|
הרושם הראשוני הוא - מקרה דרעי כמקרה שבו אדם שהורשע וחוזר למקום הפשע וזאת בחלוף תקופת החסימה - הוכשר על ידי בית המשפט ככשר אבל מסריח, אז מה לנו כי נלין על ליברמן שמעולם לא הורשע ? ליברמן היה הסמן הימני של הליכוד, אבל סוג של 'ימין קשוח' שמרוסן על ידי הימין המרכזי הלאומי.
ליברמן נערץ היה על ידי הימין והחרדים מאז ומתמיד. הוא משלנו. הוא רוסי אבל מאמין. הוא מנעטש,הוא לא פראייר,הוא רוסי קשוח,'הוא ישב עם מרץ/ערבים/מיכאלי/הומואים?'. אבל האמת היא שזאת צביעות טיפוסית למי שקודם מחבק ואז כשהחבר עובד צד - הוא כבר לא אח, אלא עובד למעמד 'בוגד' במשמעות הכי שמיטית והכי בסיסית שיש, בו לפתע כל 'חולשותיו' שהיו בעבר בחזקת היתרון נהפכו לחסרון ומושחת בטענות - כמוני למשל - איך השמאל הצבוע מעז לארח אותו או להשתמש בו כמשחק כדי להוציא את הדמון נתניהו? האם אין גבול 'לפשעי' השמאל?
אבל אני בכלל לא פונה לימין/שמאל שתמיד ילחמו כל עוד אלו הכללים, אבל אני בהחלט בז לתקשורת ששוב פעם כשלה בתפקידה. וכאן המקום לציין שהייתה צדיקה אחת בסדום. שרון שפורר המצויינת והלא מוערכת על ידי הבראנז'ה השמאלנית. היא לא פחדה, והיא ניסתה לשאול, אבל היא קיבלה נגיחה מהקהל שלא הבינו למה הנודניקית הזאת באה על תפקיד משביתת שמחות העניים ושואלת שאלות מטרידות.
ציון נכשל לעיתונות הישראלית. ואולי זהו הפורמט החדש/ישן. יש תקשורת ויש מה שלא נאמר ב'תקשורת'.
|
|