|
||||
|
||||
לדעתי הדגל הזה דווקא מטשטש את נקודת המחלוקת. כשאומרים למתנגד להפלות ''זכות האישה לגופה'' הוא שומע ''לאישה יש זכות להרוג את הילד שלה''. נקודת המחלוקת היא האם, ומאיזו נקודה, ראוי להעניק לעובר את הזכות לחיים. אחרי שיש תשובה לשאלה הזאת, אפשר למפות את המתחים בין הזכות הזאת לזכות האישה על גופה, ולנסות למצוא איזון מתאים. רק שבשלב הזה, זה יותר ''הנהלת חשבונות'' מאשר דילמה ערכית. |
|
||||
|
||||
מבחינה רטורית, נכון, לכאורה מה שמפריע לשמרנים בארה''ב הוא שנשים הורגות את הילד שלהן. אבל נראה שרובם מתנגדים בלהט דומה, ונדמה לי שמאותו מקום רגשי, לאמצעי מניעה (בפרט, זמינים לנערות). אם מחברים את שתי הנקודות האלו בקו, מגלים שאולי מה שמפריע להם קשור יותר בתחום המתירנות המינית. אמצעי מניעה וגם זמינות של הפלות מקלים על אישה להיות פעילה מינית גם אם אינה מעוניינת עדיין בילדים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אולי. אבל: א. עובדה שיחס למיניות בישראל בקרב שמרנים הרבה יותר קיצוני ביחס לארה"ב, ובכל זאת היחס להפלות יותר מתירני. מה שמסביר את הפער הוא העמדה הדתית למתי מתחילים חיים. ב. חלק מהשמרנים מתנגדים להפלות גם במקרים של אונס (אפשר "להתמודד" עם הסתירה הזאת אם מניחים שלדעתם כל הנשים הנאנסות הן שרמוטות, אבל יודע עד כמה זה המצב). לדעתי ההתנגדות אכן מגיעה מאותו מקום, שתופס את הפונקציה העיקרית של האישה בתור אינקובטור ומטפלת בילדים. אבל זה לא אומר שנקודת המחלוקת בנושא הפלות אינה השאלה מתי מתחילים חיים. לדעתי שורש המחלוקת הוא נטו דתי (בהערת אגב, מישהו יכול להביא מתנגד להפלות חילוני?). |
|
||||
|
||||
'מה שמסביר את הפער הוא העמדה הדתית למתי מתחילים חיים' כמדומני שדין רודף [ויקיפדיה] חל גם על עובר וכשהוא מסכן את חיי האם - כל סוג סכנה - ההלכה מתירה/מחייבת 'להרוג' אותם. |
|
||||
|
||||
כללים: 1. המתה של האם להצלת העובר -אסורה באופן מוחלט. 2. לגרום לסכנת חיים גדולה לאם לשם הצלת העובר - אסור. 3. סכנה ממשית - הדבר תלוי בהסכמת האם. 4. סכנת איבר וודאית לאם - מחלוקת הפוסקים. 5. סכנה מועטה כמו סכנת לידה - מותר לכתחילה. מקור: https://daat.ac.il/he-il/refua/knasim/kinus1/yeshiva1... |
|
||||
|
||||
כן, אבל זה חלק מהתמונה. מעמד העובר בהלכה [ויקיפדיה] יצא לי לדבר על זה עם מישהו שמבין בהלכה. לדבריו זה המצב בגדול, אבל יש גם שטח אפור מסביב ל-40 יום (לשני הכיוונים). |
|
||||
|
||||
יתכן כמו שציינת ועצם ההתרה היא הפתח להסרת האשמה על 'רצח' באורתודקסיה היהודית מפני ההפלות וזאת בניגוד למוסר הנוצרי. לא מכיר את עמדת הנצרות לגווניה בעניין ההפלות. |
|
||||
|
||||
אגב, רב ההפגנות על ידי החרדים הם על עניין השבת. מיעוטם על ידי קבוצות קצה בעניין חילולי קברים. לא זכור לי הפגנות על הפלות בעשורים האחרונים בישראל. |
|
||||
|
||||
זכורוץ לי הפגנות על הפלת ממשלה. שהצליחו. |
|
||||
|
||||
ההפגנות לא הפילו ממשלה מכהנת. הם כן גרמו לשינויים זמנים או קבועים בגושים. למשל העברת ליברמן לגוש מרכז שמאל וכן חלקים מתקווה חדשה ונפגעי נתניהו בליכוד. מתי בישראל ממשלה התפטרה כי היו הפגנות? |
|
||||
|
||||
'המינוי של ליברמן לתפקיד שר הבטחון עבר כמו סכין בחמאה בציבוריות הישראלית' היכן הייתה 'הציבוריות הישראלית' בנוגע למינויו של ליברמן לתפקיד שר האוצר+יו"ר וועדת הכספים? לדעתי אין חיה כזאת ששמה 'ציבוריות ישראלית'. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש יסודות מאוד פילוסופיים בשאלה ; האם מינוי שחקן בכיר שהיה פעיל ב'ממלכת החושך והרשע' בתפקיד בכיר ב'ממלכת האור והשפע' וזאת על מנת להפיל את ראש 'ממלכת הפשע' היה מהלך ראוי בנסיבות העניין. |
|
||||
|
||||
מה שאתה מתאר זה כמו עד מדינה, אבל באקסטרים. כאילו נותנים לעד המדינה משרה בכירה בפרקליטות :) |
|
||||
|
||||
הרושם הראשוני הוא - מקרה דרעי כמקרה שבו אדם שהורשע וחוזר למקום הפשע וזאת בחלוף תקופת החסימה - הוכשר על ידי בית המשפט ככשר אבל מסריח, אז מה לנו כי נלין על ליברמן שמעולם לא הורשע ? ליברמן היה הסמן הימני של הליכוד, אבל סוג של 'ימין קשוח' שמרוסן על ידי הימין המרכזי הלאומי. ליברמן נערץ היה על ידי הימין והחרדים מאז ומתמיד. הוא משלנו. הוא רוסי אבל מאמין. הוא מנעטש,הוא לא פראייר,הוא רוסי קשוח,'הוא ישב עם מרץ/ערבים/מיכאלי/הומואים?'. אבל האמת היא שזאת צביעות טיפוסית למי שקודם מחבק ואז כשהחבר עובד צד - הוא כבר לא אח, אלא עובד למעמד 'בוגד' במשמעות הכי שמיטית והכי בסיסית שיש, בו לפתע כל 'חולשותיו' שהיו בעבר בחזקת היתרון נהפכו לחסרון ומושחת בטענות - כמוני למשל - איך השמאל הצבוע מעז לארח אותו או להשתמש בו כמשחק כדי להוציא את הדמון נתניהו? האם אין גבול 'לפשעי' השמאל? אבל אני בכלל לא פונה לימין/שמאל שתמיד ילחמו כל עוד אלו הכללים, אבל אני בהחלט בז לתקשורת ששוב פעם כשלה בתפקידה. וכאן המקום לציין שהייתה צדיקה אחת בסדום. שרון שפורר המצויינת והלא מוערכת על ידי הבראנז'ה השמאלנית. היא לא פחדה, והיא ניסתה לשאול, אבל היא קיבלה נגיחה מהקהל שלא הבינו למה הנודניקית הזאת באה על תפקיד משביתת שמחות העניים ושואלת שאלות מטרידות. ציון נכשל לעיתונות הישראלית. ואולי זהו הפורמט החדש/ישן. יש תקשורת ויש מה שלא נאמר ב'תקשורת'. |
|
||||
|
||||
(הורשע, אמנם בתקיפת קטין ולא בעבירות צווארון לבן) |
|
||||
|
||||
וגם זה, תקיפת קטין שהיכה את בנו, לא איזה ילד ''שלא בא לו טוב בעין''. לטעמי במדרג הנמוך של היסוד הנפשי. |
|
||||
|
||||
כשליברמן מונה למשרד האוצר, הוא היה צריך להתחרות עם מפעליו של הורדוס הגדול. אחרי כהונה של כהן צדק כזה, לא פלא שמתייחסים בחיוב לליברמן. |
|
||||
|
||||
מקבל. |
|
||||
|
||||
> נקודת המחלוקת היא האם, ומאיזו נקודה, ראוי להעניק לעובר את הזכות לחיים. לא כך. אפשר להכיר בזכות העובר לחיים ועדיין לא לחייב את ההרה להמשיך את ההריון. |
|
||||
|
||||
אפשר, אבל קשה. |
|
||||
|
||||
מקווה שזה יקל עליך להבין: https://i.imgur.com/KyLSz9l.jpeg |
|
||||
|
||||
לא הקל, אבל האתר מעניין למדי (וגם ידידותי: מוציא את ההודעה המוכרת על חוסם הפרסומות, אבל מאפשר להתעלם ממנה ולהמשיך). |
|
||||
|
||||
נסיון נוסף: אפשר להכיר בזכות לחיים של חולת-הסרטן הזקוקה להשתלת מח-עצם מצילת-חיים ועדיין לא לחייב את בנה לתרום לה מח-עצם. |
|
||||
|
||||
לא טיעון טוב. הסיבה בגללה אסור לחייב תרומת מח עצם היא אכן כי זכותו של הבן לגופו גוברת על זכותה של האם לחיים. אבל זה כי "זכות האדם על גופו" מגינה עליו מפני טיפול רפואי ללא הסכמה. הפלה היא התהליך ההפוך - האם עוברת טיפול רפואי כדי "להרוג" את העובר. זכות האדם לגופו לא כוללת את הזכות לקבל כל טיפול רפואי שהאדם יחפוץ בו (להפך, יש רוגלציה קפדנית על הטיפולים הרפואיים שניתן לספק לבני אדם). אם הבן היה רוצה לעבור טיפול רפואי שהיה הורג את האם, כנראה שאף רופא לא היה מוכן לספק לו אותו. בוודאי כשזאת המטרה העיקרית של הטיפול ולא תופעת לוואי1. בעיה פוטנציאלית בטענה עצמה היא שיתכן ואתה בעצמך לא מסכים איתה. נניח שבמקום הפלה, יש טיפול שמאפשר חילוץ של העובר מהרחם והשתלה באינקובטור עד לסוף תקופת ההריון. לאחר ה"לידה" הילד מועבר לאימוץ. נניח גם שהסיכונים בטיפול כזה זהים לסיכונים בהפלה. לכאורה המתח בין זכות האישה על גופה וזכות העובר לחיים נפתר. האם בהינתן פתרון כזה אפשר לדעתך לאסור על הפלות? האם לדעתך רוב התומכים בזכות להפלה יסכימו לאסור על הפלות בהינתן פתרון כזה? That's not to say שבינתן עובר=חיים אזי הפלה=רצח בהכרח. אתה צודק מהבחינה שזה לא מחוייב המציאות. אבל זאת לא נקודת המחלוקת בין "גוש" המתנגדים להפלות ל"גוש" התומכים בזכות להפלה. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון, הטיעון המקורי היה משהו כמו: "אדם מת מגיע לבית החולים, האיברים שלו יכולים להציל חיים של 6 אנשים, הוא לא חתם על תעודת תורם איברים לפני מותו1, האם אנחנו צריכים להעדיף את הזכות שלו על גופו (אחרי מותו) על פני הזכות של החולים שאותם הוא יכול להציל לחיים?" (נראה לי שזה טיעון די יפה, בעיקר משום שנראה לי שרוב מי שמתנגדים להפלות יתנגדו לחובת תרומת איברים של מתים - אם זה נכון זה קצת חושף את העובדה שעבור חלקם זה לא באמת pro-life אלא יותר pro-god) 1 ולמתקדמים - אין מספיק ידע לדעת עם הוא חתם על תעודה כזאת. |
|
||||
|
||||
בתיאוריה בעולם מושלם או פנטזיה קומוניסטית זה מבטיח. בפועל תמיד יש את החשש (כפי שקורא בסין) שאנשים מסויימים יותרמו לטובת הכלל (או כסף). כבר היו מקרים מעולם, לדוגמה: |
|
||||
|
||||
אתה יודע שגם היום, במדינות שאינן פנטזיה קומניסטית, יש די הרבה אנשים (יותר ממאה מליון בארה"ב, למשל) שחותמים על נכונות לתרום איברים אחרי מותם? השאלה היא לא אם זה מבטיח או לא, השאלה היא מה ההבדל העקרוני בין הקרבת זכות האשה לגופה על מנת להציל את חיי העובר לבין הקרבת זכות המת לגופו על מנת להציל את חיי החולה. כביכול הזכות של המת לגופו צריכה להיות טרנה מזכות האשה לגופה והזכות של העובר לחיים צריכה להיות קטנה או זהה לזכותו של החולה לחייו, לכן כל מי שמתנגד להפלות (כביכול) בגלל הזכות לחייו של העובר היה צריך לתמוך בחובת תרומת איברים של מתים. נראה לי שזה לא המצב... |
|
||||
|
||||
אני מסכים שזה טיעון חזק, אבל בעניינים האלה אני נער מקהלה. |
|
||||
|
||||
נער מקהלה - מאמין? תמים? שר יפה? קורבן של כמרים? |
|
||||
|
||||
לא מכיר את הביטוי Preaching to the choir? (או quire אם אתה מעדיף) |
|
||||
|
||||
מכיר, תודה. |
|
||||
|
||||
גם במקרה של אדם מת, קצירת איברים היא פעולה רפואית ולאדם יש זכות על גופו גם לאחר המוות1. יש פה אלמנט נוסף שדומה לדילמת הקרונית - האם ההשלכות המוסריות של אי-מעשה זהות להשלכות המוסריות של מעשה בהינתן שכל שאר המשתנים זהים? (אמרתי כבר קודם ששורש המחלוקת הוא דתי. אבל זה פועל לשני הכיוונים. האם תגיד שתומך בזכות להפלה וגם בקצירת איברים ללא הסכמה אינו באמת pro-choice? לדעתי זאת קבוצה לא זניחה) _________________ 1 אישית אף פעם לא הבנתי למה שלמישהו יהיה אכפת מה יעשו עם הגוף שלו אחרי שהוא סיים להשתמש בו. אבל לאחרים זה מאוד חשוב, אז נזרום איתם. |
|
||||
|
||||
1 יכול להיות שיש לך העדפה שגופך - לאחר 130 שנה - יתרם לאונ' העברית ולא לחלקי חילוף סינים? |
|
||||
|
||||
1 אוקי, יש לי העדפה באותו מובן בו יש לי העדפה שלאחר המוות כספי יתרם לחמאס או ללובי 99, אבל בעיני זאת יותר הארכה טבעית של זכות הקניין מאשר זכות האדם על גופו. (ה-130 זה 120 + מקדם ביטחון של עשור?) |
|
||||
|
||||
חיי אופה. |
|
||||
|
||||
פרגנתי לך. לא על חשבוני. שאלה ברשותך במסגרת מעניין לעניין באותו עניין, ולו זה היה על חשבוני◇,האם זה שקונה ממני ימים לעת צרה נחשב כרוצח? ◇יש לי בנק חיים של 999 יממות. |
|
||||
|
||||
איזה עץ תרצה להיות אדוני לאחר מותך? |
|
||||
|
||||
עץ נדיב, מה השאלה1 1 כי מערכת יחסים רעילה היא הכי, אחי. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את תגובתך. והעץ הנדיב הוא עץ לחיים. |
|
||||
|
||||
האמנם לאדם על זכות לגופו אחרי מותו (או זכויות בכלל)? יש לזכות הזאת תוקף ניצחי? גם אחרי שהגוף נרקב? והוא שווה בתוקפו לזכותו של אדם (או, אפילו אדם ממין נקבה) לגופו במהלך חייו? נראה לי שזאת טענה קצת חריגה. אני מסכים שהכשל של הטיעון הזה הוא בפעולה מול אי פעולה. אבל, כטיעון תיאורתי הוא טיעון יפה. מעניין מה תהיה התשובה של מתנגד הפלות שמתנגד לקצירת איברים (אחרי המוות). אני מקווה שהיא קצת יותר אלגנטית מדילמת הקרונית (ואני מנחש שהיא באמת תגזר מנשמה נצחית שיש לה זכות על הגוף שנשא אותה). |
|
||||
|
||||
לדעתי האישית? אני לא חושב שיש לאנשים זכות על גופם לאחר המוות, אבל אני כן רואה בגופה חפץ שהיה שייך לנפטר. מכאן, חלה עליה זכות הקניין, והזכות הזאת נשמרת בהינתן משאבים וסביבה חוקית מתאימים. רוצה להיקבר ושלא יגעו בגופה שלך עד קץ כל הימים? קנה חלקת קבר ותקווה שהריבון באיזור לא יפקיע את הקרקע אף פעם (אגב, ברוב המדינות חלקות קבר מושכרות לכמה עשרות שנים, ולאחר מכן מה שנשאר מועבר למקום אחר). מבחינה חברתית? יש לאנשים איזה קטע עם גופות שאני בכנות לא מבין, ואני משתדל לא לחוות דעה בנושאים ערכיים שאין לי בהם אינטואיציה. אולי זה קטע דתי, אבל גם לחלק גדול מהאתאיסטים יש העדפות כיצד להיקבר (מנגד, אולי אלה סתם סנטימנטים דתיים שהם הפנימו מבלי לשים לב. לא יודע). הכללים המקובלים לגבי התערבות רפואית מזכירים אי פעולה מול פעולה, אבל בכל מקרה קשה לקרוא להם חריגים (כי, נו, אלה הכללים המקובלים ברוב העולם). לדעתי אפשר להתמודד עם הטיעון בכלים חילוניים, אבל שים לב שהעמדה הדתית היא שכל הזכויות שלנו מוענקות ע"י אלוהים (כולל הזכות לחיים), כך שהסתמכות על מקור אלוהי בהקשר לקצירת איברים אינה צביעות או חוסר עקביות. |
|
||||
|
||||
יש לי בעיה עם זכות קניין שנמשכת אחרי המוות. אבל זה נראהלי שייך לדיון אחר. אלה הכללים המקובלים בכל העולם, אבל אני לא חושב שהם נובעים מהתפישה של זכויות המת. חוסר העקביות (הפוטנציאלי) הוא בטענה שמדובר ב-pro life. |
|
||||
|
||||
"בנוסף מצא המחקר כי רופאים סיניים השתתפו למעשה בהוצאות להורג. מחקר זה הוכיח את מה שנטען כלפי סין כבר שנים ארוכות מצד פעילי זכויות אדם, עיתונאים חוקרים ואף טריבונל בינלאומי בראשות המשפטן הבריטי ג'פרי נייס - שמצא ב-2019 כי "הקמפיין הסיני לקציר איברים בכפייה מקורבנות חפים מפשע הוא פשע נגד האנושות ואחד ממעשי הזוועה החמורים ביותר בעת המודרנית". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |