחנו רואים במדיה, רחוק מלהיות "טבעי". לגבי ההחלטה העצמאית - נכון, היא עצמאית. אבל יש הבדל בין טיפוח ההופעה (לבוש, איפור) ובין אותו קריטריון שעל בסיסו נבחרו הנשים להצטלם. באין לי מילה בוטה אחרת, אקרא לו קריטריון הכוסיות. כי אפשר, את יודעת, להיראות ככה-ככה ועדיין להיות מטופחת וייצוגית (כמו שאוהבים לקרוא לזה במודעות דרושים). אבל זה לא אומר שיקראו לך להצטלם בעירום. ההופעה המוקפדת במשרדי אנרון היא דבר שנדרש מכל עובד בתאגיד (וזה בהנחה שכבר הסכמנו על מידת הדיכוי הידועה שבעקבים גבוהים, מייק אפ וציפורניים ארוכות). המוקפדות הזו קשורה לכיבוד מקום העבודה, להצגת נורמות אסתטיות לעיני המבקרים (והבוסים) - ואינה קשורה _בהכרח_ לסקסיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. אני אנסח את זה יותר מתומצת ואז אולי אהיה יותר ברורה. מקום עבודה = תנאי לרמת חיים. צילום לעיתון = לוקסוס (גם אם בתשלום, לא נחשב במקרה זה כהכנסה קבועה). טיפוח פנים וגוף במקום העבודה כתנאי לעבודה = אפליה (כל אחת יכולה לטפח את עצמה אבל לא כולן תראינה כמו דוגמניות צמרת). חוסר טיפוח = עילה לפיטורין. עירום לצילום בפלייבוי = החלטה פרטית ללא התערבות מעסיק. האשה היא זו שמחליטה על גבולותיה מבלי שתרגיש כי מקור פרנסתה בסכנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הבנתי, אבל אני חוששת שהמשוואה הזו מתרוקנת מתוכן אם אנחנו מביאים בחשבון את העובדה שמדובר במובטלות (אם לא להלכה אז למעשה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל המשוואה הזו מתקיימת מלכתחילה הואיל ומדובר במובטלות הואיל ומקומות עבודה (מתוקנים?) יפטרו עובדות שהתערטלו בפומבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי גם הגשמת הפנטזיה הסמויה הנשית להתנער מההתחסדות היום-יומית ולהיות, ולו לרגע, יצור מיני נטו, כוכבת פלייבוי, לא עוד אשת מנזה אלא מושא לתשוקה. אולי דווקא הנשים האלה (נשות מנזה) סובלות מתדמית א-מינית במופגן בגלל הקונטרסט חכמה/סקס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הנשים האלה סובלות מתדמית א-מינית בגלל הקונטרסט חכמה-סקס"? אם זה כך, אז יש כאן בעיה. הויכוח עד עתה התמקד בשאלה האם העובדה שנשים אלה הצטלמו בעירום לפלייבוי מעידה על שעבוד או על חופש. והטענה הפוסט פמיניסטית היא של "אם אינך יכולה לנצח אותם, הצטרפי אליהם"- נצלי את המיניות שלך לטובתך. אז - כן, מצב שבו האשה עצמה מחליטה להשתמש במיניותה כדי להצליח עדיף על מצב שבו גבר מנצל את מיניותה ומצליח על חשבונה באופן סרסורי כזה או אחר. אבל - זהו? זה ההישג הגדול של שחרור האישה? לא- השאלה היא לא "הצטלמות בעירום- טוב או רע, (ולמי)". נשים נדרשות ליותר מאשר הופעה מטופחת- הן נדרשות להתאים את עצמן למיטת סדום של סטנדרטי-הופעה קשיחים ורבים יותר מאשר הסטנדרטים הקיימים להופעה גברית נאה. והן מתאימות את עצמן- החל מעינויי דיאטה נצחיים, וצביעה לבלונד, ועד הגדלת חזה, ושאיבת שומן. והכי חמור- כדי להתאים לאידאל היופי הלבן והגבוה - נשים שחורות משתמשות בחומר שאותו הן מורחות על העור כדי להבהירו. [החומר הזה, בשמוש ממושך, גורם נזק לכבד.] ונשים אסיאתיות עוברות ניתוחים להארכת עצמות השוקיים, כדי להיות גבוהות יותר. וכמובן- אי שוויון בשוק העבודה. בימים אלה מתנהלת באנגליה תביעה משפטית של מנתחת מערכות בכירה ב"סיטי" של לונדון, שגילתה שגברים העובדים במשרות מקבילות באותו מקום- מרוויחים כפליים ממנה. וזה לא המקרה היחיד, או הראשון. [מקומות העבודה באנגליה פיתחו שיטות לעקיפת חוקי השיוויון ע"י הגדרה קצת אחרת למשרת הגבר, כך שנטל ההוכחה שזה אכן אותו תפקיד בשם אחר- נטל זה מוטל על התובעת]. בעיתון "הארץ" הופיעה היום כתבה על כך שבהוליווד אין כמעט תפקידים לשחקניות מעל גיל 35. בעוד שגברים ממשיכים לשחק בכל הגילאים. נשים שמגיעות לעמדות בכירות צריכות פעמים רבות להיות מצויינות יותר מאשר גברים שמגיעים לעמדות כאלה. ועדיין, מספר המנכליות, ובכירות אחרות, זעום. ו- מתי בפעם האחרונה שמעתן על חברה שבה הבוסיות הבכירות נותנות מקומות עבודה רק לגברים יפים, ואז גם מדרגות אותם לפי זרגיותם? אז: יש חופש להתפשט. יופי. אבל- חופש בלי שוויון הוא לא חופש אמיתי, מפני שהוא לא מאפשר לנשים למצות את כל מה שיש בהן כ/אדם/. לא כנקב-בה. חופש ושיוויון- אלה שתי הרגליים שעליהן צריך לעמוד מעמד האשה. בלי השיוויון "אשה היא [עדיין] הכושי של העולם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא האם יש לאשה חופש להצטלם בעירום ולהרוויח ו/או להצליח באמצעות זה. השאלה היא האם, ועד כמה, היא יכולה להרוויח ו/או להצליח בלי להשתמש במיניות שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי. מה העניין? מעודי לא השתמשתי במיניות שלי כדי להצליח מקצועית. זה שנשים מרוויחות פחות ומיוצגות פחות במשרות בכירות בשוק העבודה זה דבר אחד. אין בין זה לבין שימוש במיניות ולא כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומת זאת, יש גם את מה שאיילת כתבה למעלה "האשה החכמה והמצליחה עדיין צריכה להדגיש את מיניותה ונשיותה" (לא ציטוט מדוייק). אני שאלתי "האם, ועד כמה"- ומה שאת ענית הוא לגבי עצמך בלבד. התמונה הכללית מורכבת יותר- זה תלוי באשה, תחום העיסוק, הארץ, סוג המשרה, מזל. ובעוד גורמים כנראה. גם לא תמיד קל להעביר קו ולומר- "עד כאן זה הופעה מטופחת, ומכאן- זה שימוש במיניות". ויש צורות התנהגות "נשיות" שנשים כבר לא מודעות בכלל שהן מהוות שימוש במיניות, אבל זה מה שהן. (אני לא מתייחסת פה אלייך). ויש גם הבעייה ההפוכה- להיראות טוב אבל לא טוב מדי, כדי לא לסבול ממטרידנים, שנמצאים כמעט בכל מקום עבודה מעורב. ומה לגבי ה"קונטרסט חוכמה-מיניות"? אם את צודקת שיש לנשים בעייה בקטע הזה, אולי זה מסביר באופן חלקי למה נשים לא מגיבות יותר באייל. (סתם השערה על רגל אחת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם להרחיב: אני לא חושבת שנשים משתמשות במיניותן כדי להתקדם מקצועית, או ליתר דיוק - אני לא חושבת שקיים הכרח להשתמש במיניות כדי להתקדם מקצועית. יוצאי הדופן שאני יכולה לחשוב עליהם הם עיסוקים המצריכים שימוש במיניות בלי קשר לג'נדר - כמו מלצרות, מכירה בחנויות, או עבודה בקולנוע/טלוויזיה/פופ. לגבי הקונטרסט חוכמה/מיניות - זו אכן היתה השערה שהועלתה בדיון על נשים באייל - התרבות שלנו לא מעודדת נשים לפתח אינטלקט. והנה הפיתוח - אם אכן נשים חושבות (וכנראה שבצדק) שמרכולתן האינטלקטואלית פחות אטרקטיבית ממרכולתן המינית במשיכת בני המין השני, הרי שהן במודע תבחרנה להימנע מהצגת עצמן כחכמות, ותעדפנה להציג עצמן חברתית כמושכות מינית (במסגרת האתוס של מציאת בעל כעדיפות ראשונה במעלה, אשר יהיה גם המפרנס, ואז האינטלקט הנשי במילא זניח בהמשך החיים הזוגיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא קיים הכרח להשתמש במיניות"- שתי נשים מתחרות על אותה משרה. כישוריהן שווים. גם המראה ה"טבעי" שלהן שווה פחות או יותר. אחת לבושה בנעליים אלגנטיות עם עקב קטן, חליפת מכנסיים, איפור מינימלי. השניה- עקבים גבוהים, חצאית מיני, חזיית פוש-אפ+מחשוף, אבל לא מוגזם, בדיוק כך שהיא תיראה סקסית אבל לא זולה, איפור רב יותר, אבל מתוחכם- כזה שלא מרגישים כ"כ בקיומו. המראיין הוא גבר. מי מהשתיים תקבל את המשרה? המראיינת היא אשה, שלא אוהבת תחרות בשום תחום. מי מהן תקבל את המשרה? מה שאני מנסה לומר הוא שהתמונה מאוד מורכבת, והתנהגויות [ותגובות של בני אדם] יכולות להיות סובטיליות, ואף לא מודעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בא לי נורא לכתוב שהבחורה עם המכנסיים תקבל את המישרה. גם נדמה לי שהיא תקבל, אבל באמת שאני לא יודעת. אני מאמינה גדולה במקצועיות של אנשים ובשפיטה לפי כישורים. אולי אני חיה בבועה (במקרה דנן, הבועה האקדמית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיא למעשה הפוכה מהנקושה ש(למיטב הבנתי) אליה כיוונת. כאשר המראיין גבר, הוא בד''כ יקח את המטופחת לתפקידים לא משמעותיים, כגון עבודות מזכירות. במידה והוא צריך אישה בתפקיד ניהולי הוא דווקא יטה לכיוון החשופה פחות. היא נראית לו אמינה יותר, שאינה הולכת שולל אחר מראה חיצוני מצועצע ואפשר לסמוך עליה. (דוגמא קלאסית אפשר למצוא ב''אלי מקביל'' - נל לעומת איליין). אם המראיינת היא אישה שאינה אוהבת תחרות ודאי וודאי שתבחר את החשופה יותר כי אז יהיה לה קל יותר למצוא תירוץ להוריד ממנה סמכויות ואפילו להיפטר ממנה בסופו של דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי "מטופחת"- שתיהן מטופחות. וה"חשופה" אירגנה לעצמה מראה סקסי-/סובטילי/, לא משהו שזועק סקס. אני חושבת שאת טועה. ולגבי ה"הפוך על הפוך" שעשית לגבי האשה המראיינת- למה לה לסדר לעצמה דרך עתידית להיפטר ממי שהיא יכולה לדחות כאן ועכשיו? אני חושבת שגם כאן את טועה. [אגב, יוצא שאת בעצם מסכימה איתי שבכל מקרה מידת המיניות המשודרת משחקת תפקיד, השאלה רק לאיזה כיוון...] ולנוגה, כשאמרתי שהתמונה מורכבת ותלויה בתחום וכו'- בין השאר חשבתי על האקדמיה, ובמיוחד התחומים שבהם יש יותר נשים, כמו רוח וחברה, כמקום שבו הבעייה אכן פחותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית לא הייתי מסיקה שום דבר מ"אלי מקביל"! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי בדיחה, ויסלחו לי הפמניסטיות: שלוש בחורות מגיעות לראיון עבודה. הבוס מחליט לעשות למועמדות תרגיל, ובתום הראין מגיש להם תיקיית מסמכים לקרוא ומגניב לתוכה צרור שטרות שלא היה צריך להיות שם. הראשונה מוצאת את הכסף ובאה מיד ביום למחרת להשיב את האבידה. השנייה מתלהבת בהתחלה, קונה כלמיני שטויות בקניון, אבל אז מתעשתת ומקץ שבוע מחזירה את הכסף, תוך שהיא משלימה את מה שהוציאה מכיסה. השלישית משתוללת על השלל ולא חוזרת לבוס. את מי הוא בחר להעסיק? את זאת עם הציצים הכי גדולים ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא פמיניסטית אבל זו בדיחה כ-ל כ-ך ישנה ושחוקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר בבקשה לקבל את ההגדרה שלך למונח "פמיניסטית"? (בשיא הרצינות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להיכנס להגדרות אקדמיות מתישות, ותוך התייחסות לעובדה שאין הגדרה אחת למונח והוא בר שינוי בהתאם למקום ולזמן - התנועות הפמיניסטיות התייחסו לפעילותן כפעילות חברתית לקידום קבוצות מיעוט וקידום אינטרסים נשיים מתוך ראיית החברה הכוללת כגברית. הפמיניזם בן זמננו הפך את השאיפה לקידום חלכאים ונדכאים למלחמת הנשים בגברים על מנת ליצור חברה שוויונית בין המינים. הואיל ואני מייחסת חשיבות מכרעת להבדלים ביולוגיים ולא תומכת בשוויון בין המינים ואפילו לא לוחמת למען זכויות, איני נחשבת לפמיניסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תומכת בשוויון בין המינים ואף לא לוחמת למען זכויות? לא יכול להיות. את מתכוונת אולי לומר, שאת סבורה כי בתחומים מסוימים אין צורך לשאוף לשוויון בין המינים. כי אחרת, באמירה הזו לגבי "אי תמיכה בשוויון" את שוללת בין היתר את זכותך לצאת לעבודה, לפתוח חשבון בנק משלך ולהצביע בבחירות (כולם פרי מאבק פמיניסטי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וסליחה ששלחתי מוקדם מדי - העמדות של איילת בועזסון מייצגות את מה שאני קוראת "אנטי לוקסוס". כלומר, רוב ההישגים המשמעותיים של המאבק לשוויון הנשים כבר הושגו, ולכן יכולות בנות הדור שלנו להתרווח, רגל על רגל, ולומר "אני לא תומכת בשוויון בין המינים". אמירה כזו - לגיטימית לכשעצמה - אפשר לומר רק מן המצב שבו נשים נמצאות כיום, אחרי כ- 100 שנה של מאבק פמיניסטי (וסופרג'יסטי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הקריטריונים שהגדרת וכשאני חושבת על איך שהחיים שלי נראים עכשיו, אני ממש ממש לא פמיניסטית. זכות בחירה? מה זה חשוב מה אני מצביעה אם בלאו הכי רפובליקת הבננות שבה אני חיה עושה מה שקבוצות האינטרס מכתיבות לה? גם ככה אין יצוג נשי נאות בכנסת. חשבון בנק משלי? הזכות לעבוד? במצב הקיים, אין לי במה להתהדר ואני לא רואה שום דרך לנסות ולשנות את זה. עייפתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי. את בטוחה? אם כך נשלח אליך נציג שייקח ממך את כרטיס האשראי, ימנה לך אפוטרופוס גבר (אב, אח או בעל) שיכסה את חובותייך ויגן עלייך מפני פורעים, תמורת שירותים שאופיים משתנה... ...נו, עינייך הרואות שאני מנסה להתחיל בתשובה מתחכמת. אבל האמת, זה לא מצחיק בכלל. את סרקסטית? אני מקווה. רק את זה אולי שווה לומר - הוויתור על זכות בחירה שניתנת לך *אינו* דומה כלל ועיקר למצב שבו אין לך זכות בחירה. שוב, לקחת לך לוקסוס יקר למדי, שעלה בהישגים של אחרים. ובתחום הזה (שלא כמו יחס לציונות למשל) אין לי סימפטיה לנטיות אנרכיסטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה קורה היום? ברשותי 3 כרטיסי אשראי. ברשות בן זוגי 2. השם שמופיע על החשבון החודשי הוא שמו. כך גם מכתבים מקופ"ח ומוסדות נוספים. הוא אב המשפחה ללא קשר לשום גורם אחר (כמו למשל גיל, השם המופיע בחשבון הבנק וכו'). מתוקף היותו אישי כדת משה וישראל, הוא כבר אפוטרופוס שדואג לעונתי, כסותי ומזוני. הוא שילם בעבור זה, לא? לא לקחתי את הלוקסוס. קיבלתי זכות אזרחית שלי אישית, אין בעיה לוותר עליה (בבחירות האחרונות כלל לא ניצלתי אותה). אני לא מנסה לייצג דעות אחרות פרט לזו שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אם כך את מתארת לי מצב של אי-שוויון חלקי (שבו יש לך מספר זכויות), וטוענת שמפני שמדובר ממילא באי-שוויון חלקי, את לא תתמכי במאבק לשוויון מלא. דבר והיפוכו, עד כמה שאני מבינה. ועוד - את נשואה וטוענת לאי-שוויון עקב כך. האם את מבינה, שגם אם ברשומות מופיע שמו של בעלך, את רחוקה מלהיחשב *באמת* רכושו של בעלך בעיני המדינה? 1 האם את מבינה, שההתחשבות בך כישות עצמאית מבחינה משפטית, חינוכית, כלכלית ומי יודע מה עוד, היא עדיין לא מושלמת - אבל קיימת גם קיימת? שוב, זה לא מצב מובן מאליו. 1 אומנם הטקס הדתי של הנישואין משקף תפיסה כזו, אבל אני בכוונה לא נכנסת לשאלת הדת והמדינה במדינת ישראל. זה מאבק נפרד, וחופף רק חלקית למאבק הפמיניסטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הואיל ואני ישראלית הדעות שלי נקבעות באופן חד משמעי בהתאם למצב. התיאוריות הפמיניסטיות הן יפות, אך עדיין בגדר תיאוריות. ועוד דבר - מדבריך ניתן להסיק שכל אשה היא פמיניסטית או לפחות צריכה להיות. ועכשיו תורי להפנות אליך את השאלה שטל הפנה אלי - כיצד את מגדירה פמיניזם? (משום שאם הגדרותינו שונות, כל התמונה יכולה להשתנות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל אשה היא פמיניסטית או צריכה להיות, אבל כל אחת ונימוקיה. לו היית אומרת באמונה שלמה, למשל ''אני מאמינה שמקומי כאשה הוא תמיד צעד אחד מאחורי הגבר'' (נאמר, מסיבות דתיות), היית מנמקת את היותך לא-פמיניסטית. לו היית אומרת ''אני מאמינה שכל הפערים החברתיים על בסיס מיגדר נובעים אך ורק מהבדלים ביולוגיים בין גברים ונשים'', היית מנמקת גם כן (אם כי במקרה זה היה קל יחסית לסתור אותך בעובדות מוצקות). ההגדרה שלי לפמיניזם היא קודם כל הכרה באי-שוויון הקיים בחברה בין גברים ונשים ובאופנים שבהם הוא נוצר והובנה בתרבות שלנו. הכרה גם באופנים שבהם מעמד האשה השתנה על פני זמן, כתוצאה מהפעלה פוליטית של כוח נשי. כלומר, מודעות פמיניסטית. אחר כך, הבנה שהמאבק הזה עדיין פתוח והחברה ממשיכה להשתנות, ושכל אשה יכולה לתרום לניסיון לשנות משהו במצב, לטווח קצר או ארוך ובדרכים שונות. הבנה שהשינוי יקדם גם אותה אישית, בסופו של דבר. זה לא תמיד חייב לבוא לידי ביטוי בהפגנות זועמות או במריבות עם גברים. פשוט לעשות מה שאפשר, גם אם זה מסתכם בקטנות, בסוף היום. בהגדרה, יש ''פמיניסטיות של קריירה'' ויש ''פמיניסטיות של אחווה נשית'', ויש ''אקו-פמיניסטיות'', ויש כל מיני סוגים. אני אישית לא מהקיצוניות, ונעה בין הקבוצות השונות באופן חופשי, עם דעות שמשתנות יחסית על פני זמן. אבל קשה לי מאוד לקבל את ההצהרה ''אני לא פמיניסטית'' מאשה שתופסת את עצמה כאדם ריבוני ופועלת באופן עצמאי, ואני מניחה שאת כזו. אני אשמח אם תסבירי איך את רואה, אישית, את ההתנהלות שלך כאשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. אז אני מתקנת את עצמי. על פי ההגדרה שלך, כנראה קיימים בי כמה פנים פמיניסטיים. מיותר לציין שאין הגדרה אחת וההגדרות הן תלויות זמן, תרבות ומקום. ובנוגע להתנהלותי כאשה, אני יכולה למלא מגילות ע"ג מגילות. רוצה לתת לי ראשי פרקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמחה לשמוע, בעיקר מפני שקראתי שוב דברים שכתבת למעלה (על הכפייה של איפור ועקבים, למשל), והדיסוננס היכה :-) את לא חייבת למלא מגילות, אבל נדמה לי ששאלתי כדי להבין איך את מנווטת ביומיום בחברה גברית, כאשר את טוענת שהאי-שוויון מקובל עלייך. יכול להיות שלא פירשתי נכון את טענתך זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקרים מראים שגם אצל גברים ישנה קורלציה בין הופעה חיצונית לקידום בעבודה. לאחרונה פורסם שישנה קורלציה בין הגובה הפיזי לגובה המשכורת בארה''ב ובאנגליה (אגב, בארה''ב יותר מאשר באנגליה). ייתכן - ואינטואיטיבית זה אכן נראה לי כך - שעבור נשים זה יותר בולט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מכוער אני מסכים לכל דבר שיאפשר לי להפטר מהאחריות למצב הקרירה שלי. חוץ מזה קראתי פעם שיש גם קשר סטטיסטי בין מראה חיצוני לסיכויי הרשעה וחומרת העונש במשפט (לטובת אנשים יפים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי שקצוות של יופי יוצרים התנגדות. כלומר שאשה יפה מאד או מכוערת מאד תזכה לפחות אמון ואהדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אהיה חצופה ולפני שאענה לך על כמה נקודות שהעלית אשלח אותך לקרוא את חלק א' של ''שלוש פנים לחוה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו בדיוק הדיון שבין הפמיניסטיות הליברליות לרדיקליות - האם יש צורך להפוך את החברה על פיה וליצור חברה חדשה מתוך חשיבה מתוקנת יותר שבה שני המינים שווים, או שמא יש צורך להכיר במבנה החברתי שהושתת מאז ומעולם ולנסות להשתלב בתוכו (ע''י העדפה מתקנת וכיו''ב). בל נשכח שההבדלים הביולוגיים הם מוגדרים ואינם ניתנים לשינוי. הם גם אלה שאחראים פעמים רבות לאי השוויון בשוק העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מידת "זרגיותם" ? : ) שווה ציטוט. (האם יתכן שהיצוג הגברי בדיון זה מתמצה בי? ואם כן, מה זה אומר לכן?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הטאבו על פונוגרפיה, והתשובה היא גם לאיילת בועזסון, אני חושב שזהו טבע האדם לבדוק כל הזמן את גבולותיו, להתווכח על ה"מותר" וה"אסור" ולחטוא קצת בכוונה מדי פעם, סתם, כדי לראות איך זה. לכן, אולי מזל שהטאבו והעיסוק המתמיד ב"פורנוגרפיה : טוב או רע" עוסק בנושא הטריוויאלי של גוף עירום, ולא, נאמר, במעשי רצח מתוך סקרנות או משהו מחריד באמת. לאמור, אם חייבים סערה, שתהיה זו סערה בכוס מים. ובאותו עניין, לדעתי, כבודו של אדם הוא נכס שיש לו. חברה צודקת לא תגזול כבוד זה ("חוק יסוד כבוד האדם וחירותו") ולא תאלצו לותר עליו בעבור פת לחם. בהנתן חברה צודקת שכזו, כל מי שעושה דבר מה "לא מכובד" מוכר על דעתו נכס שלו, כפי שיכול למכור כל נכס אחר שברשותו, ולא יכול לבוא בטענות כלפי איש זולתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר אני מבקשת לחזק את דעתך על העירום הנתפס כטאבו! הטאבו הזה, הוא שמפיל אחריו כאבני דומינו את הכל. אם הגברים כה טפשים ופתיים, ומוכנים לשלם בעד עירום נשי, אני יכולה רק לצחוק בפניהם צחוק גדול, להתפשט, ולגרוף קופה. אני מניחה שגם ההיפך יכול להיות נכון - עירום גברי. צריך שכל אחד ידמה לעצמו מציאות חדשה שבה אין טאבו על עירום. מציאות חצי נודיסטית כזו, שבה לא חובה ללכת בעירום, כי להתלבש זה הרבה פונקציות, אבל העירום לא נתפס בה כמשהו אחר מאשר לבוש, סתם עוד אופציה. מה יהיה? מי יסרסר? מי ישלם? מי תיחשב זולה ונותנת? מוכרת את עצמה? מי חכמה? מי מפתה? מי ירוויח כסף מפוסטרים ומגזינים פורנוגרפיים? הכל יתהפך הרי.... וכל זה לא קיים בגלל צרות האופקים הזו המייחסת חשיבות כה רבה לעירום ולרעלה... כל זה מעלה בדעתי, שאותם הסרסורים הם השומרים על המוסר המלביש את הנשים, כדי להשאיר בידם את האופציה למכור עירום. חשבו על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא ממך, המחשבה על נשים וגברים עירומים ברחוב מעוררת בי בחילה. הגבר הישראלי הממוצע עם הכרס והשיער, האישה הממוצעת עם הצלוליטיס והתחת - אמא'לה. כאילו לא מספיקה החויה בחוף הים, את מציעה שהם יידחפו יחד איתי באוטובוס ובתור לקופה בסופר. מצד שני, זה יפתור את בעיית הטרור (כמה חומר נפץ כבר אפשר להחביא ברקטום?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההתרגשות? בין כך אנחנו בדרך לשם. תחשוב על תחילת הדרך הכוללת גלביות ורעלות ומחוכים ויקטוריאניים, ותציץ החוצה לרחוב העכשווי לראות את הפופיקים היפים שמסתובבים, את המיני, וכל השאר. ואם נחזור לרצינות - הנה שאלה: מתלבשים להסתרת הצלוליטיס או להסתרת המיניות? מבחינתי שניהם לא עסק גדול. הלגיטימציה של חשיפתם רק תגזול את פרנסת מפיקי העירום ומוכרי האשליות. שלא לדבר על החבאת נפצים בגוף.... - |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם קראתם את שליטי הבובות של היינלין, בשל המצב של ריבוי החייזרים השולטים, נאלצים בני האדם לשנות את מנהגיהם, כך שהנודיזם הופך לסטנדרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור בעל פטיש קטן לפופיקים, הייתי שמח אם היו מסתובבים שם בחוץ הרבה פופיקים יפים. לצערנו, הרבה מאוד ממה שמסתובב שם בחוץ הם פופיקים ששפכו עליהם כמה קילוגרמים טובים של שומן. נערות ישראל הברות - לא כל בגד מתאים לכל אחת, לא כולן צריכות להסתובב עם טייץ' וחולצת בטן. עשו לנו טובה. אנחנו לא נראה לכן את החריץ מאחור, ואתן לא תראו את הצמיגים מקדים. דיל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטית מהנושא. הנושא הוא לא ''האם זה אסתטילחשוף פופיק או הכל''. הנושא הוא - הערך הרב, שלילי או חיובי, שמייחסים לחשיפת העירום. טענתי - שהגברים המייחסים ערך כה רב לעירום של אשה מצחיקים אותי. ואני הייתי מוכנה בקלות להצטלם בעירום ולקבל בעד זה כסף. ואם יש גם נשים טפשות כאלה המייחסות ערך לעירום גברי - אז מצידי שגם גברים... טענתי - להוציא את העוקץ מהעירום. ואז, כמו שפנים מכוערות ברחוב לא מטרידים אותך ואתה לא דורש שבעליהם יסתיר אותם, כך שומנים ושערות וכל מיני ג'יפה אחרית בגוף חשוף לא יטרידו.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר שנים רבות תומך בהסרת האיסור על "לבוש בלתי הולם" ברחוב, ומאמין, כליברל, שכל אדם יכול לבחור איך (אם בכלל) להתלבש ברשות הכלל. אבל כגבר, אני עדיין מוצא אנשים מסויימים1 כמראה די מזעזע, וחושב שאנשים צריכים להיות מודעים למראה שלהם, ואם לא לפעול כדי לשנות אותו, לפחות לא להתפאר בו. אם אני יכול להמנע מלהסתובב בבגדים צמודים ובמכנסיים בגזרה נמוכה, אז גם הן יכולות שלא ללבוש חולצות בטן. 1 בלי להעליב את פופק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "אנשים צריכים להיות מודעים למראה שלהם" ו"לפחות לא להתפאר בו"????? האם אתה מתקשה לתפוס שלאנשים שונים יש טעם שונה בבגדים? שיש אנשים שבטחונם העצמי כה מופלג שבניגוד אליך אין הם מרגישים שום צורך להצניע ליקויים. ובכלל, מה אכפת לך אם בחורה שמנמונת הולכת עם חולצת בטן שאינה מחמיאה ב-ע-י-נ-י-ך (ומן הסתם, בעיני חבורה שלמה של צופי ערוץ שתיים)? לטובת מי בדיוק היא צריכה להיות "מודעת למראה שלה"? לטובתך? כדי שלא תיאלץ, מסכן שכמוך, להיגעל ממנה, ואחר כך עוד להתבדח על חשבונה עם חברים? אנשים לא "צריכים" שום דבר בכל הנוגע למראה חיצוני. מי שמרגיש טוב עם עצמו לטוב ולרע הוא-הוא בר המזל, ולא מי שהתאמת הצבעים שלו קולעת לטעם הקולקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראבו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בשבילי ובשביל כל השאר. בשביל מה בחורות לובשות חולצות בטן, אם לא כדי להדגיש את המראה המצודד שלהן? ללבוש חולצת בטן כשהיא לא מתאימה למבנה שלך, זה פשוט טפשות. בגדים נועדו כדי להחמיא לגוף, לא להדגיש את הפגמים שבו. אני לא מוצא שום סיבה הגיונית לקנות חולצות מזן מסוים דווקא, כשחולצות אחרות יתאימו להן הרבה יותר (ולא, אני לא מדבר על האוהלים שנשות ישראל נוהגות ללבוש לפעמים). גם שמנות יכולות להראות טוב, ולמרות שאני לא מתכוון לאסור עליהן ללבוש מה שבא להן, הרי שאני בא בבקשה פשוטה והגיונית שאנשים ילבשו מה שמתאים להם. זה גם הרבה יותר נוח. לא דיברתי בכלל על התאמת צבעים (אני עיוור צבעים), אלא על התאמת גוף. הרבה יותר פשוט ולא דורש הבנה באופנות מתחלפות. בסך הכל צריך להסתכל בראי. אה, אגב, ברוכה הבאה לאייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מוצא אנשים מסויימים כמראה די מזעזע"? כ- ג- ב -ר?! ובאותה נשימה אתה אומר שכל אדם יכול לבחור איך להתלבש. כלומר, זכותם של אנשים להראות מזעזע, אם הם רק חפצו בכך. אז תן להם. לא נאה לך - אל תסתכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב בראאבו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו? זה בדיוק מה שאמרתי - כל אדם *יכול* ללבוש מה שבא לו (כולל לא ללבוש כלום), ובכל זאת, מטעמי נימוס אלמנטרי שלא לדבר על כבוד עצמי, אנשים צריכים ללבוש דברים שמתאימים למבנה הגוף שלהם. גם שמנים יכולים להראות טוב בבגדים המתאימים, וזה בד"כ גם יותר נוח. בדיוק כמו שלדעתי צריך להיות מותר למכור חמץ בגלוי בפסח, אבל מטעמי נימוס אני לא אסתובב באזור דתי תוך כדי אכילת פיתה. העובדה שבתודעה הישראלית התקבעה כבר זהות מוחלטת בין "מה שראוי על אדם לעשות" לבין "מה שצריך לכפות עליו בחוק", היא מצערת מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין לחוות דיעה שאנשים צריכים ללבוש בגדים שמתאימים למבנה הגוף שלהם, לבין להגיד שיש אנשים שהמראה שלהם מזעזע. יש נשים מלאות שנורא נורא רוצות להסתובב עם חולצות בטן. אז אתה חושב שזה מזעזע. אולי מישהו אחר חושב שזה סקסי? אולי הן חושבות שזה יפה? אולי להן נוח דווקא ככה? ואין לזה שום קשר לנימוס אלמנטרי או כבוד עצמי. "אם את חתיכה אז תלבשי מכנסיים צמודים, התחת שלך נראה נפלא בהם. איזה מנומסת. טוב שיש לך כבוד עצמי. אבל את לא, את שמנה, למה את מתלבשת ככה, איזה חוסר נימוס אלמנטרי!!" דובי, אני מבינה למה אתה מתכוון, אבל כל אדם רואה את הגוף שלו הצורה שונה, ומן הסתם מתלבש בצורה שונה. לא כל אדם בהכרח יודע מה מתאים למבנה הגוף שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי דובי זה לא מנומס מצידי לצאת מהבית באור היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאתה דמות וירטואלית, זה לא רק לא מנומס, זה גם לא אפשרי. אז זה בסדר. (מזכיר לי את הקטע בבריאן כוכב עליון שבו אחד מהחזית העממית של יהודה דורש להכיר בזכותו להיות אישה, אפילו שהוא לא יכול טכנית להיות אישה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע לפני שזאת מהבלוג תבוא להגיד לך בראבו: לא אמרתי "יש אנשים שהמראה שלהם מזעזע", אלא שיש אנשים שהמראה שלהם בבגדים מסויימים מזעזע. אותי. הבעתי גם את תקוותי שהם יתלבשו לפי סטנדרטים שהם ללא ספק סטנדרטים שלי ואינם מחייבים אף אחד. הבעתי גם את הסכמתי המלאה ונכון, ראוי וצריך להיות שלכל אדם תהיה אפשרות מלאה להתלבש איך שבא לו, ולא הצעתי אפילו לרגע לשלול מאותם אנשים מזעזעים את הזכות הזו. "אם את חתיכה אז אני אישית הייתי ממליץ להסתובב במכנסיים צמודים, כי התחת שלך נראה נפלא בהם1. איזה כיף לך. רוצה לצאת איתי? אבל את לא, את שמנה, למה את מתלבשת ככה? זה ממש לא יפה לך. אה, החבר שלך חושב שזה ממש מתאים לך? טוב, נו, מה אני אגיד. לא כוס התה שלי. תהנו." יהיה ציטוט יותר מדוייק של מה שאני עשוי להגיד. מה שכן - זה הרבה יותר ארוך, וגם מובלעת שם ההנחה הבלתי סבירה2 שלכוסית אין חבר. 1 לאחרונה הסתבר שזה שאני מסתכל על בחורות נחשב הטרדה מינית, ולכן אולי זה אינטרס שלי דווקא לבקש מהן יפה ללבוש אוהלים מכערים, אבל אני דוחה את הטענה הזו בבושת פנים. 2 מניסיון אמפירי, לא מתוך סטינגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי. זה נשמע הרבה יותר נאור. ןלכוסיות אין חבר, שתדע. יש להן כמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש פטיש לכפות רגליים. זה ממש נהדר להסתובב בפתח תיקוה ולראות את כל הדתיות הולכות עם חצאיות ארוכות שרוולים וכובעים ומשאירות את האיבר כמעט הכי מעורר מינית (למעט ציצים) חשוף לעיני הסוטה המזדמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי נמאס סופית מהחזיות הלוחצות!!!!!!1 נמאסססססססססססס! ואני שוקלת לממש את המיאוס הזה ולהתחיל להגיח מביתי ללא חזיה! עם ציצים שכבר לא בגובה הכתפיים כי אני לא בת 20 וגם הפטמות מציצות לפעמים דרך הטריקו והם די מתנועעים כשאני הולכת לי ככה סתם. וכולם יסתכלו ויגידו - מה יגידו? פרובוקציה? מוזנחת? מטומטמת? אנטיסוציאלית? אני לא רוצה שזה ילחץ יותר. גם את העקבים העפתי הרבה לפני ששטוח נהיה אופנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה כי כן התגשם סיוט הלילה של עורכי "האייל", ומהדפים הסגולים מציצה אליהם ורסיה לא רעה של "בננות" :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צופה שינוי במדיניות העריכה של האייל שיאפשר לעורכים להגלות לאי השדים הודעות בנניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צופה שינוי במדיניות העורכת של האייל להגלות תגובות לא אינטילגנטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב, זה ירוקן את האתר מרוב התגובות, ובפרט יפעל נגד המדיניות המוצהרת של עידוד השתתפות נשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שתבין את זה כמו שאתה רוצה להבין את זה. התכוונתי להודעה ה"בננית" שמעליך, אבל אם אתה מאוד רוצה לנכס לך את הכבוד, be my guest. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, איילת, כשאת מגיבה על הודעה שלי, יש לי נטיה ליפול בפח ולחשוב שהגבת על הודעה שלי. Anyway זה היה בצחוק, אני לא באמת מתכוון להגיד שהנשים כאן פחות אינטליגנטיות מהגברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, האמנות הזאת, של החלפת הניק בכל הודעה והודעה, אתה הולך להציג אותה בתערוכה מתישהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיד רואים שאין לך מושג באמנות מופשטת (בניגוד לאמנות מתפשטת, שם אתה דוקא מוכיח בקיאות רבה). המיצג של החלפת ניקים, בדומה לג'אגלינג, או מוקיונות רחוב, אינו משהו שניתן להציג בתערוכה. אם תרצה, אפשר להגדיר אותה בתור אמנות רחוב וירטואלי. אבל מה, גם אני מתחיל להתייגע מעט מהחלפת הניקים, כך שכנראה עוד מעט קט תיפטרו מהצרה המעצבנת הזאת. כן. החלטתי. מעתה הניק שלי יהיה שוטה הכפר הגלובלי. כל אחד יוכל להחליט אם הגלובלי מתאר את הכפר או את השוטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן אקיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא הבטחת לקיים! אתה עוד יכול לסגת בך! אני דווקא חיבבתי את חילופי הניקים. וגם הערכתי את ההתמדה. אני לא הייתי עומד בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אולי חיבבת את זה, אבל אני יכול להבטיח לך שכמה מהמשתתפים היותר מכובדים באתר (רב''י, ג.שמעון, נשמתו של א. מאן - אם להזכיר רק כמה) קיבלו מזה חררה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן כספית כותב היום ב"מעריב": "בסופו של דבר, ג'ורג' בוש ג'וניור הוא בנו של ג'ורג' בוש סניור, האיש שהותיר את סדאם בבגדד והפך לשוטה הכפר הגלובלי". אז מה, אדוני הנשיא, מחלטרים בכתיבת תגובות באייל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במוסף עסקים במעריב היום 27.9 כתוב שבשבוע שעבר פירסם מגזין Playgirl גיליון משלו - Men of Enron בכיכובם של חמישה מעובדי אנרון - בלבוש אדם לפני שאכל מפרי עץ הדעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא להגזים- הם היו לבושים בתחתונים, ועניבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד חשבתי שעניבות מתאימות יותר לזמן שלפני האכילה מעץ הדעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ג'ורג' בוש האב. לגבי הבן, שפתי חתומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
no more bush
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי שימוש בביטוי בספר “שלושה דברים לאי בודד”: “כולם שוטי הכפר הגלובלי. שניהם ראו מן הסתם גם סיינפלד וגם נמר־דרקון” - מתייחס לתהייה של הגיבור (ישראלי, בן 32, יועץ טכני בחברת היי-טק) מה יש לו במשותף עם הדמות הנשית הראשית והיחידה (נסיכה קו-טן-גנטית בת 30, יורשת העצר וטייסת). הספר משנת 2006, כך שמן הסתם אתה היית קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלגיאט עלוב. אני בטוח שהרבה אנשים עלו בנפרד על הרעיון הזה. לא אתפלא אם היו גם מי שהקדימו אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן (בפעם המי יודע כמה) לא אתפלא אפילו אם יתברר לי שנחשפתי לביטוי הזה לפני ש''המצאתי'' אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צחוק, הה? ברח לך.... תתבייש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו ידעת כמה מדגדג לי עכשיו באצבעות להחליף את הניק ל"האייל השוביניסט" או "האייל הנכלם" לא היית עושה לי את זה. לעניין: כמה מהטובות שבחברות שלי הן נשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן, אני אאזור את כל הסבלנות שברשותי ואסביר לך: אני הגבתי להודעתך בנוגע להודעה הבננית והתכוונתי להמשיך את הקו שלך על הבננות. (ועכשיו אני מסתכנת בעדר נהגות מאק שירדפו אחרי, אבל אתה לעומת זאת, יוצא נקי) יש מבין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שהניק החדש שלי מאפשר לי לחייך באוילות ולהגיד "בהההה?". עזבי, אל תנסי להסביר לי, חם מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיילים הגאים, מה ההתלהמות הזו? התחשק לכם להתנשא קצת? צריך לפרש לכם את "הבנניות" שלי? מה היה כל כך לא אינטליגנטי בדברי? אני בטוחה שהבנתם, אבל הסגנון כנראה צורם לכם. ובכל זאת וליתר ביטחון: בהקשר של לבוש הולם, המניעים לבחירתו, הפמיניזם ותופעותיו הנגזרות, מצאתי לנכון להביא את ההיבט האישי שלי, הרלוונטי לי היום יותר מתמיד: אי שם בהסטוריה החלו נשים לארוז את שדיהן באריזה נוקשה. שלא להרוס את הצניעות? זה התפתח ובימינו התהפך: האריזה משמשת כיום לפיתוי. תחרה, פושאפס, משי, מחשוף.... והאשה הולכת לחוצה וכאובה בתוך האריזה המיושנת, כמו שהיא הולכת לפלסטיקאי, כמו שהיא מתאפרת, כמו שהיא נועלת עקבים מכאיבים ועוד ועוד. הכל בשביל "לצודד" , כך אומר העורך.אז מה כבר אמרתי? שאני לא רוצה שיכאב לי בשביל לצודד? שאני אוהבת אותי במראה הטבעי שלי שאין בו דבר יוצא דופן (לא שמנה/גמדה/מצומקת/דובה, סתם אשה מבוגרת די נחמדה)? שזה מטופש לצודד במחיר כזה? שייתכן שהמחיר יהיה חריצת מגוון של דעות לא נחמדות עלי? ושאני מוכנה לשאת בו למען נוחיותי, והאמת שלי וכנגד הצידוד? אגב, למדתי שהצידוד פנים רבות לו, לא רק פופיק וציצי. וזה עובד, דובי. ערב טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, לא כולם התלהמו, לא צריך לקפוץ למסקנות מהודעה או שתיים. הרוב הדומם בטח ירצה לראות אותך בלי אריזה, אבל בינתיים את רק מדברת, מה עם איזה תמונות שנשטוף העיניים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי חלק חשוב מהמצודדות היא העניין של להרגיש טוב עם עצמך, אבל את חייבת להודות שהציצי הוא גם כן חלק חשוב מהעניין, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שניה, כל מה שאת אומרת נכון, ואני מאחלת לך את כל החוצפה להלך ברחוב בחופשיות, סתם כך, שלושתכן יחד... אבל חזיה אינה המצאה משעבדת לכשעצמה. ניסית פעם לרוץ עם חזיה שלא מחזיקה? או בלי בכלל? זה כ-ו-א-ב... שלא לדבר על נשים דדניות במיוחד, שאפילו בבית אינן מסירות את המטרד הזה, פשוט כי הוא מסייע לצלוח את היום. אשר לעניין הפיתוי - מכל הגזרות שניחתו על המין החלש בתחום הפיתוי, חזיית תחרה היא ללא ספק הקלה שבהן (אם כי לא הזולה שבהן, damn it) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עקום קצת שזה ייחשב לי לחוצפה? זה לא אני , זה הם.... ואת צודקת שצריך חזייה לריצה ולגדולים מאד. ובכלל - הרעיון הוא שתבחרי מה שטוב לך ושזאת לא תהיה לך לחוצפה....זה הכל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, נו... חוצפה זה חיובי, את לא יודעת? מעלה ידועה של צברים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |