בתשובה לעמית מנדלסון, 28/06/02 20:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לאמיתו של דבר יש קישורים רבים מספור ברשת לספרים ידועים שונים של ספרות קלה ואין לכך סוף. לסופר של טרזן אדגר רייס ביראוז יש לעניות דעתי את אתר הסופר הטוב ביותר ברשת כולה אתר שמתעדכן בחומרים חדשים אחת לשבוע (!) מזה שנים רבות במה שנראה כעבודת אהבה שלא תיאמן ושכנראה מבוצעת בידי בני משפחתו .בשלב זה יש באתר זה אלפי ( ואולי כבר עשרות אלפי עמודים ) שמקיפים את כל יצירתו של בוראוז מכל זוית אפשרית ושבשלב זה נמצאים בשלב מתקדם של העלאת כל יצירות האמנות שאי פעם בוצעו על סמך יצירתו של בוראוז ( והם רבים ) לרשת . לא ידוע לי על אף אתר סופר אחר ברשת כולה שאפילו מתחיל להתקרב לאתר הזה באיכותו .והמדובר להזכירכם בסופר של "ספרות קלה " . לאמיתו של דבר נראה שהספרות הקלה זוכה ליותר יצוג ברשת מאשר הספרות התקנית... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הגיבור הבולט ביותר של ספרות קלה בשפה העברית הוא טרזן איש הג'ונגל ןלו רק משום שעליו הופיעה הכמות הגדולה ביותר של כותרים : 1050 כותרים שונים בספירה אחרונה ( ויתכן שהיד עוד נטויה). להלן כתבה על הסיפורים הישראליים האלה של טרזן שהיא למעשה גירסה מקוצרת מאוד של פרק על הנושא בספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגזין "גלובס" פירסם כתבה פרספקטיבית למדי על הספר אם כי יש לציין שהמשפט האחרון שבה הוא לחלוטין לא במקום . הספר מעולם לא נועד לחקות או להתרחות בספר הנוסטלגיה של טרטקובר ודנקנר "איפה היינו ומה עשינו". השוואה עם הספר "מטרזן ועד חסמבה " של אוריאל אופק הייתה נכונה יותר. ידינו המסוקסות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלבד יותר מהאלף חוברות שפורסמו על טרזן בישראל , גם לו גם ממלא מקום ומתחרה ישראלי כחול לבן "דן טרזן " הלא הוא דן מוקד. הנ"ל היה ישראלי שגדל באפריקה כטרזן החדש מאחר שטרזן המקורי כפי שגילו החוברות כבר מת! בבגרותו עבר דן טרזן לישראל והפך לסוכן חשאי כל יכול . על חוברות אלה ראו כאן : ומה שמעניין לא פחות בספר האחרון על עלילות הגיבור הבלתי נראה דני-דין הוא פגש גיבור ישראלי שמזכיר בהרבה יותר משמץ את "דן טרזן " (שנוצר במקביל ליצירת דני דין בראשית שנות השישים ) ועל כך ראו : דני דין פוגש את דן טרזן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שערוריה בסין : סופר סיני אלמוני פירסם ספר חדש בסדרת הרי פוטר של הסופרת הבריטית רולינג שבו הוא מפגיש את הגיבור הממושקף בדרקונים סיניים וכו'. כל זה כמובן ללא ידיעת הסופרת ותוך הצהרות תקיפות של הממשלה הסינית שהיא תילחם בזיופים וכו'. הידיעה הזאת זכתה משום מה לפרסום בינלאומי. בתופעה זאת אין כל חדש . ברוסיה סופרים אלמונים מפרסמים מזה שנים רבות יצירות מקומיות על עלילות קונן הברברי ,המשכים תוצרת בית ל"שר הטבעות " ובתקופה הקומוניסית הייתה שם סדרה מקומית פופולארית על הרפתקאות בארץ עוץ ,זאת שנוצרה בידי הקפיטליסט האמריקני פרנק באום. וכמובן התופעה הייתה קיימת בישראל ששם הופיעו יותר מאלף סיפורי טרזן מקוריים ללא ידיעת בעלי הזכויות בארה"ב . והופיעו גם יצירות מקוריות נוספות שהתבססו על סדרות טלוויזיה זרות כמו "מלכודת " עם פטריק מקגוהן ואחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטח מדבר על ''הסילמריליון השחור''. פה לא מדובר בחיקוי זול אלא תוצאה של תרבות דיון שלמה ומפותחת(או לפחות ככה טוענים כמה טולקינאים ישראלים) וכמובן ג'ורדן פירסם שני סיפורי קונן הברברי לפני שהוא עבר לכתיבת ''כישור הזמן''. מעניין אם זה טוב מספיק בשביל שמישהו יתרגם את זה לעברית.(לא חושב. חוץ מזה, בפורום הארי פוטר יש מלאן פאנפיקים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על קונן הברברי פורסמו בארה"ב עשרות ספרים ומאות קומיקסים שנכתבו בידי סופרים מודרניים כמו ג'ורדן ורוי תומאס ולא בידי המחבר המקורי , אלא שבמקרה הזה זה נעשה בהרשאתם ובשיתוף הפעולה של בעלי הזכויות על הדמות של קונן . ברוסיה ובסין ובישראל של שנות השישים לעומת זאת הסיפורים התפרסמו ללא הרשאתם וללא ידיעתם של בעלי הזכויות . פרשה דומה אירתה לאחרונה גם בישראל כאשר פורסם ספר שהתיימר להיות הספר המסיים של סדרת "חסמבה " שעסק בדמויות כאנשים מבוגרים ועיוות אותן עד היסוד , ותיאר כמה מהם כהומוסקסואלים וכרוצחים סדרתיים ( בתוספת קטעיפ פורנוגרפיים להבהרת הדברים ) . וזאת ללא רשות בעלת הזכויות . הגברת חנה מוסינזון בעלת הזכויות תבעה את מחברת הספר לדין וניסתה למנוע את הפצתו,אך בהחלטה תקדימית השופטת החליטה שבמקרה הזה חל על גיבורי חסמבה הדין של "אנשים ידועים " שכל אחד יכול לכתוב עליהם דברי רכילות כרצונו משל היו אנשים חיים. וזה אומר שבמקרה של סופרים של ספרים ידועים אין להם יותר שליטה על הדמויות שיצרו. כל אחד יכול לעשות בהם כרצונו מכאן ואילך ולכתוב להם המשכים כרצונו מבלי שהסופר יוכל לעשות דבר בעניין. .דיון מורחב בנושא זה אפשר למצוא בתגובות למאמר זה : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה למרות התקדים של וולט דיסני נגד דודו גבע? הרי את אותו הטיעון טען דודו גבע ולמרות זה נאסר עליו להשתמש בדמותו של דונלד דק ללא הסכמת בעלי הזכויות. כנראה, שיש חוק אחד לגברת מוסינזון וחוק אחר לדיסני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שאתה צודק . כנראה שיש חוק אחד לתאגידים כמו דיסני וחוק אחר למשפחות של סתם סופר שאין מאחוריו תאגיד בינלאומי עתיר ממון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה מגניב נראה מה היו אומרים בדיסני שמישהו היה רק מעיז לגעת במיקי מאוס בלי לשלם או לבקש רשות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו אולי יודע האם יש הבדלים בחוקי זכויות היוצרים בין ארה"ב לישראל, במיוחד בעניין "שימוש הוגן" למטרות שונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כזכור, דונלד דאק זכה להגנת ביה''מ הישראלי, אבל אולי זה בגלל שהוא לא בן אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם דמות הנווד של צ'רלי צ'פלין הביסה את תשדירי מפעל הפיס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגברת חנה מוסינזוןזכתה בסיבוב השני במשפט כנגד ספרה הפארודי של שפרה האפרתי על חסמבה והישיגה צו איסור מבית המשפט המחוזי כנגד המשך פירסום הספר. מה שמן הסתם יתן לספר הזה רק יותר פרסום משהוא ראוי לו , אבל לפסיקה זאת יש גם השלכות חשובות מאוד לגבי הזכויות של סופרים על דמויות יצירותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אני חוזר על הלינק לכתבה על אמנות עם עו"ד צמוד אבל הוא רלבנטי כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחברת הספר השנוי במחלוקת כפרודיה על חסמבה שיפרה האפרתי מדווחת במקום אחר כאן : שפרה (יום שישי, 06/06/2003 שעה 11:03) בתשובה לבור ועם הארץ אני שמחה לבשר למי שלא יודע שהמשפט הסתיים השבוע, והשופט זפט קבע בכמה מהלכים מצויינים שאני זכאית! הוא טען שדמויות חסמב'ה זכאיות להגנה, והציע דרך לבדוק זאת: לפי האפשרות לחזות מראש מה תהיה תגובת דמות מסויימת לאירועים הבאים בספר, אם אפשר לחזות איך יגיב למשל ירון זהבי לניסיון של מרגל להוציא ממנו מידע, והרי אפשר די בקלות, הדמות ירון זהבי זכאית להגנה כדמות. עוד הוא אומר, שאם מסירים את השמות מדף בספר, אפשר לנחש איזו דמות מדברת גם בלי השמות, וגם זו דרך להעריך אם היא זכאית להגנה או לא . עם זאת בספר שלי, אם מסירים את השמות מהדף, לעולם אי אפשר לדעת לאיזו דמות מחמב"ה אני מתכוונת, אם לא מכירים את הדמויות שיצרתי אלא רק את של מוזסנזון. הוא טוען שאין בין הדמויות שלי ושל מוסנזון כל קשר מלבד שמותיהן. וזה נכון! ומותר. למשל, הוא נותן דוגמא שמישהו יצייר תמונה של אישה משונה, עם שלוש עיניים ופה עקום וכאלה, ויקרא לתמונה: "המונה ליזה". הוא לא גנב את התמונה של דה ווינצ'י אלא יצר באמצעות השם שנתן לה, עוד קונוטציה בעיני המסתכל, וזה מותר לעשות ובדיוק מה שאני עשיתי. לגבי הטענה שהכפשתי את שם מוסנזון ובספר כללתי תיאורים פורנוגרפיים ואנטי דתיים וכו' הוא הגיב, שזה תיאור מופרז, לדעתו, וגם אם כן הייתי עושה ככה, זה מותר לי, כי זה הספר שלי ולגב' מוסנזון אין זכות להתערב בתכנים של הספר שלי. בקיצור, אם הם לא יערערו לעליון, אז הספר חי וקיים ויוצע למכירה בשבוע הספר בדוכן של "ספרות עכשיו". קישור בעניין יש כאן : אני מוצא את טענותיו של השופט מוזרות בלשון המעטה . הבה ונאמר שבארה"ב הן לא היו יכולות לעבור לעולם . שם אי אפ]שר להשתמש בדמויות של יוצר חי או שנפטר לפני כמה שנים בשמם המדוייק . אפשר להשתמש כמובן השמות דומים מאוד לצרכי פארודיה אבל לא בשם המפורש. ולדעתי זה הפיתרון שבו הייתה הגברת אפרתי יכולה להשתמש. המשמעויות של הפסיקה הן שכל מי שרוצה יכול להשתמש כעת בדמויות של כל סופר ידוע שהוא רוצה כרצונו כל זמן ש"הפעולות שלהן אינן אלה שאפשר לצפות מהן". כלומר כל אחד יכול להשתמש כרצונו בדמויות של "מיכאל שלי " של מוסינזון או בדני -דין , או בדמויות של עירית לינור וכו' . לסופרים ולבני משפחתם לא תהיה יותר שליטה עליהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אם אני כותבת המשך תוצרת בית לשר הטבעות, ומציינת בברור שלא מדובר ביצירה אבודה של טולקין אלא ביצירה שלי המתבססת על העולם שטולקין יצר, ומפרסמת את היצירה הנ"ל. אז אני עוברת על החוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את כותבת את זה כיצירה תוצרת בית בלבד לשימושם של כמה חובבים בלבד אז כנראה שלא. אבל אם אתה מםפרסמת את זה בספר בהוצאה מכובדת יותר או פחות בלי לבקש את אישורם של בעלי הזכויות , אז בחו''ל לפחות זאת עבירה על החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי בבית ספר הנקרא Scarlett ומתיימר להיות המשך מודרני ל"חלף עם הרוח". יש גם ספרים שהם פרודיות על אחרים, לעיתים בהתנגדות המחברים המקוריים ויורשיהם - למשל ל"חלף עם הרוח" יצאה פרודיה "הרוח חלפה" (טרם תורגם לעברית), ספר הילדים "ציפורי לילה בננטקט" הוא פארודיה על "מובי דיק", ובחנות ספרים בשדה התעופה בהית'רו שלשום ראיתי ספר באנגלית שמהווה פארודיה על שר הטבעות (שכחתי את השם). גם שמות הגיבורים מאוד דומים כמו dildo ו- Fruto לעומת Bilbo ו- Frodo במקור. (לא קניתי את הספר - האם מישהו יודע עליו בארץ? ורצוי בתרגום לעברית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן זהו. תודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, איזה שעמום של סרט. אתמול ראיתי את שר הטבעת ואני חייב לציין שמאד התפעמתי מיכולת הסיבולת שלי. החזקתי מעמד קצת יותר מחצי סרט ואז עברתי להמשיך לישון במיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות הסרט קניתי את רביעיית הספרים (כולל ההוביט) ובהחלט נהניתי. מכל מקום זהו האייל ולא עין הדג, ואין בכוונתי לפתוח דיון מיותר כאן. נראה שהכותרת תפורה אליך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
dildo!? אתה בטוח? זה נשמע כמו משהו מבית היוצר של אוסטין פאוורס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, סתם הומור קולג' דלוח למדי. ראיתי את הספר כשהייתי באנגליה (הוא הונח על מדף מיוחד ביחד עם ספרי שר הטבעות לכבוד יציאת הסרט). עיינתי בו, ונראה לי כמו אחד הספרים שאתה מבין את הקטע אחרי חצי עמוד, וכל השאר די חוזר על עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''סקרלט'' נכתב בהסכמת (למעשה, בעידוד) בעלי הזכויות של ''חלף עם הרוח''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרוח חלפה" - The wind has gone - יצא בהתנגדות בעלי הזכויות, לפי הפירסומים בעיתונות. לפי הספר, המשרתים הכושים בכלל שלטו בעניינים, ואשלי הוא בכלל הומוסקסואל. לא קראתי אותו והמידע שלי הוא ממה שפורסם בעיתונות עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |