|
||||
|
||||
גל החזרה לשנות השמונים קצת מפריך את מה שאת טוענת. בשנות השמונים הייתה לא מעט מוזיקה טובה (יו-2, תרופה סמיתס, דיויד בואי, מחשבות פשוטות, ראשים מדברים, בתולת הברזל, יוריתמיקס), מוזיקה סבירה, (דוראן דוראן, מאדונה, אלטון ג'ון, הסקרנות הרגה את החתול, האוורד ג'ונס, ניק קרשואו) והרבה מוזיקה מחורבנת (קילי מינוג, סנדרה, פאלקו, וואם, קים ווילד, בננרמה...). רוב אוספי שנות השמונים שמפורסמים בערוצי הקניות השונים מורכבים בעיקר מהקבוצות האחרונות מכילים מינונים גבוהים מאוד של המוזיקה המחורבנת ממש ומעט מאוד אם בכלל מהמוזיקה האיכותית. |
|
||||
|
||||
הבעיה היחידה שלי עםלא מיזמן נסעתי באוטובוס וברדיו היה מרטון של שנות ה80 והשמיעו שם שירים נוראים כמו בום בום בום VWAYAJ VWAYAJ בילי גין של מיקל גקסון ועוד מהזבל הזה ואני שאלתי את עצמי למה הם לא משמאים את פוליס את סטינג כסולן את הדיסטאית את סטאטוסקבו מישום מה תמיד ניראה לי שכול מה שאנשים זוכרים משנות ה80 זה את סמאנטה פוקס את מורי קאנטי יקה יקה אועוד רבים וגרועים חבל שהם לא זוכרים את הרגעים הטובים של דיויד באוי ושל פרינס גם להכות העבר המשיכו להוציא אלבומים נחמדים מאוד בשנות השמונים גטרו טאלל קרימסון רנסנס ועוד ועוד גם בגז ניתן לימצוא דברים גדולים עדין שיצאו שם ציקו ריאה מישל פטרוציני ועוד ועוד גידי |
|
||||
|
||||
בעיני, הטובה שבלהקות שנות השמונים: טוקסידומון. רמת עיבודים, נגינה וגיוון שמדגדגת את הרוק המתקדם של העשור שלפני, אבל בצליל "מעודכן" יותר. נדמה לי שהיא נשכחה קצת בהשוואה ללהקות הטובות שהזכרת - אולי גם בזמן אמת היא היתה פחות פופולרית. |
|
||||
|
||||
המדגם הלא מייצג של מבצעים טובים משנות השמונים שנתתי מפלה הרבה מאוד יוצרים טובים וחשובים. אם כבר אנחנו מדברים על העדפות אישיות, דעתי היא שהאלבום הטוב ביותר בשנות השמונים הוא כלבי הגשם של טום ממתין, האלבום הזה היה תחליף לחיי חברה עבורי במהלך התבגרותי האומללה אבל לא רציתי לציין אותו כי פחדתי שתחשבו שאני איזה תמהוני שאוהב מוזיקה דכאונית. |
|
||||
|
||||
אני לא הייתי קורא להם "תרופה". אולי "מזור"? |
|
||||
|
||||
גם לגבי זמרים טובים כדיוויד בואי, תקופתם הטובה יותר הייתה בשנות ה60 וה70 וב80 הם ירדו ברמה. יש כמובן יוצאים מן הכלל כניק קייב ופרינס. גם לגבי להקות הייתה ירידה - U2 ודייר סטרייטס לעומת פינק פלויד ולד זפלין, ובמוזיקה הפופולרית - דוראן דוראן ווואם לעומת אבבא ובוני אם. |
|
||||
|
||||
אני חולק עליך בעניין דיויד בואי, אני חושב שאיפשהו בסוף שנות השבעים (באיזור התקליט גיבורים) הוא עבר שינוי לטובה וכמה מהשירים הטובים ביותר שלו נעשו דוקא בתחילת שנות השמונים, חיים על מאדים, מתחילים מוחלטים, שינויים ואפר לאפר הם כמה שמות שעולים לי לראש, מיותר לציין שחלק מהשירים הללו מדברים בדיוק על השינויים הללו. למרבה הצער מישהו בגלגלץ החליט שחוץ משני האלבומים הראשונים שלו ואיזה תקליט די מחורבן (סליחה על המילה דובי, אתה רשאי לנזוף בי) מתחילת שנות השמונים, שום יצירה של דיויד בואי אינה זכאית להשמעות ברדיו. לא טענתי שהמוזיקה של שנות השמונים טובה יותר מזו של שנות השבעים, אלא שהחלקים הטובים של המוזיקה של שנות השמונים, כל אותם שירים שריפדו את ילדותי העשוקה בהתקפות אפילפסיה מדומות, דוקא הם פרחו מזכרונם של עורכי האוספים והתוכניות הנוסטלגיה ברדיו בעוד שיותר מידי שירים מחורבנים (סליחה על המילה דובי, אתה יכול לנזוף בי), לא. נ.ב שכחת שאני הומופוב? אני לא יכול לשמוע אבבא או בוני אם, שלא לדבר על אנשי הכפר. |
|
||||
|
||||
סתם סקרנות, הבחירה לתרגם שמות של שירים ולהקות זה מתוך הזדהות עם דן כנר? יש מערכון של אלי ומריאנו שבו הם צוחקים עליו כאשר הוא מתרגם את השיר lonely של אלביס: אלביס: lonely דן כנר: בודדת אלביס: I'm mister lonely דן כנר: אני מר בודדת אלביס: I have nobody דן כנר: אין לי גוף וכו' |
|
||||
|
||||
לא, זו מחווה לעיתון מעריב לנוער שנהג לפרסם את רשימות השירים במצעד הפזמונים של רשת ג בצורה כזו באותן שנים. לפני מספר שנים השתתפתי בתחרות תירגום מהתחת במסגרת אליפות חולון לחסרי תעודת בגרות. המטלה הייתה לבצע תרגום סימולטני של שירים לא מוכרים כך שהתרגום יתאים למנגינה ויהיה נאמן ככל האפשר למקור, למרבה הצער נפלתי בשלבים הראשונים של התחרות בגלל כשל טכני, אני גר ברמת גן ולא בחולון. חרף מאמצי, המחלקה לאירגון תחרויות מטומטמות בעירית רמת גן סירבה לפתוח ליגה כזו במקום מגורי בטענה שאין ביקוש. ועכשיו לספין המגניב, דן כנר היה מנחה התחרות וטקס חלוקת הפרסים והוא הדגים בפנינו החובבים, את כישרונו המופלא. |
|
||||
|
||||
אני לא יכול לדבר על טרגומי טקסטים לעיברית מבלי להזכיר את התלקיט הארור של הפרוורים שרים את סימון וגרפינקל מיספר דוגמאות בישבילך גשר על מי זעף בגופי אנתע או אפלה טובה שלי את עוזנך הטינה לי חלום מוזל עשה אלי דרכו חרש בשקט נתן זרעו בצלילי השקט |
|
||||
|
||||
ואם כבר, אז יש כמובן את גרסאות ''ג'ימי אוחנה'' לשירים כמו ''בוא נאכל דבורה'' ו''תנקי ת'פח''. |
|
||||
|
||||
אם אתה בעניין של מה יש יש לי איזה 60 שעות מוקלטות באופן תאורתי אצלחבר ואיך אפשר בלי לצתת את אם תירצי שהראה לך אז תראי לי גאם את אתה מקיר את הספר של יוסי גאמזו מטרגם את לאונרד כהן לעיברית כמו ציפור על טייל כמו שיכול בליל גידי |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |