|
||||
|
||||
אתה בטח מדבר על ''הסילמריליון השחור''. פה לא מדובר בחיקוי זול אלא תוצאה של תרבות דיון שלמה ומפותחת(או לפחות ככה טוענים כמה טולקינאים ישראלים) וכמובן ג'ורדן פירסם שני סיפורי קונן הברברי לפני שהוא עבר לכתיבת ''כישור הזמן''. מעניין אם זה טוב מספיק בשביל שמישהו יתרגם את זה לעברית.(לא חושב. חוץ מזה, בפורום הארי פוטר יש מלאן פאנפיקים) |
|
||||
|
||||
על קונן הברברי פורסמו בארה"ב עשרות ספרים ומאות קומיקסים שנכתבו בידי סופרים מודרניים כמו ג'ורדן ורוי תומאס ולא בידי המחבר המקורי , אלא שבמקרה הזה זה נעשה בהרשאתם ובשיתוף הפעולה של בעלי הזכויות על הדמות של קונן . ברוסיה ובסין ובישראל של שנות השישים לעומת זאת הסיפורים התפרסמו ללא הרשאתם וללא ידיעתם של בעלי הזכויות . פרשה דומה אירתה לאחרונה גם בישראל כאשר פורסם ספר שהתיימר להיות הספר המסיים של סדרת "חסמבה " שעסק בדמויות כאנשים מבוגרים ועיוות אותן עד היסוד , ותיאר כמה מהם כהומוסקסואלים וכרוצחים סדרתיים ( בתוספת קטעיפ פורנוגרפיים להבהרת הדברים ) . וזאת ללא רשות בעלת הזכויות . הגברת חנה מוסינזון בעלת הזכויות תבעה את מחברת הספר לדין וניסתה למנוע את הפצתו,אך בהחלטה תקדימית השופטת החליטה שבמקרה הזה חל על גיבורי חסמבה הדין של "אנשים ידועים " שכל אחד יכול לכתוב עליהם דברי רכילות כרצונו משל היו אנשים חיים. וזה אומר שבמקרה של סופרים של ספרים ידועים אין להם יותר שליטה על הדמויות שיצרו. כל אחד יכול לעשות בהם כרצונו מכאן ואילך ולכתוב להם המשכים כרצונו מבלי שהסופר יוכל לעשות דבר בעניין. .דיון מורחב בנושא זה אפשר למצוא בתגובות למאמר זה : |
|
||||
|
||||
וזה למרות התקדים של וולט דיסני נגד דודו גבע? הרי את אותו הטיעון טען דודו גבע ולמרות זה נאסר עליו להשתמש בדמותו של דונלד דק ללא הסכמת בעלי הזכויות. כנראה, שיש חוק אחד לגברת מוסינזון וחוק אחר לדיסני. |
|
||||
|
||||
מסתבר שאתה צודק . כנראה שיש חוק אחד לתאגידים כמו דיסני וחוק אחר למשפחות של סתם סופר שאין מאחוריו תאגיד בינלאומי עתיר ממון. |
|
||||
|
||||
וואלה מגניב נראה מה היו אומרים בדיסני שמישהו היה רק מעיז לגעת במיקי מאוס בלי לשלם או לבקש רשות |
|
||||
|
||||
מישהו אולי יודע האם יש הבדלים בחוקי זכויות היוצרים בין ארה"ב לישראל, במיוחד בעניין "שימוש הוגן" למטרות שונות? |
|
||||
|
||||
כזכור, דונלד דאק זכה להגנת ביה''מ הישראלי, אבל אולי זה בגלל שהוא לא בן אדם. |
|
||||
|
||||
גם דמות הנווד של צ'רלי צ'פלין הביסה את תשדירי מפעל הפיס. |
|
||||
|
||||
הגברת חנה מוסינזוןזכתה בסיבוב השני במשפט כנגד ספרה הפארודי של שפרה האפרתי על חסמבה והישיגה צו איסור מבית המשפט המחוזי כנגד המשך פירסום הספר. מה שמן הסתם יתן לספר הזה רק יותר פרסום משהוא ראוי לו , אבל לפסיקה זאת יש גם השלכות חשובות מאוד לגבי הזכויות של סופרים על דמויות יצירותיהם. |
|
||||
|
||||
סליחה, אני חוזר על הלינק לכתבה על אמנות עם עו"ד צמוד אבל הוא רלבנטי כאן. |
|
||||
|
||||
מחברת הספר השנוי במחלוקת כפרודיה על חסמבה שיפרה האפרתי מדווחת במקום אחר כאן : שפרה (יום שישי, 06/06/2003 שעה 11:03) בתשובה לבור ועם הארץ אני שמחה לבשר למי שלא יודע שהמשפט הסתיים השבוע, והשופט זפט קבע בכמה מהלכים מצויינים שאני זכאית! הוא טען שדמויות חסמב'ה זכאיות להגנה, והציע דרך לבדוק זאת: לפי האפשרות לחזות מראש מה תהיה תגובת דמות מסויימת לאירועים הבאים בספר, אם אפשר לחזות איך יגיב למשל ירון זהבי לניסיון של מרגל להוציא ממנו מידע, והרי אפשר די בקלות, הדמות ירון זהבי זכאית להגנה כדמות. עוד הוא אומר, שאם מסירים את השמות מדף בספר, אפשר לנחש איזו דמות מדברת גם בלי השמות, וגם זו דרך להעריך אם היא זכאית להגנה או לא . עם זאת בספר שלי, אם מסירים את השמות מהדף, לעולם אי אפשר לדעת לאיזו דמות מחמב"ה אני מתכוונת, אם לא מכירים את הדמויות שיצרתי אלא רק את של מוזסנזון. הוא טוען שאין בין הדמויות שלי ושל מוסנזון כל קשר מלבד שמותיהן. וזה נכון! ומותר. למשל, הוא נותן דוגמא שמישהו יצייר תמונה של אישה משונה, עם שלוש עיניים ופה עקום וכאלה, ויקרא לתמונה: "המונה ליזה". הוא לא גנב את התמונה של דה ווינצ'י אלא יצר באמצעות השם שנתן לה, עוד קונוטציה בעיני המסתכל, וזה מותר לעשות ובדיוק מה שאני עשיתי. לגבי הטענה שהכפשתי את שם מוסנזון ובספר כללתי תיאורים פורנוגרפיים ואנטי דתיים וכו' הוא הגיב, שזה תיאור מופרז, לדעתו, וגם אם כן הייתי עושה ככה, זה מותר לי, כי זה הספר שלי ולגב' מוסנזון אין זכות להתערב בתכנים של הספר שלי. בקיצור, אם הם לא יערערו לעליון, אז הספר חי וקיים ויוצע למכירה בשבוע הספר בדוכן של "ספרות עכשיו". קישור בעניין יש כאן : אני מוצא את טענותיו של השופט מוזרות בלשון המעטה . הבה ונאמר שבארה"ב הן לא היו יכולות לעבור לעולם . שם אי אפ]שר להשתמש בדמויות של יוצר חי או שנפטר לפני כמה שנים בשמם המדוייק . אפשר להשתמש כמובן השמות דומים מאוד לצרכי פארודיה אבל לא בשם המפורש. ולדעתי זה הפיתרון שבו הייתה הגברת אפרתי יכולה להשתמש. המשמעויות של הפסיקה הן שכל מי שרוצה יכול להשתמש כעת בדמויות של כל סופר ידוע שהוא רוצה כרצונו כל זמן ש"הפעולות שלהן אינן אלה שאפשר לצפות מהן". כלומר כל אחד יכול להשתמש כרצונו בדמויות של "מיכאל שלי " של מוסינזון או בדני -דין , או בדמויות של עירית לינור וכו' . לסופרים ולבני משפחתם לא תהיה יותר שליטה עליהן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |