בתשובה לkozmo, 24/07/22 2:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לו יהי. יובל שגב מצייץ ש: 'סמוטריץ מתקרב לתיק האוצר - על פי מקורבים לנתניהו, ראש הממשלה המיועד יסכים בסוף לותר על משרד האוצר, אחרי עוד כמה ניסיונות והצעות מול סמוטריץ. נתניהו מעדיף בבירור לשחרר את האוצר ולא את הבטחון' |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהכי משעשע כאן, זה שמי שיכול היה בקלות לקבל את תיק האוצר - אריה דרעי מיודעינו - מתרחק ממנו כמו מאש. והוא יודע למה. אחרי שגם כשר אוצר הוא לא ישפר את מצבן של השכבות החלשות, כפי שלא שיפר אותו בעשרות שנותיו בקואליציה - יהיה לו הרבה יותר קשה לצאת שוב בקמפיין הצבוע של אוי אוי אוי למה יש רעבים במדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה פעם שר אוצר במדינת ישראל ששיפר את מצבן של השכבות בישראל? זה בכלל תפקיד שר האוצר? איך משפרים את מצבן של השכבות החלשות ; בעזרת שוברי מזון או בהשקעה בחינוך ובתשתיות או גם וגם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ידי הורדה של מדד ג'יני. איך עושים את זה? על ידי מיסוי פרוגרסיבי מצד אחד והשקעה בהון מצד שני. מיסוי פרוגרסיבי יש לנו אבל הפריון בישראל נמוך בגלל שההשקעה בהון נמוכה- גם בהון פיזי (לדוגמה - השקעה בקווי יצור משוכללים) וגם בהון אנושי (הכי חשוב לדעתי- השקעה ממשלתית בתכניות להכשרה מקצועית). אז תכלס מה ששר האוצר צריך לעשות זה להשקיע הרבה בתכניות להכשרה מקצועית. מה שישראל כץ לא עשה, וגם לא ראיתי שליברמן הזיז |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין - האם ייתכן שבמבחן התוצאה ליברמן הוא שר האוצר הטוב היותר בעשור האחרון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שגם ה"אקונומיסט" נותן ציון גבוה לכלכלת ישראל ב-2022. מקום 4 בדירוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון ש 1. לרוב הממשלות בעשורים האחרונים לא היתה מדיניות כלכלית מוצהרת. 2. ממשלות מתחלפות הרבה לפני שפירותיה של מדיניות כלכלית מבשילים. על כן לא ניתן לתלות הצלחה או כשלון כלכליים של מדינת ישראל במעשיה או במחדליה של הממשלה המכהנת באותה עת. מה שכן - ניתן לתלות הצלחה מתמשכת או כשלון מתמשך במעשיהן או מחדליהן של ממשלות רבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העדפת תעסוקה על סגרים נראית לי מדיניות ברורה ואף מוצהרת. כנ''ל הסרת חסמים ורפורמות לעידוד תחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בויכוח בינך לבין הפונז אני נוטה לצידך. הסיפור הוא שקשה מאד לקשר באופן ישיר, שלא לומר להוכיח את הקשר בין מהלכי הממשלות לבין התפתחויות כלכליות. אנו בכלכלה גלובלית ולא רק לכן , התפתחויות כלכליות לא בהכרח קשורות למהלכים ממשלתיים ספציפיים ובכלל. מדיניות הסגרים הלכה והתפוררה בעודה בחיים. ממשלת נתנ'-ליצמן לא הצליחה לממש את מדיניות הסגר במוקדי ההפצה החרדיים, איך ממשלת לפיד-הורוביץ היתה עומדת במשימה? אפשר לקרוא להימור של בנט-הורוביץ על החיסונים ועל קלות המחלה הימור מושכל, אבל לא הייתי קורא מדיניות או תכנון, להליכה במסלול שאין לו אלטרנטיבות. עוד יותר מכך, ממשלת בגין לא הצליחה לחתום על הסכם שלום עם מצריים מפני שהמצרים חיכו לעלייתה של ממשלת ההתנחלויות וא"י השלמה כדי להציע שלום (ואולי דוקא כן?). יחד עם זאת ודוקא בשל כך, אין לקחת ממשלות את הקרדיט על התפתחויות טובות שקרו בזמן משמרתן. לכל הפחות יאמר, שהן לא הצליחו להפריע להתפתחויות. לכן בהחלט הייתי מזכה את ממשלת בנט בנקודות על המצב הכלכלי הטוב (וגם על ההסכם עם לבנון), בדיוק כפי שנתנ' זכאי לנקודות בשל ההתפתחויות בכלכלת ישראל שחלו בזמן כהונתו כשר אוצר אצל שרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציון לשבח נוסף - 2022 מסתיימת בעודף תקציבי של מיליארדים לראשונה מאז 1987. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם בגלל ביבי, שהצליח להפיל את הממשלה מספיק מוקדם, אבל לא הספיק להקים ממשלה לפני סוף השנה. לא הייתה ממשלה כדי להשתמש בעודפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא הכתבה מדגישה שבדצמבר היה שימוש נרחב בחלק מהעודפים, ועדיין השנה הסתיימה בתוצאה יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כשמחירי הדירות יירדו השנה זה לא יהיה בזכות זר האוצר המכהן. כנ"ל העודף התקציבי בשנה שעברה. 2. כשהתחרות היא ישראל כץ כל קופאית בסופר היתה מנצחת. 3. אם כבר, אז עודף תקציבי לא מתוכנן זו נקודה שלילית לשר האוצר (ולכל הממשלה). לא התכוננו בזמן ולא הוציאו כסף על מה שצריך. אצל שר אוצר טוב (אולי יותר נכון- בעבודה נכונה של אגף התקציבים ושל משרדי הממשלה) העודף או הגרעון המתוכנן בתחילת השנה הוא זה שיוצא בסוף. 4. נאמר זאת כך- היית מעדיף שהממשלה הקודמת או הנוכחית ישתמשו בעודפים האלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהקודמת. אבל זה שולי לנקודה העיקרית,והיא שמי שמשאיר עודף (במיליארדים) עדיף על מי שמשאיר חוסר (במאות מיליארדים) פי מיליארד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וממש לא מסכים לגבי 1, והסיבות ידועות. (סגרים זה גרעון, פתיחת המשק זה חסכון. הממשלה הקודמת אחראי ישירה על הבחירה בין 2 האפשרויות.) לגבי הדירות זה נכון , וגם כאן הסיבות ידועות בריבית דריבית. לגבי 2 - ישראל כץ היה בובה של מי שניהל את המדינה והכלכלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. על זה אחראית כל הממשלה, ובעיקר ראש הממשלה 2. ישראל כץ גם אם היה בובה, היה בובה גרועה במיוחד. הצליח לגרום לכל צמרת המשרד לברוח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד מדלית הצטיינות לליברמן וממשלת השינוי ז"ל - הצמיחה ב-2022 מעל המצופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה מה זה ממשלה מוצלחת: בקושי חודשיים בתפקיד וכבר משנה *רטרואקטיבית* את הצמיחה ב-2022 ומפחיתה את התייקרות הדירות. לגבי האינפלציה אי אפשר להאשים את הליכוד כי הם קיבלו ירושה נוראה מליברמן/לפיד, אבל או-טו-טו, כשההשפעות של ביטול המיסים על כלים חד-פעמיים ומשקאות ממותקים יבואו לידי ביטוי במדד, גם העניין הזה ייתוקן. אבל מה? החמוצים נשארים חמוצים, ולמרות כל הטוּב הזה שמומטר עליהם כמן מן השמיים הם ממשיכים להתלונן, זרע אספסוף שכמותם. טוב, גם העניין הזה יתוקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, מה שאריק אמר. דוגמה נוספת - מורידים את גיל הפטור מגיוס ל-21, כך שאברכים לא נכפים על ידי המדינה לא לעבוד כדי שלא יגייסו אותם לצה"ל. משייצאו לעבוד - גם אם לא כולם - מצבם הכלכלי ישתפר, ועל הדרך הכלכלה כולה תשמח. אולי זה אפילו יעודד אותם ללכת להכשרות מקצועיות בכיוונים שאריק פירט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הורדת גיל הפטור ל-21, תשנה מהותית את המציאות בחברה החרדית בכל המובנים. אני חושש שהקואליציה הנוכחית תעגן את גיל 26. לא בקיא במתווה טל שנפסל ע"י בגצ . האם מתווה טל מאפשר לבחורי הישיבות לצאת לעבודה בגיל צעיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהוא לא אפשר,וזו היתה הבעייה העיקרית. אגב, אם יש סעיף הזוי שמראה עד כמה לעסקני החרדים לא אכפת מהמדינה וגם לא מהערכים שלה, זה ההתנגדות להורדת גיל הפטור ל-21. לכאורה, זה win-win: מצד אלה שרוצים ללמוד ולא לשרת בצבא - תפאדל, קיבלתם פטור, לכו ללמוד או לעשות מה שטוב לכם. איזה אזרח רוצה שיכפו עליו להיות בשיבה רק כדי להרחיק מעליו את השירות בצבא? רוצה ללמוד - ילמד, לא רוצה, יהיה חופשי לדרכו. ומצד שאר האזרחים - זה ישחרר עשרות אלפי אנשים - מי שרוצה מהם - לעשות ככל העולה על רוחו, ועל הדרך גם להתפרנס ולשלם מיסים למדינה. זה סעיף שלא נוגד את הערך של לימוד תורה תחילה, וגם עולה בקנה אחד עם הצרכים של המשק. ההתנגדות לסעיף הזה מראה על צרכים פוליטיים עסקניים נטו, ושליטה על אוכלוסיה בכפייה ללא צורך. ושמדינת ישראל תלך לעזאזל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק שהוצע על ידי הממשלה הקודמת קובע את גיל הפטור על 23. 21 ו-22 הם לשנים ספורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינת הגמדים שלנו, בה הזמני הוא הקבוע, אני מחשיב את נקודת ההתחלה כרפרנס. אחר כך נראה. (כמו שראינו, אפילו לזה לא הגענו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה נוח. כן, הקואליציה סתם ברברה ולא באמת העבירה את החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בכל מקרה זה עדיף על גיל הפטור היום בכמה שנים טובות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'ההתנגדות לסעיף הזה מראה על צרכים פוליטיים עסקניים נטו, ושליטה על אוכלוסיה בכפייה ללא צורך. ושמדינת ישראל תלך לעזאזל' אני מסכים. חד משמעית. אני מקווה שבג"צ ידרש לענות על השאלה, איך זה ולמה שזכות חופש העיסוק נפגעת בריש גלי ואי קיום חובה אחת תכשיר התעללות והפרות חוקי יסוד שלמים בנערים שרק עתה יוצאים מהגטו? מהו ההיגיון המשפטי והשכלי שמונע מבחור חרדי בן 21 לצאת לעבוד בהיי-טק או לעבוד בניקוי אשפה? אני באמת חשבתי שגוש השינוי ייעשה זאת ולכן במידה זאת מסויימת סמכתי עליה שהיא תעשה זאת. אם גוש השינוי לא מסוגל להעביר חוקים בסיסים, אז אולי כדאי שהגוש המשפטי יטפל בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצחקת אותי, מטרתו של הגוש המשפטי הוא שהחרדים גם לא ישרתו בצבא, גם לא יקבלו השכלה ולא יצאו לעבוד, וגם - וזה הקטע היפה - יהיו מחוייבים וכפויים בחוק להישאר בכוללים ולא לצאת לעבוד עד אבסורדום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לדעתך זאת מטרתו של הגוש המשפטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקרא את כותרות העיתונים, זה כתוב שחור על גבי עיתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מי באמת עדיף - דרעי או סמוטריץ? ראיון מרתק של דרוקר עם זליכה עם האשמות קשות כלפי ממשלת 'השינוי' היוצאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה יש לי באמת הרבי מעוטו, כי סמוטריץ' מדברר את פורום קהלת. אני מעדיף סוציאליסט מורשע בלקיחת שוחד על נאו-ליברל נקי כפיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר הכי מגניב בכל הסיטואציה הזאת של מי אנחנו מעדיפים - סמוטריץ׳ או דרעי הוא שלאף אחד לא אכפת מה אנחנו רוצים או מעדיפים. בעיית הקרונית, כשאין לך אפילו גישה למתג, היא דילמה מאוד פשוט לפתרון - קונים פופקורן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הנדל"ן - זליכה טוען בראיון דקה 6:05 שהקשר בין מספר התחלות הבנייה לבין עליית מחירי הדירות הוא קלוש ו-90% מעליות המחירים בנדל"ן הם כתוצאה ממדיניות מקרו שגויה ומדיניות של מיסים גבוהים על האזרחים והקלה במיסים של בעלי ההון. אתה מסכים איתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. כמובן שהסיבה שהוא מציין גם תרמה את חלקה, אבל לתלות עליה את חלק הארי של עליית המחירים זה מוגזם לדעתי. הוא מדבר על חלק מהגדלת צד הביקוש, בזמן שלדעתי הפיגור הגדול של צד ההיצע לאורך שנים, הוא הגורם העיקרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתוכנית הרדיו, 'הבוקר הזה' עם אריה גולן, עלה לשידור לראיון פרופ ' ירון זליכה בעניין הרפורמה המשפטית 2023. רצ"ב החל מדקה 42:30 ; 1. הקשר בין הרפורמה המשפטית לבין דרוג האשראי הוא קשר שולי אם בכלל. 2. הזהרות ראשי המשק לשעבר ובהווה לוקים בשיקולים 'זרים' ומערבבים בין דעות פוליטיות לבין דעות מקצועיות. 3. המונופלים,הבנקים,הבלעדיים עושקים את הציבור על בסיס יומי והמערכת המשפטית לא אוכפת ומגבילה אותם ומכאן הצורך ברפורמות המשפטיות. 4. חוסר האחריות של ראשי הבנקים בכך שהם מצהירים שהיה משיכת כספים וזאת כאשר בפועל לא הייתה משיכה, היא בבחינת הדהוד פוליטי וכלכלי - בכך שהם גרמו במכוון לירידת שווי מניות הבנקים1. ומכך הוא סבור ש'עדיף שיתרכזו בכלכלה ולא בפוליטיקה' 5. רוב ההון של המשק נמצא בשמאל2, וכלשונו : 'נמצא בצד מסוים של המפה הפוליטית'. אריה גולן מודה שהוא תמיד סבר שההון נמצא אצל הימין. זליכה נבוך על 'בורותו' של השדרן הירושלמי השמנמן והחביב. 6. מאחר והבנקים נותנים שירותים פיננסים למי שמחזיק את רוב ההון, הרי ברור שהם יצטרפו לבעל המאה ולא ינשכו את היד שמאכילה אותם. ----------------- 1 מי נפגע מירידה זאת ? הציבור? או 2 2 העובדה שרוב ההון של המשק הישראלי, רוב האקדמיה, הכלכלה, התרבות, המחשבה המשפטית, הרוח החילונית החופשית, התקשורת הכותבת וקובעת עמדות, המיתוס, הגבורה, נמצא אצל המיעוט שמאיים לעזוב, מעלה את השאלה - האם על זה בונה נתניהו ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטע שהכי שעשע אותי הוא החלק על שיקולים זרים בזמן שנתניהו ''שקוע עד צוואר''. ההמשך כבר מזכיר את הפרוטוקלים של זקני ציון, פחות מצחיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, מתנצל על ההודעה הארוכה. הטענות של זליכה נשמעות פשוטות באופן מטעה, וכדי להסביר אותן צריך לפרוק כמה דברים. ניסיתי לקצר ככל האפשר, אבל ת'כלס אפשר לכתוב עמודים שלמים על כל נקודה בדבריו. לדעתי זליכה מציג את המצב באופן צר מדי. בגדול, דירוג אשראי של מדינה הוא מדד ליכולת של המדינה לפרוע את ההתחייבויות שלה. המדד העיקרי לצורך כך הוא יחס חוב-תוצר. הרפורמה לכשעצמה לא נוגעת לתוצר או לחוב הממשלתי. אז איפה הבעיה? במערכת בלי איזונים ובלמים, תפקידים בכירים מאוישים לא ע"י אנשי מקצוע, אלא ע"י מלחכי פנכה ופעילים פוליטיים. ראה הניסיון של אקוניס ורגב למנות מנכ"לים פוליטיים וחסרי ניסיון מקצועי למשרדם. משרד תחבורה שפועל באופן גרוע גורם לאנשים לבזבז זמן בפקקים, ויוצר חסם להשתתפות בכח העבודה. משרד מדע שפועל גרוע הופך את ישראל לפחות מושכת למשקיעים זרים (מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות ומכירת חברות סטרטאפ הם חלק משמעותי מהתוצר). במערכת בלי איזונים ובלמים, הממשלה משתמשת בתקציב שלה בתור אתנן פוליטי, לדוגמא מימון מערכת חינוך שלא נותנת ללומדים בה כלים להשתלב בכח העבודה, במקום להשקיע בפרוייקטים שמעודדים צמיחה. במערכת בלי איזונים ובלמים, פוליטיקאים יכולים להעביר חוק פופוליסטי שעלול להוציא את המערכת הפיננסית מאיזון, לדוגמא חוק לפיו העלאת הריבית לא תחול על המשכנתאות של רוכשי דירות ראשונות. אז הפוליטיקאים יכולים להצהיר עד מחר שהעם אמר את דברו ו-2.5 מיליון מצביעים בחרו בהם. אבל לחברות דירוג האשראי, וגם למציאות, לא אכפת מ-2.5 מיליון מצביעים. אכפת להם ממוסדות שיכולים לתפקד באופן נאות וסביבה עסקית טובה. או כמו שאמר מקסים ריבניקוב, האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל בחברת הדירוג הבינלאומית S&P. שהוא, ואחזור על זה רק כדי שלא יהיה מקום לאי הבנות, האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל בחברת הדירוג הבינלאומית S&P1: "חשוב להבהיר כי איננו מעניקים דירוגים על בסיס מפלגה או פוליטיקאי מסוים במשרד כזה או אחר. מבחינתנו, לא המפלגה או האישיות הפוליטית חשובות, אלא התפקוד הכולל של המערכת המוסדית במדינה. ומה שראינו, לפחות עד לאחרונה, הוא שהמערכת הפוליטית הישראלית למרות התנודתיות התאפיינה בקיומה של מערכת של איזונים ובלמים שבאה לידי ביטוי במדיניות שוישמה על ידי כל הממשלות האחרונות. הכלכלה הישראלית הפגינה איתנות למרות כל סבבי הבחירות והמדיניות הפיסקאלית (תקציבית) היתה אחראית [...] אם בניגוד למצב הקודם, המערכת המוסדית בישראל תיכנס למסלול עקבי של היחלשות, לרבות פגיעה במערכת האיזונים והבלמים, והכוח הפוליטי יתרכז יותר מדי בידי אדם אחד או קבוצה אחת, הדיון הציבורי גם ינזק. הדברים יובילו לכך שהמדיניות הפיסקאלית תהיה פחות אחראית - לא בשנה אחת בלבד, אלא שכל מה שאני מתאר הופך למאפיין בקביעת מדיניות. כל הדברים האלה עלולים להפוך לסיכון אמיתי לדירוג. אנחנו עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות סביב בית המשפט העליון וההשלכות הפוטנציאליות של השינויים האלו. זו לא בשורה טובה לאותה מערכת מוסדית שחוקים מסוימים משתנים בצורה כזו כדי שיתאימו לאנשים ספציפיים בתפקיד". לגבי שאר דבריו של זליכה: 3. קצת תמוהה לשמוע דבר כזה מפיו. תפקידה של המערכת המשפטית אינו לאכוף ולהגביל את הבנקים. זה תפקידה של הממשלה, רשות התחרות והפיקוח על הבנקים. המערכת המשפטית יכולה, נניח, להצר את רגלי המדינה אם האחרונה תחליט להגביל את הבנקים, אבל למיטב ידיעתי דבר כזה לא קרה אף פעם. אני יכול להביא בשליפה מקרים הפוכים, בהם בית המשפט עמד לצד הצרכן ונגד הרגולטור. לדוגמא: "הממונה על התחרות שמה לה למטרה לסכל תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד המונופולים (חלקם הלקוחות שלה לשעבר), וזאת בדרך של הגשת ניירות עמדה שמקשים ביותר על בתי המשפט. די אם נזכיר כי רק בעקבות צו של בית המשפט העליון בעקבות עתירה שהגשנו, נסוגה הממונה מניסיון לקבוע שעילה של מחיר מופרז בכלל לא קיימת בדין הישראלי. עד כדי כך." האם פסיקה כזאת תתאפשר אחרי ה"רפורמה" המשפטית? 4. ראשית, ראשי הבנקים אכן מתרכזים בכלכלה - הם מסבירים את ההשלכות הכלכליות של שינויים פוליטיים. שנית, הדברים נאמרו בפגישה שנתניהו בעצמו יזם מטעמים פוליטיים. הדבר האחרון לחלוטין שראשי הבנקים רוצים לעשות זה להוריד את ערך המניה שלהם, ורק משהו מאוד דרמטי יכול לגרום להם לפעול באופן כזה (גם אם, ואולי אפילו ביתר שאת, אם הירידה תהיה לטווח קצר. אלה אנשים שחיים מדו"ח רבעוני אחד למשנהו). אין מחלוקת בין זליכה למתנגדים לרפורמה שהרפרומה תפגע בבנקים. רק שזליכה מייחס את זה לממשלה דימיונית שתילחם במערכת הבנקאית. אבל אם זה נכון, למה נתניהו כינס את ראשי הבנקים בניסיון לשכנע אותם לצאת בעד הרפורמה? זה לא כמו לשכנע את ראשי חמאס לצאת בהצהרה בעד הפעולה של צה"ל בג'נין? 5. לא נראה לי שבעלי הון חייבים בהצהרה על השיוך הפוליטי שלהם, וזה לא באמת חשוב. בעלי ההון האמיתיים, אלה שאשכרה יכולים להשפיע על המשק (למשל אלוביץ, מוזס או מילצ'ן), הם לא "שמאל" או "ימין", אלא אינטרסנטים שיתמכו בכל פוליטיקאי שיקדם את האינטרסים שלהם. בהקשר הזה, כדאי לציין שפורום קהלת, הגורם ה"מקצועי" שעומד מאחורי הרפורמה, ממומן ע"י, ניחשת נכון, שני בעלי הון מארה"ב. 6. המשפט הזה מקפל בתוכו כ"כ הרבה הנחות שאני לא יודע מאיפה להתחיל... הנטיה הפוליטית של 95% מהאוכלוסיה לא באה לידי ביטוי בחיי היומיום שלהם, ובטח שלא באה לידי ביטוי כשהם בוחרים שירותים פיננסיים. __________________ 1 רציתי להדגיש את הטקסט, אבל התצוגה המקדימה הציגה את הטקסט כפי שהוא הוקלד וללא הדגשות. אולי כי הטקסט מסתיים באנגלית? <מודגש האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל בחברת הדירוג הבינלאומית S&P> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זליכה מביא בראיון בע13 את הונג קונג כדוגמא ל'מדינה' עם מערכת משפטית מסורסת ונטולת 'בלמים ואיזונים' עם דרוג אשראי גבוה שלא נפגע חרף היותה בת חסות של דיקטטורה מודרנית ומחדדת את עמדתו של האנליסט בSP (&?) שהבאת בקישור. 'בלמים ואיזונים' במובן הדמוקרטי של הפרדת הרשויות אינו קשור בהכרח לקבלת החלטות מקצועיות שממנות בעלי תפקיד מעולים ומיומנים. 3. אני לא בקיא בהיסטוריה השיפוטית ולא שמעתי תימוכין פסיקתי בעניין מאת זליכה. יחד עם זאת ומאחר וזליכה האקדמאי והכלכלן צופה גם את העתיד הפוליטי האישי שלו, שמתי לב שגם הוא מצטרף לטרנד לתקוף את בית המשפט וזאת כשהוא מציג את הבנקים כגורמים עצמאיים ומערבב בין הרפורמה המשפטית הטכנית והניהולית לבין רפורמת לוין שעוסקת כמדומני יותר בשינוי יחסי הכוחות בין הרשויות. 5. השיקול האינטרסנטי הוא כמובן קודש הקודשים ומכאן התהייה מתי האינטרסים הכלכליים יגברו על האינטרסים הערכיים הנלווים לכך. לדעתי זה קרוב מאוד ונציג האליטות הישנות - כבוד הנשיא - כבר רמז יותר מפעם אחת על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שכולם צודקים או לכל הפחות לא ממש טועים. מדינה יכולה להיות עם משטר יציב דמוקרטי וגם משטר יציב לא דמוקרטי. אני מניח שאם מדינה היא עם משטר לא דמוקרטי אבל יציב וכלכלה חזקה, לכסף הגדול של העולם לא (יותר מידי) אכפת והוא יעשה עסקים עם מדינה כזאת. בכל זאת הכסף הגדול הוא זה שמסובב את העולם. הסיכוי לשינוי משטרי בישראל, שאנחנו רק בתחילתו ורבה אי הודאות, לא נעשה בהסכמה רחבה ואיננו מבשר יציבות (בטח שלא בטווח הקצר). רוב האליטה של ישראל, הכסף הגדול של ישראל ואף סתם רוב תושבי שתי הערים חיפה ותל-אביב (תושבי ערים משכילים יותר, עמידים יותר ומצביעי שמאל יותר) שמחזיקים את כלכלת המדינה הזאת, מתנגדים נחרצות לשינוי המשטר הצפוי פה. ככל שהממשלה תלך על מהלך קיצוני יותר, הפושבק לה היא תזכה יהיה חזק יותר והיציבות הכלכלית צפויה להיות ודאית פחות. מצב כזה מוסיף קצת יותר אי ודאות לגבי מה יקרה עם ההשקעה שלך, לעומת השקעה במדינה שהיא אולי כבר עכשיו לא דמוקרטית (ל דמוקרטית אבל שום דבר מעניין לא הולך להתרחש בה שנים קדימה, אז מבחינת המשקיע ״Who cares״). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. המונח הרווח בהקשר הרפורמה הוא 'שינוי שיטת המשטר' כשלמעשה שיטת המשטר בפועל לא השתנתה. אופן החלוקה מחדש של הסמכויות בין הזרוע המחוקקת והזרוע המשפטית, אינה בהגדרת 'שינוי שיטת המשטר'. 2. אני לא בטוח שתושבי תל אביב או חיפה או מי שבקו האורך של הערים הללו, הם תושבים יותר עמידים או אמידים או משכילים ותרבותיים. גם הטענה - שככל הנראה נכונה - שההון שייך לשמאל, נותנת יותר מתשובה אחת לשאלה - למה ההון שייך לשמאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מטאפורה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שינוי שיטת משטר לא מגיעה אף פעם עם הכרזה רשמית בסגנון ״הדמוקרטיה בוטלה״. יש מדינות שהן לא דמוקרטיות והן מכנות את עצמן כדמוקרטיות. הרפורמה המוצעת (כפי שהיא) היא שינוי שיטת משטר פר אקסלנס. ״אופן החלוקה מחדש של הסמכויות בין הזרוע המחוקקת והזרוע המשפטית״ זה משפט מכובס חסר תוכן שיכול לתאר כל דבר על הספקטרום מאיזו רפורמה טכנית קטנה ולא מהותית (שאולי אפילו מחזקת את הדמוקרטיה) ועד שינוי שיטת המשטר. לתאר את מה שלוין מתכנן כ״חלוקה מחדש של סמכויות בין הזרוע המחוקקת והזרוע המשפטית״ זה כמו לתאר הוצאה להורג באמצעות גיליוטינה כ - ״אירגון מחדש של היחסים המרחביים שבין ראשו של אדם לבין כפות רגליו״. ֿ 2. אין לי מושג על מה אתה מדבר ובמה אתה לא בטוח. נטיה להצבעה למלפגות שמאל בישראל (ומדינות אחרות כמו ארה״ב) בערים המרכזיות (בניגוד לישובי פירפריה), כשזה גם מגיע עם מתאם למעמד סוציו אקונומי והשכלה זאת *עובדה*. עם מה לא הסכמת בדיוק? כמובן שלא התאפקת והכנסת את המילה ״תרבותיים״ סתם בשביל הדמגוגיה ועיוות הנאמר (כי כנראה לא היה לך מה להגיד). כל הכבוד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול להימנע מלחשוב על הספר על אוגוסטוס קיסר שהיה מונח על שולחנו של נתניהו. נראה שלנתניהו יש הבנה מלאה של מה שהוא עושה להבדיל מחבורת רופאי האליל המתפללים דרעי-סמוטריץ-אבג. אוגוסטוס שהיה מנהיג פיקח לכל הדעות, כינה את המשטר שייסד ברומא "הרפובליקה שהוחזרה" ונהג כל חייו בכבוד עם הסנאטורים שהיו כביכול מנהיגי הרפובליקה (אוגוסטוס עצמו תואר כפרינקפס, כלומר הראשון בין השווים (הסנטורים)). הטריק שנקט היה פשוט: הוא העביר את אוצר המדינה מחזקת הסנאט לחזקתו הפרטית. מרגע זה הסנטורים יכלו לדון ולהחליט על כל דבר, אבל לא יכלו לעשות דבר, מפני שהארנק היה אצל אוגוסטוס ועוזריו. בדומה לכך, השופטים בבג"צ יוכלו להחליט כרצונם (כפוף לכך שכולם יבָּחרוּ בחסדי השלטון), אבל לא יוכלו לעשות עם זה כלום, מפני שהפוליטיקאים לא יהיו חייבים למלא אחר פסיקתם. מהלך שהתחיל בטענה שהשופטים בעליון לא מייצגים מספיק את העם, יסתיים בכך שהשופטים לא יוכלו לעשות הרבה מעבר ללייצג את העם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1א. אופן החלוקה מחדש של הסמכויות בין הזרוע המחוקקת והזרוע המשפטית, זאת מהות 'רפורמת לוין' והיא באה לידי ביטוי בשינויים המתוכננים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. 1ב. כל המילים יכולות להתכבס אם יש מי שמבקש לכבס אותם. 2א. אתה צודק. המילה - 'תרבותיים' התווספה שלא לצורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון, היעדר בלמים ואיזונים לא קשור בהכרח להתנהלות לא מקצועית. אפשר להביא גם את סינגפור בתור דוגמא מפריכה, אבל שתי אלה הן היוצאות מהכלל. כמעט תמיד, ותמיד כשמדובר במדינות מערביות, היעדר איזונים ובלמים גורר ניהול לא מקצועי. חלק מהסיבה שהבאתי דוגמאות קונקרטיות לניסיונות של הממשלה הנכנסת לבצע החלטות לא מקצועיות משיקולים פוליטיים הייתה לא רק להדגים את המנגנון, אלא ממש להראות את הניצנים של המנגנון הזה בישראל. 3. זה הרושם שנוצר גם אצלי. מכיוון שהוא העלה טענות שיש בהן בשר (חוץ מנקודה 2), העדפתי להתייחס לטענות עצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש ויטענו שדווקא 'איזונים' וחמור מכך 'בלמים' הם האשמים. אנחנו כמובן דנים על הרוח העומדת מאחורי המונח 'בלמים ואיזונים' שמטרתו היא מניעת ריכוז כוח שלטוני גדול מדי במקום אחד ולא בשאלה - האם באמת צריך איזונים ובלמים בניהול משרדים ביצועיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לטעון הכל. כשהממשלה בעזרת הכנסת שולטת ללא מצרים בכל המערכת המשפטית, ממינוי שופטים דרך יוהמ"שים ועד פסקת התגברות ברוב קואליציוני רגיל1, אפילו בקנבאואר בימיו הטובים לא היה יכול לעשות כלום. איזונים? מתוך אלפי החוקים שנחקקו עד כה, <קישור chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.idi.org.il/media/14783/%D7%9B%D7%9E%D7%94... כנופיית בית המשפט העליון ביטלה 22 חוקים>, כלומר בממוצע חוק אחד בשלוש שנים. אם יש כאן חוסר איזון ודאי שהוא לא בכיוון של ניצול עודף של הכוח. __________ 1- יכלו גם להכריז שזה צעד זמני, שהרי בעוד כמה שנים ממילא לא יימצא בו צורך. לא רק שהשופטים יהיו בעלי הנטיה הפוליטית הנכונה אלא גם עורכי דין שרוצים להתמנות לשופטים בעתיד ישמיעו רק את הדעות שמכשירות אותם לכך בועדות המינויים, ויחד עם ההשתלטות על מערכת החינוך והתקשורת האיזון המושלם יגיע, וכולנו נלמד לאהוב את האח̶ב הגדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמען הדיוק, לא מדובר אפילו בביטול 22 חוקים. ברוב המקרים מדובר בפסילת סעיף בודד בתוך החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עוד מוקדם, מאוד מוקדם, להגיד. פירוט למטה. 2. יכול להיות. הוא לא נתן דוגמאות. 3. ממש לא קשור. 4. יכול להיות. כמו סעיף 2- אחד יכול לומר ככה והשני אחרת. 5. נכון. גם בעלי ההון וגם העשירון העליון של השכירים. צפון תל אביב, סביון, הרצליה פיתוח וגם גבעתיים ורמת השרון מזוהות מאוד עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית. בגבעתיים ורמת השרון (שתיהן אשכול 9) גוש השמאל מרכז זכה לכ 75% מהקולות. בטבריה (אשכול 5) ובאופקים (אשכול 4) גוש הימין זכה לכ 80% מהקולות. 6. נשמע הגיוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5. זכותו של כל מיעוט להשתמש במנופים הנמצאים ברשותו. המיעוטים האחרים עושים זאת היטב היטב, באופן גלוי וברור וללא שום בושה (ואני אומר כדי להבהיר - באופן לגיטימי בהחלט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון ללפני חצי שעה - 3 הכתבות הראשיות של ווינט, מעריב ווואלה עוסקות באזהרות חמורות של ראשי הבנקים מול שר האוצר, למשל: "הכסף יוצא מישראל בקצב של פי 10 מהרגיל". התגובה של שר האוצר1 - "איפה הייתם באוסלו ובהתנתקות". 1 למוצאי הקשר ההגיוני יוענקו חולצה ותקליט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי- הסכנה הכלכלית המיידית היא שבעלי ההון השמאלנים יפסיקו להכניס כסף לארץ. פשוט ישאירו אותו בחו''ל ליתר בטחון עד ש''נראה מה יהיה''. השקל ייחלש, כתוצאה גם האינפלציה תעלה, ויגרם מיתון. לא נעים, לא נורא. כל עוד הממשלה תנהג באחריות הדירוג לא ישתנה. בטווח ארוך יותר הסכנה הכלכלית היא ממעבר של העשירון העליון לחו''ל- לקפריסין, לפורטוגל וכו'. יש שכבה רחבה של שכירים (אני מנחש שלא מעט מהכותבים כאן) שיכולים להיות ''נוודים דיגיטליים''. כאשר הם מעבירים את מרכז חייהם לחו''ל הם מפסיקים לשלם מיסים למדינת ישראל. טפטוף של מגמה כזו (קהילות של ישראלים לשעבר בפאפוס, בקוסטה ריקה, בתאילנד וכו') כבר התחיל לפני כמה שנים. אם הטפטוף יהפוך לזרם זו תהיה בעיה רצינית מאוד לתקציב המדינה. הפגיעה בכלכלה תהיה חמורה והדירוג ללא ספק יירד. לדעתי יש הרבה ששוקלים את האפשרות, ואם יחשבו שהמהפכה המשפטית עלולה לפגוע בזכויותיהם (לא בזכויות המסתננים) ובאיכות חייהם, למשל בחינוך של ילדיהם, הטפטוף עלול להפוך לשטפון, והפגיעה הכלכלית במדינה תתן פידבק חיובי למגמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מסכים. ב. לדעתי יש פגיעות הרבה יותר ישירות ברפורמה שמאיימות על הכלכלה עוד לפני שאנשים אורזים דירה ועוברים לחו"ל. כשלשלטון אין מגבלות וחסמים, הוא יכול מחר להטיל מס של עוד 20% על המעמד העובד ומשלם מיסים. היא יכולה לשנות חוקים כלכליים של חברות לפי מה שמתאים לפוליטיקאי המגזרי המזדמן. היא יכולה להטיל על חברות מחו"ל כמו אינטל וגוגל מיסים אחרים מאלה שיש היום. היא יכולה לפגוע בזכויות של נשים/להט"בים בצורה שבלתי קבילה בעליל היום על חברות בינלאומיות מערביות שיש להן סניפים גדולים ומאד רווחיים כאן, ולהיכנס לעימות חזיתי במדיניות המוצהרת של אותן חברות. (תחשוב על הדרת/הפרדת נשים בהסעות למשרדי אפל בהרצליה). היא מאיימת על זכויות האדם הבסיסיות של העובדים במשק. מחר תחליט הממשלה לבטל את הזכויות הסוציאליות של מגזר/מעמד כזה או אחר. מי יעמוד בדרכה? מי יספוג את הנזק הכלכלי הזה? כלכלה אוהבת יציבות. לא קפריזיות. ואם כבר קפריזיות - גם קפריזיות (וקריזיונריות) במישור הצבאי מדיני היא סיכון מאד נפיץ באזורנו. וכמובן - היא מאד מעודדת זרימה של ההון למקורבים לשלטון ולא לשוק הקפיטליסטי החופשי, סטייל רוסיה של פוטין ושאר מדינות עם שלטון מושחת וחסר מעצורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בעלי ההון לא יעזבו כל עוד 'העסק' יעבוד כמו שצריך, ובהתאמה גם שכירי בעלי ההון לא יעזבו כל עוד העסק עובד וחלקם הגדול ישאר כל עוד 'החירויות האישיות' שלהם לא נפגעות. הרי שלדעתי בנסיבות אלו, נתניהו יכול להסיק את המסקנות המתבקשות מעתיד המחאה הנוכחית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכון- 1. נראה שמשיכת הכספים היא די רצינית 2. "כל עוד הממשלה תנהג באחריות הדירוג לא ישתנה."- לא בטוח שהממשלה הזו מסוגלת. "בדיון האחרון שהתקיים במשרד ראש הממשלה בירושלים נרשם אירוע חריג בין הכלכלנית הראשית, האחראית על הנפקת תחזיות ההכנסות הצפויות ממיסים, לבין מנכ"ל רה"מ שלי. כאשר גרינברג ציינה את שלל הסיכונים שקיימים לתחזיות, היא התייחסה ביניהם גם למהפכה המשפטית. שלי התווכח עם גרינברג לגבי הטענה ולבסוף שחרר אמירה שחלק מהנוכחים פירשו כאיום סמוי - הוא הבהיר לה כי יוכל למצוא כלכלניות אחרות שסבורות שהמהפכה המשפטית איננה מהווה סיכון לתחזיות." 3. ה CDS של ישראל (מדד שוק לסיכון הפיננסי במדינה) אמנם קפץ, אבל רמתו עדיין נמוכה מאשר ב 2018-19. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר מות לנין, אלמנתו קרופסקאייה התלוננה על זיופים שנעשו בצוואתו. סטלין נשמע אומר לעוזריו שאם קרופסקאייה לא תפסיק לעשות בעיות, נמצא ללנין אלמנה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) מפליא שלא שמעתי את הסיפור החביב הזה עד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מוצא בדבריו שום איום סמוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לדעתי הפעולה הכי טובה להגנה מהפיחות: העברת מסלול בקרנות ההשתלמות וקופות הגמל למסלול מחקה S&P 500. זה מסלול שהוא צמוד לדולר, על הדרך. זו הפעולה הכי מהירה, הכי פשוטה, בלי עמלות, בלי המרת מט"ח, בלי מס רווחי הון, שתי דקות באתר או באפליקציה1 וזהו. אני עשיתי זאת השבוע. 1 מה שפעם קראו "טלפון אחד לבנקאי שלך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד מרכז חייך בארץ שער הדולר פחות מעניין אותך, ומה שמעניין יותר הוא האינפלציה. לכן אג"ח צמודה ממשלתיות ל 5 שנים נראית לי האפשרות ההגנתית העדיפה (לשנתיים, אם אתה חושב שהמדינה לא תחזיק מעמד חמש שנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי עשרות שנים בשוק ההון, אחד הלקחים שלמדתי הוא שאין כלי טוב להתגונן מפני אינפלציה. אג''חים הם כלים מסוכנים ולא יציבים. אם כבר להסתכן - עדיף לי סנופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחוץ מזה זו לא אופציה עבור קרנות השתלמות. האופציות האחרות מגלמות הפסדי מס רווחי הון עצומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. יש קה''ש במסלול צמוד מדד אבל לא ידוע לי על כאלה שסתם מחזיקות צמודים ממשלתיים קצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוכנות הדירוג מודי'ס תוריד את אופק דירוג האשראי של ישראל אם הרפורמה המשפטית תאומץ במלואה. (זו בעצם הורדת דירוג). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכלכלן הראשי של פורום קהלת(!!!) מתנגד לרפורמה הנוכחית וגם סובר שהיא תפגע בכלכלה. ד"ר מיכאל שראל (זה שהיה הכלכלן הראשי של משרד האוצר והתפטר תחת יאיר לפיד בגלל תכנית מע"מ 0) מתנגד לאקטיביזם השיפוטי, וסבור שיש צורך ברפורמה אבל "הרפורמה הספציפית המוצעת אינה זו הנדרשת. הרפורמה המוצעת תייצר מצב שבו לא תהיה הפרדה בין הרשויות, בכך שהיא מכפיפה את מערכת המשפט לרצון הקואליציה... הרפורמה המוצעת מעניקה כוח כמעט בלתי מוגבל לקואליציה. הרפורמה המקודמת כעת מעלה אצלי את החשש שקואליציה כלשהי, בהווה או בעתיד, תכרסם באופן משמעותי בעקרונות הדמוקרטיה הייצוגית." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מתאים - נו שיט ד״ר ויקטור פרנקנשטיין. פתאום נבהלת ממה שהמפלצת שלך הולכת לעולל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב שיש קשר ניהולי בין בין הזרוע הכלכלית לזרוע המשפטית של מכון המחקר. מיכאל שראל הוא לא המנהל של קהלת כמו שד''ר פרנקשטיין הוא היוצר של המפלצת שלו. אני מניח שגם לו, הגיעו מים עד נפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. האמת היא שאני די בור לגבי מי אלה האנשים האלה ומה הם רוצים. אתקן עם חיפוש וקריאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אפילו עוד יותר מעריך אותו ממקודם. קשה לירוק לבאר שאתה שותה ממנה ככה בפומבי, ומאידך המכתב שלו לא נופל ל"הקיצונים משני הצדדים" אלא מאוד נחרץ. מצד שני, לא לקח יותר מחמש דקות כדי שברשתות החברתיות יגידו משהו כמו "הנה! הוא תומך ברפורמה כמו שאמרנו תמיד! כלומר תומך ברפורמה עם תיקונים! תיקונים קלים!" אפולוגטים יש בכל מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתניהו מצייץ לפני שעה קלה. 'אני עוקב מקרוב אחר נפילת בנק ההשקעות האמריקאני SVB שמייצר משבר עמוק בעולם ההייטק. ' רצות שמועות במרחבי הרשת שיש סכומי כסף משמעותיים הועברו מישראל בעקבות המאבק ברפורמה המשפטית. אתה מכיר את הסיפור עם הבנק והאם אלו שמועות שווא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שעשרות חברות ישראליות הספיקו לברוח ממנו לפני הקריסה אבל מאות נשארו תקועות, וזה ייצור להן בעיה תזרימית לא פשוטה. גם חברות שהיו להן פקדונות שם ומי יודע כמה ומתי יקבלו, וגם חברות שלא יקבלו השקעות המשך שכבר בנו עליהן. לא יודע אם יש קשר להוצאת כספים מהארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר ישיר - ביום ה' האזנתי ברשת ב' לראיון שערך שאול אמסטרדסקי עם עידו גל, מנכ"ל חברת ריסקיפייד שהצהיר שהחב' תוציא מישראל את כל קופת המזומנים ושווי המזומנים שלה, בסך חצי מיליארד דולר, ותעבירה לבנקים זרים. בשלב מסוים שאול שואל את עידו, האם גם את נכסיו והונו הפרטי הוא העביר. הוא ענה שלא. אני מאוד חושש שהרבה נרדמו בשמירה בחסות הפחדים הקמאיים מ'הדיקטטורה' בשנות ה30' של המאה הקודמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף הכתבה הזאת יש פרטים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. תארתי לעצמי שזה שולי בגלל צמידות פרקי הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לגבי הוצאות כספים של אנשים פרטיים, נראה לי שהוא לא בין הבנקים היותר נפוצים שבורחים אליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת שוליים: מעניין שאני לא שומע אף אחד מתומכי הרפורמה שאומר: "כן, יש סיכון לפגיעה כלכלית מסוימת, אבל אנחנו מוכנים לשלם בעד חיזוק הדמוקרטיה". הס מלהזכיר מה שברור לגבי המיליארדים שהם שופכים על החרדים ועל עצמם ("דמוקרטיה עולה כסף"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דוקא אחד, לא נגיד את שמו, שלא מתבייש להזכיר את זה, בעיצומם של ימים אלה ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא יודעים אם הוא מתומכי הרפורמה (אולי זה כתוב בקישור, אבל זה לא שווה לי חמישה שקלים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נגיד בנק ישראל, אז במוצהר הוא אמור לא לתמוך ולא להתנגד (חוץ מאשר מסיבות כלכליות כמובן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם לא נטענה טענה כזאת. וכפרפרזה ל-'אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו', מהו באמת המחיר שצריך לשלם האזרח למען הדמוקרטיה האהובה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא שומע" אינה טענה כללית לפיה אף אחד לא אמר אף פעם משהו כזה, אלא טענה בדבר הטונים הכלליים של השיח בנושא. אגב, באופן אישי אני לא מתלהב מכך שחלק גדול מהמחאה מתרכז באספקט הכלכלי. לסירוס המערכת המשפטית יש משמעות הרבה יותר קריטית ומהותית מהשפעתו על הכלכלה. הצביטה בלב כשקראתי את תגובה 755959 לא היתה בגלל אובדן של מס ההכנסה מעומר ודומיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מפספס את הנקודה הכלכלית. לב המחאה הוא שהמדינה תהפוך לכזו שהחיים בה בלתי נסבלים לאזרח שהתרגל לגור במדינה נאורה ודמוקרטית. אחד מתוצאי הלוואי של מדינה שכזו, היא שמי שיכול יעשה ככל יכולתו כדי לברוח ממדינה שכזו (ולא חסרות דוגמאות מההיסטוריה, גם מהאלף הנוכחי ומהשנים האחרונות), ומשום מה (לא במקרה) אלה שיכולים לברוח1 הם בדיוק אלה שמחזיקים את הכלכלה הישראלית על כתפיהם בעבודה קשה. המחאה איננה על הכלכלה. היא על הקלקלה. 1 עד שלא יסגרו אותם פה ואין יוצא ובא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה ברור לי, ואם לא שמת לב חלק מההודעות שלי מופיעות תחת הכותרת "RUN!" (אלוזיה לסצנת הפתיחה של הסרט Apocalipto), אבל הדיבור העיקרי הוא על אשראי והשקעות מחו"ל, אולי מפני שהאפקטים האלה יהיו מורגשים הרבה לפני השלכות ההגירה, ואולי מפני שמי שמעז להעלות את הנושא מואשם בבגידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהזדמנות זאת, גם מדינות דמוקרטיות אחרות רואות את המהגרים מהן כסוכנים זרים ומלאימות (או שוקלות לעשות זאת, לא בדקתי) את הרכוש שהשאירו מאחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עדיין לא הצלחתי להבין מהם המסרים הברורים מהמחאה הנוכחית. הסמיכות הדי צמודה של המחאה הנוכחית למחאות אחרות ויתר סוגיות אחרות פתורות, כמו: הכיבוש/השטחים/דת ומדינה - די מערפלות/יערפלו את המסרים וזאת ככל שהשיגרה תתיש את כולם. 2. בעניין עומר, אני מצר על כך ואני האחרון שיכול לתת הערות/הארות בעניין, אבל לו דעתי הייתה נשמעת הייתי אומר שדווקא עכשיו זה הזמן להשאר ולא ללכת שכן ההצגה תיכף מתחילה והוא כבר שילם על הכרטיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה לא ברור "כן לדמוקרטיה לא לדיקטטורה"? קשה להיות יותר ברור מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לדעתי הצרה של ההפגנות הנוכחיות. אילו לא היו כאילו המשך לדגלים השחורים1 ושאר מחאות סמולניות היתה יכולה להיות השתתפות יותר ערה מצד ימניים ליברליים. אשתי שקלה להצביע ליכוד בבחירות האחרונות ועכשיו היא מצטערת שלא, כי היא היתה יכולה להגיד- אני הצבעתי ליכוד ואני מוחה ומשתתפת בהפגנות. _______________ 1 מעל המהפכה המשפטית מונף דגל שחור משחור אבל המותג כבר תפוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גל המחאה של הדגלים השחורים החל ב־2017 על ידי אנשי ימין. כל מחאה שאנשי ימין לא מצטרפים אליה היא ״סמולנית״. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו היו פונים אלי ומבקשים את חוות דעתי כמומחה בתחום 'קומבינות ההמונים', הייתי מציע ראשית להפסיק מידיית את כל ההפגנות והמחאות - להוציא אי אלו התפרצויות רגשיות על הגשרים של מפגינים/'מפגעים' בודדים - ולהביע את המחאות יותר ברשתות החברתיות ולא לבחור/לצדד בשום מנהיג פוליטי 1 או לא. לעשות הכל כדי 'להראות' שהמחאה מתעבת פוליטיקאים מכל הצדדים. וחבל שהם לא למדו כלום ממחאת הקוטג'. זאת לא חוכמה כעת לאמר 'הייתי אומר לכם', אבל לאור 'פרשת חימי' והסרטונים שרצים ברשת, הזהות שלא נותקה ואולי אף חוזקה בעקבות הפסד גוש רלב בבחירות האחרונות לבין המחאה נגד הרפורמה, התחושה היא שנדרש באמת לחשוב שוב ולבחון איך מובילים את המחאה נגד הרפורמה המשפטית בצורה פחות פוליטית ויותר אזרחית תועלתנית לכולם. למותר לציין שחיזוקים רגשיים בנוסח ענת קם לא תורמות משהו, מעבר להמשך תחושת הגועל. יאמר לזכותו של יאיר לפיד שהוא דווקא כן שתק והמתין. בין אם הוא היה עייף ובין אם הוא חשב שזה נכון לעשות כך, הוא נהג נכון. ------------- 1 ציפי לבני ובוגי יעלון, הם האחרונים שהיו צריכים לקבל את הבמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחאה שכזו היא משהוא מאד מבוזר, זה לא אירוע שבו אתה יכול להכתיב לאנשים שונים מאד זה מזה מה לכתוב בטור דעה ואת מי להזמין לנאום. העיסוק בלמה המחאה לא מספיק ממלכתית/אזרחית הוא תמוה מאד בעיני. ראוי לעסוק בתוכן ההפגנה ולא בשאלות של מי הזמין את ציפי לבני או מה כתבה ענת קם. בהפגנות שאני הייתי בהן לא היו חסרים אנשי ימין - לא במשתתפים ולא בנואמים. הנאומים היו ממלכתיים ופטריוטים, צה"ל ובטחון ישראל הוזכרו אינספור פעמים. איני מבין איך "פרשת חימי" וההפסד של רל"ב הם רלבנטיים בעייניך למשהוא מנושא ההפגנה. שוב, אני ממליץ להתמקד בתוכן כמה שיותר. אם אתה רוצה להביע את תמיכתך וחשוב לך דוקא אנשי ימין, אתה מוזמן להפגנות בירושליים, שם הם רוב: https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid0F33... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תגובתי היא תגובה שעוסקת יותר ב'נראות' ולא ב'מהות'. הסמיכות של הופעתו של חימי כנציג המשפטנים האזרחיים על הבמה ברחבת הבימה היא זאת שמחברת אותו להפגנות שקדמו למחאה. אי אפשר לנתק את האירועים ולאמר שעד עכשיו ההפגנות היו נגד ביבי ומעכשיו זה לא רק נגד ביבי. כלומר אפשר - אבל אין לזה הרבה קונים בציבור הפאסיבי. 2. יש מפגינים ויש מי שצופה במפגינים . מי הם הצופים בהפגנות? האם אלו שרואים את ערוץ 12/11, או אלו שבטיקטוק ובפייסבוק? אולי זה קשור לשאלה למה הימין לא מפגין פיזית בעוד שהשמאל כן יוצא להפגין פיזית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ההפגנות היו והינן נגד התוכנית לפירוק הדמוקרטיה, והמוביל שלהן (ביבי) בפרט. זה מפורש בתוכן הנאומים ובתוכן הקריאות של הקהל. למה אתה או "הציבור הפאסיבי" 1 נזקקים לחימי בשביל לדעת על מה ההפגנה? 2. לא ממש הבנתי. אם אתה מתכוון ל"טהרני הדגלים" ו"סופרי הראשים" למיניהם בפייסבוק הרי שהם עסוקים בעצימת עיניים מול כל אינפורמציה לגבי התוכנית; ועסוקים במקום זה בחימי, בתיוגים של שמאלנים, בפנסיה של חיות ובמה לא. בכל אופן אני חוזר שוב: בניגוד לדבריך אנשי ימין קשה אכן יוצאים להפגין נגד התוכנית הזו. 3.14 שאלת מקודם: למה צריך איזונים ובלמים. עכשיו אני אשאל הפעם: למה בעיניך רצוי שלא תהיה חוקה וביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת? אלו הם סטנדרטים של רוסיה וטורקיה. גם שם יש בחירות, אתה יודע. 1 קרי, אתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. היכן טענתי שאני ו'הציבור הפאסיבי' - שזה שוב אני - נזקקים לחימי כדי להבין שההפגנות היו והינן נגד 'פירוק הדמוקרטיה' ובמיוחד נגד נתניהו? אני יכול להסכים שמבחינה עניינית הצדק עימך שכן מה משנה מהי זהותו של הדובר או לפחות זה שהוצג כמנהיג ההתנגדות ל'רפורמת לוין' 1. אלא שההפגנות לא זוהו וגם לא יזוהו - רק כמחאות נגד הרפורמה בלבד. גם לשיטתך ההפגנות היו גם נגד ראש הממשלה נתניהו, אז מראש המחאה נצבעת בגוון פוליטי. 2. 'בניגוד לדבריך אנשי ימין קשה אכן יוצאים להפגין נגד התוכנית הזו' - מהי ההגדרה של 'ימין קשה' ומכל מקום, אתה טוען דבר שטרם הוברר. 3. אני לא חושב שדעתי השתנתה בשנים וזאת בנוגע לתמיכתי הנלהבת בחוקה ליברלית וחילונית. וככל שאני מבין גם פורום קהלת בעד חוקה שכזאת וכל מי שעיניו בראשו וחפץ חיים. ומכאן גם תבין שאני גם בעד ביקורת שיפוטית לרבות פסילת חוקים שנוגדים את החוקה. אני מאמין שזאת העת וההזדמנות לדרוש חוקה כתנאי לרפורמה ולא משנה מהי שמה ומהותה. לדעתי לו המחאה תתמקד אך ורק בדבר הזה, יש סיכוי גדול שבהתקיים מספר תנאים מרצים של החלקים השונים בחברה הישראלית תהיה אפשרות להגיע לחוקה כזאת ובכך לפתור את אחת ממחלת הילדות הרציניות של החברה הישראלית. ------------- 1 וכל מינוח אחר שתואם את עמדתו של מאן דהוא לרבות פירוק הדמוקרטיה, שינוי משטר וכיוצא בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאנחנו חלוקים על עניינים לא גדולים במיוחד. בכ"ז כמה נקודות: 1. גם מחאת הקוטג' כללה חרם על תנובה. כדי להפריד בין ה"רפורמה" לבין ביבי צריך להיות גנדי, ולא כולנו כאלה. וביננו, שוחרי הפייסבוק הביביסטיים היו מאשימים גם אותו בשמאלניות. אני מציע לוותר מראש על כל אלו שבודקים מה לפיד חושב כדי לחשוב הפוך. 3. אתה ראוי לשבח על הצעתך היפה. 2. הבאתי לכך ראיות וידאו. לא מאמין? צא להפגנה בי-ם והיווכח בעצמך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |