|
||||
|
||||
"הפרדת הדת מהמדינה, זה... שרבנים לא יוכלו לכהן בכנסת" רגע, מה? רבנים מכהנים בכנסת רק אם נבחרו במסגרת מפלגה, כמו כל ח"כ אחר. באותו אופן שרבנים יכולים לכהן בפרלמנטים גם בכל מדינה דמוקרטית (אני אוטומטית רוצה להוסיף "אחרת" והיד כבר רועדת על המקלדת). "שמפקדים ידברו עם חייליהם לפני הקרב ולא יתפללו אותם." זה לא חלק מהנוהל בישראל, עדיין. זו יוזמה פרטית ומקומית של מפקדים מסוימים. אני מניח שזה יכול לקרות בצבא של מדינה דמוקרטית ומפורדת למהדרין, כתלות רק בהתפלגות הדתיות אצל החיילים ביחידה נתונה. אפשר לנסות שהנוהל יאסור את זה (אם הוא לא אוסר את זה כיום), אבל לא יודע אם זה מה שקריטי לעניין הפרדת דת ומדינה. (שתי הערות צד: 1. אני לא מכחיש שזה מדאיג מאוד, מאוד. 2. "יתפללו אותם" נראה לי כמו שגיאת הקלדה, אבל זה תיאור קומפקטי מבריק של מפקד שמארגן תפילה משותפת לחייליו. הוא בדיוק מתפלל אותם.) |
|
||||
|
||||
"הדרת" הרבנים זה בדיוק המשמעות של הפרדת הדת מהמדינה: להוציא את האלוהים מענייני הפוליטיקה. אם להשתמש בדבריו של ישעיהו ליבוביץ, חילונים לא צריכים למנות את הרבנים והרבנים לא צריכים למנות את ראשי המדינה החילוניים. אני רוצה להדגיש את עניין ה"להתפלל אותם" מפני שזו אבחנה דקה אבל קריטית. אין בעיה שאחרי ה"מוטיבציה" של המפקד, חיילים דתיים ולא דתיים יתפללו עם הרב"צ. הבעיה היא כאשר המפקד הצבאי ה"חילוני", (במקום ולא לצד) להסביר לחייליו, מדוע ועל מה נלחמים, מקריא באזניהם טקסטים דתיים. לאותם, 10-15% חיילים שהם חופשיים מדת, ברור באותו רגע שמגייסים אותם לצבאות השם ומקומם אינו שם. אני לא חושב על זה כעל כפייה דתית, אלא כעל מעשה של אטימות וחוסר התחשבות קיצונית. לנסות למנוע זאת ע"י נהלים וחוקים זה מאוחר מדי. כאשר המפקדים לא מבינים זאת מעצמם, הגבולות כבר נחצו והשבר בלתי ניתן לאיחוי. |
|
||||
|
||||
מסתבר שהנאום "אחים לנשק" מהנרי v של שקספיר מתקשר לדיוננו ביותר ממובן אחד: This day is call'd the feast of Crispian.
He that outlives this day, and comes safe home,Will stand a tip-toe when this day is nam'd,And rouse him at the name of Crispian. He that shall live this day, and see old age, Will yearly on the vigil feast his neighbours, And say "To-morrow is Saint Crispian." Then will he strip his sleeve and show his scars,And say "These wounds I had on Crispin's day." Old men forget; yet all shall be forgot, But he'll remember, with advantages, What feats he did that day. Then shall our names,Familiar in his mouth as household words |
|
||||
|
||||
מחנה הימין פולט את הקריאות 'אחים אנחנו' ו'אחדות', באותו אופן שאדם זורק לכלבו חפץ כדי שיחזיר אותו. יתכן שבגלל הכסילות של נבחרי הימין והשחיתות של המנוול, הימין יצטרך לחפש לו כלב חדש. |
|
||||
|
||||
משום מה לא מרבים להזכיר את הניחוח הפשיסטי שעולה מאותה "אחדות" ו"אחווה" (לפחות מאז אותה יצירה מופלאה של איילת שקד), אולי כי לא נעים להתייחס כך למי שכביכול מנסה להתקרב אליך. |
|
||||
|
||||
2. כל עוד אתה מאפשר למפקד פלוגה לקרוא טקסטים של דת אחרת, (במקרה והוא דרוזי למשל, או אפילו נוצרי), זה בסדר. יש לי הרגשה שזה לא יעבור, ולכן זה גם לא תקין מהצד הזה. ברמה מסוימת זה אגב מדרון חלקלק מאד לאפליה על רקע דתי ביחידות של הצבא. |
|
||||
|
||||
אני מתייחס לזה מהזווית שמורבצת בי כעובד בתאגיד בינלאומי-אמריקאי: הכלה, ובתאגידית inclusion. כמפקד, אתה צריך להתאמץ שלא יהיה ביחידה שלך אף אחד שמרגיש לא שייך. אם אתה לא קונה את זה מהזווית המוסרית, אולי תקנה את זה מהזווית של איכות היחידה ורוח הצוות. מזווית הראייה הזו, תפילה מטעם המפקד היא בעייתית יותר אם יש בפלוגה 29 חיילים דתיים ואחד אתאיסט, יותר מאשר עם 15 ו-15. נניח שהמפקד הוא דתי נאור, והוא אומר "עכשיו אנחנו נתפלל לאלוהים; מי שלא מאמין, הכל בסדר, יסלח לנו בבקשה.". אם יש קבוצה גדולה של חילונים, וזה מוצג באופן שמכבד אותם, לא תהיה להם בעיית שייכות. אם זה חילוני אחד, גם עם אמירה כזו ומסגור כזה, הוא ירגיש מודר. (וכך, ספציפית, הורבצה בי הזווית: לפני כמה שנים ארגנתי איזשהו יום כיף לקבוצה, שבמסגרתו העברתי מצגת מגניבה מאוד, וקשורה מאוד ליום הכיף, על גלגוליו ותולדותיו של המרור בליל הסדר. כללתי שם אמירות כמו "כשאחנו נשב בליל הסדר הבא...". אחר כך הזכירה לי מנהלת הקבוצה בדיסקרטיות שיש לנו בקבוצה אחד ערבי נוצרי. אני לא יודע איך הוא הרגיש, אבל אני חוויתי נפילה קשה מגאווה קצרת מועד על המצגת המוצלחת, לצריבה של בושה, שלמעשה לא לגמרי עברה מאז, אפילו שכבר פיציתי על כך בכך שפיתחתי עם אותו בחור ידידות עמוקה יותר ממה שאני רגיל עם קולגות, ואולי גם יותר ממה שהוא רגיל.) |
|
||||
|
||||
וכבר היו דברים מעולם - דקה 16:40 |
|
||||
|
||||
הערה: הקישור שלך יכול להראות כך: https://youtu.be/1VyV9GbfT5s?t=1000 . |
|
||||
|
||||
וטיפ לעצלנים שבינינו שאין להם כוח לבצע פעולות כפל - פרמטר הזמן t יודע לעבוד גם עם ערכים של דקות ושניות. למשל: t=16m40s |
|
||||
|
||||
מה מגניב? לא הקשבת בשיעור כשלימדו את החומר! |
|
||||
|
||||
אופס, גם אני שכחתי את כל השעור ההוא. הניסוח העדכני של "החתול אכל לי את המחברת" הוא: "האלצהיימר אכל לי את הנוירונים". |
|
||||
|
||||
א. הקשבתי (אולי). ב. הפנמתי את כל מה שכתוב בנקודות בצורה ברורה. ג. התוספתן למטה כבר נראה פחות חשוב והוא זה שמכיל את מה שעורר את ה"מגניב" שלי (החלוקה לדקות+שניות). לחילופין, שיעור שניתן לפני 4 וחצי שנים הוא מה שהצעירים בעבודה שלי קוראים לו "למדנו את זה פעם מזמן, מי זוכר?"1. 1 החצופים. יש דברים שלמדתי לפני שלושים שנה ואני עדיין נדרש לזכור אותם. אבל איך הם ידעו? חלקם עוד לא נולד אז. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי, אבל הזמן מופיע כבר במקור בשניות. |
|
||||
|
||||
כן. כמו שציין כמו שאלקורד ציין -העצלנות, ובנוסף הקושי דרך הנייד לעדכן כתובת. וחוץ מזה שווה לראות את כל הפרק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |