בתשובה לאלי, 10/07/02 4:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הגברת חנה מוסינזוןזכתה בסיבוב השני במשפט כנגד ספרה הפארודי של שפרה האפרתי על חסמבה והישיגה צו איסור מבית המשפט המחוזי כנגד המשך פירסום הספר. מה שמן הסתם יתן לספר הזה רק יותר פרסום משהוא ראוי לו , אבל לפסיקה זאת יש גם השלכות חשובות מאוד לגבי הזכויות של סופרים על דמויות יצירותיהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אני חוזר על הלינק לכתבה על אמנות עם עו"ד צמוד אבל הוא רלבנטי כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחברת הספר השנוי במחלוקת כפרודיה על חסמבה שיפרה האפרתי מדווחת במקום אחר כאן : שפרה (יום שישי, 06/06/2003 שעה 11:03) בתשובה לבור ועם הארץ אני שמחה לבשר למי שלא יודע שהמשפט הסתיים השבוע, והשופט זפט קבע בכמה מהלכים מצויינים שאני זכאית! הוא טען שדמויות חסמב'ה זכאיות להגנה, והציע דרך לבדוק זאת: לפי האפשרות לחזות מראש מה תהיה תגובת דמות מסויימת לאירועים הבאים בספר, אם אפשר לחזות איך יגיב למשל ירון זהבי לניסיון של מרגל להוציא ממנו מידע, והרי אפשר די בקלות, הדמות ירון זהבי זכאית להגנה כדמות. עוד הוא אומר, שאם מסירים את השמות מדף בספר, אפשר לנחש איזו דמות מדברת גם בלי השמות, וגם זו דרך להעריך אם היא זכאית להגנה או לא . עם זאת בספר שלי, אם מסירים את השמות מהדף, לעולם אי אפשר לדעת לאיזו דמות מחמב"ה אני מתכוונת, אם לא מכירים את הדמויות שיצרתי אלא רק את של מוזסנזון. הוא טוען שאין בין הדמויות שלי ושל מוסנזון כל קשר מלבד שמותיהן. וזה נכון! ומותר. למשל, הוא נותן דוגמא שמישהו יצייר תמונה של אישה משונה, עם שלוש עיניים ופה עקום וכאלה, ויקרא לתמונה: "המונה ליזה". הוא לא גנב את התמונה של דה ווינצ'י אלא יצר באמצעות השם שנתן לה, עוד קונוטציה בעיני המסתכל, וזה מותר לעשות ובדיוק מה שאני עשיתי. לגבי הטענה שהכפשתי את שם מוסנזון ובספר כללתי תיאורים פורנוגרפיים ואנטי דתיים וכו' הוא הגיב, שזה תיאור מופרז, לדעתו, וגם אם כן הייתי עושה ככה, זה מותר לי, כי זה הספר שלי ולגב' מוסנזון אין זכות להתערב בתכנים של הספר שלי. בקיצור, אם הם לא יערערו לעליון, אז הספר חי וקיים ויוצע למכירה בשבוע הספר בדוכן של "ספרות עכשיו". קישור בעניין יש כאן : אני מוצא את טענותיו של השופט מוזרות בלשון המעטה . הבה ונאמר שבארה"ב הן לא היו יכולות לעבור לעולם . שם אי אפ]שר להשתמש בדמויות של יוצר חי או שנפטר לפני כמה שנים בשמם המדוייק . אפשר להשתמש כמובן השמות דומים מאוד לצרכי פארודיה אבל לא בשם המפורש. ולדעתי זה הפיתרון שבו הייתה הגברת אפרתי יכולה להשתמש. המשמעויות של הפסיקה הן שכל מי שרוצה יכול להשתמש כעת בדמויות של כל סופר ידוע שהוא רוצה כרצונו כל זמן ש"הפעולות שלהן אינן אלה שאפשר לצפות מהן". כלומר כל אחד יכול להשתמש כרצונו בדמויות של "מיכאל שלי " של מוסינזון או בדני -דין , או בדמויות של עירית לינור וכו' . לסופרים ולבני משפחתם לא תהיה יותר שליטה עליהן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |