|
||||
|
||||
לא הקל, אבל האתר מעניין למדי (וגם ידידותי: מוציא את ההודעה המוכרת על חוסם הפרסומות, אבל מאפשר להתעלם ממנה ולהמשיך). |
|
||||
|
||||
נסיון נוסף: אפשר להכיר בזכות לחיים של חולת-הסרטן הזקוקה להשתלת מח-עצם מצילת-חיים ועדיין לא לחייב את בנה לתרום לה מח-עצם. |
|
||||
|
||||
לא טיעון טוב. הסיבה בגללה אסור לחייב תרומת מח עצם היא אכן כי זכותו של הבן לגופו גוברת על זכותה של האם לחיים. אבל זה כי "זכות האדם על גופו" מגינה עליו מפני טיפול רפואי ללא הסכמה. הפלה היא התהליך ההפוך - האם עוברת טיפול רפואי כדי "להרוג" את העובר. זכות האדם לגופו לא כוללת את הזכות לקבל כל טיפול רפואי שהאדם יחפוץ בו (להפך, יש רוגלציה קפדנית על הטיפולים הרפואיים שניתן לספק לבני אדם). אם הבן היה רוצה לעבור טיפול רפואי שהיה הורג את האם, כנראה שאף רופא לא היה מוכן לספק לו אותו. בוודאי כשזאת המטרה העיקרית של הטיפול ולא תופעת לוואי1. בעיה פוטנציאלית בטענה עצמה היא שיתכן ואתה בעצמך לא מסכים איתה. נניח שבמקום הפלה, יש טיפול שמאפשר חילוץ של העובר מהרחם והשתלה באינקובטור עד לסוף תקופת ההריון. לאחר ה"לידה" הילד מועבר לאימוץ. נניח גם שהסיכונים בטיפול כזה זהים לסיכונים בהפלה. לכאורה המתח בין זכות האישה על גופה וזכות העובר לחיים נפתר. האם בהינתן פתרון כזה אפשר לדעתך לאסור על הפלות? האם לדעתך רוב התומכים בזכות להפלה יסכימו לאסור על הפלות בהינתן פתרון כזה? That's not to say שבינתן עובר=חיים אזי הפלה=רצח בהכרח. אתה צודק מהבחינה שזה לא מחוייב המציאות. אבל זאת לא נקודת המחלוקת בין "גוש" המתנגדים להפלות ל"גוש" התומכים בזכות להפלה. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון, הטיעון המקורי היה משהו כמו: "אדם מת מגיע לבית החולים, האיברים שלו יכולים להציל חיים של 6 אנשים, הוא לא חתם על תעודת תורם איברים לפני מותו1, האם אנחנו צריכים להעדיף את הזכות שלו על גופו (אחרי מותו) על פני הזכות של החולים שאותם הוא יכול להציל לחיים?" (נראה לי שזה טיעון די יפה, בעיקר משום שנראה לי שרוב מי שמתנגדים להפלות יתנגדו לחובת תרומת איברים של מתים - אם זה נכון זה קצת חושף את העובדה שעבור חלקם זה לא באמת pro-life אלא יותר pro-god) 1 ולמתקדמים - אין מספיק ידע לדעת עם הוא חתם על תעודה כזאת. |
|
||||
|
||||
בתיאוריה בעולם מושלם או פנטזיה קומוניסטית זה מבטיח. בפועל תמיד יש את החשש (כפי שקורא בסין) שאנשים מסויימים יותרמו לטובת הכלל (או כסף). כבר היו מקרים מעולם, לדוגמה: |
|
||||
|
||||
אתה יודע שגם היום, במדינות שאינן פנטזיה קומניסטית, יש די הרבה אנשים (יותר ממאה מליון בארה"ב, למשל) שחותמים על נכונות לתרום איברים אחרי מותם? השאלה היא לא אם זה מבטיח או לא, השאלה היא מה ההבדל העקרוני בין הקרבת זכות האשה לגופה על מנת להציל את חיי העובר לבין הקרבת זכות המת לגופו על מנת להציל את חיי החולה. כביכול הזכות של המת לגופו צריכה להיות טרנה מזכות האשה לגופה והזכות של העובר לחיים צריכה להיות קטנה או זהה לזכותו של החולה לחייו, לכן כל מי שמתנגד להפלות (כביכול) בגלל הזכות לחייו של העובר היה צריך לתמוך בחובת תרומת איברים של מתים. נראה לי שזה לא המצב... |
|
||||
|
||||
אני מסכים שזה טיעון חזק, אבל בעניינים האלה אני נער מקהלה. |
|
||||
|
||||
נער מקהלה - מאמין? תמים? שר יפה? קורבן של כמרים? |
|
||||
|
||||
לא מכיר את הביטוי Preaching to the choir? (או quire אם אתה מעדיף) |
|
||||
|
||||
מכיר, תודה. |
|
||||
|
||||
גם במקרה של אדם מת, קצירת איברים היא פעולה רפואית ולאדם יש זכות על גופו גם לאחר המוות1. יש פה אלמנט נוסף שדומה לדילמת הקרונית - האם ההשלכות המוסריות של אי-מעשה זהות להשלכות המוסריות של מעשה בהינתן שכל שאר המשתנים זהים? (אמרתי כבר קודם ששורש המחלוקת הוא דתי. אבל זה פועל לשני הכיוונים. האם תגיד שתומך בזכות להפלה וגם בקצירת איברים ללא הסכמה אינו באמת pro-choice? לדעתי זאת קבוצה לא זניחה) _________________ 1 אישית אף פעם לא הבנתי למה שלמישהו יהיה אכפת מה יעשו עם הגוף שלו אחרי שהוא סיים להשתמש בו. אבל לאחרים זה מאוד חשוב, אז נזרום איתם. |
|
||||
|
||||
1 יכול להיות שיש לך העדפה שגופך - לאחר 130 שנה - יתרם לאונ' העברית ולא לחלקי חילוף סינים? |
|
||||
|
||||
1 אוקי, יש לי העדפה באותו מובן בו יש לי העדפה שלאחר המוות כספי יתרם לחמאס או ללובי 99, אבל בעיני זאת יותר הארכה טבעית של זכות הקניין מאשר זכות האדם על גופו. (ה-130 זה 120 + מקדם ביטחון של עשור?) |
|
||||
|
||||
חיי אופה. |
|
||||
|
||||
פרגנתי לך. לא על חשבוני. שאלה ברשותך במסגרת מעניין לעניין באותו עניין, ולו זה היה על חשבוני◇,האם זה שקונה ממני ימים לעת צרה נחשב כרוצח? ◇יש לי בנק חיים של 999 יממות. |
|
||||
|
||||
איזה עץ תרצה להיות אדוני לאחר מותך? |
|
||||
|
||||
עץ נדיב, מה השאלה1 1 כי מערכת יחסים רעילה היא הכי, אחי. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את תגובתך. והעץ הנדיב הוא עץ לחיים. |
|
||||
|
||||
האמנם לאדם על זכות לגופו אחרי מותו (או זכויות בכלל)? יש לזכות הזאת תוקף ניצחי? גם אחרי שהגוף נרקב? והוא שווה בתוקפו לזכותו של אדם (או, אפילו אדם ממין נקבה) לגופו במהלך חייו? נראה לי שזאת טענה קצת חריגה. אני מסכים שהכשל של הטיעון הזה הוא בפעולה מול אי פעולה. אבל, כטיעון תיאורתי הוא טיעון יפה. מעניין מה תהיה התשובה של מתנגד הפלות שמתנגד לקצירת איברים (אחרי המוות). אני מקווה שהיא קצת יותר אלגנטית מדילמת הקרונית (ואני מנחש שהיא באמת תגזר מנשמה נצחית שיש לה זכות על הגוף שנשא אותה). |
|
||||
|
||||
לדעתי האישית? אני לא חושב שיש לאנשים זכות על גופם לאחר המוות, אבל אני כן רואה בגופה חפץ שהיה שייך לנפטר. מכאן, חלה עליה זכות הקניין, והזכות הזאת נשמרת בהינתן משאבים וסביבה חוקית מתאימים. רוצה להיקבר ושלא יגעו בגופה שלך עד קץ כל הימים? קנה חלקת קבר ותקווה שהריבון באיזור לא יפקיע את הקרקע אף פעם (אגב, ברוב המדינות חלקות קבר מושכרות לכמה עשרות שנים, ולאחר מכן מה שנשאר מועבר למקום אחר). מבחינה חברתית? יש לאנשים איזה קטע עם גופות שאני בכנות לא מבין, ואני משתדל לא לחוות דעה בנושאים ערכיים שאין לי בהם אינטואיציה. אולי זה קטע דתי, אבל גם לחלק גדול מהאתאיסטים יש העדפות כיצד להיקבר (מנגד, אולי אלה סתם סנטימנטים דתיים שהם הפנימו מבלי לשים לב. לא יודע). הכללים המקובלים לגבי התערבות רפואית מזכירים אי פעולה מול פעולה, אבל בכל מקרה קשה לקרוא להם חריגים (כי, נו, אלה הכללים המקובלים ברוב העולם). לדעתי אפשר להתמודד עם הטיעון בכלים חילוניים, אבל שים לב שהעמדה הדתית היא שכל הזכויות שלנו מוענקות ע"י אלוהים (כולל הזכות לחיים), כך שהסתמכות על מקור אלוהי בהקשר לקצירת איברים אינה צביעות או חוסר עקביות. |
|
||||
|
||||
יש לי בעיה עם זכות קניין שנמשכת אחרי המוות. אבל זה נראהלי שייך לדיון אחר. אלה הכללים המקובלים בכל העולם, אבל אני לא חושב שהם נובעים מהתפישה של זכויות המת. חוסר העקביות (הפוטנציאלי) הוא בטענה שמדובר ב-pro life. |
|
||||
|
||||
"בנוסף מצא המחקר כי רופאים סיניים השתתפו למעשה בהוצאות להורג. מחקר זה הוכיח את מה שנטען כלפי סין כבר שנים ארוכות מצד פעילי זכויות אדם, עיתונאים חוקרים ואף טריבונל בינלאומי בראשות המשפטן הבריטי ג'פרי נייס - שמצא ב-2019 כי "הקמפיין הסיני לקציר איברים בכפייה מקורבנות חפים מפשע הוא פשע נגד האנושות ואחד ממעשי הזוועה החמורים ביותר בעת המודרנית". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |