|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שהתחולל שינוי פוליטי גדול בדמוקרטיות. טראמם כמו הקורונה הוא כאן והוא לא הולך לשום מקום. בגלל שהסביבה בה פועל ההממשל הדמוקרטי הפכה יותר מורכבת ועמוסת בעיות, היכולת להצליח בניהול חברה כל כך בעייתית היא קלושה. המנהיגים קלטו שלא חייבים להצליח באמת. די לומר שהצלחת ולהמיר את הבחירה בדרך בבחירה באמת מתוך כמה אמיתות חליפיות. במצב העולם, השינוי האקלימי והמגיפות יתכן מאד שהדמוקרטיה הפכה יקרה מאוד בעלותה ודלה מאוד בתועלתה. אם שוקלים את הצלחתה של סין בטיפול בקורונה בתנאים הרבה יותר קשים מאשר הדמוקרטיות המערביות, אני לא בטוח שניתן עדיין להגן על זכות הקיום של הדמו' המערבית. כאשר ההצבעה הדמוקרטית הופכת לפוליטיקה חמולתית וסקטוריאלית המנסה לספק הטבות ואפליה ''מתקנת'' למגזר על חשבון מגזרים אחרים או גרוע מזה להגן עליהם אחד מפני השני, במקום לבחור דרך שתמקסם את טובת הכלל, לא בטוח שהשיטה בכלל ניתנת להגנה. זכויות וחרויות זה דבר יפה. אבל כאשר הסביבה הופכת לזירת הישרדות, הן הופכות להרבה פחות מבריקות. כאשר מנוע האוטובוס מתיישן, החלפת הנהג או מערכת ההגה לא תועיל. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שלא כתבת את המשפט על סין ברצינות גמורה. המחיר שאזרחי סין משלמים מדי שנה על חייהם בדיקטטורה ''מודרנית'' יותר גרוע מקורונה בהרבה. אם כבר, השנה האחרונה קצת נתנה לכולנו טעימה של איך זה לחיות תחת משטר שקובע לך איפה איפה ואם מותר לך להיות, מתי מותר לך לעבוד ומתי לא, מתי מותר לך לפגוש אנשים ומתי לא, מה מותר ומה אסור לאכול, מתי כולאים את הילדים שלך בבית בגלל גחמות של המדינה, ומתי אפשר להפוך כל דבר קטן שאתה עושה לפשע נגד המדינה ולהפוך כל אזרח פשוט לעבריין. לא יודע איך אתה הרגשת, אבל לגבי ולגבי אחרים זו היתה ועודנה חוויה איומה ולא כזו שאני רוצה לחתום עליה לכל החיים, אם או בלי קורונה. |
|
||||
|
||||
האם צפית בסרט "76 ימים" בערוץ 8? הסרט מצלם מחלקת קורונה ב-76 ימי הסגר בעיר ווהאן. עושה רושם שהחולים שם מקבלים, בימי מגיפה, טיפול יותר מכבד ויותר אנושי ממה שאתה יכולת לקבל טרם עידן הקורונה. אם מחיר הדמוקרטיה, הוא התפוררות הסולידריות האנושית, אז הגיע הזמן להשוות עלות ותועלת. כאשר אתה נאלץ לשלוח אנשים שבסה"כ התייצבו לעבודת יומם, כוונתי לשוטרים, להסתכן במגע פיזי עם עדת מטורפים נגועי מגיפות, כאשר ההגנה שאתה מספק להם היא פיסת בד על פניהם, זוהי התפוררות של חברה אנושית. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על אותם אנשים ששגרת יומם היא לרדוף אחרי עבריינים חמושים ואלימים מארגוני הפשע המאורגן ולהביא אותם לכלא, גם כשזה כרוך בסיכון חיים מהדרגה הגבוהה ביותר. כן, אלה בדיוק האנשים שאני מצפה שיעמדו מול אזרחים פורעי חוק ואלימים, בשביל זה משלמים להם1. וכמובן שאפשר היה להתמודד עם ההפרות האלה בדרכים לא משטרתיות ואפקטיביות מאד שהוזכרו כאן כבר לא מעט, אם למישהו בממשלה באמת היה אכפת מחיי השוטרים והאזרחים כאחד. 1 זה נשמע כמו חלק מהקמפיין המקובל לאחרונה על החיילים שהם "הילדים שלנו" ולכן עדיף שאזרחים יחטפו אלפי טילים על הראש, רק שלא נסכן חיילים בקרב. |
|
||||
|
||||
הרבה סינים לא יסכימו איתך. אני לא חושב שבסין יש את אותו בעבוע של טינה כלפי השלטון כפי שהיה בברית המועצות הקומוניסטית. ככל שאני יודע הסינים באופן כללי מרוצים מהשלטון, והשלטון רואה את חובתו הראשונה במעלה לדאוג לטובתם. |
|
||||
|
||||
כי מחנות חינוך מחדש וקצירת איברים זה הכי, אחי. וזה בנוסף לחסימת החיפושים באינטרנט, העלמת מיליארדרים שלא באים למשטר טוב בעין ועוד ועוד. (איש הקש הרוסי כמובן מיותר כאן) |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שהם טלית שכולה תכלת.לא הטלתי ספק בצדדים האפלים של משטר טוטאליטרי. אבל התמונה היא לא שחור ולבן. אני לא חושב שברית המועצות היא איש קש. זו דוגמה למשטר טוטאליטרי שלא משתדל לדאוג לאזרחים, למרות פסאדה של אידאולוגיה קומוניסטית. רוב רובם של האזרחים (כל אלה שלא היו באליטה) סבלו מהשלטון ולא סבלו את השלטון. סין היא דוגמה הפוכה. יש מיעוטים שסובלים, אבל הרוב די מרוצה. זו כרגע מכמה בחינות המעצמה החזקה בעולם, והיא תהיה חזקה יותר בעתיד כי היא עוסקת במה שהמעצמות הדמוקרטיות (בעיקר ארה''ב) הלכו ונטשו- תכנון לטווח ארוך. |
|
||||
|
||||
ממתי עוצמתה של מעצמה מצדיקה את פשעיה או קורלטיבית לאושרם של אזרחיה? וחוץ מזה, מאיפה אתה יודע שהרוב די מרוצה1? יש לך איזה סימוכין השוואתיים בינה לבין מדינות מערביות דמוקרטיות? 1 אם כבר נסחפנו - אם גרמניה היתה מנצחת במלחמה אולי גם הרוב הגרמני הלא-יהודי היה מרוצה. זה אומר משהו? |
|
||||
|
||||
היא לא מצדיקה ולא קורלטיבית. העיקר שרציתי להדגיש הוא התכנון לטווח ארוך, דבר מאוד חיובי גם מבחינתך (כורים גרעיניים). לא הייתי בסין. שמעתי מאנשים שגרים שם. |
|
||||
|
||||
תכנון לטווח ארוך בהחלט קל יותר עם שלטון דיקטטורי מתמשך. יתרון אחד איננו סיבה לקבל באהבה את כל החסרונות המז'וריים. |
|
||||
|
||||
כלל לא בטוח שסין תהיה המעצמה הראשונה בעולם עד סוף המאה העשרים ואחת. אני מהמר על יפן בשיתוף פעולה עם קוריאה ואולי טאיוון. ברגע שהרובוטיקה תבשיל --- יפן וקוריאה ייצרו את רוב המוצרים בעולם, למרות מספר האוכלוסין הקטן שלהן יחסית לסין. ייצור מוצרים שכרגע הרובוטיקה לא תיתן להם מענה יועברו לייצור לארצות שבהן כוח אדם זול (נניח הודו, ווייטנם, מאלזיה ועוד). הנתון הכלכלי החשוב היחיד של סין הוא כוח אדם זול, מה שנותן לה משאבים לייצור טכנולוגיה משוכללת יותר. אם ההתפעלות מסין היא בדרך שהיא גברה על הקורונה, פחות או יותר, הרי גם יפן ודרום קוריאה עשו זאת. לא זוכר מה המצב בטאיוון, אבל נדמה לי שגם הם לא ניכשלו הרבה בעניין הקורונה. היתרון של חבר העמים המזרח אסייתי (יפן, קוריאה, טאיוון, ווייטנם, ועוד) הוא שאילו הן מדינות שמכבדות את השלטון המרכזי לא רק באמצעות כפיה אלא דרך חינוך ומסורת. |
|
||||
|
||||
נושא מאוד מעניין. הדמוקרטיה הפכה בארה''ב ובמקומות אחרים לפלוטוקרטיה, ואיבדה חלק מכח המשיכה שלה כשיטת ממשל. מדינות מזרח אסיה- סין, סינגפור, טאיוואן, תאילנד, דרום קוריאה, שהמשטר בהן הוא לא ממש או לא בכלל דמוקרטי, התמודדו עם המגפה היטב, ומעצמות המערב נכשלו ברובן כשלון מחפיר. |
|
||||
|
||||
סין, המדינה שאסור להזכיר בה את פו הדוב? אפשר להגיד כל מיני דברים רעים על מדינות המערב, אבל אין מה להשוות. |
|
||||
|
||||
אכן, זמירות מפחידות מפי אנשים ליברלים כמו שוקי. למזלנו יש גם דמוקרטיות מתוקנות שהצליחו להתמודד עם הקורונה, גם אם מספרן מצומצם, אחרת ייתכן שרבים בעולם כולו היו קופצים אל ה"יעילות" כביכול של משטרים אבסולוטיים שמסוגלים לקבל החלטות ממש לא פופולאריות וגם ולאכוף אותן, וההזהרה מנזק ארוך טווח לתרבות השלטון היתה הופכת לבעיה גלובלית. Long live New Zealand! Hurray Cyprus! Way to go, Australia.
|
|
||||
|
||||
יש מה להשוות. מדינה שמסוגלת להקים בית חולים מאפס תוך 11 יום ראויה למלוא ההערכה, וצריך לבדוק מה אפשר ללמוד ממנה. ________ מה הקטע עם פו הדב? |
|
||||
|
||||
חפש קצת על Xi the Pooh. זה מוזכר אפילו כתת פרק בערך שלו בוויקיפדיה האנגלית. להבדיל מקודמיו, שי שולט לזמן לא מוגבל ומקדם פולחן אישיות. עם מאו זה נגמר רע. ההרגשה שלי היא שאין לנו מושג על כל מיני התפרצויות של המגפה בסין והם מעלימים את הכל. כי זה רע לספר לעולם על זה. אל תשכח שאותה תרבות הסתרה היא זו שמנעה מסין לטפל במגפת הסארס מלכתחילה, וגם במקרה של נגיף הסארס השני, הסינים איבדו לפחות חודש יקר בטאטוא הבעיה מתחת לשטיח. הטאיוואנים היו מוכנים יותר טוב מהם. |
|
||||
|
||||
לדמוקרטיה היה קשה יותר להסתיר את ההסבר האפשרי (והסביר בעיני) לפיו הוירוס "ברח" ממכון מחקר סמוך שעסק בניסויים מתאימים מאד לאפשרות הזאת. באשר לנסיונות הסתרה אחרים, לדעתי כל מי שראה את "צ'רנוביל" צריך להיות מודאג מאד מהצד ה*זה* של מטבע היעילות. בית חולים בשבוע מרשים מאד, אבל כאשר אותה יעילות מופנית לתחומים אחרים היא די מפחידה, בייחוד כשאותם תחומים אחרים כוללים שטיפת מוח מתמשכת של האוכלוסייה. היידה ב̶י̶ב̶י̶ צ'י! |
|
||||
|
||||
בעניין מקור הוירוס, אני רוצה להזכיר שארגון הבריאות העולמי רחוק מלהיות אובייקטיבי בעניין, כך שידיעות כאלה לא עושות עלי הרבה רושם. |
|
||||
|
||||
אלא להיפך: אם לסינים לא היה מה להסתיר, למה לקח להם שנה לאשר את ביקור המומחים? (וכן, אפילו טראמפ עיוור תופס מדי פעם תולעת) |
|
||||
|
||||
אולי כי יראו שיש עדיין קורונה? |
|
||||
|
||||
איך יראו משהו אם לא נתנו להם להיפגש עם אנשים מהרחוב? |
|
||||
|
||||
וזה? |
|
||||
|
||||
Bret Weinstein הוא אחד מאלה שגרמו לי לגבש את דעתי (לא בסירטון הזה שחדש לי, אלא במשהו ישן יותר). אני חושב שקישרתי פעם לראיון די מקיף בנושא אבל לא מוצא אותו כרגע. |
|
||||
|
||||
ראיון עם וויינסטיין בעברית. |
|
||||
|
||||
____________ (הקונטרה הצפוי כאן הוא https://www.pbs.org/wgbh/americanexperience/features/... ודומיו, ועל זה יענה המשיב הנבון: פאגאט!) |
|
||||
|
||||
גגל: "מבחינה אמנותית אין לקבוצת זמרים זו ערך ראוי לשמו". |
|
||||
|
||||
תגובה 99963 תגובה 465858 הסיבה שאני זוכר היטב את הארוע היא לא הזעזוע שנגרם לי בשעתו אלא בדיוק ההיפך: העובדה שאני וכל חברי קיבלנו את ההחלטה כלגיטימית. לא החלטה משמחת, אבל לא כזאת שתגרום לנו להרים גבה, שלא לדבר על לצאת לרחובות. |
|
||||
|
||||
כן, אבל זה איסור מסיבות אידאולוגיות. ברור לי שיש טבואים שונים לתרבויות שונות. כאן מדובר על פסילה אישית של גיבור תרבות שכזכור אפילו לסובייטים לא הייתה בעיה איתו רק בגלל פולחן האישיות של המנהיג הדגול. נראה שהתעמולה שלו מוצלחת יותר מזו של נתניהו, כי היא פחות מורגשת. |
|
||||
|
||||
למה איסור מסיבות אידיאולוגיות מדאיג פחות מאיסור מסיבות אחרות? אה, עכשיו כשהסגר מאחרינו, "איסור מסיבות" עוד בתוקף? |
|
||||
|
||||
מדאיג בצורה שונה. (האיסור על ה־party line בתוקף) |
|
||||
|
||||
כפויי טובה, ככה מתנהגים לאחד מעמודי התווך של הפצת הטאואיזם הסיני בעולם? |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין דרום קוראה וטאיוואן לסין, סינגפור ותאילנד. |
|
||||
|
||||
ברור שיש, מעניין שההצלחה בטיפול במגפה היתה לפי פילוח גאוגרפי דווקא. גם ניו זילנד שייכת לאותו פלח של הכדור. אם צריך למצוא מכנה משותף מלבד הגאוגרפי, אז מדינות שבראשן נשים הצליחו הרבה מעבר למדינות מקבילות שבראשן גברים. גרמניה מול צרפת, דנמרק מול הולנד וכו'. נשים עומדות בראש לא מעט מהמדינות המצליחות ביותר- טאיוואן, ניו זילנד, פינלנד, והיוצאת דופן הענקית היא ראש ממשלת בלגיה, המדינה עם שיעור התמותה מקורונה באוכלוסיה הגבוה בעולם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |