|
||||
|
||||
גרף |
|
||||
|
||||
עוד שיפור בלוח הבקרה של משהב"ר (או שאולי רק עכשיו הבחנתי בו). מעל גרף הח"ק ישנה אפשרות לבחור את טווח הזמן. ברירת המחדל היא "חודש אחרון". אבל אפשר לבחור "עד עכשיו" ואז מקבלים את ציר הזמן וגרף הח"ק שלך (תוכל לעשות בקרת איכות לגרף שלך). בחירת ציר הזמן משפיעה גם על הגרף שמתחת. גרף הח"ק חדשים - יומי. כך ניתן לראות יותר בבירור, את מה שאמרנו: יש פחות או יותר יציבות במספר הח"ק ב-20 הימים האחרונים. בקצב הח"ק החדשים נראית ירידה המתמשכת על 3 השבועות האחרונים, אלא שהירידה כל כך מזערית שאולי היא משאלת לב בלבד. בנקודת זמן זו, ברור לחלוטין שהממשלה ורשויות הבריאות איבדו שליטה במצב והקלף האחרון שהם אוחזים בו הוא קלף החיסונים. קלף זה עדיין לא ברור מה הוא. האם הוא קלף הניצחון המבשר את סופו של הגל האחרון (ועל כך אתרגם מאידיש: לך חפש את היום של אתמול) או שמדובר בסכר האחרון שעוד עומד לפני הנפילה והשיטפון הגדול. בנסיבות אלו אני מציע לנטוש את כל ההשערות והפרשנויות ולהיצמד לגרף אחד ויחיד - גרף הח"ק חדשים יומי. בהנחה שהגרף הזה מדוייק עד כדי אחוזים בודדים. הגרף הזה מספר מה קורה לנו ברגע זה. הייתי מעוניין לראות גרף נוסף והוא ערך יומי של סך הח"ק חדשים ב-7 הימים האחרונים (זה בעצם ממוצע שבועי של הגרף הקודם). |
|
||||
|
||||
בבקשה: (משהב"ר מאפשר גם להוריד את הדאטה, אז הורדתי, מיצעתי ויצרתי גרף) |
|
||||
|
||||
מצויין. מראה בבירור עד כמה המצב לא ברור. אפילו הירידה העקבית שהתחילה באמצע ינואר, נבלמה מסיבות מסתוריות בפברואר. יתכן שכל השינוי הוא בטווח טעות המדידה או הואריאציה הסטטיסטית. אנו רואים בתקשורת דיווחים על יעילות החיסונים ומבטיחים לנו ''גל'' כזה השבוע. אין זה בלתי סביר שהמידע אפילו נכון. יתכן שמחוסני הפייזר, לאחר תקופת הכשרה כלשהי, הסיכוי שלהם להידבק בקורונה כלשהי הוא עשירית מזה של לא מחוסנים. הבעיה היא שהעובדה לכאורה הזו, היא כרגע משנית, משום שהיא טובעת בגל של תחלואה כבדה שהיא כרגע די יציבה. היא יכולה בכל יום להתחיל לרדת או לעלות. אפשר כבר לומר בודאות שהשפעת החיסונים אינה דרמטית והוירוס יכול להתמודד איתה באמצעות מוטציות. מאחר והממשלה שמטה מידה את הרסן של אמצעי הבידוד החברתי, ישראל בעצם מטילה את יהבה על מבצע החיסונים ומהמרת על כך שחיסון של בערך מחצית האוכלוסיה בשילוב עם חיסון טבעי של חלק מן הנותרים יביס את המגיפה. זה יכול לקרות, אבל אין נימוק דטרמיניסטי מדוע זה צריך לקרות. נראה לי שהסיבה לאופטימיות של לפחות חלק ממאמיני החיסונים היא אמונה במודלים שונים של חיסון עדר. אנו יודעים שזה לא עובד עם השפעת וכפי הנראה זה לא יעבוד גם עם הקורונה. באופן אישי, גבול האופטימיות שלי הוא שהמשך חיסון האוכלוסיה יצליח להוריד את עומס האשפוז ונצליח להגיע לאיזשהו שיווי משקל חדש בין הוירוס לבין החיסונים. |
|
||||
|
||||
>> המשך חיסון האוכלוסיה יצליח להוריד את עומס האשפוז וזאת בדיוק המטרה. כל הדיבורים על "לשטח את העקומה" מטרתם היתה לשטח את עקומת המאושפזים. אני לא מבין את הפסימיות שלך. זאת מתמטיקה. בהנחה שהחיסון מוריד את התחלואה ב 95% אצל המחוסנים, ואת מספר האשפוזים אפילו יותר. ובהנחה שבני ה 50+ (לפני המוטציות זה היה בני 60+) הם 75% מהמאושפזים. ובהנחה ש 75% מבני ה 50+ התחסנו. אז החיסון מוריד קצת יותר ממחצית מהמאושפזים. ואז אם באותו זמן שהנ"ל התחסנו התחלואה הכללית (מספר המקרים הפעילים) הוכפלה (ואם מורידים את המחוסנים מפוטנציאל התחלואה, אז בעצם התחלואה מתוך המאגר האפשרי שולשה), מספר המאושפזים ישאר אותו דבר. זה בערך מה שקרה באופן הדרגתי בחודש האחרון. המחוסנים התאשפזו פחות ופחות, ואת מקומם תפסו לא מחוסנים- חלק בגלל גידול בתחלואה הכללית, וחלק בגלל העליה באלימות של הוירוס. עדיין יש ירידה מצטברת של 20% משיא המאושפזים. אני חושב שההנחות הן די חזקות, וההסבר היחיד לכך שאין ירידה חדה יותר במאושפזים הוא עליה בתחלואה הכללית ובעיקר באלימות של הוירוס. שיעור החיוביים בבדיקות היה מעל 8% לאורך זמן רב- ברציפות מאז 17/1, וזו אינדיקציה ברורה לרמת תחלואה מאוד גבוהה. כעת הוא סוף סוף יורד ונותן בסיס לאופטימיות נוספת להמשך. לדעתי כאשר הורחב מעגל המתחסנים לבני 50-59 (כבר הגיעו ל 50% מחוסנים במנה שניה) גם האלימות המוגברת של הוירוס מתקזזת, כי אותה אלימות מוגברת היא עדיין במסגרת של היחסים המקוריים בין הגילאים, בהם במעבר מעשור לעשור הסיכון מוגבר פי 3-5. המוטציות לא שינו משמעותית את העקומה הזו. למרות העליה באלימות של המחלה אני משער שעדיין בני ה 30 ומטה מתאשפזים ממנה פחות מאשר בשפעת. |
|
||||
|
||||
שכחתי להוסיף- בני ה 30 ומטה הם מחצית מהאוכלוסיה! |
|
||||
|
||||
אני פחות או יותר מקבל את העובדות. רק חבל שאתה חוזר כמה פעמים על ה"אלימות המוגברת". זה ממש לא נכון. אין שום ראיה עד עכשיו לאלימות מוגברת (כולל זן בריטי, דראפי וברזילאי). התחלואה אינה קשה יותר. הזנים הם מדבקים יותר וריבוי החולים הצעירים הוא לינארי להדבקה. יותר נדבקים, יותר ח"ק. גם צעירים. פילוג הגילאים לא ממש השתנה (אפילו בישראל עם החיסונים, היחס עד עכשיו משתנה לאט מאד. השינוי שקורה גם במדינות מעוטות חיסון יכול להיות תוצאה של חיסול "עודפי" הקשישים). אני שב וטוען שצריך להפריד בין הדבקה לתחלואה קשה. כמות המאומתים היא מצד אחד פחות "אמינה" ומצד שני צופת פני העתיד. יכול להיות שהירידה ב% המאומתים כעת (אם היא אכן ...) צופה ירידה בתחלואה הקשה בעוד שבועיים ואילך. התחלואה הקשה (חדשים) היא יותר אמינה והיא מייצגת את המצב עכשיו. למשל מס' הח"ק כללי מציג ירידה די מובהקת בשבוע האחרון. מס' הח"ק חדשים שבו אין שינויים של ממש,מנבא שהירידה הזו היא לא מגמה. היא מייצגת שינויים בהדבקה בעבר וככל הנראה תמחק לגמרי בגלל התרופפות הבידוד (ובפרט פתיחת המסחר ובתי הספר). אני די מצוברח מפני שקיויתי שהחיסונים יכחידו את הוירוס, מפני שע"פ הדיווחים החיסונים גם מצמצמים את ההדבקה ולא רק את התחלואה הקשה. קיויתי לצניחה של מקדם ההפצה שתכחיד את הוירוס. זה כנראה כבר לא יקרה. במימד השני, מימד התחלואה הקשה, אני עדיין מקווה כמוך, שאם יתחסנו מספיק אנשים ואם הפייזר (להבדיל למשל מן האסטרהזניקה) יתגלה כאפקטיבי נגד מגוון רחב של זנים, מספר המאושפזים ירד בסופו של דבר ויתייצב על רמה נמוכה יותר. אני פחות sunshine ממך מפני שאני רואה בכך התייצבות זמנית על רמת בריאות נמוכה מבעבר. אנו נצטרך להמשיך ל"התגלגל" עם חיסונים חדשים ותרופות יעילות יותר לחולים. אני חושש שזה עוד שלב בתהליך הדרדרות הציביליזציה שלנו בגלל שינויי האקלים. בינתיים נראה שהדרך היחידה שמצליחה לבלום את המגיפה באופן שיטתי היא הדרך הסינית שמשמעותה שלטון סמכותני יותר וצמצום דרמטי של חרויות האזרח. הדוגמאות האחרות של הצלחה נראות לי מקומיות וזמניות. אני לא חושב שקפריסין ואפילו לא ניו-זילנד יוכלו לבלום לאורך זמן את המגיפה.בלימה מוצלחת כזו משמעותה התבצרות על האי שלך וצמצום ארוך טווח של הקשרים עם החוץ. ג' דיאמונד מלמד אותנו שלטווח ארוך זה דוקא מצמצם את סיכויי השרידות שלך. אינסולריות כזו תצמצם לא רק את היבוא שלך אלא גם את הייצוא ולמשל תקשה עליך לממן ציוד רפואי, חיסונים ותרופות. בקיצור, זה שישראל בעוד רגע תשקע בדפרסיה ובניו-זילנד חוגגים בברביקיו לא בהכרח מסמן נכון את העתיד. הגלובליזציה עברה מזמן את שלב האלחזור שלה. היכולת להתקיים כמו צפ' קוריאה, דאעש או בני-ברק היא יותר סיוט מאשר הבטחה. |
|
||||
|
||||
בסין אין אינסולריות? מישהו שאני מכיר לא יכול לחזור לסין מאז פרוץ המשבר. |
|
||||
|
||||
לדעתי לא. סין היא יבשת בפני עצמה שהיחס הגאוגרפי בין מחוזותיה דומה ליחס בין מדינות באירופה. חוץ מזה סין היא מעצמה כלכלית ומסחרית ולא באמת יכולה לחיות ללא הקשרים עם החוץ. דוקא הדוגמה שהבאת מדגימה את האפקטיביות בשיטה הסינית שאינה "סינית" באופייה. עם כל הכבוד לישראלי(?) שרוצה לחזור לסין, האינטרס הסיני הכולל גובר על האינטרס האישי שלו וכך צריך לנהוג. הוא לא ימות מזה. כל החריגים ההומניטריים והמועדפים ממוססים את המדיניות ומסתיימים ברכבות אויריות עם חסידיו של ליצמן מניו-יורק. אני חושב שההצלחה הסינית קשורה להעדפת צרכי המדינה על צרכי הפרט וזה לא במיוחד סיני (בהסתייגות אומר שהאטמוספירה שמאפשרת את המצב הזה היא הקונפוציאניזם והבודהיזם של המזרח הרחוק. לכן יש הצלחות דומות גם במדינות יותר דמוקרטיות מסין, כמו יפן, קוריאה, טיוואן וסינגפור). |
|
||||
|
||||
עיקר שכחתי. ברצוני להסביר מדוע אני סובר שהחיסונים יעילים 91% כפי שמתפרסם ועדיין המצב הכללי, נכון לרגע זה, מדכדך לגמרי. לפני כן, אני חייב להסביר שאני מסתמך על חשבונות קטנים שעשיתי עם הנתונים שפרסמה קופ"ח מכבי. המסקנה הראשונה שהגעתי אליה היא: כפי שבפרסומות מסויימות מופיע הכיתוב "המציג אינו רופא",על הפרסום של מכבי היה צריך להופיע "המציג אינו יודע מה הוא שח". אני חושב שהם ערבבו נתונים משתי פאזות של הניסוי ולא יכלו או לא ידעו להסביר מהם הנתונים שהם מציגים. מאחר ואני ערבבתי את הנתונים שלהם, יתכן שכל מה שאומר מיד הוא חסר בסיס. אבל לפי הנתונים כפי שרקחתי אותם מתברר כך: מתוך קבוצת מחוסנים (מנה 2 + 7) של 163K אנשים, במהלך 7 ימים, אומתו 254 נדבקים מתוכם 4 חולים לא קשים שאושפזו (לפי חישובי במדגם דומה של מחוסנים המספר הוא 2712). הנקודה שלי היא שגם אם מתעלמים מכך שקרוב לודאי שיש עוד נדבקים שלא טרחו להיבדק, מדובר במספר די גבוה. המסקנה: גם במצב של נתוני חיסון גבוהים, יש די הרבה נשאים ואפילו מאושפזים. כשמוהלים זאת עם אפקטיביות נמוכה יותר בקרב קבוצות סיכון וקבוצה גדולה של לא מחוסנים, אנו מגיעים לתחלואה די גבוהה. הבשורה החיובית היא שלמרות מחדלי הממשלה (התרופפות הבידוד, העדר מדיניות ברורה של שכר ועונש ביחס לסרבני חיסון), כאשר יגיעו ל-70% חיסון (מלאכותי או טבעי) התחלואה הקשה תצנח לבערך שליש התחלואה היום. |
|
||||
|
||||
איך "4 חולים לא קשים שאושפזו" מסתדר עם "די הרבה ... מאושפזים"? 4 מתוך 163K מתאים בערך ל-220 מאושפזים באוכלוסייה כולה, ועם זה מערכת הבריאות אמורה להסתדר בלי בעיה, לפחות עד המוטציה הבאה. "מאושפזים לא קשים" אפילו לא תופסים מקום ביחידת טיפול נמרץ. |
|
||||
|
||||
אתה צריך לזכור שכל זה קרה ב-7 ימים בלבד. אני כנראה יודע איך מכבי יודעת כמה נדבקו (חיתוך עם קבוצת המאומתים), אבל לא ברור לי איך הם יודעים כמה מאושפזים יש. למכבי אין שירותי אשפוז של ממש. אני מנחש שאלו נתונים שנאספו באקראי אצל מאומתים ששוחחו איתם בטלפון. אני מסכים אתך שאם 100% מן האוכלוסיה היו מחוסנים, היו מעט מאד מאושפזים. הבעיה היא שזה כנראה לא יהיה המצב (ילדים, נשים בהריון וסתם סרבנים ויושבים על הגדר). ההנחה שחיסון ממוקד של קבוצות הסיכון ימגר את התחלואה הקשה, לא קרה עד עכשיו וגם לא נראה באופק בינתיים. אם נרד ל 200-300 מאושפזים לא קלים, זה יהיה הקלה גדולה לבתי החולים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שתוך זמן קצר יחסית ההגבלות על מי יכול להתחסן יוסרו (מלבד מקרי קצה ספורים) וברגע שזה המצב אין סיבה להשקיע בטיפול של אלה שלא מעוניינים להתחסן. לא התחסנת? חלית? שתהיה בריא, אבל, במטותא, לא על חשבוני. |
|
||||
|
||||
למה לא נקטו את זה עד כה עם מעשנים? |
|
||||
|
||||
כללית ודאי שיש בעיה עם הטלת סנקציות על אורח חיים גרוע, ודומני ששאלת הסנקציות על אוכלי הגבינה הצהובה כבר נדונה פעם או פעמיים. המעשנים וגם מכורים לחומרים אחרים כמו אלכוהול כבר נושאים בחלק מהמחיר הכלכלי של ההרגלים שלהם דרך המסים הגבוהים שמוטלים על מושאי צריכתם, בעוד סרבני החיסון, שנזקם הכלכלי עלול להיות גדול לאין שעור, לא מחוייבים לשלם אגורה. לפעמים זמנים קשים דורשים פתרונות קשים, ובמקרה הספציפי של סרבני חיסון קורונה אני חושב שמוצדק לשנות את ההסכם החברתי שלנו. אולי הצעד שהצעתי דרסטי מדי, אבל לפחות *חלק* מעלות הטיפול צריכה להיות מושתת על הנדבק. אולי אפשר להתחיל מזה שבגלל צוק העתים ומצוקת התקציב אין מנוס מהעלאת דמי ביטוח הבריאות, והמתחסנים - כולל אלה שאינם יכולים להתחסן מסיבה בריאותית, ואני מזכיר שטיפשות אינה מחלה - יקבלו הנחה בביטוח הבריאות - הנחה שתהיה במקרה בגובה אותה העלאה. ואם היועמ"ש או בג"ץ יעיזו לפתוח את הפה נענה להם כולנו יחד: מושחתים נמאסתם! כנופיית שלטון החוק! רק ביבי! רק ביבי! רק ביבי! |
|
||||
|
||||
עיקר העלות היא לא כלכלית אלא בריאותית. לא יודע בדיוק כמה ואילו משאבים נדרשים כדי לטפל ב-1,000 חולי קורונה קשה, אבל מדובר כנראה בעיקר בכח אדם + שטח במחלקות. שני אלה בהכרח באים על חשבון טיפול בחולים אחרים (ובאותם 1,000 חולים), בלי קשר לתקציב שעומד לרשותך. וזה לא כולל מעגלים משניים, כמו אנשים שנמנעים מטיפול מונע/בדיקות בבתי חולים כי חוששים להידבק בקורונה. צריך להבין איך משכנעים את הסרבנים להתחסן, לא לאזן את העלות הכלכלית של הסירוב שלהם. אם העלאת מס בריאות תעודד אנשים להתחסן, מה טוב. אבל ספק אם זאת הדרך האופטימלית. לדעתי צריך להתמודד עם זה היא משני כיוונים: 1. לבדוק מדוע אנשים מסרבים להתחסן ולראות איך מתגברים על הקשיים האלה. בכתבה שראיתי הבוקר ואני עצלן מכדי למצוא עכשיו הגיעו למסקנה שהאוכלוסיות הבעיתיות (לפחות מבין אלה שהם מעל גיל 50) הם חרדים, ערבים ועולי ברה"מ, וכל אחת כנראה לא מתחסנת מסיבה אחרת (בהתאמה: זלזול בחומרת המחלה והיעדר נגישות; פייק ניוז בקהילה וחוסר אמון במדינה; פייק ניוז עקב צריכת חדשות מערוצים רוסים והיעדר אמון בגופים ממשלתיים), ולכל אחת צריך להתייחס בנפרד. 2. להעניש את מי שלא מתחסן. בין אם ע"י הצבת תנאי של בדיקה שלילית (במימון הנבדק) כתנאי כניסה למקומות מסויימים, אי מימון ימי בידוד/מחלה מקורונה. הצעה מעניינת (לא בהכרח טובה) שנתקלתי בה היא להודיע שהחל מתאריך מסויים החיסונים יפסיקו להינתן בחינם, וזאת במטרה לייחס ערך לחיסון ולייצר תחושת נהירה. בנימה חצי-קשורה - אם יש מספיק חיסונים, אולי כדאי לשקול לאפשר למחלימים מקורונה להתחסן. חיסון כנראה מעניק הגנה יותר טובה, וזה יפתור loophole, שלא מעט אידיוטים כנראה ישמחו לעשות דרכו קפיצת ראש, לפיו מי שחלה והחלים מקורונה גם כן זכאי להקלות. |
|
||||
|
||||
אתה קופץ ראש לדלת פתוחה. |
|
||||
|
||||
טעות קשה שלי. היה צריך להיות: "מתוך קבוצת מחוסנים (מנה 2 + 7) של 163K אנשים, במהלך 7 ימים, אומתו 254 נדבקים מתוכם 4 חולים לא קשים שאושפזו (לפי חישובי במדגם דומה של לא מחוסנים המספר הוא 2712). |
|
||||
|
||||
מסכים. נראה שלא ניפטר מהקורונה. לכן מדיניות הבידוד של מדינות טובה רק באמצעי ביניים עד חיסון האוכלוסיה. שוב, אפשר ללמוד ממדינות מזרח אסיה, טאיוואן בראשן. אני לא רואה שטאיוואן סבלה כלכלית מהבידוד. התמ"ג שלה אמור לצמוח ב 2.7% עבור 2020 (ו 4.2% ב 2021). הישג מאוד מרשים ביחס למדינות המערב. המנוע העיקרי הוא תעשיית האלקטרוניקה, שרובה ככולה מייצרת לייצוא. TSMC [ויקיפדיה], לדוגמה, יצרנית השבבים הגדולה בעולם. במאמר מוסגר- ההחלטה לסגור את השמים בארץ אחרי שכל הסוסים כבר ברחו מהאורווה מצטרפת לשורת ההחלטות האידיוטיות של הממשלה הזו מיום הווסדה. נראה כאילו הביטוי "עכשיו באים?" נולד עבורה. |
|
||||
|
||||
שתי הערות: 1. צמיחת התמ"ג במדינה מוטת ייצוא מוצרים מחשוביים (קצת כמונו, רק יותר חומרה) אינה משהו מפתיע יותר מהרווחים של נטפליקס או אמזון בתקופה דומה. 2. "<מוגדש כל> הסוסים כבר ברחו מהאורווה"? מה ידוע לך על הזן ההודי, על המוטציה הקווקזית ועל האמא-של-כל-הוירוסים מטנזניה? |
|
||||
|
||||
מה שכן, לא ברור לי למה אוסרים על *יציאה* מהארץ, כל עוד המבקש לצאת חותם על כך שהוא מודע לכך שייתכן שלא יוכל לחזור עד להודעה חדשה. צריך לשאול את אוחנה אם יש איזה קושי משפטי. |
|
||||
|
||||
כי רוב מי שרוצים לצאת מהארץ גם ירצו לחזור אליה תוך שבועיים–שלושה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח ש"אם תרצו אין זו אגדה" התייחס למצב הזה. כפי שהצעתי, מי שייצא יסכים לכך שייתכן שלא יוכל לחזור כשירצה. לא מתאים? אל תצא. הפוזיציה ממנה אני מדבר: ידידה שהיתה צריכה לנסוע לארה"ב כדי לעבוד שם כמה חודשים. המעביד גילה אפס סובלנות למצב הלא נורמלי. |
|
||||
|
||||
1. מסכים. הנקודה היתה שלא היתה בטאיוואן פגיעה ביצוא בגלל הבידוד. הם הצליחו גם למגר את המגפה וגם לצמוח. מעניין לראות איך הם עשו את זה. 2. מה שידוע לי הוא שזנים חדשים לא מתזמנים את הופעתם לפי תזמון סגירת השמים בישראל. הסגירה הזו היתה מראש מוגבלת בזמן, ואחרי שהמוטציות הידועות כבר התפזרו ברחבי המדינה. מה שנשאר לשאול הוא "עכשיו באים?" |
|
||||
|
||||
ואם כבר הזכרתי כלכלה, אני חושב שהמשבר הכלכלי עוד לפנינו. הבורסה האמריקאית תיפול לדעתי בכמה עשרות אחוזים עוד השנה, כהקדמה למשבר הכלכלי שיתחיל בשנה הבאה, שבסופו, בעוד כמה שנים, ארה"ב תכריז על חדלות פרעון כלשהי (תספורת לחוב). זה יהיה משבר גדול יותר בקנה מידה שלם מאשר משבר 2008. בבסיסו של משבר 2008 היו משכנתאות שאפשר לנגב איתן בשווי של 2 טריליון דולר בערך. חוב הממשל האמריקאי מתקרב כעת ל 28 טריליון דולר, ויגדל השנה בעוד 2-3 טריליון. בעוד שנה-שנתיים-שלוש יבינו שאין יכולת לשרת אותו והריביות שארה"ב משלמת יטוסו לשמים, וימנעו כל אפשרות אחרת מלבד תספורת (או היפר אינפלציה, שהיא גם סוג של תספורת לחוב). בכל מקרה מדובר על ערעור מסיבי של הדולר האמריקאי. את ההשלכות על שאר העולם אני לא מסוגל לנחש עדיין. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהנעל היא על רגל אחרת. נקח למשל את טיוואן. נניח שלטווח ארוך אתה רוצה לשמור על המשך ייצוא מוצרי המחשוב. אתה תצטרך לקיים תעבורה של תמיכה ושיווק בין אם המדובר בנציגי לקוחות שיכנסו אליך או באזרחים שלך שיצאו אל הלקוחות היכולת לשמור על האינסולריות תלוייה ביכולת דספוטית לכפות בדיקות והסגר במעבר. זה לא מסתדר עם דיון בלתי נגמר בזכויות הפרט וזכויות הומניטריות כביכול. לכן אני לא יודע איך ניו-זיחנד ואוסטרליה יעמדו במצב זה לאורך זמן. ומה צעשה עם גלי פליטים שיסתערו על חוםיך? |
|
||||
|
||||
ומה תעשה עם גלי פליטים שיסתערו על חופיך? לא נראה לי שלג'סינדה יש תשובות טובות לכך? בכל אופן לא תשובות שיבדלו אותה ממועמדים שמרנים יותר. |
|
||||
|
||||
אני מתאר לעצמי שאותה תעבורה קיימת גם עכשיו. לכן מעניין מאוד לראות איך הם קיימו אותה בלי התפרצות של המגפה. כפיית בדיקות והסגר בזמן מגפה הם לא אנטי דמוקרטיים לדעתי. הפגיעה בזכויות הפרט היא מידתית וללא ספק למטרה ראויה. |
|
||||
|
||||
לא חושב. בתעשיית ההייטק וגם הלוטק, אתה יכול בקלות להשעות את כל התעבורה האנושית למשך חצי שנה ואפילו שנה, ללא בעיות גדולות. לטווח רחוק יותר זה כמובן בלתי אפשרי. היתרון הוא שיש לך הרבה זמן להתארגן. |
|
||||
|
||||
"לסגור את השמים" - מסכים! עוד אחד מעוללותיו של הליצן עם הספודיק. ברגע שהוחלט לעצור את הטיסות מסין, היה צריך להטיל הסגר על שה"ת, לפרוש את פיקוד העורף שם ולהקים מתחמי בדיקה,בית חולים ומחנה בידוד. צוותי האויר היו צריכים לעבור בדיקות קבועות. כל הנכנסים היו צריכים להיות תושבי המדינה ולעבור תהליך של סינון והכנסה דרך מחנה הבידוד. אני מניח שזה מה שעשו ניו-זילנד, אוסטרליה, טיוואן סינגפור וסין. יכול להיות שחסימת הגבולות היתה הפקטור שהבדיח בין הצלחה חכישלון. זה מדגיש גם עד כמה להציג את הטיפול הישראלי בגל הראשון כהצלחה זה שגוי. הצלחת לבלום את התחלואה הקשה באמצעות הסגר, אבל למעשה פספסת לגמרי את כל חסרי התסמינים ואםשרת הפצה שקטה של הוירוס בכלרחבי הארץ. זה היה הוירוס שהתפרץ בגל השני. |
|
||||
|
||||
כבר ציינתי בעבר ש 70% מהנדבקים בארץ בזמן הגל הראשון היו על פי בדיקה גנטית מוירוס שהגיע מארה"ב. אבל החטא הקדמון לא היה שלנו אלא של איטליה שלא סגרה את מילאנו, ועל כך התרעתי בזמן אמת. להכריז על סגירת שמיים כללית בתחילת מרץ, כששאר העולם עדיין לא התעורר, זה קשה מבחינת יחב"ל. ניו זילנד סגרה את גבולותיה לזרים ב ב-19 במרץ, כשהתגלו במדינה בסך הכל 28 מקרים. בארץ התגלו עד אותו יום כבר 677 מקרים. תאילנד סגרה את גבולותיה ב 3 לאפריל (גם לתושבים חוזרים), אבל החלה בסריקת הנכנסים מסין כבר ב 3 בינואר, וממדינות נוספות בהדרגה החל מפברואר. הרבה יותר פשוט היה לבודד בכפיה את הנכנסים מארה"ב בסוף מרץ, ככשמספרי הנדבקים בארה"ב כבר טסו (ב 24 למרץ היו להם מעל 50 אלף מקרים, ב 27 למרץ מעל 100 אלף מקרים, וב 31 למרץ כבר 200 אלף. ליל הסדר היה ב 8 באפריל). אבל זה דבר שצריך להתכונן אליו. להתכונן זה קשה בארץ. בטאיוואן התכוננו שנים מראש, בניו זילנד הוקם גוף אחראי בינואר. אצלנו הגופים הכי ערוכים היו תחת אחריות משרד הבטחון, אז ברור שאי אפשר היה להפעיל אותם מסיבות פוליטיות. |
|
||||
|
||||
בתוכנה למדתי בדרך הקשה את המושג idiot-proof. לדעתי במנהל זה תופס פי כמה נכון שלסגור את שה"ת כאשר הופיעו החולים הראשונים באיטליה,מצריך גם כושר נבואי וגם נראה קצת היסטרי (ברור לי שבאותו זמן לא היו נשאים על הטיסות מרוסיה למשל). המודל האוטופי שלי הוא שהאופציה של פנדמיה בינלאומית היתה קיימת בתודעה ואז הידיעה על החולים הראשונים היתה משמשת כהדק שהיה מפעיל נהלים שנקבעו מראש. באופן זה, המערכת גם יכלה להשתפשף לפני הגעת הנשאים הראשונים. שורש הרע הוא שמחפשים אמצעים הגיוניים ומידתיים (ע"ע יפעת שאשא ביטון). זה לא מידתי לתקוע תיירים ישראליים בסנקט פטרסבורג כשיש מגיפה בווהאן. אבל הבירוקרטיה הישראלית אטומה ואדישה והישראלי התחמן חוזר מווהאן לנתב"ג עם קונקשן בסנקט פטרסבורג. לכן האמצעים אינם יכולים להיות חלקיים, הומניים, אנושיים וכל הג'אז הזה. הם צריכים להיעשות על סמך הבנה ברורה שכרגע צורכי הכלל דורסים את צורכי הפרט והם צריכים להיות פשוטים וברורים. אתה יכול להקים ועדת חריגים שתסנן ארצה נוסעים חוזרים לפי הקיבולת של מחנה הבידוד הממתין להם.וגם אז חה"כ גפני יבריח ברכבו משה"ת אברכי משי נשאי וירוס. |
|
||||
|
||||
בטאיוואן היו מוכנים, והצליח להם. בעקבות ה SARS הם הטמיעו הליכים נגד מגיפות: הקימו מרכז שליטה למגיפות שמרגע שמופעל על ידי הכרזה של הממשלה על מגפה יש לו סמכויות מאוד נרחבות. גם בשגרה היו להם נהלים קפדניים נגד מגיפות. תגובה 719187 |
|
||||
|
||||
נכון. זכרתי את התגובה של אריק. הנקודה היא, כפי שכתב אריק, שהחבר'ה האלו אינם סופרמנים, אלא פשוט למדו את הלקח מהתפרצויות של ה-SARS שהיו להם בעבר. וזה מביא אותי לעוד נקודת תורפה של דמוקרטיות מערביות: בגלל תחלופת ממשלות, לקחים שנלמדים נשכחים ולא מוטמעים במערכת. אני כבר מקבל צרבת מהחמיצות שלי, אבל נראה שישראל אספה את הרע מכל העולמות. מצד אחד, תחלופת השרים והקואליציות לא תורמת להטמעת לקחים ומצד שני הוותק של רוה"מ בשלטון מתקרב לזה של השליטים במזרח הרחוק ומבטיח שהוא מושחת לא פחות מהם. ואחרי כל העצבת הזו, אנו עוד צריכים לשמוע את דוברי אליטת השלטון נטפלים לפקידים הבכירים של השירות הציבורי והופכים מלחכי פנכה שנבחרו בפינצטה ע"י השלטון לנציגים אותנטיים וחתרנים של האליטות הישנות. |
|
||||
|
||||
מה הקשר לתחלופת ממשלות? האם הצבא מתחלף בכל חלופת ממשלה? הייתה רשות שנועדה לטפל בדיוק בנושא הזה (רח״ל). ראש הממשלה לא נתן לה לעבוד. |
|
||||
|
||||
אתה יודע מי זה תא"ל יורם לרדו? זה האיש שאמור לנהל את הכפיפים למשרד הביטחון בשעת חרום: מלחמה, אסון טבע, מגפה, תקלה תפעולית - אסון פתע רב נפגעים, או פיגוע טרור רחב היקף (כגון פיגוע אב"כ). קראתי את רשות חרום לאומית [ויקיפדיה]. כל מי שקורא מבין מיד במה מדובר. היתה הנחיה/עצה מפורשת של ארגון הבריאות העולמי להקים בכל מדינה Centers for Disease Control and Prevention (CDC). אצלנו כנראה דחפו את זה לתיק הסמכויות של הקצין הממונה על רח"ל. לא ארחיב בנושא, מפני שגם במדינות שבהם הוקם המוסד לא בהכרח נרשמה הצלחה מרשימה. זה מחזיר אותי להתחלה. אין חכם כבעל ניסיון. מדינות שהתמודדו בעבר עם מגיפות (מזרח אסיה, הודו) הצליחו יותר, אחרות פחות. במקרה של רח"ל, משחק הכסאות המוזיקליים בראשה אכן לא רלאבנטי. בכל מקרה היכולת של רח"ל להתמודד עם מגיפה די דומה ליכולת של מחסני התרנגולות מקרית שמונה לפתח חיסון לקורונה. |
|
||||
|
||||
אם העולם כולו לא ייכנס לתרגולת של בדיקה שוטפת כלשהי של כל מי שנוחת מטיסה בינלאומית, זו נראית לי הזנחה פושעת בסדר גודל גלובלי. כמו שלמדנו, תוחלת הנזק בכל קנה מידה (ממתים ועד כלכלה) של נגיפים גבוהה הרבה יותר משל פיגועי טרור. אם מוכנים לעכב כל נוסע כרבע שעה פר טיסה בשביל בדיקה בטחונית, עיכוב של חצי דקה בשביל בדיקת חום ו/או בדיקות אחרות שיפותחו נשמע לי זניח מבחינת עלות-תועלת. למרות שאני חושש שזה לא יבוצע, זה נראה לי כמו מתמודד ראוי לטופ מצעד האיוולת של כל הזמנים. |
|
||||
|
||||
ייקח קצת זמן, אבל אני משוכנע שזה יהיה הסטנדרט העולמי בעתיד- בדיקת חום בכניסה לטרמינל ובדיקת נשיפה לוירוסים נשימתיים בצ'ק אין. בדיקת חום לא דורשת עיכוב כלל. כמו שאתה נכנס לסופר או לקניון ומגיש את שורש כף היד לסורק. גם בדיקת ינשוף לא תעכב. ממילא עוברת יותר מחצי שעה בין הצ'ק אין לבורדינג, כך שלדיילים של הבורדינג כבר יהיה את האישור הרפואי לכל נוסע. |
|
||||
|
||||
הנני מזדהה כהאייל המזהה. זו חתימתי וזו כפרתי. |
|
||||
|
||||
כל תור שאינו זרימה חופשית מעכב. לבדיקות חום יש יותר מדי שגיאות (לשני הכיוונים). |
|
||||
|
||||
אוקיי, מאריך לך את הצ'ק אין בחצי דקה. בדיקות בטחוניות מעכבות הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהפסימיות קצת מוקדמת, וזאת מכיוון שעדיין מוקדם לצפות להשפעה מאג'ורית של החיסונים על מקדם ההדבקה. איך אני מגיע לזה? ובכן, כפי שכבר נאמר כאן פעמים רבות, המספרים שאנחנו רואים היום משקפים הדבקות מלפני 8-12 יום (חמישה ימי דגירה פלוס מספר ימים לבדיקה ודיווח). בגרסה הפשוטה ביותר, מקדם ההדבקה מחושב על פי היחס בין מספר המאומתים החדשים המדווחים היום (כלומר האמיתיים לפני 8-12 יום) לבין מספרם חמישה ימים קודם (כדי לבחון מחזור שלם) ולכן משקף את המצב לפני 13-17 יום. כלומר מה שאנחנו רואים היום בגרפים משקף את מקדם ההדבקה לפני 13-17 יום, בממוצע נניח ב-25 בינואר. כמה מהאוכלוסייה היתה מחוסנת ב-25 בינואר? ובכן, כדי להגיע לאפקטיביות מלאה נדרשים עשרה ימים אחרי המנה השנייה, וב-25 בינואר היו במצב הזה בסה"כ 2.4% מהאוכלוסייה. בנוסף אליהם היתה קבוצה של אנשים שזכו לחסינות חלקית - כל מי שהיה בין שבועיים אחרי המנה הראשונה לעשרה ימים אחרי השנייה, שהם כ-19% מהאוכלוסייה. בהנחה פשטנית שממוצע החסינות בקרב קבוצה זו עומד על 50% מהמקסימום, נקבל שב-25 בינואר אם נניח יעילות של 90% במניעת הדבקה, המצב היה מקביל ל-11% מחוסנים, מה שאמור להוריד את מקדם ההדבקה בכ-11% (כלומר, למשל, שבמקום 1.12 הוא יהיה 1). אם נוסיף לכך את העובדה שרוב המחוסנים בשלב הראשון היו מאוד מבוגרים ולכן לא כאלה שנוטים להיות מפיצי על, המספר כנראה אפילו נמוך יותר. זה אומר שהשינוי הצפוי הוא בינתיים מינורי - אפשר אפילו לטעון שמגמת הירידה במספרים ביומיים האחרונים משקפת אותו וזה לא יהיה מופרך. המסקנה - עדיין מוקדם להסיק שהחיסונים לא משפיעים על מקדם ההדבקה. |
|
||||
|
||||
איך אפשר להוריד את הדאטה? |
|
||||
|
||||
יש חץ קטן מעל הגרפים משמאל. מוריד פורמט xls אאל"ט. התערבתי רק כדי לשבח שוב את לוח הבקרה של משהב"ר, שבזמן האחרון עושים עבודה טובה ממש. כל הכבוד. |
|
||||
|
||||
סליחה על הטרטור, אבל אני לא מוצא (לא מעל כל גרף ולא מעל כל הגרפים). |
|
||||
|
||||
סימנתי בעיגול אדום את החץ בגרף אחד לדוגמא. |
|
||||
|
||||
ואם כבר העליתי דווקא את הגרף הזה, בקבוצות הגיל 50-80 הסיכוי של גבר להנות ממכונת הנשמה עולה בהרבה (קשה לעשות את החישוב המדוייק, אבל ברור שההבדל אינו זניח) על זה של אישה, כך שהיו צריכים לתת לזכרים עדיפות בחיסון. מעניין איך ראשת מפלגת העבודה היתה מגיבה על צעד הגיוני כזה. אמנם בארץ לא היתה כמעט בעיה של תורים ארוכים, אבל בהנחה שהסטטיסטיקה הזאת אינה ספציפית לישראל מעניין אם יש אפילו מקום אחד בעולם המערבי שיעז לעשות זאת. הימור: לא. |
|
||||
|
||||
גרף של מס' הרופאים החולים (רק רופאים שעובדים בבתי חולים). 29 רופאים, נכון ל 7/2/21. לדעתי צריך לעשות ביוש של רופאים שבוחרים לא להתחסן - לוח הבקרה ממש מתחנן לעוד קצת נתונים, ולאלה מתוכם שנדבקים צריך לא לשלם משכורת בתקופת מחלתם. אחרי שנטפל במגזר הזה נעבור למורים. |
|
||||
|
||||
גרף סופר מעודד, הייתי אומר. |
|
||||
|
||||
אין לי שום ספק בכך שהחיסון עובד, לפחות עד בואה של המוטציה הבאה. מישהו יודע למה החיסון לא מכיל RNA עבור יותר מחלבון אחד? זה היה אמור לתת יתרון רציני מאד במרוץ נגד הוריאנטים החדשים. |
|
||||
|
||||
(וההדיוט שואל: מה זה בכלל אומר שהוא מכיל RNA ואיך זה עוזר לחיסון, ומה זה אומר "RNA עבור חלבון אחד"?) _____ מה זה RNA בגדול אני כנראה יודע. |
|
||||
|
||||
(לא לגמרי הבנתי מה ההדיוט שואל. החלק הפעיל של החיסון, כפי שאפילו הדיוטות יודעים, מורכב ממולקולת RNA1 שגורמת לגוף לייצר בתגובה את חלבון השפיץ של הנגיף. אני מניח שיש לנגיף RNA לייצורם של עוד כמה חלבונים מלבד אותו חלבון שפיץ, והם נושא השאלה ששאלתי). __________ 1- בערך. מסתבר שעשו עליה כמה מניפולציות מעניינות כך שפורמלית לא מדובר ב-RNA ממש (אבל דיר באלאק לא לגלות למתנגדי החיסון!) ובהזדמנות זאת אני רוצה להודות בפומבי להוא ששלח אלי את הקישור המאד מומלץ הזה ואינני יודע אם הוא מעוניין להישאר אלמוני. רועי צזנה פרסם תמצית בעברית אבל אני בהחלט ממליץ לקרוא את המקור. או את אמנון יצחק. |
|
||||
|
||||
וואו. מצד שני מפחיד. אני מבין יותר את מתנגדי החיסונים, וגם חושש מניצול מכוון לרעה (תחשוב ק.ג.ב.) של אותו מנגנון. |
|
||||
|
||||
אם אתה כבר רוצה לפחוד, קרא את הדיון שהתפתח בתגובות למאמר הזה, ובמיוחד את הפתיל שמתחיל כאן. רוב המשתתפים הם רופאים וחוקרים בתחומים קשורים. |
|
||||
|
||||
זה תמצית זה? האם שווה להתאמץ עם המקור? ובהזדמנות חגיגית זו, אני רוצה לבשר שסופסוף רואים סימנים משמעותיים של התחלת ירידה גם במספר החולים הקשים. מעבר לסה"כ הח"ק שממשיך לרדת לכיוון ה-1000, גם במספר הח"ק החדשים ניכרת ירידה של ממש. ממוצע השבועיים האחרונים היה 133 וממוצע השבוע האחרון הוא 120. במקביל גם % המאומתים החיוביים נמדד מתחת ל-5. מקדם הדבקה ארצי 0.91. |
|
||||
|
||||
שווה להתאמץ עם המקור? לדעתי כן, כפי שכתבתי קודם, וזאת בהנחה שאנגלית אינה מהווה מכשול. באותו מאמר יש קישור למאמר אחר שגם עליו אני ממליץ למתעניינים בנושא, ולו רק בשביל :"And that’s a big reason why we have a lot more different proteins in our bodies than we have different genes". |
|
||||
|
||||
אגב, דעה של הדיוט: מדוע לטרוח לייצר יותר מחלבון אחד (ולסבך את הייצור פי שתיים), אם ידוע החלבון המאפשר לקוצים להיתפס בקולטני ACE. אם הוירוס נעדר את החלבון הזה הוא לא יכול לחדור לתאים ולא מסוכן. למה לטרוח? |
|
||||
|
||||
כדי שמוטציה אחת שדווקא אינה מפריעה לנגיף להידבק לתאים (ואולי להיפך, אם להתייחס למה שקורה בפועל) לא תבטל את השפעת החיסון. כלומר, זה לא שהוירוס מאבד את החלבון, אלא שהחלבון משנה קצת את צורתו, בדיוק במקום אליו הנוגדן מתביית. מאחר ואי אפשר להגיד לגוף אילו נוגדנים לייצר, אי אפשר לשלוט על החלק הזה בפאזל, אחרת אני משער שהיו דואגים לכך שהנוגדן יהיה דומה מאד לאותם קולטני ACE2 (או לחלק קריטי שלהם) כך שככל שהנגיף היה מידבק יותר הוא היה גם יותר רגיש לחיסון. |
|
||||
|
||||
"היו דואגים לכך שהנוגדן יהיה דומה מאד לאותם קולטני ACE2 (או לחלק קריטי שלהם)" - אם זה אפשרי בכלל. אני, כידוע, לא ממש מומחה בתחום. |
|
||||
|
||||
אני צריך לתקן טעויות חשבוניות שציטטתי מלוח הבקרה. הן לא משנות את התמונה הכללית של התחלת מגמת הירידה של הגל, אבל "מחזקות" באופן שגוי את המגמה. כדי להדגים את ירידת מס' הח"ק החדשים ליום הבאתי מלוח הבקרה את ממוצע השבוע האחרון לעומת ממוצע השבועיים האחרונים. אלא שהממוצעים של לוח הבקרה שגויים כיוון שהם כוללים את היום האחרון שהוא בד"כ ערך חלקי נמוך. התוצאה היא הורדת הממוצע באופן לא יחסי כאשר הירידה הגדולה ביותר היא בשבוע האחרון. הבאתי את הערכים של 120 לעומת 133, כאשר הערכים האמיתיים קרובים יותר ל-130 לעומת 140. |
|
||||
|
||||
השגיאה שאתה מצביע עליה (אם זה נכון) אמנם לא משנה בהרבה, אבל האם הודעת עליה למשרד הבריאות? בימים אלה כל העולם ואחיותיו מסתכלים על ישראל כמקרה בוחן ליעילות החיסונים כך שכדאי לדייק. |
|
||||
|
||||
זה נכון, עד שמישהו יראה לי שזה לא נכון (או שמשהב"ר יתקן אותה). איכשהו הצלחתי לתת לך את הרושם שמדובר בשגיאה קרדינלית ולא היא. מדובר בבעיה טכנית משנית. הנתונים בלוח הבקרה ובפרט מס' הח"ק החדשים יומי (בר"ת חקח"י) מתעדכנים כמה פעמים ביום, כך שבמהלך היום הערך צומח בשלבים לערך המלא. (לפעמים גם זה לא הסוף ובימים הבאים לפעמים מתקנים מעט את הערכים אחורה). כדי למנוע בעיות היה צריך לחשב את הממוצעים ללא הערך האחרון המתעדכן. הם לא עשו זאת כך ולכן הממוצע מזייף כלפי מטה וככל שהממוצע הוא על תקופה קצרה יותר כך ההשפעה גדולה יותר. א. אני חושב שהעולם בעיקר מתעניין בשורה הסופית: כיצד משפיע מבצע חיסון המוני (להבדיל מניסויים מבוקרים של בעלי עניין על מדגם מבוקר) על הפרמטרים של המגיפה. הדגש אינו על חשד לזיוף של היצרן, אלא על ההבדל בין שדה הקרב עצמו למודל (קשיים בארגון החיסון, סרבני חיסון, מוטציות, איסוף מידע). ב. אנו (אולי רק אני), רגע אחרי שהלמה בנו העובדה שהממשלה לא כל כך קיימת בטריטוריות רחבות (הדרום, הגליל, החרדים, הערבים), גילינו שגם האמצעים האחרים שהיו בידה להלחם במגיפה (הסגר, סגירת הגבולות) נשמטו מידיה, נותרנו עם אמצעי אחד ויחיד והוא החיסונים וגם זה ממאן לפעול. מסיבה זו אנו (אני) עוקב בכיליון עיניים אחרי הנתונים היומיים כדי לראות הקלו המים. רוב הצופים, בעיקר מן החוץ (שעדיין רחוקים חודשים מחיסון המוני) ימתינו בסבלנות ועם טווחי ביטחון כדי לראות מה למעשה קורה בפועל ולא ירצו להתעסק עם תנודות חולפות שלבטח יהיו בגלל הופעת מוטציות ישראליות ופתיחת המסחר ובתי הספר. ג. אני חושב שבסה"כ לוח הבקרה ואנשיו עושים עכשיו עבודה טובה ומספקים לציבור גישה למידע רחב ורלאבנטי. אני לא חושב שזה הזמן להיטפל אליהם בגלל שגיאות טכניות לא קרדינליות. ד. ועדיין הייתי שמח אם בעמודת הטבלה המציינת את התפוסה במחלקות הקורונה היה מופיע משהו אחר חוץ מ"אין מידע". |
|
||||
|
||||
במחשבה שנייהאתה צודק. בימים אלו, אני חושב שגרף הח"ק חדשים יומי הוא הגרף החשוב ביותר שצריך לעקוב אחריו בדבקות כדי לא להסתחרר מחגיגות החיסונים וסגירת הסגר. מה שאני עושה זה להשוות את ממוצע השבוע האחרון עם ממוצע השבועיים האחרונים. ולכן הטעות הזאת כל הזמן קופצת לעין ובפרט תורמת במרמה לחגיגה המופרזת. כתבתי מייל לחברים ואני מקווה שיתקנו. חשוב לעקוב אחרי הגרף מפני דהוא מלמד שאין כל כך מה לחגוג. אכן ישנה ירידה נוספת אבל זו ירידה די קטנה. בסה"כ נראה בינתיים שהמוטציות די מקזזות אתת החיסונים והירידה בגלל החיסון מאד מתונה. מי יודע מה יקרה כאשר יתווסף גם האפקט של ביטול הסגר. בכל מקרה אני חושב שאין מצב לחזל"ש בבתי החולים כאשר בכל יום מגיעים 115.5 ח"ק חדשים (זה הממוצע המתוקן של השבוע האחרון). |
|
||||
|
||||
ותנחש איפה חוסנו רק 40% מהצוותים הרפואיים? |
|
||||
|
||||
1. הסבר? 2. בתגובת בית החולים- "...לא נלקחו בחשבון מס' המחלימים. אחוז אנשי הצוות החסינים, כולל המחלימים הינו כ-60%." אז נגיד שכ- 60% זה 56%, בכל זאת 16% מהצוות החלימו מקורונה. המון. |
|
||||
|
||||
1. מה אני יודע, נסתרות דרכי האל. |
|
||||
|
||||
16% זה באמת המון, אבל זה לא משנה את העובדה המזעזעת שמתוך 84% הנותרים התחסנו פחות מחצי. היה מעניין מאד לדעת כמה מהם רופאים (סניטרים ועובדי מנהלה פחות מעניינים). |
|
||||
|
||||
(עכשיו אני שם לב שמדובר רק באנשי צוות רפואי, ועדיין מעניין כמה מהם רופאים, ועוד יותר: כמה מהם רופאים במחלקות קורונה). |
|
||||
|
||||
עובדים על זה, שוטה. |
|
||||
|
||||
ביום חמישי שעבר (11/2) שהוא התאריך האחרון בקובץ נכון לרגע זה, מס' הרופאים החולים ירד כבר אל מתחת ל-15 (שהוא משום מה גבול הרזולוציה שמשרד הבריאות שומר). |
|
||||
|
||||
(זה מנין + שליש כח בבית) |
|
||||
|
||||
מסתבר שאצלי אני צריך להקדים ולעשות איזו פעולה כדי שהחץ הזה יופיע כפי שהסברתי בתשובה לשוקי. עכשיו הכול טוב. תודה. |
|
||||
|
||||
צודק. אני מתנצל. אני ''עובד'' רק עם הטלפון ולכן לא טורח להתעסק יותר מדי עם ה''הגדרות''.בד''כ אני מסתפק בברירת המידל. מה שבא, ברוך הבא. ככל שאתה (משהב''ר) מעשיר את בסיס הנתונים שלך זה הופך ליותר מסובך ולפעמים העושר שמור לרעתו. במקרה זה, השיפור באיכות המידע, אופציות הגרפים ובעיקר האפשרות להורדת המידע הוא כל כך משמעותי שחייבים ל''שלם את המחיר'' וגם לומר מילת שבח. |
|
||||
|
||||
הסתדרתי. מסתבר שהייתי צריך קודם לשנות משהו על ידי לחיצה מצד ימין למעלה ולבחור ב "חי data" . רק אחרי פעולה זו כשאני פותח את האתר אני מקבל את החץ הקטן שעליו סיפרת. קודם הוא לא הופיע כלל. תודה. |
|
||||
|
||||
לא "חי" אלא "הי". למה? ככה. אבל בזכותך למדתי שיש אפשרות להוריד קבצים שונים (לא דרך החץ ההוא) אם במקום "data הי" אתה בוחר "data gov" (משהו חדש או שלא שמתי לב עד היום?). הקורא רודי וגנר מוזמן לעשות כמה עיבודים מתוחכמים ולהאיר את עינינו בתוצאות. |
|
||||
|
||||
גרף |
|
||||
|
||||
גרף |
|
||||
|
||||
גרף |
|
||||
|
||||
משרד הבריאות הפתיע אותי בעדכון נוסף של לפני הצהריים. גרף |
|
||||
|
||||
גרף |
|
||||
|
||||
גרף |
|
||||
|
||||
גרף מהיום אתחיל לפרסם גם את אחוז בני ה 60 ומעלה מקרב החולים הקשים, נתון שמעניין אותי בגלל שבין המבוגרים יש היום הרבה יותר מחוסנים. היום הוא 62.25% |
|
||||
|
||||
משרד הבריאות שחרר הבוקר נתונים על תחלואה בקרב המחוסנים, ולא הבנתי מהם כלום. |
|
||||
|
||||
נראה לי שגם מחבר הכתבה לא הבין ופרסם משהו מאד מבולבל. |
|
||||
|
||||
אני חושב שדווקא הבנתי, בעיקר בעזרת הטבלה המצורפת לכתבה. באופן כללי ניתן לראות שככל שעבר יותר זמן מאז קבלת החיסון ועד ההדבקה תהיה המחלה קלה יותר. |
|
||||
|
||||
זה טריוויאלי. אבל חסרים נתונים כדי להבין את המשמעות. נניח שהאוכלוסיה כולה היתה כבר מחוסנת כבר 10 ימים אחרי החיסון השני. כמה מאושפזים חדשים ביום היו, וכמה ח"ק חדשים? |
|
||||
|
||||
לא יכול לעכל את מה שכתוב בדקתי רק אחוזים אצל בני 60 ומעלה. לגבי אילו אם התחסנו פעמיים והם פחות מ- 15 יום לאחר המנה השניה סיכוייהם לחלות ולהתאשפז הם 13 אחוז. לעומת זאת , אם אותה קבוצת גילים הם 15 יום ויותר לאחר המנה השניה סיכוייהם להתאשפז הם הרבה יותר נמוכים מ- 13 אחוז, כנראה פחות מ- 5 אחוז אבל אין לי כוח לחשב אחוזים אילו. בכל מקרה המסקנה היא שכל מי שגילו למעלה מ- 60 עדיף שיזהר מאוד עד היום ה- 15 לאחר קבלת מנה שניה. לא אתפלא אם הנידבקים לאחר המנה השניה מיהרו לחגוג את החופש ונידבקו במהלך החגיגות. יש גם בעיה נוספת והיא שמעמד החיסון עצמו הוא חממה של הידבקויות בגלל ההתכנסות המונית בהמתנה לקבלת חיסון, לכן מומלץ לאנשים להזהר ולשמור מרחק בקנאות גם במעמד של קבלת חיסון. |
|
||||
|
||||
לגבי הסייפא - כמו שהעדתי כאן ושמעתי גם עדויות מאחרים בסוף השבוע, בעיית ההתכנסות בהמתנה לחיסון נפתרה מאליה, ומתחמי החיסונים כרגע שוממים כמו קניון תחת סגר הדוק. |
|
||||
|
||||
גרף אחוז בני ה 60 ומעלה מקרב החולים קשה: 62.53 |
|
||||
|
||||
גרף אחוז בני ה 60 ומעלה מקרב החולים קשה: 62.26 |
|
||||
|
||||
איפה נקודת חיתוך הגרפים גיל/אחוז? |
|
||||
|
||||
אני לוקח את הנתונים על מספר החולים הקשים וגיליהם מתוך "לוח הבקרה" של משרד הבריאות: 0-9 0 0-9 1 10-19 2 10-19 4 20-29 6 20-29 15 30-39 42 30-39 27 40-49 66 40-49 41 50-59 102 50-59 51 60-69 127 60-69 89 70-79 113 70-79 88 80-89 64 80-89 76 90+ 12 90+ 20 הם מחלקים את קבוצות הגיל גם לנשים וגברים. החל מ 60-69 הראשון ועד הסוף אני סופר את מספר החולים הקשים, ומחלק אות במספר הכולל שאני סופר מתוך אותה טבלה. האמת היא שקשה לי להבין את התוצאות. מהנתונים של קופות החולים ברור שהחיסון עושה את העבודה מעל ומעבר, וידוע שכמעט כל המבוגרים חוסנו. לכן קשה להבין מניין מגיעים כל כך הרבה חולים קשים מבוגרים. |
|
||||
|
||||
> ידוע שכמעט כל המבוגרים חוסנו. ממש לא נכון. 70-79 כבר 90% קיבלו מנה שניה, אבל בשכבת 60-69 זה רק 72%. |
|
||||
|
||||
אם כך, כנראה קבלתי רושם מוטעה, וזה מסביר. כיוון שבראשית מבצע החיסונים חוסנו רק בני 60 ומעלה היה נדמה לי מהידיעות בתקשורת שאחוז המחוסנים בקבוצה הזאת הרבה יותר גבוה. עכשיו אני תמה על משהו אחר. הרי במבצע החיסונים לא העדיפו בני 70 ומעלה על בני 60-70. לא ברור לי איך זה דווקא בקרב הקבוצה השנייה שיותר קל לה להתנייד באו להתחסן פחות. ייתכן שבקבוצה המבוגרת יותר יש רבים שנמצאים במוסדות כמו דיורים מוגנים, והמוסדות האלה דאגו לחסן את כל יושביהם. |
|
||||
|
||||
זה יפה שאתם מתווכחים על שברי אחוזים כשמסתבר ששגיאת הדיווח1 היא פלוס-מינוס 200,000 מתחסנים. 1 בכוונה לא אמרתי 'מדידה' |
|
||||
|
||||
ניטפוק: 200,000 לא מחוסנים. לא מדובר שם במחלוקת על מספר המחוסנים. |
|
||||
|
||||
אתה רציני? מספר המחוסנים הוא מספר כל האוכלוסיה פחות מספר הלא מחוסנים, סימן מינוס לא משנה את שגיאת המדידה/דיווח. |
|
||||
|
||||
כאמור, גודל האוכלוסיה אינו קבוע. |
|
||||
|
||||
ואכן יש עלייה איטית אך עקבית של יחס הח"ק המבוגרים. מה שהתחיל כ-20% נע לאט לאט לכיוון ה-30% (ואני מתעלם לרגע מן השיקול של פילוג הגילאים השונה במדינות שונות). בחודש האחרון לפתע הואץ השינוי ולאט לאט מתקרבים לגבול ה-40%. כעת נשאלת השאלה מה תרם יותר לשינוי הזה: א. חיסון המבוגרים קודם. ב. הופעת וריאנטים אלימים שפחות רגישים לגבולות של גיל. ג. העובדה ש"חיסלנו" כ-5000 חולים שבערך 98% מתוכם היו מעל גיל 60. (מדובר בערך ב-1/3 מן הח"ק. אני חושב שלא תשמח לשמוע, שהטיעון הראשון הוא הפחות מבוסס. הסיבה היא שנשמרת קורלציה מאד חזקה של התחלואה הקשה עם הגיל. רוב גדול מאד של אותם 40% ח"ק צעירים הם גילאי 40-50 ועוד יותר גילאי 50-60. ההשערה אומרת שהגילאים הצעירים אינם חולים יותר מקודם, אלא שבגלל תנאים שונים ובעיקר הגידול במספר הנשאים, אנו רואים אותם יותר. נצטרך לחכות עוד כשבועיים כדי לראות אם השינוי הזה יפסק כאשר פילוג הגילאים של המחוסנים יפסיק להשתנות. אני רוצה להדגיש גם כאן שוב, שלוש נקודות שנראות לי חשובות: א. ההטיה הפוליטית של לצבור נקודות עבור המנהיג הנערץ והמחסן, מאפילה משהו על עובדה חדשה שעולה מן הדיווחים על הניסוי הישראלי בחיסון המוני. העובדה העיקרית העולה מן המעקב היא שסיכויי המחוסנים להידבק ולחלות קשה מן הוירוס הם בערך פי 10 יותר קטנים מאלו של הבלתי מתחסנים. יחד עם זאת חשובה העובדה שגם בקרב המחוסנים יש לא מעט הדבקה, תחלואה קשה וגם מוות. באופן זהיר צריך לומר שתחלואת הקורונה בקרב המחוסנים אינה זניחה. אם נוסיף לכך את משך תקפות החיסון הבלתי ידוע (כנראה מדובר במשהו בין חצי שנה לשנתיים), הדבר אומר שכדי להגיע לחיסון עדר נדרש % גבוה במיוחד של מחוסנים וגם חיסון חוזר תקופתי. אני חושב שמי שבנה על חיסון עדר, צריך בשלב זה להרים דגל לבן. ב. החיסון בשיטת ה-mRNA שמנקודת מבט מסויימת הוא הייטק פורץ דרך, מנקודת מבט אחרת הוא די פרימיטיבי ויש לביולוגיה עדיין דרך ארוכה בלימוד המחלה. אנו לא באמת יודעים, מה מבדיל בין אנשים שמערכת החיסון שלהם מתגברת על הוירוס לבין אלו שלא (עניין קבוצות הסיכון הוא קורלציה סטטיסטית ולא דטרמיניסטית). לכן הוחלט פשוט לנפח את כמות הנגדנים ולקוות חטוב. למרבה המזל מתברר שזה עובד. יחד עם זה, זה גם אומר שאין להתיחס לטענות בדבר סיכוני החיסון בביטול. התשובה הנכונה לטענות סרבני החיסונים, היא שמדובר בסיכון מחושב והערכות הסיכון מול סיכוני המחלה עצמה הן מהימנות. להבטיח הבטחות שאין להן כיסוי לא מועיל. ג. בפרט, אין סיבה לחייב אנשים להתחסן. אפשר לרדת לחייהם כפי שעושים עם המעשנים. מאחר והסיכוי להגיע לחיסון מלא, קלוש גם בלי קשר לסרבנים, ומאחר והתועלת למתחסן די מובהקת, אין טעם לפתוח בעוד מערכה חסרת סיכוי. במידה וסרבן החיסון מקשה על ההתמודדות עם המגיפה (כמו במקרה של מורים ורופאים), צריך להגיע עד כדי פגיעה בפרנסתם ובמקום העבודה שלהם, אבל לחייב בחיסון אין סיבה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שאני מסכים אתך, לפחות בנוגע לרמת הנחרצות במסקנות. אבל בהקשר זה רציתי לקשר כאן לשני סרטונים שיצרתי בנוגע להשפעת הסגר והחיסונים על המספרים בישראל. אשמח לתגובות. סרטון ראשון (מה מסתתר מאחורי המספרים): סרטון שני (מתי נראה את השפעת החיסונים): |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |