בתשובה לאריק, 24/02/23 18:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שחולדאי שכח להזכיר הוא שדיקטטורות נופלות לא רק בדם אלא גם אחרי זמן רב (אלא במקרים בהם הפיכה צבאית מוחלפת ע''י הפיכה צבאית אחרת). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. זה אחד האלמנטים המסוכנים והמנומנמים בסנטימנט שיש לכמה אנשים רציונליים (לפחות רציונליים בפני עצמם) במחנה שלנו. הם ממשיכים בגישה הבריאה הרגילה של ניחום עצמי של אזרח בדמוקרטיה - השימוש ב״טיעון המטוטלת״1. הטיעון הרגיל של ״זה נכון שהמציאות הפוליטית שלנו לוקחת אותנו היום לכיוון אחד, אבל הליכה רחוק מידי תעזור לנו לגייס מצביעים למחנה שלנו והמטוטלת תנוע חזרה לכיוון רצוי יותר״. על מה ולמה כל האלארמיזם הזה? מקסימום ישראל תטבול את קצות בהונותיה במים הרדודים של הדיקטטורה, תבדוק את הטמפרטורה ואם המים לא ימצאו חן בעיניה היא בטח תשאר לעמוד על חופי הדמוקרטיה. מה לא? סנטימנט המטוטלת מתאים לחברות דמוקרטיות, עם חופש דיבור, הפרדת רשויות ובחירות חופשיות תקינות. אני לא משוכנע שהסנטימנט האופטימי הזה נאמן למציאות שמתרחשת סביבנו היום (בלשון המעטה). אם יהרסו את המנגנון של השעון-סבא הזה, זה טריביאלי שהמטוטלת יכולה להשאר תקועה בצד אחד לזמן רב ובמקרה כזה עריצות הרוב יכולה בקלות להפוך גם לעריצות של מיעוט שיש ברשותו את כל הכלים להשאר בשלטון. __________________ 1 דוגמא קלאסית נוספת לביטוי ״הממותה במיטה״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגזר המוחה הוא המגזר היצרני. המדינה לא תשרוד בלעדיו אפילו שנה אחת. לא כדיקטטורה ולא בשום אופן. לרוסיה, הונגריה וונצואלה אין חרדים ואין מתנחלים. כאן הרבע הלא יצרני נמצא בשלטון, אבל הוא יונק מעטיני הרבע שמשלם את המסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגזר המוחה מסיים את ההפגנה, קם בבוקר למחרת, שותה תה כדי להרגיע את הגרון לאחר צעקת הססמאות מהלילה והולך לעבוד כתמול שלשום כדי לפרנס את משפחתו וכדי להמשיך לשלם (המון) מיסים. המגזר המוחה (ברובו המוחלט) ימשיך בכך גם תחת שלטון דיקטטורי כי עם אידיאולוגיה אי אפשר ל̶ל̶כ̶ת̶ ̶ל̶מ̶כ̶ו̶ל̶ת̶ להזמין מוצרים מאתר הסופר ואמזון ואני גם לא רואה את החנונים של ההייטק מממשים איומים של מרי אזרחי / אי תשלום מיסים / הסתבכויות עם רשויות החוק מעבר לאחד לכמה עשרות אלפים שמחליט להיות *מופרע/משוגע/אנרכיסט מטורף* ומחליט לצייר איזה גרפיטי על איזה כביש ולחשוב שהוא לוחם חופש. מדינות וכלכלה יכולות לספוג המון הדרדרות, המון מפלות ולא מעט תסריטים של בריחת מוחות, לפני שאפשר לדבר בכלל במושגים של ״מדינה שלא שורדת״. לדעתי, ההנחה שלך שהכל מתפרק כמו דומינו אחרי שנה הוא סוג של משאלת לב (לא כי ליבך רוצה את ההרס סביבך, אלא כי אתה רוצה להאמין שלקבוצה שאתה שייך אליה יש הרבה יותר כוח וחשיבות ממה שיש לה באמת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגזר הזה כרגע פותח בטירוף חשבונות בחו''ל ומעביר לשם כספים, כמו גם מעביר את החסכונות והפנסיות שלו למסלולים צמודי דולר כדי להתגונן. ככה, רק לידיעה. (ולמי שעוד לא עשה את זה - משהו לשקול אותו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה (ועוד המון פעולות נוספות) לא יגרמו למדינה ״לא לשרוד תוך שנה״. אין ספק שמדינה יכולה להכנס לתקופות של שפל כלכלי (אפילו חסר תקדים) ואני מקבל את ההנחה הטריביאלית שלבריחת מוחות (והון) מישראל תהיה השפעה שלילית (מסוימת) על כלכלת ישראל. אבל הטענה שזה ״תוך שנה״ יגרום למדינה ״לא לשרוד״ היא טענה (לדעתי) פשוט מופרכת / הזויה / לא מחוברת למציאות. מדינות וכלכלות לא מתאיידות להן ככה בכזאת קלות בנפנוף שרביט ואמירת מילות הקסם ״Hitechasium Evanesco״. גם אם הטענה לא מופרכת לחלוטין (נניח), אז לכל הפחות היא מהמגירה של ״Extraordinary claims that require extraordinary evidence״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין למגזר היצרני כח אבל יש לו חשיבות. כמו שכתבתי קודם- מספיק שרבע מעשירון העליון (של השכירים!) יעזוב את הארץ כדי שהמדינה תתמוטט כלכלית. בעידן הנוכחי של נוודים דיגיטליים זה לא תסריט מופרך. ואין צורך בכלל שהתסריט הזה יתממש כדי שהשלטון יבין שיש לו בעיה. עוד לא עבר אף חוק, ואף אחד עוד לא ברח לחו"ל בגלל המהפכה המשפטית, וכבר השקל צנח 6% בחודש על הציפיות1. עם זאת אני מסכים שכדי למנף את החשיבות שלו לכח פוליטי המגזר היצרני צריך מנהיג. מנהיג שיגיד למגזרים הלא יצרניים- אנחנו משלמים את המסים שאתם חיים מהם, אז כדאי מאוד שתתחשבו בנו. ___________ 1 החלשות השקל מאיצה את האינפלציה וזה אומר שנגיד בנק ישראל יצטרך לשמור על ריבית יותר גבוהה ולאורך יותר זמן. זה יפגע בכלכלה ובתשלומי המסים העתידיים. אם הממשלה תפרוץ את מסגרת התקציב הדירוג יירד, ואם לא- היא פשוט תצטרך לספק פחות ופחות שירותים. אם היא תרצה להמשיך ולתמוך בחרדים ובמתנחלים זה אומר שהיא תצטרך להרע עוד יותר את מצבו של המגזר היצרני. מכאן ועד שחיטת התרנגולת הדרך קצרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב - אולי אי ההסכמה היא סמנטית / לא מעניינת במיוחד. אם ב״לא תשרוד״ או ב״המדינה תתמוטט כלכלית״ כל מה שרצית להגיד הוא שמדינת ישראל תמשיך להתקיים עם כלכלה פחות חזקה ועם בעיות חמורות של בריחת הון ומוחות, אז אנחנו מסכימים. אם אתה טוען שתוך שנה מדינת ישראל ״לא תשרוד״ במובן הפשוט והמילולי, אנחנו לא מסכימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, סמנטית. אני לא יודע כמה זמן המדינה תצליח לשרוד בפירוש המצומצם של המלה. טווח הזמן של שנה הוא לפיתוח בעיות כלכליות חמורות. בעיות כלכליות חמורות טבען שהן מזינות את עצמן על ידי מנגנון של ציפיות. בסוף באמת מי שיכול- יברח, ומי שלא יכול - לא בטוח שירצה לשרת בצבא. בלי סולידריות המדינה לא תשרוד גם בפירוש המצומצם ביותר של המלה. היא שרדה עד עכשיו בזכות מספיק אזרחים שהיו מוכנים להקריב את החיים שלהם עבורה. את איכות הצבא הרוסי אתה יכול לראות בפועל בשנה האחרונה. אבוי לנו אם הצבא שלנו ייראה ככה. אני לא חושב שנשרוד בשום מובן. מה זה משנה כמה זמן זה ייקח? כמו שכבר אמרתי- אני אופטימי. נתניהו לא עיוור ולא טיפש. הוא לא ירצה להירשם בדפי ההיסטוריה כמי שחירב את המדינה הציונית. אם יעביר את המהפכה המשפטית זה יהיה האוסלו שלו. תנועת המטוטלת תעבוד ויווצר איזון חדש בין הלאומנים והחרדים לליברלים. אם ינסה לשבור את המנגנון הוא יהיה אחראי לקץ המדינה הציונית. התסריט הפסימי שלי הוא שנתניהו (ודרעי וסמוטריץ') מספיק חכמים פשוט להקטין את הלהבות ולבשל את הצפרדע יותר לאט. לכן המרכז-שמאל חייב להצמיח מתוכו מנהיג שיתעל דרכו את החרדה והזעם של הציבור הזה למשקל פוליטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נתניהו לא עיוור ולא טיפש" - כולנו מכירים את הביטוי "אתה מדבר מהפוזיציה", אבל הרבה יותר חמור מזה הוא שאנחנו גם *חושבים* מהפוזיציה (למשל מוכרת התופעה שעורכי דין נוטים *באמת* להאמין בחפותם של הלקוחות שלהם). אני חושב שהדיסוננס הקוגניטיבי של נתניהו גורם לו להעריך בכנות1 שהחששות לא יתממשו, ו/או שהוא יוכל לתקן את מה שצריך לאחר שהאיום המשפטי יוסר ממנו. כמו כן, יש לי הרגשה שנתניהו חושש שהקואליציה שלו הרבה פחות יציבה ממה שנראה לעין שלנו (ככה זה כשהשותפים שלך הם פאנאטים חסרי נסיון) ומוכן לשלם הרבה כדי שלא תתפרק לו מהר. "המרכז-שמאל חייב להצמיח מתוכו מנהיג" - עם כל הזבל שנשפך בכנסת אני מתפלא שעוד לא גדל שם ג'ונגל. אבל מנהיג לא מצמיחים; או שיש לך איזה לך ולנסה, או שאין. ___________ 1- אומן לא חתם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינות פח הזבל של העולם ממשיכות לשרוד ולדעתי גם ישראל תמשיך לשרוד גם אם יהיה רע או ממש רע לחיות בה. ״נתניהו לא עיוור ולא טיפש.״ עיוור או טיפש הם לא הביטויים שגם אני הייתי משתמש בהם. הוא אכן לא זה ולא זה. אבל אני בהחלט כן חושב שהז׳ארגון שיש להשתמש בו בתאור האיש הזה הוא מתחום הפרעות הנפש. במילה אחת: פסיכופתיה. בשתי מילים: פסיכופתיה ומגלומניה. אם למטורתיו האישיות / שאיפותיו הפוליטיות הוא יצטרך להפוך את המשטר הישראלי על הראש, לגרום לאנדרלמוסיה מסוכנת בקרב האזרחים ו/או לסכן את ביטחון המדינה, אין לי שום צל של ספק שהוא לא יחשוב פעמיים וילך על זה עד הקצה ומעבר לו. ״אם ינסה לשבור את המנגנון הוא יהיה אחראי לקץ המדינה הציונית.״ קץ המדינה הציונית >>> על פי ההגדרה המקובלת עליך <<< של מה היא הציונות. ביבי לא רק רוצה להכנס לדפי ההיסטוריה - כמו פסיכופטים אחרים כמו ארדואן או פוטין, הוא מסוג האנשים שרוצים ממש לכתוב את דפי ההיסטוריה (או לכל הפחות לרכב על הגל שכותב את דפי ההיסטוריה ולקחת קרדיט על הובלת כתיבת הדפים הללו). אם יש תנועה פוליטית פופולרית מספיק שמנסה לשכתב ולכתוב מחדש מה זה ״ציונות״1, אין לי שום ספק שהוא יהיה מוכן לרכב על הגל הזה (וזה בדיוק מה שהוא עושה כי זה הכלי היחידי שיש ברשותו ואין לו אופציות אחרות). ביבי, כמו פוליטיקאים קטנים עם צל גדול אחרים בהיסטוריה, הוא לא הסיפור ומה הוא רוצה עמוק בלב ומה האידיאולוגיה שלו (אם בכלל יש לו כזאת) זה מאוד מאוד לא חשוב ולא משנה להמשך הסיפור. הנציגים המובהקים של האידיאולוגיה שרצה קדימה עם הרפורמה הזאת זה בכלל לא ביבי ומה ביבי רוצה/לא רוצה זה ממש לא רלבנטי. בקיצור: ביבי מעניין ת׳סבתא. מה התחלת לדבר פתאום על הביבי הזה? אם התקוות שלך נאחזות דווקא בסבירות התנהגותו של מלאך החבלה הזה, זה לא סתם ״אופטימיות״ מהסוג הרגיל. זה משהו שצריך מילה אחרת כדי לתאר אותו. נראה לי ש״נאחז בקש״ זה ביטוי מתאים. _________________ 1 לא רק שיש תנועה כזאת - בעידן הפוסט ציוני בו אנחנו חיים אני חושב שזה כבר המיינסטרים שאפילו ישראלים חילונים, שמאלנים, ליברליים התחילו לשחות בו בשנים האחרונות. השאלה היא לא אם מישהו עובד על שכתוב הרעיונות של התנועה הציונית - השאלה היא איזה פלג ינצח בשכתוב הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבי טיומקין1 היה נותן בהם סימנים: דצ"ך, עד"ש, באח"ב. טורקיה זה כאן בקצרה- השוואה נכונה היא לטורקיה ולא להונגריה ופולין. הורדת דירוג היא בלתי נמנעת. קריסת השקל וזינוק באינפלציה. אובדן יתרות המט"ח. ריבית גבוהה. אבטלה כבדה. התהליך הזה יקרה במהלך שנה-שנתיים הקרובות. גם אם עוצרים עכשיו ומקימים ועדה למציאת הסכמה רחבה שתשב שנה, עדיין תהיה תנודתיות עצומה בשווקים הפיננסיים. תהליך ההיחלשות ימשיך, לא בצורה כל־כך אגרסיבית אבל יותר איטית. כנ"ל לגבי הורדת הדירוג, פיחות המטבע, עליית הריבית. כבר פגעת בבסיס. שברת מודל שאמר 'ישראל? זה לא יכול להיות'. _______________ 1 בעברו יועץ אסטרטגי לקרנות גידור. נביא זעם, אבל עם טראק רקורד לא רע בכלל. אחד מאלה שכשהם מדברים אני מקשיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''את איכות הצבא הרוסי אתה יכול לראות בפועל בשנה האחרונה'' - זאת הסיבה שכוחות ואגנר שלנו העלו הילוך והם מתאמנים במרץ על שריפת כפרים. ''לא אלמן ישראל,'' גנח שכ''ג ''אלא אישתו אלמנה, רק שהיא עוד בשלב ההכחשה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוגרום [ויקיפדיה] (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש וברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם, בדרך כלל נגד יהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוכרים לנו את הסיפור שמדובר במחדל של הצבא שבמשך שש שעות לא הצליח להשתלט על כמה מאות פרחחים, ולא בעצימת עיניים מכוונת כדי לתת לבן-גביר לעשות סדר. הפלשתינאי שנהרג (נרצח? כנראה שלעולם לא נדע) בפוגרום הוא בסך הכל עוד ערבי טוב, כך שאפשר לעבור עליו לסדר היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
👍 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך, לא הבנתי את המונח 'מגזר לא יצרני'. אנחנו מכירים מגזרים 'לא יצרניים' שמכונים גם מגזרי 'השירותים' מול המגזרים היצרנים. אני מניח שלא זה הכיוון. ואם לא - מהו המינוח הנכון לדעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגזרים שהתרומה שלהם נטו לתקציב המדינה היא שלילית. דוגמה נייטרלית- עובדי מדינה. כמה מסים שהם ישלמו לא יעזרו כי השכר שלהם יוצא מתקציב המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגזר לא יצרני - 'המגזרים שהתרומה שלהם נטו לתקציב המדינה היא שלילית'. אני חושב שזאת הגדרה תחילית סבירה לדיון איילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מציע לך להכנס למנהרה הזו. עובדי מדינה, כל עוד שכרם אינו מופרז הם מגזר חיוני לא פחות מן ההייטק (האיש השמן הזה הוא לעתים קרובות די רזה). ומה עם עובדי, מערכת הבריאות, המורים וכוחות הביטחון? מגזרים לא תורמים, הם מגזרים שאינם חיים משכר עבודתם וחלק משמעותי מהכנסתם מגיע מקצבאות ותשלומי העברה של השלטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי לא חיוניים חלילה. אידאולוגית אני דווקא בעד ממשלה ''גדולה'' והרבה מסים. התכוונתי שלא יהיה מי שישלם את משכורתם. המסים שהם משלמים יוצאים מכיס אחד של הממשלה ונכנסים לכיס שני. בלי המגזר הפרטי משלם המסים זה כמו הברון מינכהאוזן שמושך עצמו למעלה מהשלייקעס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין חרדים ואין מתנחלים? עיקר שכחת. אין פלשתינאים. לאפאחת מן הדמוקטטורות אין מצב בו מחצית (ואולי יותר) מן הנתינים הם במצב של עוינות בסיסית למדינה בה הם חיים ואמונה כי חייהם לא יהיו נפסדים אם היא תתפרק. בכל התסריטים שלכם אתם מתעלמים מן הפרק הבא שהוא כבר כאן: התקוממות פלשתינאית. ממשלת הימין לא צריכה להמציא אוייב. יש לה אוייב כזה. הפלשתינאים מעולם לא ידעו לתעל את האלימות שלהם להשגת מטרות לאומיות חלקיות ולכן יהיה קשה מאד להמשיך מצב של מרי אזרחי כאשר אוייב חיצוני מאיים עליך. גם כאן המפתחות הם הנהגה פוליטית אחודה ונבונה. אין לכך תחליף. אחד האסונות במצב הישראלי הוא שהימין מתנהג כאילו הוא אופוזיציה אנארכיסטית גם כאשר הוא יושב על מושבי הממשלה ואילו השמאל-מרכז מתנהג כאילו הוא סמוך על שולחן הממשלה גם כשהוא עמוק באופוזיציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקוממות פלשתינאית מחוץ ומרי אזרחי מבית אלו דברים שבקלות יכולים לשמש את הממשלה הפסיכית הזאת כרוח גבית בתוכניתם ל - ״פי אלף יותר משילות בישראל״. זה שיהיה רע וקשה לרבים עם תוצאות הדהירה לעריצות, לא אומר שזה יזיז במשהו לעריץ, יאט אותו או יגרום לו לאבד את הפופולריות ממנה הוא נהנה עכשיו. לפעמים ההיפך הוא הנכון - האנדרלמוסיה, האלימות, הירידה בביטחון האישי והסבל הם הקטליזטור לריכוז הסמכויות בידי העריץ ועליית הפופולריות של המנהיג הפופוליסטי. הכל תלוי קודם כל ביכולת של הליכוד להמשיך לרכב על גל הרוח הרעה של הפופוליזם ולהמשיך לשכנע את ההמון שמה שביבי-לוין-סמוטריץ׳ עושים זה לחזק את כוחו של ״העם״ לשלוט. כל עוד הם ימשיכו להצליח לשכנע מספר מספיק גדול של אנשים שזה המצב (וכרגע זה המצב), כמה רע (כלכלית / ביטחון אישי וכו׳) יהיה להם, זה לא ממש משנה. עם חלילן מהמלין מספיק אפקטיבי, האנושות כבר הוכיחה מספר מספיק גדול של פעמים, שאנשים יהיו מוכנים ברצון להכנס אל ההר אם המנגינה נעימה לאוזניהם. זאת לא תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה ההמון השתכנע שהוא צריך לירות לעצמו ברגל והמשיך לרוקן את המחסנית אפילו אחרי שהוא הרגיש את הכאב שנגרם לו ביריה הראשונה. _____________ דיסכליזמר: אין בנ״ל שום יעוץ או אמירה על כך שאין להאבק. הטענה שלי רק מתנגדת לתזה של קשרי סיבה-תוצאה שאומרת שאם יהיה פה יותר רע אז במן איזה חוק טבע שאני לא מודע לקיומו זה אומר שאחר כך במן קשר סיבה-תוצאה של כוחות המטוטלת יהיה אחר כך יותר טוב. אני חושב שאנחנו פשוט מפונקים והדמיון שלנו לגבי עד כמה רע עוד יכול להיות פה, הוא מאוד מוגבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי לגמרי שאין לי מושג לאן יתפתחו הדברים, אבל התקוממות פלשתינאית נראית לי בלתי נמנעת. הממשלה החדשה פשוט מסמנת x על כל הדברים שאמורים להצית אותה. מה יהיו התוצאות, אין לי מושג. גם ללא חוסר המוטיבציה הברור של חצי עם וכרסום התמיכה בממשלה, נדמה לי שצה"ל סובל מריקבון מתקדם למדי. בסופו של דבר נבואתו של ישעיהו ליבוביץ התגשמה והנוכחות הממושכת בשטחים עשתה את שלה. ראיתי את זה בפרשת אלאור עזריה. מה שרבים פרשו כהקצנה ימנית של החיילים, נראה בעיניי סממנים של משבר אמון בין חיילים לקצינים. אני חושב שלא יתכן שצה"ל עבר כל כך הרבה תהליכים שליליים מבלי שניזוק. ההשתלטות של המתנחלים על הפעילות הצה"לית, ה"התמקצעות" של המשטרה ומג"ב בשלטון על עם זר וחסר זכויות אזרח. נדמה לי שזרע הרקבון נטמן כאשר חיילי צה"ל נתבקשו להגן על הילידים מפני התנכלות המתיישבים. חיילי צה"ל אינם מתגייסים כדי להגן על פלשתינאים ואין לצפות לתודה של המקומיים. ההתפתחות הזאת חייבת להוביל למקום רע. ברמה האובייקטיבית אי אפשר לתמוך בתג מחיר של הלחימה בפלשתינאים, כאשר ברור כי ישראל אחראית במידה מכרעת להתקוממות שתבוא. ברור לגמרי ואני כבר קורא את זה בטוקבקים שממשלת הימין תאשים את הסמול ואת האנארכיסטים בהתקוממות הפלשתינאית ובתוצאותיה. אבל יש איזה זרם מעמקים מאזן לכל הרעה הזאת. הפלשתינאים והאופוזיציה לא יצטרכו ללכת לנחם את המשפחות. באופן טבעי, כעסם של האבלים נופל על מי שנמצא בטווח זעמם. אני מקווה מאד שהתעמולה של ממשלת הימין תכשל במקרה זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מקווה שהפרופוגנדה של הימין לא תצליח, גם אני לא יודע מה ילד יום וגם אני לא לוקח יותר מידי ברצינות את הנטיה שלי לראות שחורות, אבל אחרי הדיסקליימר הזה, אני מסתכל על ההיסטוריה של תקופות עם זמנים מעניינים ועד כמה קל לעריצים עולים להיות אלה שגם גורמים לבעיות וגם אלה שמבטיחים לעם שרק הם יוכלו להציל אותם מהבעיות הללו. לפרופוגנדה של הימין יש קונים ואני בקלות יכול לדמיין מצב בו הדרדרות ללחימה אינטנסיבית עם הפלסטינים, הדרדרות הביטחון האישי, דירדור כלכלי וכל זה תוך כדי אוכלוסיה מבית שעוסקת במחאה כנגד הממשלה - יכולה גם לעזור ולא רק להפריע לסיום מהלך שינוי המשטר בישראל. תנועות פוליטיות שגם מגבירות כאוס וגם נהנות מהכאוס שהן יוצרות כדי לצבור כוח - היו דברים מעולם וזה לא תסריט בלתי סביר. אם זה יקרה לנו בישראל, לא נקבל שום פרס מהאקדמיה על התסריט המקורי ביותר. אני עדיין לא מצליח לראות את אותו זרם מעמקים מאזן עליו אתם מדברים. האנשים שמדברים כנגד הרפורמה הם בדיוק אותם האנשים שגם ככה לא הצביעו לממשלה של ביבי (כן, אולי יש איזו דוגמה או שתיים של אנשים ספציפיים, אבל אלו אנקדוטות). זה לא אומר שזרם העומק הזה לא שם, אבל לי אישית אין שמץ של מושג על מה אתם מבססים את קיומו (מלבד משאלות לב). עפ״י סקרים שאני רואה, לא השתנה שום דבר דרמטי במפה הפוליטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אשכח כיצד האשימו בליכוד את השמאל בחוסר הבטחון האישי בזמן ''שומר החומות''. אני הייתי בטוח שאחרי הפארסה הזו, שהתרחשה בזמן ממשלת הליכוד, לא נשמע את הביביסטים מלהגים על ''בטחון האישי'' לפחות עשור. בכל זאת הצליחו להאשים את בנט, את גנץ, את כולם חוץ מהדבשת של עצמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחרוניה מתה מצחוק, כשכל האשמה שצווחו כרוכיות הליכוד מול ממשלת בנט, הם משווים ומגדילים ב(מיליארד)שקל תשעים. טרור - יש אצלם פי שתיים, כספים למגזר הערבי - אושרו בדיוק כמו תוכנית בנט, יוקר מחייה - קטן עלינו, אפשר להקריס את כל הכלכלה, משילות - עדיף אובדן שליטה מוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''משילות'' זאת הבדיחה הכי שחורה והכי לא מצחיקה. האקס טריטוריות של ישראל נחשפות במלואן. לפחות כולם רואים עכשיו שבן גביר שחה בלי תחתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם המושגים של הליכודניקים, אין ולא יכול להיות תסריט של לקיחת אחריות על המצב הביטחוני והביטחון האישי. מצב ביטחוני טוב ושקט זה משהו שהליכוד עושה. מצב ביטחוני רע וכאוס זה משהו שפלסטינים ושמאלנים עושים. עפ״י הגדרה. זה עד כדי כך פשוט. ולשטות הזאת יש קונים ועליה של הלהבות *לא* שינתה את זה בעבר. לכן, אין סיבה להניח שהיא כן תשנה זאת בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להבהיר: כשכתבתי זרם מעמקים לא התכוונתי לנהר אדיר ושוצף אלא לזרזיף של מעבר מן הימין אל המרכז. קשה להאמין שעוד נותרו לליכוד תומכים מתונים וסבירים. לפעמים אני מתפתה למחשבה שמספרם של אלה זהה בדיוק למספרם של האופורטוניסטים התופסים ג'ובים מטעמם. אבל מתברר שיש עדיין כאלו. יש לי הרגשה, לא ממש מבוססת עובדות, שמנדטים בודדים כבר עברו מן הימין למרכז. כלום נקל הדדבר בעיניך, שבני בגין עם כל צאצאיו מפגינים נגד ממשלת ליכוד. ציפי לבני, לימור לבנת, גדעון סער, מתן כהנא, מרידור, מאיר שטרית, עמידרור, כולם אנשי ימין מוצאים עצמם מתנגדים למהפיכה המשפטית. באוירת בית המלוכה (יותר נראה כמו וזיריסטן) שקבע נתניהו בליכוד, אפילו לשתיקה יש משמעות. לצערי, אובדן הרוב של הממשלה הקיימת אין משמעו רוב של האופוזיציה,אבל בטווח הנראה לעין, זה מה שאפשר להשיג. הפוליטיקה שלנו היא של זהויות ודמוגרפיה ולכן השינויים בד"כ אינם שינויי דעה והם איטיים ומאחרים מאד אחרי המאורעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רק מחזק את הנקודה שלי. *כל* השמות שהבאת הם שמות של אנשים שמן המפורסמות שהם לא הצביעו לקואליציה הנוכחית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה טוב ויפה, אבל בוגרי מערכת החינוך בארץ יודעים (המממ. טוב, אמורים לדעת) הרבה יותר מאזרחי ארצות אחרות על תהליכים כאלה, כי מוקדש להם זמן רב בשעורי היסטוריה וספרות. אם אחרי התמונות שראינו אתמול מחווארה1 והגיבוי של שרים וח"כים מהקואליציה לפוגרומיסטים אין מספיק *ליכודניקים* שיתבעו להחליף את הממשלה, הלך עלינו. טוב, הלך עלינו ממילא. מה עוד חדש? _____________ 1- לו הייתי עורך החדשות הייתי שם פסקול אמנותי כליווי לתמונות ההן (ומאבד את משרתי בו ברגע :-)) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מספיק. אני לא חושב שמישהו מתרגש במיוחד מהל״ג בעומר1 הזה. מאגר האנשים הסבירים שעדיין מצביעים ליכוד כבר נגמר. הסנטימנט האנרכיסטי של ביטול הפרדת רשויות, D9 על בג״צ ותמיכה ב״תהליכים״ זה לא שוליים. זה המיינסטרים. אני חושב שזה לא נכנס לגולגולת שלנו כי אנחנו מסתכלים סביבנו ורואים אנשים (מכרים/שכנים/משפחה/משפחה מורחבת) שמקוטלגים אצלנו בראש כאנשים טובים (גם אם קצת טועים) והדיסונאנס הקוגנטיבי חוגג. הרי לא יכול להיות שאנשים רגילים ומנומסים שכאלה יחיו בשלום עם האירועים? אז זהו שכן. הם פשוט לא מפרשים את המציאות כמוך. קשה להפנים זאת, אבל זאת המציאות - גם מאחורי התנועות והעוולות מספרי ההיסטוריה לא היה גל של מפלצות עם קרניים ומבט של רצח בעיניים. אנשים רגילים. סתם בני אדם כמוני כמוך שנכנס להם ג׳וק לראש וראו את המציאות בצורה מעוותת. ________ 1 כינוי פופולרי לאירועים על ידי תומכים ברשתות החברתיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בקיצור - אז עכשיו מותר כבר להשוות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסר ערך להשוות. חוץ מקתרזיס, במה לדעתך זה יעזור? את מי זה ישכנע בדיוק? כמו שאמרתי מיד אחרי תוצאות הבחירות - פור נפל בישראל ועכשיו אנחנו נכנסים לשבל ה-Aftermath שיקח זמן. העניינים יתגלגלו עכשיו מעצמם ויהיה פה הרבה יותר רע לפני שיוכל להיות פה שביב של סיכוי ליותר טוב. עוד לא ראינו כלום וזאת רק התחלה לה לה של הטרללה לה שצפויה לנו בחודשים הקרובים / בשנים הקרובות. אם מישהו יצליח להפיל את הממשלה הזאת זה לא האופוזיציה אלא הממשלה עצמה וגורמי ה - ״פי אלף עוצמה לישראל״ שיש בה. בשלב זה או אחר הם כנראה ינסו להוכיח ששאר חברי הקואליציה הם ילדות קטנות עם קוקיות וזה אולי יוביל להתרסקות מגדל הקלפים שלהם. אני יודע שקשה לאנשים אכפתיים לקבל את הטענה המעצבנת והפטליסטית שלי שזה כבר מחוץ ליכולות השכנוע שלנו, מחוץ לידנו ושהכדורים נמצאים כרגע לגמרי בצד השני. אני מסכים שאני פסימיסט/פטליסט/נודניק, אבל אני לא חושב שזה מוכיח שאני טועה. ימין מלא על מלא בהנהגת חבורה של מאפיונרים זה מה שהבוחר בחר בבחירות האחרונות כשנתנו לו את התפריט וזה בדיוק מה שהוא מקבל מהמלצר. בארוחה הזאת אנחנו עדיין בשלב המתאבנים. שיהיה לנו בתאבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 688879 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרת פסקול אמנותי, ואני ישר חשבתי על זה. גם אני הייתי מאבד את משרתי בן רגע כי אסור להשמיע ואגנר בארץ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאתה ממעט ביכולת של שרי הממשלה הנוכחית לחרב כל דבר שהם נוגעים בו. מישהו יכול להסביר לי, איך חסימת כבישים בת"א, משרתת את המחאה? חוששני שאנו רואים כאן את התופעה המוכרת מאירופה של מםגינים מקצועיים נגד ה-G8. אלו מפגינים שהתאהבו בתפקיד חייהם, ואימצו אותו לתחביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה זה נדמה לך או איך זה קשור למה שכתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה נכון. טעות שלי. החלק הראשון, ''נדמה לי'' מתיחס לרישא שלך. אכן לקואליציה יש קהל שבוי של פוליטיקת זהויות. זה כנראה בלתי אפשרי שהם יבינו שיש משהו מסוכן בניסיון של הקרונות לפטר את הקטר. בכל זאת, בחבורה המגוננת על נתניהו מפני המחיר של חריגותיו, יש כמה דגמים של חוסר התאמה כל כך בסיסי שיש סיכוי שהתעמולה וההסתה של נתניהו לא יוכלו לכסות על הבורות שהם יחפרו. הם חובשים כובעים משונים על ראשם ונושאים נאומים גזעניים ואנטישמיים שביבי יתקשה להסביר לאזרחים מן השורה. החלק השני לא קשור לדבריך. אני פשוט מתקשה להבין, איך חסימת כבישים בת''א משרתת את המחאה. ואני רוצה להעלות עוד עניין שלישי בלתי קשור. המצב נראה לי מסוכן נורא. בין תומכי הממשלה הזו, יש מקום של קבע לפושעים מסוכנים. ההסוואה שביבי יודע לעטות על ההסתה שלו, הולכת ונעשית דקיקה ושקופה. ההסתה שלו נגד יאיר לפיד (''מכוון לעשות אנרכיה'') ונגד המפגינים, כמעט גלוייה. יש לי הרגשה ברורה שאברושמי כבר קנה את הרימונים, המשטרה ממש לא חשודה בניסיון להגן על המפגינים ודם ישפך בקרוב ברחובות. דמם של מפגינים. אני חושב שההפגנות מסוכנות, למפגינים. חובה להמשיך להפגין וחובה גם להיזהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרכיב חשוב שלדעתי חשוב להגיד כי ראיתי היום את ההבדל בין מה שקורה בשטח לבין איך שהתקשורת מדווחת על דברים: התקשורת עושה מכל זבוב פיל. עם כל זה שהיו כמה התקלויות היום בין בודדים לבין המשטרה, ההפגנות הללו הן משמימות/מסודרות/מנומסות ומתנהלות בצורה די חלבית גם מצד המפגינים וגם מצד כוחות המשטרה (בעיקר אם משווים לאירועי הפגנות רבות באירופה ובארה״ב). את הבוקר שלי פתחתי עם נהג Gett שאסף אותי וישר הזהיר אותי: - נהג בקול מודאג ״אתה בטוח שאתה רוצה לעלות על רכבת לתל אביב?!״ - אני ״כן. נוסע לעבודה.״ - נהג בטון סרקסטי שרומז שאני מטורף ״בהצלחה שיהיה לך! אתה בטוח? יש שיבושים היום. המפגינים משבשים את המדינה!״ - אני ״כן. אני מודע. כן. אני צריך לרכבת״. הנהג התחיל לנסוע והמשיך להסביר לי שהולך לעבור עלי יום נורא ואיום. אמר שוב ושוב (בעיקר לעצמו כי הפסקתי להתיחס בשלב מסוים) ״בהצלחה שיהיה לך! פשששש... בהצלחה!״. הגעתי לתל אביב השלום כרגיל עפ״י הלו״ז הרגיל של הרכבת (שזה סוג של הישג גם בשיגרה ברכבת ישראל). בחוץ היו מפגינים שקטים שמנופפים דגלים והמון כוחות משטרה משועממים. כן, אפשר היה לראות באיילון חסימת ציר שפונתה אחרי כמה דקות (בטח אחרי שנתנו לתקשורת לצלם את התמונות שמראים בכותרת האלארמיסטית הראשית). נכון שאחר כך היו כמה התקלויות בין בודדים למשטרה, אבל אפשר לחשוב. הכל משחק של דימויים וכותרות צהובות בומבסטיות בעיתון ופרופודנדה של שני הצדדים (המעוניינים בתדמית ש ״היה בלאגן״ מסיבות שונות), לא יותר מכך. תל אביב היא עיר שתפקדה היום די כרגיל ובאין מפריע. אז אולי כמה אנשים איחרו חצי שעה לכיוון אחד או לאחר כי נחסם איזה ציר לכמה דקות. ביג פאקינג דיל. לא היו שם היום לא אנרכיסטים ולא משטרה פשיסטית. אם ככה נראה יום של הרעשה ושל ״שיבושים במדינה״ אז הרשה לי לפהק בקול גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהצד השני נרשם בינתיים ניסיון דריסה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מסביבי: אבן גבירול כניסה מרוקח/כיכר מילאנו - נחסם ל-40 דקות. נמיר/רוקח (לכל הכיונים) - נחסם לשעה לפחות, כנראה יותר. נמיר\שאול המלך - נחסם לחצי שעה לפחות. וכמו שיודע כל תל אביבי - גם בלי זה פקוק. זה שהמפגינים חסמו רק לחצי שעה, תבין איזה פקק נשאר שם עד שזה מתפנה. השלום/קפלן - היה חסום לשלוש-ארבע שעות בערך. אם רצית להתנייד באוטו בתל אביב (רבים, כולל אותי, עושים זאת) - היית סובל מאד. אני עברתי ליד מאות מכוניות שעמדו בפקק לפחות חצי שעה נטו. כמובן שלא היו שם אנרכיסטים (זו תעמולה של נתניהו, זה לא מפתיע אף אחד). חלק מהזמן המשטרה היתה בסדר, אבל יחסית לימים אחרים בהחלט עברו לאלימות ופינויים בכח מהר יותר ובהרבה מוקדים, כולל בשלום שאתה יכול לראות בכל ערוץ את הפינוי האלים של ההפגנה עם רימוני הלם וסוסים ומכות. ואני גם מסכים שיחסית לאירופה ההפגנות פה חלביות. שם על עלייה של 5 סנט במחיר הבאגט בפריז שוברים חלונות ומבעירים את הרחובות. ברצינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שחסמו היום צירים וכבישים בתל אביב, שגרמו לפקקי תנועה ושהיו התקלויות בין המשטרה למספר מסוים של מפגינים - אלו הן העובדות ואני לא אומר משהו אחר. אני רק אומר ש - ״יום השיבושים״ הזה לא נכנס אפילו למצעדי ה - ״Top 100״ של אירועי הפגנות, אי סדרים והתקלויות עם משטרה שיוצאת מאיפוס מהשנים האחרונות ו/או ההיסטוריה בארה״ב ואירופה. הפגנות חלביות לחלוטין (ואני מתאר את זה כי כך זה נראה לי ולא כדי לטעון אם זה טוב או רע. בעיקר רציתי להגיד משהו על התקשורת והמשחק בדימויים ולא על ההפגנות עצמן). ״אני עברתי ליד מאות מכוניות שעמדו בפקק לפחות חצי שעה נטו.״ קצת לא נעים, אבל ברצינות - נשמע לי כמו אוי יוי יוי. הסיבה העיקרית שאני אומר את כל זה, זה לא כי אני מעוניין בהפגנות עם יותר או עם פחות אקשן, אלא בעיקר כי אני נגעל עד עמקי נשמתי מראש הממשלה פח-זבל שיש למדינת ישראל שהוציא את ההשוואה בין ״האנרכיסטים״ בתל אביב לבין ״אלה שלקחו את החוק לידים״ כשהם העלו כלי רכב ובתי מגורים באש. ממש סימטריה מדויקת מאין כמותה מצא לנו המלאך חבלה הזה. לביבי יש היסטוריה ארוכה של אמירת דברים מחפירים ומביישים, אבל החתיכת דגנרט הזה מצליח לשבור שיאים חדשים כל הזמן. איכס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרי הסכמתי איתך שיחסית להפגנות בחו"ל הנפגנות כאן חלביות מדי. אני אומר זאת כבר שבועות. אתמול בכל זאת היתה עליית מדרגה. (לגבי תל אביב - אם זה לא היה ברור, אז כל תל אביבי עם אפליקציית וייז לא הזיז את האוטו מהבית. זה לא חלונות שבורים בלנויות וצמיגים בוערים בכל פינה, אבל זו הפרעה ברורה במרקם החיים של מיליוני תושבים ועובדים שנכנסים לגוש דן). ולגבי הסייפא - נאום נתניהו היה שפל חדש ומתועב אפילו עבורו. לכל מתחכמי "תראו לי מתי ביבי משקר", הנאום הזה לבדו הכיל שקר גס בכל משפט. ביום שכבר הוכיח שגם מנדלבליט וגם אולמרט צדקו שכשאמרו שיהיה דם ברחובות, בא הביבי בערב ושפך עוד שמן על המדורה. אולי זה לטובה. שיהיה ברור שתעלול ה'הידברות' ומסמוס המחאה ירד מהשולחן. ביבי ועוזריו, כמו כל פאשיסט טוב, מבינים רק כוח. וזה מן הסתם מה שהם יקבלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אירופה ככלל, או רק צרפת? צרפת ידועה בתרבות מחאה חזקה, כבר מאתיים ומשהו שנים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה ל - Clashes על משהו דבילי כמו חיסוני קורונה בלונדון: https://www.youtube.com/watch?v=cuOmRBTtfhU בישראל, מפגש פיזי כזה, בין כוח שיטור לבין אוכלוסיה שצועקת ודוחפת, לא היה נגמר בדחיפות ושימוש באלות ומגנים על ידי המשטרה. פה זה היה נגמר במכות, רימוני הלם, כדורי גומי, מכת״זיות, המון פצועים וכותרות ענק בעיתונים על ״אנרכיסטים שהרביצו לשוטרים״. אין למשטרה שלנו תרבות של התנהלות בהפגנות. הם מטפלים ב״אירוע״, כאילו מדובר בפעילות חבלנית. לשוטרים שלנו אין את הציוד ואין את התרבות/הכשרה של התמודדות עם הפגנות. מביאים אפילו מג״בניקים (או במילים אחרות ילדים מפגרים ומורעלים שאומנו לטפל בסיטואציות אחרות לגמרי) אל לב תל אביב ובשלב מסוים (כשמישהו בפיקוד מחליט) משחררים אותם להתפרע כדי לסיים את הסיפור. שיטת הפעולה בישראל היא כזאת (וזה די חוזר על עצמו באופן די עקבי בהפגנות כבר כמה שנים טובות): המשטרה עומדת בצד, מתרחקת ולא עושה שום דבר וממתינה. אחרי כמה שעות יורדת החלטה לשטח של ״זהו, הגיע הזמן לפזר את העסק ולהחזיר את הסדר״ או משהו בסגנון. אז שוטרים נכנסים בכל הכוח, מבצעים סלקציה (לפעמים קצת שרירותית) לגבי מי הם ה״מובילים״ או אלה שפועלים הכי בהתלהבות/התלהמות ומתחילים לפוצץ אנשים מכות, מבצעים מעצרים ולפעמים גם מכת״זיות (ובתל אביב הפעם ראינו גם ממש שימוש ברימוני הלם בניגוד גמור לנהלים ועם סיכון האוכלוסיה המפגינה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה: בעיירה המנומנמת שלי, אפילו לאחר סיום הפגנה שמנתה כמה אלפים, חיכו המפגינים כמו ילדים טובים שיתחלף האור ברמזור לירוק לפני שחצו את הכביש, וזאת למרות שלא היתה תנועת מכוניות. רק נון-קונפורמיסט נועז אחד אמר לעצמו "יש גבול לטמטום" וחצה את הכביש באור אדום! אני שמח לדווח שצ'ה גווארה המקומי (בנסיבות אחרות הוא דווקא גלובלי) חזר הביתה בשלום. אשרי העם שבשעות צרה מצליח להקים̶א מתוכו גיבורים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אתה עדיין חייב לי תשובה על השאלה איך חסימת כבישים בת"א משרתת את המחאה. אני לא טענתי שהמפגינים מעלים את ת"א באש. זה מתקשר לסיפורי ביבי ("אנרכיסטים"). אבל אם תפהק חזק מדי, הלהבות מחווארה יגיעו לכיכר הבימה. אתה רואה את כל הבטלנים המפגרים עם הכיפה ועם "בן גביר יטפל בכם". בין כל מאה כאלו יש אברושמי אחד. ולאברושמי יש רימון. והוא מוכן לזרוק אותו כדי לגאול את המדינה מן האנרכיסטים. לא צריך מאה כאלו. די בשניים-שלושה. מספר ימים לפני הפגנה בירושליים חזר אמיל גרינצוייג משירות מילואים כקצין צנחנים בלבנון. גרינצוייג לא היה ביריון ופורע חוק. הוא עסק בפרויקטים חינוכיים להקניית תרבות דיון ומשא ומתן סביב נושאים במחלוקת, ולחיזוק ההבנה ההדדית בין נוער יהודי וערבי. אבל אמיל נרצח בהפגנת שלום-עכשיו בירושלים. השקט של הערב סִנוורוֹ, ולא ראה את האורב לנפשו על קו הרחוב. אל נא נטיח היום האשמות על הרוצחים. מה לנו כי נטען על שנאתם העזה אלינו? הרוצח אברושמי כבר סיים לשלם את חובו לחברה. אמיל שוכב בקברו ורחובות לא נקראים על שמו. אבל ידידו הטוב למד את הלקח והפך לחברו ונושא כליו של נתניהו. כתגמול החבר הפך לשר בממשלת נתניהו ואשתו מונתה לשופטת בעליון. אמיל גרינצוייג מת מוות מיותר שלא תרם דבר למטרות ההפגנה בה השתתף. אם אתה סומך על תומכי נתניהו בעניין חייו של הגרינצוייג הבא, אנא ספר לי על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״טוב, אתה עדיין חייב לי תשובה על השאלה איך חסימת כבישים בת"א משרתת את המחאה.״ אני? אני אפילו לא מהתומכים הנלהבים בהפגנות הללו (בשלב זה). למה אני צריך להיות זה שמנמק למה הם חוסמים צירים? שאל אותם. ״אני לא טענתי שהמפגינים מעלים את ת"א באש.״ אני לא טענתי שאתה טענת שהמפגינים מעלים את ת"א באש. רק רציתי לתאר את ההבדל בין מה שראיתי היום (הפגנות חלביות רוב הזמן, עם כמה התקלויות עם המשטרה) לבין התאורים האלארמיסטיים בתקשורת כאילו מי יודע מה קרה היום בתל אביב. ״אם אתה סומך על תומכי נתניהו בעניין חייו של הגרינצוייג הבא, אנא ספר לי על כך.״ שוב, אני מאבד אותך. אני לא מבין מי זה האני הזה שאתה מדבר איתו ואני לא יודע מה העמדות שלו ולגבי מה. דבר ישירות איתו (מי שהוא לא יהיה), אני לא חייב להיות חלק מהשיחה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''איך חסימת כבישים בת''א משרתת את המחאה'' - אני לא מבין את השאלה - היסטורית בעבר הפגנות סוערות שינו מדיניות בישראל ובעולם. הפגנות הוציאו את ארה''ב מויאטנם, את בריטניה מהודו ואת ישראל מלבנון, ביטלו את חוקי ג'ים קראו, את האפרטהייד ואת השלטון הקומניסטי בצ'כוסולבקיה. הפגנות סוערות הצליחו לפרק את ממשלת רבין, ממשלת ברק וממשלת בנט. מן הסתם המפגינים מקווים שהם יצליחו להשפיע בדרך דומה על מדיניות הממשלה הנוכחית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוותר על ויכוח היסטורי בנוגע לקביעות שלך. אני לא מתנגד להפגנות ובפרט לא לנכחיות. אבל מי אמר שהפגנה מוכרחה לחסום את נתיבי איילון? מחר יגידו לי שהפגנה סוערת חייבת לכלול הוצאת אנשים מרכבם ושריפת הרכב כפי שעשו המפגינים האתיופיים? אני לא יודע מה רצו המפגינים היום בערב מן המספרה של שרה נתניהו. יתכן בהחלט שכל הבלגן הוא באשמת הקלאפטה ההיסטרית הזו. אבל המפגינים אמורים לדעת שבעלה מחפש איך להכות בהם (כן, כן, אני יודע, מטאפורית). מה נועדה להשיג ההתגודדות סביב המספרה? אני תוהה אם אלימות באמת הופכת הפגנה לאפקטיבית ואם היא משרתת את מטרות המחאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מי אמר שהפגנה מוכרחה ...? מחר יגידו לי שהפגנה סוערת חייבת לכלול..." מוכרחה? חייבת? אף אחד לא אמר ואף אחד לא יגיד. אף אחד לא כתב מדריך שכול מה הפגנה "מוכרחה" ומה היא "חייבת" לעשות. אם אפשר היה לדעת מראש איזה מעשים יצליחו ואיזה לא אז כולם היו עושים רק מעשים מוצלחים. לאף אחד אין כדור בדולח, אף אחד לא הצליח ולא יצליח לנסח כללים מוצלחים, וכולם מנסים להועיל כמיטב יכולתם והבנתם. "...מה נועדה להשיג ההתגודדות סביב המספרה?" אותם דברים שכל הפגנה סוערת ניסתה, מנסה ותנסה להשיג: הוצאת קיטור, הבהרה לצד שהני שיש קו אדום שנחצה, הבהרה לצד שלהם שהם לא לבד, הגברת תחושת הגיבוש, מציאת שידוכים, הבהרה לצד השני שלצד שלך יש כח... זה לא שהם המציאו את הגלגל, ואני מאד מקווה שאני לא מחדש לך שום דבר. "אני תוהה אם אלימות באמת הופכת הפגנה לאפקטיבית ואם היא משרתת את מטרות המחאה?" לפעמים כן, לפעמים לא, לפעמים היא משרטת את המטרות ההפוכות לה. אני תוהה אם אני באמת לא כותב את המובן מאליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לא מובן מאליו, אבל נשמע כמו האמת. ולכן, אני נוטה לחשוב, כי רצוי שלכל הקרנבל הזה תהיה גם סוג של תכלית. נראה לי חשוב שההפגנות יסייעו להביס את הניסיון להפוך את ישראל לעריצות הרוב (נניח כפי שהפגנות האיגודים המקצועיים סיכלו את ההפיכה הצבאית נגד חואן פרון). לכן הייתי מעדיף הפגנות מאורגנות ע"י גוף פוליטי מחושב ולא ע"י חוכמת ההמון. יהיה חבל מאד אם כל המהומה הזאת לא שרתה דבר מלבד יצר האֶקְסְהִיבִּיצְיוֹנִיזְם של אנשים מסויימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את האנטי שלך כלפי ההפגנות (על איזה אקסהיביציוניזם אתה מדבר?). אני מאד פאסימי לגבי הסיכוי לעצור את ההפיכה, אבל זו אחת הפעמים היחידות בתולדות ישראל בה להפגנות יש משמעות אמיתית, לפחות בשלושה אספקטים שונים. האספקט הראשון: אתחיל באנלוגיה מהקשר אחד לחלוטין. לפעמים שר-החוץ מזמין אליו איזשהו שגריר ל-"נזיפה". לכולם ברור שמדובר בטקס מטופש שמכל בחינה מעשית לא מזיז כהוא זה למדינה אותה השגריר מייצג. גם ערך פוליטי או אלקטורלי פנימי אין לו. אז מה הטעם? מן הסתם, אין לו טעם בפני עצמו. אבל זה אחד השלבים הראשונים בסולם האסקלציה של מערכת היחסים בין המדינות. זה סיגנל. באמצעות הסולם הזה, והרבה בזכות חלביותם של שלביו הראשונים, יכולות המדינות להמשיך לפיוס או הסלמה בהתאם לכוונותיהן האמיתיות, מבלי להסתכן בכך שטעויות ואי-הבנות יובילו לצעדים דרסטיים כמו ניתוק הקשרים המסחריים או ממלחמה. במערכת היחסים בין הציבור לממשלה, ההפגנות עכשיו הן "שיחת נזיפה לשגריר". אחד השלבים הראשוניים והחלביים בהתנגדות הציבורים למהלך. מה האלטרנטיבה? מלחמת אזרחים מלאה כצעד הראשון במחאה? האספקט השני: אין סיכוי, לדעתי, שההפיכה תעצר מרצונם הטוב של העלובים המובילים אותה. אבל אולי (אולי) היא תעצר כי מישהו יעצור אותה. אולי יהיו אלה בתי המשפט כל עוד יש בידם כוח פורמלי, או אולי חברים אחרים מהקואלציה שיזכרו בעמוד השדרה שלהם או יזהו כאן הזדמנות לרווח פוליטי וינצלו אותו בציניות. בכל מקרה, אותם אלו שבכוחם לעצור את ההפיכה, חייבים להשתכנע שיש מאחוריהם תמיכה ציבורית רחבה ונלהבת. זה נכון גם לשופטים, וגם לשוטרים, לחיילים ולאנשי השב"כ שאולי יצטרכו לבחור אם לציית לשופטים או לשר הבטחון. מדובר בהחלטות קשות מאד, והן קשות שבעתיים עבור מישהו שמרגיש שאין איש לצידו. אחת מהפונקציות שההפגנות משרתות היא בהוכחת קיומה של תמיכה ציבורית רחבה ונלהבת, לה אנשי-המפתח יזדקקו ברגע האמת. האספקט השלישי: קואורדינציה ותיאום. ראשית, אחת ממטרות ההפגנות היא להפוך את ההתנגדות להפיכה לידע-משותף ("כולם יודעים שכולם יודעים") שבלעדיו לכל אזרח סצפיפי יהיה קשה להביע התנגדות אישית. ושנית, בניגוד לשקרים שביבי מפזר לכל עבר כהרגלו בקודש, המחאה היא לא קונסטרוקציה מלאכותית שנבנתה ע"י יאיר לפיד במימון גורמים זרים מחו"ל. היא מגיעה מלטה, מהציבור, והיא התחילה והתעצמה על אפם וחמתם של חדלי האישים מהאופוזיציה בכנסת. כפי שכתבתי לעיל, ההפגנות הן בעיני רק אחד מהשלבים הראשונים בסולם האסקלציה. שלבים מאוחרים יותר (ולא משנה אם מדובר יהיה במרד-אזרחי, תכנית הפרדות או קנטוניזציה, או מלחמת אזרחים של ממש) ידרשו גיוס וארגון של האזרחים בצד שלנו, וההפגנות משמשות, בין השאר, סביבה אפקטיבית כדי להתניע את המהלך הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תגובות שאחרי שאני קורא אותן אני מרגיש כמו אחרי שאני מסדר את השולחן (מה שקורה פעם בשנה). זאת אחת מהן. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מסכים גם לתואר "עלובים" של יריב לוין ושמחה רוטמן מובילי החקיקה? במה מתבטאת עליבותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף לא להיכנס לדיון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ראשית כל, אתה צודק באבחנת האנטי שלי כלפי הפגנות. יש לי דעה קדומה נגד הפגנות. בחברות עתירות האוכלוסין שיש היום, אין בעיה לגייס הפגנה של כמה עשרות אלפים לכל עניין ולכל צד. ואם אינך מצליח בכך, תוסיף קצת אלימות וניפוץ חלונות ראווה ותקבל אפקט דומה. לא במקרה הצד השני חוזר ומזכיר את תוצאות הבחירות. זה כנראה הנימוק ההגיוני היחיד שיש לו למהלך שבו הקרונות מנסים לפטר את המגזר הקטר. העובדה שהציבור חצוי בעניין זה ידועה. מעבר לכך למידת התמיכה בהפגנות יש חשיבות מסדר שני. עד כאן צדקתך. מכאן ואילך אתה טועה. ב. איני חסיד של הפגנות בכלל, אבל איני מתנגד להפגנות הספציפיות האלו. ככל שההפגנות האלו אינן גולשות לאלימות מיותרת ולהטרדת הניצבים מן הצד, אין לי בעיה איתן. אני מקבל את ההסבר שלך, בדבר "תורת השלבים", אבל איני מציע מלחמת אזרחים במקום הפגנות. למעשה איני מציע מלחמת אזרחים בכלל. ג. ראשית, אני מציע להוריד את המושג מלחמת אזרחים מן הדיון. הגנה עצמית אינה מלחמת אזרחים ולצד שלנו אין בכלל את הכלים והמנגנון לנהל מלחמת אזרחים. מה מתכוון עו"ד חודק לעשות? להעלות באש התנחלות כפי שעשו המתנחלים בחווארה? כוונתך היתה כנראה למרי אזרחי. ד. מרי אזרחי מתבסס על הנחת ערכים משותפים בין המוחה לבין השלטון. המוחה מניח כי השלטון/הרוב יכיר בלגיטימיות של המחאה שלו וינסה למצוא פשרה שתכיל גם את המוחים בהסכמה החברתית. כפי שבעצמך כתבת, לא זה המצב. והפגנות לא ישנו את המצב הזה. ה. אני מדבר על התנגדות לא אלימה, שאינה מצריכה ערכים משותפים עם שלטון הרוב. המשמעות של ההתנגדות במקרה הזה היא קביעת עמדה של סירוב לחוקי המשחק המוצעים. מחיר ההתנגדות הוא שבמידה ולא יוצעו חוקי משחק אחרים, אין משחק. התפרקות של הגוף החברתי. במקרה זה הישראלים החילוניים יחדלו מלהיות אזרחי המדינה וישארו בגדר נתינים, כמו ערביי 48. ו. שאלת העיתוי חשובה ומובן שההתנגדות אינה הצעד הראשון. לכן אין לי בעיה עם ההפגנות. ז. האספקט השני שלך עוסק בכך שאת בלימת ההפיכה המשטרית יצטרכו לעשות הגופים הפוליטיים והמשפטיים. הטענה שלי היא שאני מעדיף שההפגנות יהיו מאורגנות ע"י הגופים הפוליטיים ולא ספונטניות בנוסח פסטיבל נואייבה. אני מסכים עם האספקט השלישי שלך, רק שהאמת הזאת אינה לרוחי. הייתי רוצה שההפגנות יהיו מתואמות ומסודרות באופן שיתנו כוח למפלגת האופוזיציה ולא ירמסו אותה עוד יותר. ח. עצרת והפגנה אינה קלפי בחירות. אם ההפגנה מאורגנת למשל ע"י יש עתיד והנואם הראשי בה הוא יאיר לפיד, אפשר לקוות שגם ערביי ישראל ירצו להשתתף בה ואפשר גם לדרוש שלא יונפו בה דגלי פלשתין. בהפגנה "חופשית" מה הפסול בדגלים פלשתינאים, אלא אם אינך רוצה ערבים בהפגנה. ט. המפגינים אינם אשמים בחולשה ובחוסר הלכידות והכריזמה הפוליטית של מפלגות האופוזיציה, שאינן מסוגלות אפילו להציג חזית אחידה במאבק הנואש הזה על הדמוקרטיה הישראלית. לא כל שכן, להוביל ולהפיק תועלת פוליטית מן ההפגנות הללו כמפגן כוח, שעשוי לשכנע מצביעים אופורטוניסטים (ויש רבים כאלו) להצטרף אליהן. לכן אני לא מתנגד להפגנות, בבחינת מוטב זה מאשר כלום. י. משהובהר כל זאת, נותרתי עם השאלה, איך חסימת כבישים בת"א משרתת את מטרות המחאה? איך מצור על מספרה עושה זאת? האם הפגנה בה נוכחים מאה אלף איש ובה נישא נאום פוליטי מוצלח והופגנן סדר מופתי ומשמעת, לא תשרת את המחאה באותה מידה? ויזואלית וזהותית ברור שהשוטרים משתייכים למצביעי הצד השני. האם המפגינים לא אמורים להימנע מחיכוכים עם המשטרה כמו מאש? (הרי טענת היהירות היא עוד כלי מרכזי בארסנל של היריב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
י. הפגנות של מאה אלף (פלוס) משתתפים עם סדר מופתי יש כבר 7 שבועות. אולי במדינה מתוקנת יותר - שמבינה שהוצאת מאות אלפים שוב ושוב לרחובות במשך חודשים מעידה שמשהו מאד רקוב במדיניות הממשלה וכדאי לשנות משהו1 - זה כבר היה משפיע. משלא השפיע - עולים מדרגה. לא צריך להיות עם פרס נובל בתורת המשחקים כדי להבין את זה. נתניהו, כבר נאמר לעייפה, מבין רק כוח. מחאה מטרתה (גם) השפעה על דעת קהל ונראות ציבורית. כששלושה מיליון אנשים בגוש דן עומדים בפקקים2 - חלקם מחוץ לעיר - הנראות של ההפגנה גדלה משמעותית. ואולי עוד כמה אלפים שעד עכשיו ידעו שהם נגד ההפיכה אבל לא היו בטוחים כמה כמוהם יש - עכשיו מבינים את זה טוב יותר ויצטרפו בעתיד למחאה. ומוזר בעיני - בהתנתקות חסמו כבישים, חרדים חוסמים כבישים גם מול הגיוס וגם על זוטות קטנות יותר, הנכים והאתיופים חסמו כבישים - למה דוקא כשזה בא ממגזר שמייצג חצי עם לפחות, פתאום יש לך תהיות "למה זה טוב"? 1 היי ליז טראס. 2 היום בעבודה דיווחה לי קולגה שהגיעה אתמול מרמת אביב ברכב, שלקח לה שעה וחצי במקום עשרים דקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה דוקא כשזה בא ממגזר שמייצג חצי עם לפחות, פתאום יש לך תהיות "למה זה טוב"? מה פתאום. אתה לא יודע מה אנו חשים כלפי החרדים, המתנחלים, האתיופים והנכים? מי לא חשב למראה ה"נכים הופכים לפנתרים" שאם הם יכולים לחסום כבישים, אולי כדאי שילכו לעבוד ונחסוך לקופת הציבור את קצבת הנכים שלהם? שיידה בי אבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם אומר שלא חשבתי, זה לא העיקר. השאלה היא לא מה חשבו אנשים בליבם - זה ענין לפסיכולוגים - השאלה לאורך הפתיל היא האם ההפגנות של אותם מגזרים *הביאו תועלת למאבק שלהם בעולם האמיתי*. לפחות לגבי החרדים התשובה הברורה היא כן, אני חושב שגם לגבי האתיופים והנכים (רובנו בכלל לא היינו מודעים לרוב הבעיות שלהם ללא הרעש הציבורי של ההפגנות), ולגבי המתנחלים - אין לי תשובה אפריורית, אולי בעלי זכרון היסטורי ופויטי טוב משלי יוכלו לומר. אבל בסך הכל - נראה שפעמים רבות הפגנות אגרסיביות אכן מועילות למטרותיהם של המפגינים. זה כל מה שרציתי לטעון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, כנראה שאתה הומניסט גדול ממני. האם אלימות בהפגנות הועילה לאלימים? אני מניח שכן. אבל אנו מאמינים בני מאמינים בקארמה. כדי שלא אסתבך עוד יותר באמירות מיזנטרופיות כלפי שכנים למיניהם אתן לך דוגמה מחו"ל? אתה יודע מה חושב חולה לבן בארה"ב כאשר הוא מגלה שרופא שחור מטפל בו? (רמז: אפלייה מתקנת). אתה חושב שקצת אלימות בהפגנות תעזור להוריד את ביבי. זו חשיבה פשטנית היאה לבובואים מסוגם של בן גביר ואלמוג "מלרע" כהן. מה שנדרש זה ריסון אלימות מטיל אימה. צא וחשוב, אפילו אבן קטנה לא נזרקה על החלון של משה של שרה ובכל זאת: "הם מפחדדדים". When small men begin to cast big shadows, it means that the sun is about to set. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מגדיר חסימת כבישים כאלימות. ליד רימוני הלם וברכיים על הצוואר היא כמעט נראית כמו אקט בודהיסטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא צריך להיות עם פרס נובל בתורת המשחקים כדי להבין את זה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שנוצרה כאן "קואליציה" שהופכת אותי לאופוזיציה של איש אחד. לכן אני רוצה ל"דבר" פעמיים. מפני שהדיון נראה לי הרבה יותר חשוב מדיונים המנסים להוכיח את הברור מאליו: המהפיכה המשפטית מובילה לעריצות הרוב ולא לסוג אחר של דמוקרטיה. יתר על כן, המודל אליו הולכת ישראל אינו הונגריה ופולין המרוסנות ע"י חברותן באיחוד האירופח וע"י היותן מוקפות בשכנות דמוקרטיות. ישראל הולכת למודל של טורקיה ואיראן, בגלל הדומיננטיות של הקנאות הדתית והאורתודוקסיה כאן. עברתי שוב על שלושת האספקטים שלך ואני רואה שאני מקבל את כולם. אני מסכים עם תורת השלבים ואני גם מסכים שאנו בשלב ההפגנות. אני מסכים צריך לגייס תמיכה ציבורית כדי שיהיה אפשר לעצור את הרפורמה המשפטית. ואני מסכים שצריך לבסס ולחזק את החכידות הפנימית והביטחון של המתנגדים. בנקודה זו אנו חוזרים לשאלה המרכזית: מנין ההסתייגות שלי מן ההפגנות? אדגיש שוב, אני תומך בהפגנות בשלב זה הבעיה שלי היא שהאספקטים שלך, מונחים בערימה ואינם יוצרים שום מבנה מאורגן היכול לשרת השגת יעדים פוליטיים. השאלה היא האם ההפגנות הם בימה למופעים של שושקות וחקייני אנטיפה או שהן כלי ארגוני שנועד להשיג מטרות פוליטיות, במקרה זה, עצירת הרפורמה המשפטית. א. אני חושב שאין מקום לפסימיות שלך. לדעתי אין רוב למהפכה המשפטית שהיא רעיון עיוואים של רדיקליים פוליטיים חכמים בעיני עצמם שהביאו עלינו פוליטיקאים הרדופים ע"י אימת הדין ומשרתת את האינטרסים של מיעוטים אנוכיים. איני יכול להוכיח זאת, אבל אני משוכנע שיש קבוצות משמעותיות של דתיים מזרחיים ואפילו חרדים המתנגדים למהפיכה המשפטית. לכן יש צורך מוחלט בניווט למהלך פוליטי שיכול לעצור את החקיקה. זהו המקור לדעתי שההפגנות צריכות לשרת את היעד הזה. ב. איני שותף לאמונתך בבתי המשפט כגורם שיכול לבלום את החקיקה.ההתנגדות שלי דו-ראשית. ראשית אני חושב שהיריב הצליח לחדור ללא מודע שלך ולהטביע בך את הקונספט של בג"ץ כסניף של מרץ. בפועל, זהו עוד שקר גס של היריב. השופטים שאתה בונה עליהם מונו ע"י איילת שקד, אפי נווה, שמחה רוטמן ונורית קורן. ההתנגדות פה אחד (למעט עברון החבלני) נובעת מן הפגיעה במעמד ובסמכויות של הבג"ץ ואין לסמוך עליהם שלא יתפשרו על זכויות האזרח של הישראלים החילוניים. ג. שנית, הוראות סותרות של הרשויות המבצעת והמשפטית היא לא פיתרון, היא בעיה לא פחות חמורה. לענ"ד, היא גם לא אפשרית. אם אני מבין נכון את המבנה הדמוקרטי, יש כפיפות מלאה, הן עקרונית והן מנהלית, של ה"ארנק והחרב" לרשות המחוקקת ובעיקר המבצעת. למיטב ידיעתי, לא אמורים בכלל להיות ערוצים בהם הרשות השופטת מורידה הנחיות לגורמי ממשל. ד. מי שיכול לעצור את החקיקה הם הח"כים. ולכן ההעדפה שלי היא שההפגנות ישמשו כלי שרת לחזק את מפלגות האופוזיציה בניסיונן לעצור את החקיקה. בגישה שלכם ההפגנות מציגות את חה"כ כסמרטוטים הנגררים אחרי כל מיני מנהיגים מטעם עצמם ודמגוגים של קרנות רחוב. עובדות המציאות אינן מצדיקות האשמת המפגינים בחוסר היכולת והכריזמה הפוליטיות של מנהיגי האופוזיציה. אך ההעדפה שלי היא הפגנות פחות המוניות המשרתות את האופוזיציה בכנסת ע"פ פסטיבלים המוניים שלא מובילים לשומקום. ה. איני מכיר את המנגנון והאנשים המפעילים את ההפגנות. לכן אני משער ללא הוכחה שהנס שקרה במצור על המספרה בכיכר המדינה הוא מה שקרוי יותר מזל משכל. מה שקרה שם הוא בימוי מופלא שהציג נתניהו כמנהיג חלש ולא פופולארי שצריך את השב"כ והיש"ם כדי לחלץ את אשתו מזעם ההמון העויין. "הם מפחדדדדדים", כן. יש רק חטא אחד שהוא בלתי נסלח לפוליטיקאים. אסור להם להיות חלשים. אני מדגיש את האירוע הצדדי הזה, בכוונת מכוון. הוא מדגים מצויין איך הפגנות יכולות לשרת מטרות פוליטיות. יש אולי 5 או 15 מנדטים של מצביעים אופורטוניסטים, המצביעים עבור מי שהם חושבים שיזכה. לסיטואציות ציבוריות-תקשורתיות המציגות חולשה של מנהיגים פוליטיים יש משמעות אלקטורלית ברורה. ו. כעת, תארו לכם שהמצור על המספרה היה מדרדר למטח אבנים על המספרה או לניסיונות לפרוץ לתוך המספרה. התוצאות במקרה הזה היו שונות לחלוטין והמומנט היה מתהפך. זוהי הסיבה שאני תומך בכך שהנהגה הפוליטית תוביל את ההפגנות ולא לנהל אותן בסגנון וודסטוק או פסטיבל ארד. אני נשאר בעמדתי גם אם התוצאה תהיה הפגנות עם פחות משתתפים. לענ"ד לרוב המשתתפים לא משנה מי מארגן את ההפגנה ואיני חושב שצריך להשתתף במסע לפסילה אפריורי של כל הפוליטיקאים. ז. וכעת אנו מגיעים לקו האחרון של ההגנה שלנו. נניח, כפי שאתה מניח מראש כי ההתנגדות בכנסת לחקיקה תכשל.כפי שהסברתי אין כאן מקום למרי אזרחי. לא מדובר בהתנגדות לחוק או קבוצת חוקים מסויימת. מדובר בניסיון לשנות את חוקי המשחק. אין בישראל מניעה חוקית בפני שינוי כזה. כדי לבלום את המהפיכה המשטרית וכדי לחזק את הכוחות המתנגדים, בשלב מסויים יהיה צורך בהצגת עמדה מגובשת של התנגדות. אני תומך בהתנגדות לא אלימה בלבד. אנו צריכים להבהיר כי אנו לא ניטול חלק במשטר של עריצות הרוב. לא נהיה אזרחים של המשטר הזה ולא נכיר בסמכותם לחוקק לנו חוקים. אנו נהיה נתינים של עריצות ונבצע רק מה שלא תהיה לנו ברירה חבצע. אנו נהיה נתינים של מדינת ישראל כפי שערביי 48 הם נתינים של מדינת ישראל. ח. עמדה זו נועדה לגלגל את הכדור לצד השני. אנו נוטלים מידם את הסמכות לקבוע את חוקי המשחק ומשאירים אותם עם ההחלטה אם יהיה משחק. הם לא מחליטים מה יהיה המשטר בישראל. הם מחליטים אם נהיה חחק ממנו. אנו איננו מגזר פרזיטי ולא נגרר אחרי משטר שיפגע בזכויותינו האזרחיות. אין שיוויון אין גיוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר תגובות רבות שבהן אתה פורש את דעתך שהצעד הבא (או אחד הבאים) של מנגדי ההפיכה הוא "אי הכרה בסמכות" או משהו כזה, אני חושב שאתה צריך לפרוט את זה לפרוטות - איך אמור להיראות יום בחייו של לא-מכיר-בסמכות. זה גדול ורחב ולא אבוא אליך בטענות אם אין לך תוכנית שלמה, אבל בוא נתחיל משאלה אחת שנראית לי מרכיב חשוב בתוכנית. נניח שאני עובד מדינה, האם עלי להתפטר? לא להתפטר אבל לא לבוא למשרד? לבוא למשרד ולא לעשות כלום? כמה נזק ל"אנשים טובים" לאפשר שיקרה? (אם אני רופא בוודא לא אפסיק לטפל בחולים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל תיקון טעויות שלי: עיוועים ולא עיוואים. אלרון ולא עברון. שנית, "אי הכרה בסמכות" נשמע לי מתחמק ויותר מדי נייטרלי. אחרי תגובתך, אני רואה את הבעיה עם "התנגדות לא אלימה", אבל אני חושב שיש חשיבות בציון ההתנגדות דוקא משום שהיא קשה למימוש. ברור לכולנו שהממשלה הנכחית נבחרה באופן דמוקרטי והיא רשאית לחוקק חוקים ע"פ טעמה. לכן אני מתנגד לתיאור כמרי אזרחי. הרציונל של המחאה אינה התנגדות לקבוצה אקראית של חוקים. הרציונל הוא התנגדות לשינוי חוקי המשחק. ייאמר במפורש: איננו יכולים להגיד ללוין-דרעי-גפני איזה חוקים לחוקק. אנו יכולים לומר להם שלחוקים האלו שלהם איננו שותפים ולו פאסיביים. זוהי התנגדות ואכן המשמעות היא אי הכרה בסמכות. השאלה ששאלת היא שאלה מצויינת. הסיבה שלא ניסיתי לענות עליה היא שאני יודע עד כמה מימוש ההתנגדות הוא קשה. התשובה עליה צריכה להיות משנה סדורה שתיתן פירוט כתוב לאוסף גדול מאד של שאלות (תכנית שלמה). אני איני מוכשר לספק את הסחורה הזו. במקום זאת נתתי דוגמה שהיא מספיק מקיפה כדי להורות את התשובה לכל מי שמעוניין בתשובה. דיברתי על התנהגות של ערביי 48 תחת שלטונה של מדינת ישראל היהודית. למקרים הספציפיים שהעלית: אני לא רץ לייעץ לאנשים לשבות ולהתפטר. אנשים צריכים לפרנס עצמם ואת משפחותיהם וזה חזק כמעט יותר מכל דבר אחר. למרבה המזל הרוב המוחלט בהחלט של המשרות, כולל עובדי מדינה, אינו משרת משטר כזה או אחר. גם אם אתה מנהל בי"ח, אתה משרת בני אדם ולא את המשטר. ומכאן ברורה תשובתי לגבי רופאים. לא אתחמק מתשובה גם לגבי עובדי מדינה בכירים העובדים בצורה ישירה עבור עתודי המשטר והצלחתם נזקפת לטובת המשטר. לענ"ד כל מועמד למשרה כזו שיש לו אפשרות להתפרנס בכבוד באופן אחר, שומה עליו לדחות את המשרה ולבחור לא לשרת את העריצות. אם אדם מכיר בעצמו, שאינו מתנת ההשגחה לאנושות, ושהעבודה שהוא הולך לעשות לא תותיר את חותמה in the grand scheme of things, ואין לו אופק תעסוקתי אחר, אני בעד "לא תחסום שור בדישו". אני חושב שאני בודאי מאכזב אותך מבחינת העוצמה בפועל של מה שאני מכנה "התנגדות". ובכן צריך להשוות אותם למי שניצב בהפגנה ברחוב עם שלט, מוקף באנשים דומים לו, החושבים כמוהו. איננו עוסקים כאן בצ'ה גווארה. למעשה, ההתנגדות הלא אלימה אין משמעותה בהכרח לעשות מה שעשה יאן פאלאך בכיכר ונצסלאוס בפראג, אבל היא כוללת מעשים אפקטיביים לא פחות. בשלב זה לא אסביר גם כדי לא להאריך עוד וגם מפני שמה שראוי לעשות נגד עריצות עדיף לא לדוש בו בפומבי בדמוקרטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן מסויים, הנה אני הולך לפרוט לפרוטות. נדמה לי שאני מבין כעת טוב יותר מה הפריע לי בביטוי "אי הכרה בסמכות". הביטוי הזה חסר את האלמנט המרכזי בעיניי, של התנתקות ויציאה מחוץ למחנה. התנגדות משמעותה בודאי אי הכרה בסמכות השלטון לחוקק חוקים שהם תקפים עבורנו. היא אינה אומרת דבר על סמכות השלטון בתוך המחנה שלו. דווקא עכשיו, כאשר באופן אירוני, הרוב כפי הנראה כבר אינו רוב, אדגיש את הדבר הבא: בתוך המחנה שלה, עריצות הרוב יכולה אפילו לראות בעצמה דמוקרטיה. בחברה בה הנשים מצביעות עבור אנשי דת אורתודוקסיים, אפשר לראות באי שיוויון האשה, עניין דמוקרטי (לא ליברלי). עניינה של ההתנגדות הוא ביציאה מחוץ למחנה. למתנגדים אין מחוייבות מוסרית לקיום החוק, לתשלום מיסים או לגיוס. אין להם אפילו מחוייבות לתיקון החוק. המחוייבות המוסרית שלהם היא להפלת השלטון. במקום לחשוב על רעיונות בלתי ריאליים כמו קנטוניזציה או הקמת ישראל שנייה מעבר לים, אני מציע התנתקות אידיאולוגית משיתוף פעולה עם אנשים שערכיהם בלתי נסבלים עבורנו. גם את שאלת העיתוי, נראה שחבורת הליכודיוטים פותרת עבורנו. הקושרים לוין-רוטמן קבעו את מושב הכנסת הנכחית כדדליין לקבלת החוקים שלהם בקריאה שלישית. במידה והדבר יעלה בידם, אפשר לקבוע את העיתוי הזה, כמועד בו יש להכריז על הכנסת כמושב של עריצות הרוב שחוקיו אינם חוקינו. אין שיוויון אין גיוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אין מחוייבות מוסרית לקיום החוק, לתשלום מיסים או לגיוס" זה משפט ריק. המחשבה שאפשר להוציא את זה לפועל באופן אינדיווידואלי ריאלית הרבה פחות מרעיון הקנטוניזציה. אם אתה חושב אחרת, אשמח לקבל ממך ממך טיפים איך (טכנית!) אני יכול להפסיק לשלם מיסים. ואיך אזרח מן השורה אמור באופן אישי ועצמאי להפסיק לציית לחוק (למשל ל-"פקודת הנישואין והגירושין")? ואיך מסרבים לגיוס? פשוט משלימים עם כך שכל בן 18 יבלה כמה חודשים במעצר לנצח? כל זאת מבלי להזכיר את מערכות החינוך והבריאות, שיעברו פשיטיזציה ופשיטת רגל בהתאמה, וההשלכות הכלכליות, האקדמאיות, הבטחוניות והמשפטיות של כל התהליכים שכנגדם אנחנו יוצאים לרחובות. אין לכך מיטיגציה ברמת הפרט. אין פרשנות אחרת ל-"התנתקות אידיאולוגית משיתוף פעולה עם אנשים שערכיהם בלתי נסבלים עבורנו" מלבד קנטוניזציה. אתה מציג כאן גישת "עניינים כרגיל", כאילו שמדובר בעוד המולה פוליטית כמו כל האחרות. אבל המחאה, מבחינתי, היא לא על חילוקי דיעות אידיאולוגיים רכים או סביב מאבק תקציבי שגרתי. היא על הסירוב לחיות באוטוקרטיה או תאוקרטיה, והסירוב להשאיר את ילדנו במדינת עולם-שלישי נחשלת ומסוכנת. אני לא אופטימי בכלל, אבל בלית ברירה אני נאחז בתקווה שאני טועה, ושלכל מאות האלפים שיוצאים לרחובות והמיליונים שהם מייצגים נפל האסימון והם מרגישים זאת בעצמותיהם. אני לא חושב שזה סביר, אבל אני מאד מקווה שזה לא יסתיים בקול ענות חלושה, אולי לאחר הודעה לתקשורת של כמה עסקנים פוליטיים שיגעו ל-"פשרה" מקושקשת. אני לא מאמין בכך, אבל אני מקווה שלא מדובר כאן בעוד סבב הפגנות מטופשות שילכו וידעכו, אלא שזו רק ההתחלה. תחילתה של הכרזת עצמאות חדשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו שבטוח שאתה לא מבין אצלי. "אתה מציג כאן גישת "עניינים כרגיל", כאילו שמדובר בעוד המולה פוליטית כמו כל האחרות. אבל המחאה, מבחינתי, היא לא על חילוקי דיעות אידיאולוגיים רכים או סביב מאבק תקציבי שגרתי. היא על הסירוב לחיות באוטוקרטיה או תאוקרטיה, והסירוב להשאיר את ילדנו במדינת עולם-שלישי נחשלת ומסוכנת." אני לגמרי מסכים וגישתי לגבי ההפיכה המשטרית היא כל דבר מלבד "עניינים כרגיל". יתר על כן, השתתפתי כבר פעמיים בהפגנות, על אף סלידתי מאותם 200 איש המתעקשים מסיבות "אישיות" דוקא לחסום את נתיבי איילון. יתר על כן, כמוך וכמו יובל נח הררי, אני חושש מפשרה בין פוליטיקאים שימכרו את המחאה בנזיד עדשים של החלפת מהפכת הליכודיוטים בתהליך הדרגתי ומתון של פרוק הדמוקרטיה הליברלית בשלבים. אני ממש איני מזלזל בגישת הקנטוניזציה. אני פשוט חושב שהיא בלתי ריאלית. מה תעשה בקנטון ת"א? תעשה טראנספר לכל חובשי הכיפות והמזרחיים? פתרונות בנוסח בוסניה ממש לא מושכים את הלב. לעומת זאת, התוויתי כמורה דרך להתנגדות, דוגמאות לגמרי לקוחות מן המציאות. ערביי 48 חיים במדינת ישראל מאז קמה ואפאחד לא חושד בהם בתמיכה במדינה היהודית. מיליונים חיים תחת עריצות ברוסיה, הונגריה, פולין, טורקיה ואיראן. הם בודאי היו רוצים להפיל את המשטרים שלהם. הצלחה אי אפשר להבטיח. כמוכן, אדגיש שוב, התנגדות בלתי אלימה, אינה צפיחית בדבש שנרקחה במיוחד עבור החיך של בורגנים מפונקים. אפשר ליחס לערביי 48, סוג מסויים של השתמטות מוסרית, אבל לבטח אינך חושב שחייהם בישראל קלים? דומה עליי שחזרה לחיים של גלות פנימית הם עונש קשה דיו למי שידע חירות לאומית אזרחית מלאה. לגבי טיפים איך לא לשלם מס, אל תבנה עליי, אבל עושה רושם שזה לא כל כך קשה. יש להבין שה"מתנגד" אינו מכיר בחובתו לציית לחוק. להיפך. לדבר ולפרט על כך, בעודנו חיים בדמוקרטיה הוא מעשה לא נבון. אין צורך לחזק את אלו שכבר עתה מתחצפים לקרוא לנו בוגדים. אתן חיזוק מרומז לטענה שהתנגדות בלתי אלימה, אינה בהכרח, לא אפקטיבית. היה ניסיון למכור לירדן סיפורי מעשיות לפיה בעבר רוב החרדים שירתו בצה"ל. זוהי מרקחת תעמולה שהמרכיב העיקרי בה הוא התמורות והנדידה בין הפלגים השונים של שומרי הדת (למשל מגזר ש"ס שהיה בראשית המדינה חלק מן המגזר הדתי-לאומי והפך לפלג תאום של החרדים הליטאים). אם מתיחסים למה שנקרא בזמנו הישוב הישן, היו בזמן מלחמת השחרור, מקרים ספוראדים של התגייסות לכוחות הביטחון. היו אמנם יחידות דתיות שלמות (למשל בפלמ"ח), אבל שרתו בהם בני המגזר הדתי-לאומי ולא אנשי הישוב הישן. אחרי 49, התגייסו לצה"ל מן הישוב הישן אך ורק בחורים שהיו בדרכם החוצה מן העדה. השאלה היא, היות ועד עליית בגין לשלטון, היה מדובר במכסות של פטורים לבני ישיבות (שכללו גם את המגזר הדת"לי), כיצד הצליחו כל בני הישוב הישן להשתמט מגיוס החובה. ואידך זיל גמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שמישהו יעשה טרנספר לחובשי כיפה? חלילה. חלק מחברי הטובים ביותר וכו'. בחלומי, אף אחד לא יאולץ לעשות שום דבר. בחלומי, אם מישהו ימצא את עצמו בקנטון שאינו הולם את ערכיו ואורחות חייו, הוא יהיה מוזמן לעבור דירה מרצונו החופשי. בדיוק כפי שאני אהיה מוזמן לעבור דירה - אמנם לחו"ל - במקרה שההפיכה תושלם כמתוכנן. ההבדל הוא, כמובן, שסתם מעבר דירה לא דורש אזרחות זרה או ויזת הגירה, כרוך רק בפרומיל מהכאבים הבירוקרטיים והפיננסיים, אינו מצריך לימוד שפה חדשה, אינו כופה הסתגלות לתרבות זרה (להפך! הלכידות התרבותית בכל קנטון רק תגדל בהשוואה למצה הנוכחי), אינו כולל ניתוק קשרים ממחברים ומשפחה, ואין בו שום אלמנט של דחיפות. חלומך (לחיות כפי שחיים מליונים ברוסיה ואיראן) הוא הסיוט שלי. ואין בחיים כאלה שום אספקט משמעותי של מחאה או "התנתקות אידיאולוגית". זו הכפפת ראש ותו לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי "במקרה שההפיכה תושלם כמתוכנן", אבל זה לא נכון. במצב העניינים שנוצר, השבר בלתי ניתן לאיחוי. אי אפשר עכשיו לומר "בסדר, בעצם לא, בואו נחזל"ש". בלי איזשהו מהלך דרסטי כמו למשל קנטוניזציה, או ניסוח חוקה דמוקרטית וליברלית עם שיניים שתחתם בהסכמה רחבה1, או תרחיש דרמתי אחר - אין לי אמון בעתידה של מדינת ישראל. 1 זה ידרוש נס גדול עוד יותר מקנטוניזציה ללא מלחמת אזרחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' ניסוח חוקה דמוקרטית וליברלית עם שיניים שתחתם בהסכמה רחבה' 1. איך אתה רואה חוקה דמוקרטית וליברלית עם שיניים שמשתלבת עם החלק היהודי? למשל נישואין וגירושין. למיטב הבנתי אין פתרון מלבד המציאות שבה החלק הדמוקרטי והליברלי מקבל עליו את ההסכמות היהודיות האורתודקסיות ומנסה לחיות איתם איך שהוא. דמוקרטית כן, ליברלית בוודאי שלא. 2. מהי לשיטתך 'הסכמה רחבה'? כמה מנדטים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקה אמורה להשתלב עם החלק היהודי אך ורק בכך שהיא תבטיח שבישראל אף אחד לא יפריע לאיש להיות יהודי, ושגבולות ישראל יהיו תמיד פתוחים בפני יהודים. זהו. אין שום סיבה שנישואין יערבו הרבה יותר מאשר טופס שאפשר גם למלא באינטרנט, וגירושין הן עניין לעורכי דין, לא לרבנים. יהודים הסתדרו נהדר עם נישואין וגירושין במשך אלפי שנים בלי שכהני-הדת שלהם הכווינו את מדיניות משרד הפנים בארצותיהם. נמשיך במסורת המפוארת הזו גם בישראל. עמדתי היא: לא רוצים? סבבה. אז קנטוניזציה, ותעשו מה שמתחשק לכם בקנטונים שלכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשיטתי, חוקה לא אמורה בכלל להכיל בתוכה אלמנטים דתיים. חוקה היא מושג חילוני טהור שיסודותיו באמנות חברתיות חילוניות מהמאות ה-16/17 ומכאן שחול וקודש שיכונסו תחת אותה קורת גג, תעמיד את החילוניות בספק ותעמיד אותה בפני 'כיתת יורים' חברתית. הניסיון הישראלי להכפיף את הדת לממסד החילוני לטובת זכות הטיעון לאחיזה בקרקע ולטובת 'אחדות העם', אולי הייתה נכונה לשעתה אבל בוודאי שלא לאורך זמן ובוודאי שלא בנסיבות החברתיות בישראל 2023. מקרה הנישואין והגירושין והגיור בישראל ממחיש בצורה הבולטת למה אין סיכוי לחילוניות לפתח שורשים בחבל ארץ זאת. כל ניסיון לנסות לפרק את המחויבות החילונית למוסדות הדת (תרתי דסתרי) במדינת ישראל היא בלתי אפשרית ליהודי החילוני (ת"ד). לגבי הקנטוניזציה - זהו פתרון זמני שרק מעתיק את הבעיות המקוריות. אמנם תטען ובצדק שאתה לא תפריע לחרדי לגור בקנטון החילוני כל עוד הוא עומד בכללים החברתיים של הקהילה החילונית אבל כשהחרדים יהוו רוב בקנטון החילוני, איך תנתק את הדמוקרטיה מהליברליזם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי לגמרי איתך עד למשפט הזה ״כל ניסיון לנסות לפרק את המחויבות החילונית למוסדות הדת (תרתי דסתרי) במדינת ישראל היא בלתי אפשרית ליהודי החילוני (ת"ד)״ ופה איבדתי אותך. למה אתה מתכוון? האם אתה מתכוון שהחילונים נכשלו בביצוע ההפרדה הזאת למרות שהם רוצים לבצע את ההפרדה הזאת או שאתה מתכוון שהחילונים אפילו לא רוצים לבצע את ההפרדה הזאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון שמדינת ישראל היא יצור כילאים בלתי אפשרי ליהודי החילוני. היהודי החילוני מלכתחילה סובל מסתירה פנימית קשה בין היהדות לחילוניות ולא רק זאת, אלא גם סובל מכך שהממסד החילוני שאמור לייצג את החילוניות שולט בממסד הדתי ובכך מגביר את הסתירות הפנימיות. איך הממסד החילוני מתכוון לפרק את מוסדות הדת (נישואין,גירושים, גיור וכשרות) בישראל מבלי לפרק את החברה הישראלית לרסיסים? אין כזאת תוכנית וגם לא תהיה. לשאלתך - החילונים היהודים לא אמורים להיות בחזית המאבק שבו הם היחידים שניזוקים ומכאן שהכישלון רשום על שם הממסד החילוני ואת המחיר משלמים יהודים חילונים שבסך הכל מבקשים לחיות חיים נורמלים. ואני כותב זאת ברצינות מלאה, המציאות הזאת שבה יהודי חילוני אמור להרגיש תמיד שהקרקע נשמטת מתחת לרגליו היא בלתי נסבלת ולא מתקבלת על הדעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדותי כיהודי חילוני: אני לא סובל מאף סתירה פנימית בין היהדות לחילוניות, לא קשה ולא קלה. מה יהיה עם המיתוס המופרך הזה? הקושי היחיד בפירוק מוסדות הדת ברמת המדינה הוא פוליטי. אין בכך שום קושי חברתי. מדובר במנופי כוח ומדפסות כסף עבור חבורת עסקנים ששפר גורלם והם מצאו את עצמם כשחקני וטו במשחק קואליציוני. אין כאן שום עומק מעבר לזה. פרט לקושי הפוליטי הפירוק הוא קל וצפוי להוסיף רק רווחה לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק בגלל ששכחת מה זה להיות יהודי :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל התזה שלך מבוססת על הנחות שגויות. יהודי חילוני לא סובל משום סתירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'סובל' היא מילה כואבת. אשתדל לנמק את דברי בהמשך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצדק איתך. 'סובל', הוא ביטוי לא מוצלח - ואף מעליב - להבעת התסכול מאי ההתאמה בין יהדותו של האדם החילוני לבין הערכים אותם מבקש לאמץ. אנסח בשנית את כוונתי בחקירת 'האמת'. 1. האם יהודי מודרני ליברלי חילוני שאינו דתי יכול להיות נאמן ליהדותו ובמקביל להיות נאמן לאמת החילונית שהיא הפוכה לחלוטין מהאמת 'היהודית'? 1 2. האם ניתן לקבל את האמונה היהודית מתוך כנות ויושר אינטלקטואלי ? אם התשובות לשאלות הללו הן שליליות, הרי שלדעתי הן יוצרות קונפליקט אמיתי ליהודי החילוני. -------- 1 מאחר והטייטל 'יהדות' מתכנס רק בכחול ולבן, ישנה נטייה לשכוח בכוונה או מתוך חוסר מודעות שמנקודת מבט חילונית שהיהדות היא דת חשוכה ונטולת צבעים - כמו כל הדתות המודרניות - המשלבת אלמנטים ברברים מודגשים שמכילים שנאת זרים, מיזוגניה חריפה והומופוביה רצחנית שמסתיימות ברצח ממוסד וקדוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן. זה שקשה *לך* להבין איך אפשר להיות יהודי שלם בלי אלוהים זאת בעיה *שלך*, קונפליקט פנימי *שלך* ולא של היהודי הלא מאמין. אתה זה שמבולבל, מתבלבל ומבלבל. אני לא אחראי או קשור לקונפליקטים *שלך* עם עולם הערכים *שלך*. 2. זאת שאלה של דתיים, עבור דתיים. עזבו אותנו בשקט מהשטויות וההתפלפלויות התאולוגיות הפנימיות *שלכם* יא נודניקים. במילים אחרות: זה אפילו לא מעניין את הסבתא (האתאיסטית) שלי שהיתה מחלוצי מדינת ישראל, ז״ל. ניוז פלאש: תנועת ההשכלה היתה במאה ה-18 והמחוגים על השעון שלי מראים שעוד מעט כבר 21 ורבע. בדוק שלא פספסת כמה עדכוני תוכנה במילון המושגים שלך. נראה לי שעדיין מותקן אצלך אורתודוקסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.## זה שקשה *לך* להבין איך אפשר להיות יהודי שלם בלי אלוהים זאת בעיה *שלך* ## לא שאלתי כזאת שאלה, זאת תוספת שלך. 2. שאלות מיועדות למי שמבקש את האמת. לאדם הדתי אין שאלות, כי האמת שלו ברורה. ------- לבנתיים נראה שקשה לך לכתוב לאחרים ב'אייל הקורא' בנימוס ובמידה מסויימת של סובלנות כלפי אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, אתה כותב יפה ובצורה מכובדת לרוב. רק שלפעמים סגנון כתיבתך קצת לא מסתדר לי עם הטקסט. למותר לציין שבעברי כאן באייל-הקורא הייתי כותב בצורה חסרת נימוס באופן פוגעני ומזלזל בהרבה גולשים וכותבים איכותיים שאני מצטער על כך כמעט כל יום כשאני קורא את תגובותיי מהעבר ומנסה להתעלם מהם בחוסר נוחות. ואולי בשל כך אני מרשה לעצמי להעיר לך. מכל מקום, אני מצר על הערתי אליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדי פעם אני שואל את עצמי אם אתה אותו קוזמו שכתב, למשל, את תגובה 677980 (ובה הקדמת את עומר בשבע שנים :-)). לטעמי עברת שינוי עצום לטובה, מאז התכתשנו על היחס לחרדים בתחילת דרכך כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת לגבי היא קצת מכוערת. אני התחלתי לכתוב באייל בתקופה שהייתי משתמש בסמים קשים והכתיבה באייל היוותה לי באותם שנים מפלט רציונלי. תודה על הפרגון, אני באמת נבוך כשאני קורא תגובות שלי מהעבר ומשתדל שלא לקרוא אותם או לקשר אותם לאחרים. ובכל מקרה זה מזכיר לי תמיד לשקול בשנית ובשלישית את מה שאני כותב ואם טעיתי להתנצל מייד ולא להמתין שהזמן ישכיח כי כאן באייל הכל רשום ללא יכולת עריכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגופו של סגנון: סגנון כתיבתי הוא אכן סגנון כתיבה מאוד לא ״איילי״ באופיו. זה נכון. בעבר הרחוק ניסיתי לכתוב בצורה יותר איילית ויותר מעונבת, אבל זה הרגיש לי לגמרי פייק וזה פשוט לא אני. לגופו של עניין: נסה לקרוא שוב את תגובתי תחת ההנחה שהיא נכתבה לגופו של עניין ולא לגופו של אדם (אין לי שמץ של מושג מי אתה). למשל, אתה יכול לפרש את ״יא נודניקים״ כמשהו פוגעני וכחץ שכוון אליך, אבל זאת בכלל לא הכוונה. זה גם נכתב לגמרי ב - ״Tongue in cheek״ וגם נכתב כביקורת (שהיא אכן עוקצנית, אבל עוקצנית כלפי רעיון) על ההרגל של אנשים דתיים/מסורתיים/מתחבטים בענייני דת לחשוב שכולם חושבים על העולם באותו האופן ובאותן הספירות. השאלה ״האם ניתן לקבל את האמונה היהודית מתוך כנות ויושר אינטלקטואלי?״ היא אכן לגמרי שאלה שלא מעניינת אותי והיא לא רלבנטית לקונטקסט של הפתיל בגלל רשימה של סיבות. השאלה הזאת חסרת משמעות מבחינתי ובמסגרת עולם הערכים שלי היא חסרת חשיבות. בכנות - אין לי שום רצון או עניין להשקיע אפילו שלושה ניורונים כדי לנסות להתחיל לפענח איזה דיון / פלפול תאולוגי יכול להתפתח ממבחן הרורשאך הזה. אם הנושא היה עולמו הפנימי של היהודי ה*לא* מאמין, למי אכפת ומה רלבנטית עכשיו השאלה ״האם ניתן לקבל את האמונה היהודית מתוך כנות ויושר אינטלקטואלי?״. מה שעשית פה זה הטריק הרטורי הרגיל של שימוש ברב המשמעות שיש למילה ״יהדות״ כדי לקפוץ בין המשמעויות שקשורות לדת היהודית לבין משמעויות אחרות (כגון שייכות לקבוצה אתנית, שייכות לעם עם היסטוריה ו/או לאום). אם ההנחה הסמויה תמיד נשארת ש״יהודי״ *חייב* תמיד להכיל את כל אלה, אז כל הדיון על ״יהודי לא מאמין״ הוא מראש חסר משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תגובתי לעומר. אני מוכן לסכם את הפתילון הדיוני בעניין זה שככל הנראה היתה בנינו (ככל הנראה באשמתי) אי-הבנה בנוגע להגדרות של התפיסות השונות במורשת היהודית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |