|
||||
|
||||
אני רוצה לרדת. על אף העובדה שאני מוצא את עצמי פה לפתע בין האנשים הפחות פסימיסטים, אולי בכל זאת מישהו פה יכול לסייע לי בהתקף הדיכאון שקפץ עליי. בכל יום שעבר מאז הרפורמה המשפטית של יחריב לוין, השתכנעתי יותר שחלק לא קטן מתומכי הימין הם ממש אוייבים. המחויבות שלהם לדחוק את אצבעם בחזות אנשי השמאל, חרגה מכל הנמקה סיבתית והצביעה על שנאה פתולוגית. לאחר 7/10/23 בכל יום שחולף אני מגלה שהשנאה הפתולוגית אינה חזיון נדיר גם בצד שלנו. אנשים רבים איבדו כל פרופורציה ומנסים לשכנע אותך שהמנוול הוא אוייב גדול יותר מנסראללה וסינוואר גם יחד. המנוול חייב לשים את המפתחות על השולחן ברגע זה ואם לא אין שום סיכוי שנשרוד את המלחמה. הרי המנוול היה רוה"מ ב-15 השנים האחרונות. איזה נזק הוא יכול לגרום היום, שלא הספיק לו הזמן לגרום? ראינו כאן בשיח בינינו סימנים לרקבונות לא פשוטים בשלדה של צה"ל. אי אפשר להפיל את כל הסיפור הזה על איש אחד ואפילו מדובר באחריות המיניסטריאלית שלו. האם אתם חושבים שאם האויל גנץ היה עומד ברוה"מ זה לא יכל לקרות? בין צונאמי ההתבטאויות המאשימות במחדל 23 את הסרבנות של הטייסים, את האנרכיזם של הצפוניים, את אהוד ברק, את ההתנתקות, את הסכמי אוסלו וטוב שלא את אברהם אבינו, לבין נחשול השנאה משמאל כלפי המנוול, כלפי חובשי הכיפות והזקנים וכלפי סתם אנשים בעלי כוונות טובות שרוצים להניח לנו תפילין, אני מוצא שקשה להרים את הראש מעל פני הים ולנשום. יש האומרים כי בשעת מלחמה כל העם מתאחד ורואים את הפנים היפות של ישראל. אני לא כל כך רואה זאת. נראה לי שאנשים כרגיל פשוט מנסים לנצל את המצב לטובתם. הבבוניסטים מנצלים את חוסר האנושיות של אוייבינו כדי לאוורר את חוסר האנושיות שלהם, אנשים אחרים איבדו את היכולת לשים פרופורציה בין אויב גדול לאוייב קטן, נשים היסטריות מצווחות שכל העולם ישרף, הו רוצות את חיימקה שלי מתחת לשמלתן ואחרים פשוט מצאו הזדמנות לנקות את הבית מכל העודפים שהצטברו וכרגיל לעשות עבודה לא להם. אם לא מדובר באיזושהי תמונת מציאות מעוותת, הנובעת מהתמכרות מסוכנת למדיה החברתית אשר מנפחת ומעצימה את כל הקיצוניים והתמהוניים, אני מוצא שזו מציאות שלא ראוי לחיות בה. לכאורה, נראה כי המוצא היחיד הוא Relocation, Relocation, Relocation. ולאנשים בגילי ובמצבי זו לא אופציה של ממש. האם נגזר עלינו לכלות את שארית ימינו בין אנשים המתחרים מי שונא אותנו יותר? האם אין מישהו שיכול לראות טיפות של קשת בענן אפילו באפילה הגדולה המסתערת עלינו מכל עבר? |
|
||||
|
||||
למען הדיוק, "המנוול" אינו "אוייב גדול יותר מנסראללה וסינוואר גם יחד". לכל היותר, וגם זה בספק, "המנוול" הוא מסוכן יותר מנסראללה וסינוואר גם יחד. הוא מנהיג כושל ללא תמיכה ציבורית שמומחה בפלגנות. אדם כמוהו יכול להיות ראש ממשלה, אבל בזמן מלחמה ה skillset הזה מסוכן ברמה של סכנה קיומית. את נוויל צ'מרבליין העיפו בדיוק בגלל הסיבות הללו, ועוד ממש בזמן מלחמה. לויד ג'ורג' אמר עליו ב Norway Debate ש"I say solemnly that the Prime Minister should give an example of sacrifice, because there is nothing which can contribute more to victory in this war than that he should sacrifice the seals of office" ולאו אמרי ציטט את הלורד קרומוול ואמר "You have sat too long here for any good you have been doing. Depart, I say, and let us have done with you. In the name of God, go". |
|
||||
|
||||
נכון. צ'מברלין לא היה מנוול. כאשר ראשי המפלגה שלו (השמרנית) דרשו ממנו להתפטר. הוא הניח את המפתחות. למען האמת השמרנים רצו למנות לרוה"מ את הלורד האליפקס (שהיה עוד יותר פשרן מצ'מברלין). כאן צריך לרסן קצת את ההתלהבות. צ'מברלין הרגיש עייף וחולה ולא התנגד לוותר על המשרה (כעבור זמן קצר אובחן כחולה בסרטן ומת כעבור חודשים מספר). צ'רצ'יל הספיד אותו במותו במילים "מה היו שאיפות אלו שמהן התייאש? מה הייתה אמונתו אותה ניצלו לרעה? הרי היו אלו בין הרגשות הנאצלים והמיטיבים של לב האדם – אהבת השלום, השאיפה לשלום והחתירה לשלום, אפילו במחיר סיכון גדול וודאי במחיר אישי." באותו זמן התנהל המו"מ להקמת ממשלת אחדות לאומית והשותפים לא אהבו את האליפאקס. לורד האליפאקס הרגיש שאינו מתאים למשרה. צ'מברלין הודח בשל כישלון מדיניות הפיוס. החלפתו תושם לקלס אם במקומו ימונה אדם שתמך במדיניות זו עוד יותר מצ'מברלין. הוא סרב למשרה. לכן לא נותרה ברירה אלא למנות את צ'רצ'יל שאפאחד לא אהב אותו, אבל כנראה לא שנאו אותו מספיק כדי להתנגד למינויו. מה שלומדים מן הפרשיה הזו הוא ששום דבר ממנה לא קיים אצלנו. חברי הליכוד לא דורשים את הדחת המנוול והוא אינו מסכים להניח את המפתחות. גנץ ואייזנקוט לא התנגדו לישיבת בנגביר-סמוטריץ בקבינט, האם הם היו מתנגדים לממשלה בראשות יחריב לוין, סגן ראש הממשלה? לדעתי אפילו אין כאן אנלוג לכישלון מדיניות הפיוס. האם היה איש בכיר בליכוד שקידש מלחמה על מדיניות הכלת החמאס של המנוול, כפי שעשה צ'רציל ב-39-40 למדיניות הפיטס של צ'מברלין-האליפאקס? |
|
||||
|
||||
נמאס כבר מהסימטריה הקדושה. אין סימטריה. יש מי שהחריב, באופן שיטתי ובמשך שנים, ויש את אלה שקוראים מולו בצדק. מי שטוען שיש סימטריה - נמצא כרגע באוברדרפט של 1300 אזרחים נטבחים. שטם פלפול מילולי לא מחזיק מים נגד אי-הסימטריה הזו. |
|
||||
|
||||
אבל דווקא חוסר הסימטריה היא שמטריפה אותי. כרגע אנו במצב שגם שליש מתומכי הליכוד תומכים בסיום כהונתו של המנוול. האם הקצנה של העמדות נגד המנוול היא צו השעה? חבר הטיפוסים המגונים שה-64 שמו בכנסת, לא עושים שום סימן שבדעתם לקום נגד המנוול והם ורק הם יכולים להראות לו את הדרך החוצה. לא עדיף לנסות לקרב את המומרים החדשים כדי שישארו לצידנו כאשר תהיה הזדמנות להעמיד את המנוול למשפט הציבור, במקום להרחיקם באמירות קיצוניות ולא אפקטיביות? |
|
||||
|
||||
השאלות שלך נובעות מהנחת יסוד לא נכונה. הפוך גוטה. עקב לקח לחיים שלמדתי בנסיעה במונית1. הכעס שלנו על ההנהגה (ועל ביבי שבראשה) זה בדיוק הדבר שמקרב את המומרים. זה לא מה שמרחיק או ירחיק אותם. זאת משום שיש באמת על מה ולמה לכעוס וגם הם שותפים לתחושה. פוליטיקה זה גם רגש וחיבור של אנשים סביב אמוציות. לא רק רטוריקה ואומנות השכנוע. מי שלא מאוד (אבל מאוד) כועס על ביבי וחבורת המוקיונים (או לא יודע איך להביע זאת / לתת לזה לצאת החוצה), אפילו בימים האלה, ודורש מאיתנו להיות אנשים קרי רוח/מחושבים/מעונבים אחרי מה שקרה לישראל בשבת השחורה - דווקא הוא זה שיוצר תחושות של ניכור ומרחיק מומרים מתנועת המחאה. אם אנשי המחנה שלנו מתחילים להפסיק להתנצל על האמוציות שלהם, מסירים את הפילטרים המנומסים ומעזים להביע את איך שהם מרגישים (ולא רק את מה שהם חושבים), זאת תופעה מבורכת וסימן שאולי יצא מהמחנה האנמי הזה משהו. ____________________ 1 תגובה 762540 פיסקה אחרונה. |
|
||||
|
||||
לזה אתה קורא פסימיות? אצלי זה כך כשאני קם בבוקר במצב רוח טוב. |
|
||||
|
||||
לא ניסיתי, אבל אומרים שציפרלקס טוב נגד דיכאון (וגם נגד חרדה!). זה בטח יותר זול מ-Relocation. |
|
||||
|
||||
אבל אומרים על ציפרלקס שקשה להפסיק אותו. טוב, גם רילוקיישן. |
|
||||
|
||||
תגובה זו יועדה ל-easy. |
|
||||
|
||||
"הרי המנוול היה רוה"מ ב-15 השנים האחרונות. איזה נזק הוא יכול לגרום היום, שלא הספיק לו הזמן לגרום?" באמת שצריך להיות חסר דמיון ו/או מישהו שחושב שהגענו לנקודה הנמוכה ביותר, כדי לשאול את השאלה הזאת. בזמן שאדם נופל את נפילתו אל התהום, בכל רגע נתון הוא נמצא במקום הנמוך ביותר שהוא היה בו מאז שהוא התחיל ליפול. הבט למטה כדי להבין איפה אתה. לא למעלה. עם כל זה שרע לך וכבד לך על הלב ואתה מביט סביב והמצב נראה לך לא טוב - המצב כרגע הוא בכמה סידרי גודל טוב יותר מהנקודה הנמוכה ביותר שהאיש הקטן עם הצל הגדול יכול להוביל את מדינת ישראל אליו. עדיין יש לנו צה״ל ומערכת ביטחון (עם קילקולים חמורים שצריך לתקן, אבל זה עדיין מתפקד). עדיין יש לנו דמוקרטיה (עם ליקויים) והמעבר למשטר כלאיים עדיין לא מומש. עדיין יש לנו (איים של) חברה ליברלית מודרנית בתוך ים של חושך פונדמטליזם דתי. עדיין יש לנו שלטון חוק (עם משטרה שצריך לתקן אחרי שנרחיק ממנה יצורים מסוכנים כמו בן גביר). עדיין יש לנו עיתונות חופשית (למרות שהממשלה הזאת ״עובדת על זה״ וערוץ 14 זה רק ההתחלה לה לה ועדיין לא ראינו כלום). עדיין יש לנו בתי משפט ובג״צ עם ועדת מינוי שופטים שאיננה בשליטה של שר משפטים שחוגג ומתרועע עם משפחת פשע. הסיבה שאתה לא רואה את הפנים היפות של ישראל היא כי אתה אולי עייף מהמאבק ו/או אתה בוחר שלא לראות. אם תרים קצת את העיניים, תצליח לראות את הפנים היפות של ישראל בדיוק במקום שבו היא לגמרי קיימת - בתנועת המחאה והסולידריות החברתית שהתעוררה ותמשיך עד שהיא תנצח. את הפנים היפות אפשר לראות בהפגנות, במחאה ועכשיו גם בתרומות, בהתנדבות ובהתגיסות של אזרחים ואירגוני המחאה שעובדים ביחד כדי לתת מזמנם, כוחם ואפילו מכספם כדי לעזור לאזרחים ולחיילים שהממשלה הגרועה הזאת שכחה (כנס וקרא, רק למשל, על הפעילות של אנשי ״אחים לנשק״). אני לא מבין למה אתה מפרש את הרצון לנתק את נתניהו מהכסא כשנאה. זה אימוץ הנרטיב האמוציונלי של ביביסטים שמפרשים הפלת ראש ממשלה כפגיעה ב״אבא״ והבעת חוסר כבוד. הצורך להפיל את הממשלה הרעה הוא לא תוצאה של ״הפרעה פתולוגית״ אלא עניין פרגמטי וצורך השעה. ההתנגדות לנתניהו והרצון להעיפו מהשלטון זה לא שנאה. מה הקשר לשנאה? את האיש הזה צריך להפריד מהשלטון כי מעשיו מזיקים. זה עדי כדי כך פשוט. האמת? מה בכלל הביג דיל הגדול ועל מה ההתרגשות? רוצים להפיל ראש ממשלה נבחר? אחרי 15 שנה שהוא תקוע בשלטון? בדמוקרטיה?! לא יעלה על הדעת! נשמע לי כמו אוי יוי יוי. |
|
||||
|
||||
גם אני הייתי חותם על כל מילה אם לא היו שם כל כך הרבה שגיאות בתחביר ובלבולים מטומטמים בין זכר לנקבה. נו שוין. |
|
||||
|
||||
בימים שכאלה טעויות הקלדה עוברות לי מתחת לרדאר. |
|
||||
|
||||
בימים שכאלה גם לקיחת אחריות על טעויות הקלדה זה משהו. |
|
||||
|
||||
הרהור על אופנת "לקיחת האחריות": על משקל Nothing Someone Says Before The Word" "But Really Counts ממשחקי הכס, אני מציע: שום לקיחת אחריות שאינה באה לפני הנחת מפתחות הרכב הצמוד על השולחן, אינה נחשבת. |
|
||||
|
||||
אחת היוזמות הגרועות אם לא ה: באישור שר הביטחון והקבינט: שר התקשורת שלמה קרעי יוכל לסגור את פעילות אל-ג'זירה בישראל 1. יש לזה אפס השפעה על הערוץ (הרי הוא זמין באיספור פלטפורמות דיגיטליות) 2. במו ידיו קרעי מספק תחמושת לאל ג'זירה לצייר את ישראל באופן שלילי. |
|
||||
|
||||
כן. אני נאלץ להודות שהמנוול יכול וכנראה עוד יגרום נזק. רק שאני חושב שאין לנו מה לעשות בנידון. אם למדנו משהו בשנה האחרונה, זה שהמחאה לא מזיזה את ול-64. עם הפיסקה האחרונה שלך אני מסכים לגמרי. העניין הוא שבדמוקרטיה לפחות להלכה, לא מחליפים ממשלה ברחוב אלא בכנסת. המחאה מלכתחילה דחקה את פוליטיקאי האופוזיציה אל מעבר לקווי השוליים. עכשיו הזרקור חוזר אל הפוליטיקאים ואני לא בטוח שאנשי המחאה מוכנים להרפות. נער הייתי וגם זקנתי ועברתי את מחאת הצדק החברתי ב-2011. מה שהחבר'ה בעלי הכוונות הטובות האלו הצליחו לעשות, היה לגייס כסף עבור ממשלות נתניהו שחילקו אותו להתנחלויות וחרדים. מטרת המחאה היא להפיל את ממשלת ה-64 ולאו דווקא את המנוול (ע"ע הפסקה האחרונה שלך), כי זו הדרך היחידה לעצור את הרפורמה המשפטית וספיחיה. האם הצגת עמדות קיצוניות ורדיקליות היא הדרך הנכונה אל המטרה הזו? |
|
||||
|
||||
״קיצוניות ורדיקליות״ You keep using these words. I do not think they mean what you think they mean.
|
|
||||
|
||||
לפי רוית הכט יש כבר בליכוד תנועה משמעותית להרחקת נתניהו, אמנם רק לאחר המלחמה ורק בעילום שם. עכשיו עוד דחיפה קטנה. נכון שעדיף להפיל את הקואליציה כולה, אבל אני חושב ש(1) להפיל את ביבי ולהחליף רק אותו זה הרבה יותר טוב מאשר שהוא יישאר, (2) זה יעזור לערעור הקואליציה. |
|
||||
|
||||
כבר שנים שהליכודניקים אומרים לנו שלא מחליפים סוס מנצח. אם זה האופן שבו מנצח הסוס המנצח שלהם, כבר עדיף כל דבר אחר. אפילו אם זה יהיה חמור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |