בתשובה לאיילת בועזסון, 08/07/02 16:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יפה. אם כך את מתארת לי מצב של אי-שוויון חלקי (שבו יש לך מספר זכויות), וטוענת שמפני שמדובר ממילא באי-שוויון חלקי, את לא תתמכי במאבק לשוויון מלא. דבר והיפוכו, עד כמה שאני מבינה. ועוד - את נשואה וטוענת לאי-שוויון עקב כך. האם את מבינה, שגם אם ברשומות מופיע שמו של בעלך, את רחוקה מלהיחשב *באמת* רכושו של בעלך בעיני המדינה? 1 האם את מבינה, שההתחשבות בך כישות עצמאית מבחינה משפטית, חינוכית, כלכלית ומי יודע מה עוד, היא עדיין לא מושלמת - אבל קיימת גם קיימת? שוב, זה לא מצב מובן מאליו. 1 אומנם הטקס הדתי של הנישואין משקף תפיסה כזו, אבל אני בכוונה לא נכנסת לשאלת הדת והמדינה במדינת ישראל. זה מאבק נפרד, וחופף רק חלקית למאבק הפמיניסטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הואיל ואני ישראלית הדעות שלי נקבעות באופן חד משמעי בהתאם למצב. התיאוריות הפמיניסטיות הן יפות, אך עדיין בגדר תיאוריות. ועוד דבר - מדבריך ניתן להסיק שכל אשה היא פמיניסטית או לפחות צריכה להיות. ועכשיו תורי להפנות אליך את השאלה שטל הפנה אלי - כיצד את מגדירה פמיניזם? (משום שאם הגדרותינו שונות, כל התמונה יכולה להשתנות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל אשה היא פמיניסטית או צריכה להיות, אבל כל אחת ונימוקיה. לו היית אומרת באמונה שלמה, למשל ''אני מאמינה שמקומי כאשה הוא תמיד צעד אחד מאחורי הגבר'' (נאמר, מסיבות דתיות), היית מנמקת את היותך לא-פמיניסטית. לו היית אומרת ''אני מאמינה שכל הפערים החברתיים על בסיס מיגדר נובעים אך ורק מהבדלים ביולוגיים בין גברים ונשים'', היית מנמקת גם כן (אם כי במקרה זה היה קל יחסית לסתור אותך בעובדות מוצקות). ההגדרה שלי לפמיניזם היא קודם כל הכרה באי-שוויון הקיים בחברה בין גברים ונשים ובאופנים שבהם הוא נוצר והובנה בתרבות שלנו. הכרה גם באופנים שבהם מעמד האשה השתנה על פני זמן, כתוצאה מהפעלה פוליטית של כוח נשי. כלומר, מודעות פמיניסטית. אחר כך, הבנה שהמאבק הזה עדיין פתוח והחברה ממשיכה להשתנות, ושכל אשה יכולה לתרום לניסיון לשנות משהו במצב, לטווח קצר או ארוך ובדרכים שונות. הבנה שהשינוי יקדם גם אותה אישית, בסופו של דבר. זה לא תמיד חייב לבוא לידי ביטוי בהפגנות זועמות או במריבות עם גברים. פשוט לעשות מה שאפשר, גם אם זה מסתכם בקטנות, בסוף היום. בהגדרה, יש ''פמיניסטיות של קריירה'' ויש ''פמיניסטיות של אחווה נשית'', ויש ''אקו-פמיניסטיות'', ויש כל מיני סוגים. אני אישית לא מהקיצוניות, ונעה בין הקבוצות השונות באופן חופשי, עם דעות שמשתנות יחסית על פני זמן. אבל קשה לי מאוד לקבל את ההצהרה ''אני לא פמיניסטית'' מאשה שתופסת את עצמה כאדם ריבוני ופועלת באופן עצמאי, ואני מניחה שאת כזו. אני אשמח אם תסבירי איך את רואה, אישית, את ההתנהלות שלך כאשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. אז אני מתקנת את עצמי. על פי ההגדרה שלך, כנראה קיימים בי כמה פנים פמיניסטיים. מיותר לציין שאין הגדרה אחת וההגדרות הן תלויות זמן, תרבות ומקום. ובנוגע להתנהלותי כאשה, אני יכולה למלא מגילות ע"ג מגילות. רוצה לתת לי ראשי פרקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמחה לשמוע, בעיקר מפני שקראתי שוב דברים שכתבת למעלה (על הכפייה של איפור ועקבים, למשל), והדיסוננס היכה :-) את לא חייבת למלא מגילות, אבל נדמה לי ששאלתי כדי להבין איך את מנווטת ביומיום בחברה גברית, כאשר את טוענת שהאי-שוויון מקובל עלייך. יכול להיות שלא פירשתי נכון את טענתך זו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |