|
||||
|
||||
א. נכון, אבל זה דיון בפרטי. קודם דיברנו בכללי ב. לכך כיוונתי. הדרך הקלה יותר היא להפוך את חיי הזר לשווים פחות ג. מסכים. לכן החרדים שומרים על מסגרות הלימוד הנפרדות. בנפשם הוא. ד. מסכים. ה. מסכים, גם החינוך בבית משפיע לא מעט. ו. השני. בין מקל הדינמיט והגפרור אני מאשים את הגפרור. ז. מוכנים, אבל בהוראת המדינה ולא על דעת עצמם. וזה הרבה הרבה יותר נורמטיבי כי בעולם המודרני יש הסכמה כללית שהסמכות להפעיל אלימות מכל סוג נתונה בידי המדינה. הנאצים היו רובם ככולם אנשים נורמטיביים. אני חושב שלאומנים קיצונים בקלות יפעילו אלימות אבל לא יגיעו לרצח בלי אידאולוגיה דתית חזקה ברקע. שונה הדבר כשהיחיד נטמע בהמון ומאבד בלהט הרגע חלק משפיות דעתו, כמו במעשי לינץ', אבל אפילו בלינצ'ים האחרונים במהומות לא הגיעו לרצח ממש. |
|
||||
|
||||
ב. אולי גם להפוך את המוות לטריויאלי יותר? ג. זה לא שהיהודים בישראל קופצים על ההזדמנות להכניס ערבים למערכות החינוך שלהם... ו. איך אתה יודע מה המקל ומה הדינמיט? ז. כן, ודתיים הורגים רק כשהסנהדרין פוסק... אם סמולנים, ערב רב, שאמא שלהם ערביה השתלטו על המדינה, למה לחכות להוראה שלהם? אני לא מבין, לשיטתך, למה לאומנים קיצוניים חסינים מאלימות פוליטית כשקיצוניים מאידיאולוגיות אחרות (קומניסטים, דתיים, ירוקים...) לא? |
|
||||
|
||||
ב. זה פחות רצוי, כי זה עלול לחלחל גם לאלימות שתופנה נגד חברי הקבוצה. |
|
||||
|
||||
כשאתה רוצה להנהיג את הקבוצה, אולי זה טוב שיהיה לך איזה כלי להוריד מתחרים פוטנציאלים? |
|
||||
|
||||
ו. מקל הדינמיט הוא הפוטנציאל, והגפרור הוא זה שמצית אותו. יגאל עמיר הוא הדינמיט, והרבנים הם הגפרור. ז. לאומנים קיצונים לא חסינים לאלימות. להיפך- נראה לי שהאריות של הצל ישמחו לקצת אקשן. אבל כדי לקחת חיים לדעתי צריך אינדוקטרינציה חזקה מזה. ההבדל בין אלימות לבין להרוג בכוונה תחילה הוא לא כמותי, הוא איכותי. |
|
||||
|
||||
א. אי לא בטוח שזה השני. בכל מקרה, זה נשמע לי הרבה פחות מובהק מאשר לך. יגאל אמיר, למשל, ממש חיפש רב שיתן לו פסק דין מתאים. אד חוסיין, עוד דוגמא, מספר איך הוא בא מבית מתון והפך למוסלמי קיצוני. ז. אני עדיין לא מבין. נתת רשימה של אידיאולוגיות שיכולות להפוך לרצחניות (קומניסטים, דתיים, פעילי איכות סביבה וחובבי חיות). ואידיאולוגיה שלא יכולה להפוך לרצחנית (ליברליזם). לאומנים, משום מה, לא נמצאים אצלך ברשימה לא כאן ולא שם. לי המיקום שלהם נראה מובן מאליו, גם מבחינת ההגיון וגם מבחינת ההיסטוריה. יכול להיות שיש לך נקודה עיוורת? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |