 |
יאפ.
זה אחד האלמנטים המסוכנים והמנומנמים בסנטימנט שיש לכמה אנשים רציונליים (לפחות רציונליים בפני עצמם) במחנה שלנו. הם ממשיכים בגישה הבריאה הרגילה של ניחום עצמי של אזרח בדמוקרטיה - השימוש ב״טיעון המטוטלת״1. הטיעון הרגיל של ״זה נכון שהמציאות הפוליטית שלנו לוקחת אותנו היום לכיוון אחד, אבל הליכה רחוק מידי תעזור לנו לגייס מצביעים למחנה שלנו והמטוטלת תנוע חזרה לכיוון רצוי יותר״. על מה ולמה כל האלארמיזם הזה? מקסימום ישראל תטבול את קצות בהונותיה במים הרדודים של הדיקטטורה, תבדוק את הטמפרטורה ואם המים לא ימצאו חן בעיניה היא בטח תשאר לעמוד על חופי הדמוקרטיה. מה לא?
סנטימנט המטוטלת מתאים לחברות דמוקרטיות, עם חופש דיבור, הפרדת רשויות ובחירות חופשיות תקינות. אני לא משוכנע שהסנטימנט האופטימי הזה נאמן למציאות שמתרחשת סביבנו היום (בלשון המעטה). אם יהרסו את המנגנון של השעון-סבא הזה, זה טריביאלי שהמטוטלת יכולה להשאר תקועה בצד אחד לזמן רב ובמקרה כזה עריצות הרוב יכולה בקלות להפוך גם לעריצות של מיעוט שיש ברשותו את כל הכלים להשאר בשלטון.
__________________
1 דוגמא קלאסית נוספת לביטוי ״הממותה במיטה״.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש