בתשובה לשוקי שמאל, 10/02/21 10:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
>> המשך חיסון האוכלוסיה יצליח להוריד את עומס האשפוז וזאת בדיוק המטרה. כל הדיבורים על "לשטח את העקומה" מטרתם היתה לשטח את עקומת המאושפזים. אני לא מבין את הפסימיות שלך. זאת מתמטיקה. בהנחה שהחיסון מוריד את התחלואה ב 95% אצל המחוסנים, ואת מספר האשפוזים אפילו יותר. ובהנחה שבני ה 50+ (לפני המוטציות זה היה בני 60+) הם 75% מהמאושפזים. ובהנחה ש 75% מבני ה 50+ התחסנו. אז החיסון מוריד קצת יותר ממחצית מהמאושפזים. ואז אם באותו זמן שהנ"ל התחסנו התחלואה הכללית (מספר המקרים הפעילים) הוכפלה (ואם מורידים את המחוסנים מפוטנציאל התחלואה, אז בעצם התחלואה מתוך המאגר האפשרי שולשה), מספר המאושפזים ישאר אותו דבר. זה בערך מה שקרה באופן הדרגתי בחודש האחרון. המחוסנים התאשפזו פחות ופחות, ואת מקומם תפסו לא מחוסנים- חלק בגלל גידול בתחלואה הכללית, וחלק בגלל העליה באלימות של הוירוס. עדיין יש ירידה מצטברת של 20% משיא המאושפזים. אני חושב שההנחות הן די חזקות, וההסבר היחיד לכך שאין ירידה חדה יותר במאושפזים הוא עליה בתחלואה הכללית ובעיקר באלימות של הוירוס. שיעור החיוביים בבדיקות היה מעל 8% לאורך זמן רב- ברציפות מאז 17/1, וזו אינדיקציה ברורה לרמת תחלואה מאוד גבוהה. כעת הוא סוף סוף יורד ונותן בסיס לאופטימיות נוספת להמשך. לדעתי כאשר הורחב מעגל המתחסנים לבני 50-59 (כבר הגיעו ל 50% מחוסנים במנה שניה) גם האלימות המוגברת של הוירוס מתקזזת, כי אותה אלימות מוגברת היא עדיין במסגרת של היחסים המקוריים בין הגילאים, בהם במעבר מעשור לעשור הסיכון מוגבר פי 3-5. המוטציות לא שינו משמעותית את העקומה הזו. למרות העליה באלימות של המחלה אני משער שעדיין בני ה 30 ומטה מתאשפזים ממנה פחות מאשר בשפעת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי להוסיף- בני ה 30 ומטה הם מחצית מהאוכלוסיה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פחות או יותר מקבל את העובדות. רק חבל שאתה חוזר כמה פעמים על ה"אלימות המוגברת". זה ממש לא נכון. אין שום ראיה עד עכשיו לאלימות מוגברת (כולל זן בריטי, דראפי וברזילאי). התחלואה אינה קשה יותר. הזנים הם מדבקים יותר וריבוי החולים הצעירים הוא לינארי להדבקה. יותר נדבקים, יותר ח"ק. גם צעירים. פילוג הגילאים לא ממש השתנה (אפילו בישראל עם החיסונים, היחס עד עכשיו משתנה לאט מאד. השינוי שקורה גם במדינות מעוטות חיסון יכול להיות תוצאה של חיסול "עודפי" הקשישים). אני שב וטוען שצריך להפריד בין הדבקה לתחלואה קשה. כמות המאומתים היא מצד אחד פחות "אמינה" ומצד שני צופת פני העתיד. יכול להיות שהירידה ב% המאומתים כעת (אם היא אכן ...) צופה ירידה בתחלואה הקשה בעוד שבועיים ואילך. התחלואה הקשה (חדשים) היא יותר אמינה והיא מייצגת את המצב עכשיו. למשל מס' הח"ק כללי מציג ירידה די מובהקת בשבוע האחרון. מס' הח"ק חדשים שבו אין שינויים של ממש,מנבא שהירידה הזו היא לא מגמה. היא מייצגת שינויים בהדבקה בעבר וככל הנראה תמחק לגמרי בגלל התרופפות הבידוד (ובפרט פתיחת המסחר ובתי הספר). אני די מצוברח מפני שקיויתי שהחיסונים יכחידו את הוירוס, מפני שע"פ הדיווחים החיסונים גם מצמצמים את ההדבקה ולא רק את התחלואה הקשה. קיויתי לצניחה של מקדם ההפצה שתכחיד את הוירוס. זה כנראה כבר לא יקרה. במימד השני, מימד התחלואה הקשה, אני עדיין מקווה כמוך, שאם יתחסנו מספיק אנשים ואם הפייזר (להבדיל למשל מן האסטרהזניקה) יתגלה כאפקטיבי נגד מגוון רחב של זנים, מספר המאושפזים ירד בסופו של דבר ויתייצב על רמה נמוכה יותר. אני פחות sunshine ממך מפני שאני רואה בכך התייצבות זמנית על רמת בריאות נמוכה מבעבר. אנו נצטרך להמשיך ל"התגלגל" עם חיסונים חדשים ותרופות יעילות יותר לחולים. אני חושש שזה עוד שלב בתהליך הדרדרות הציביליזציה שלנו בגלל שינויי האקלים. בינתיים נראה שהדרך היחידה שמצליחה לבלום את המגיפה באופן שיטתי היא הדרך הסינית שמשמעותה שלטון סמכותני יותר וצמצום דרמטי של חרויות האזרח. הדוגמאות האחרות של הצלחה נראות לי מקומיות וזמניות. אני לא חושב שקפריסין ואפילו לא ניו-זילנד יוכלו לבלום לאורך זמן את המגיפה.בלימה מוצלחת כזו משמעותה התבצרות על האי שלך וצמצום ארוך טווח של הקשרים עם החוץ. ג' דיאמונד מלמד אותנו שלטווח ארוך זה דוקא מצמצם את סיכויי השרידות שלך. אינסולריות כזו תצמצם לא רק את היבוא שלך אלא גם את הייצוא ולמשל תקשה עליך לממן ציוד רפואי, חיסונים ותרופות. בקיצור, זה שישראל בעוד רגע תשקע בדפרסיה ובניו-זילנד חוגגים בברביקיו לא בהכרח מסמן נכון את העתיד. הגלובליזציה עברה מזמן את שלב האלחזור שלה. היכולת להתקיים כמו צפ' קוריאה, דאעש או בני-ברק היא יותר סיוט מאשר הבטחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסין אין אינסולריות? מישהו שאני מכיר לא יכול לחזור לסין מאז פרוץ המשבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי לא. סין היא יבשת בפני עצמה שהיחס הגאוגרפי בין מחוזותיה דומה ליחס בין מדינות באירופה. חוץ מזה סין היא מעצמה כלכלית ומסחרית ולא באמת יכולה לחיות ללא הקשרים עם החוץ. דוקא הדוגמה שהבאת מדגימה את האפקטיביות בשיטה הסינית שאינה "סינית" באופייה. עם כל הכבוד לישראלי(?) שרוצה לחזור לסין, האינטרס הסיני הכולל גובר על האינטרס האישי שלו וכך צריך לנהוג. הוא לא ימות מזה. כל החריגים ההומניטריים והמועדפים ממוססים את המדיניות ומסתיימים ברכבות אויריות עם חסידיו של ליצמן מניו-יורק. אני חושב שההצלחה הסינית קשורה להעדפת צרכי המדינה על צרכי הפרט וזה לא במיוחד סיני (בהסתייגות אומר שהאטמוספירה שמאפשרת את המצב הזה היא הקונפוציאניזם והבודהיזם של המזרח הרחוק. לכן יש הצלחות דומות גם במדינות יותר דמוקרטיות מסין, כמו יפן, קוריאה, טיוואן וסינגפור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר שכחתי. ברצוני להסביר מדוע אני סובר שהחיסונים יעילים 91% כפי שמתפרסם ועדיין המצב הכללי, נכון לרגע זה, מדכדך לגמרי. לפני כן, אני חייב להסביר שאני מסתמך על חשבונות קטנים שעשיתי עם הנתונים שפרסמה קופ"ח מכבי. המסקנה הראשונה שהגעתי אליה היא: כפי שבפרסומות מסויימות מופיע הכיתוב "המציג אינו רופא",על הפרסום של מכבי היה צריך להופיע "המציג אינו יודע מה הוא שח". אני חושב שהם ערבבו נתונים משתי פאזות של הניסוי ולא יכלו או לא ידעו להסביר מהם הנתונים שהם מציגים. מאחר ואני ערבבתי את הנתונים שלהם, יתכן שכל מה שאומר מיד הוא חסר בסיס. אבל לפי הנתונים כפי שרקחתי אותם מתברר כך: מתוך קבוצת מחוסנים (מנה 2 + 7) של 163K אנשים, במהלך 7 ימים, אומתו 254 נדבקים מתוכם 4 חולים לא קשים שאושפזו (לפי חישובי במדגם דומה של מחוסנים המספר הוא 2712). הנקודה שלי היא שגם אם מתעלמים מכך שקרוב לודאי שיש עוד נדבקים שלא טרחו להיבדק, מדובר במספר די גבוה. המסקנה: גם במצב של נתוני חיסון גבוהים, יש די הרבה נשאים ואפילו מאושפזים. כשמוהלים זאת עם אפקטיביות נמוכה יותר בקרב קבוצות סיכון וקבוצה גדולה של לא מחוסנים, אנו מגיעים לתחלואה די גבוהה. הבשורה החיובית היא שלמרות מחדלי הממשלה (התרופפות הבידוד, העדר מדיניות ברורה של שכר ועונש ביחס לסרבני חיסון), כאשר יגיעו ל-70% חיסון (מלאכותי או טבעי) התחלואה הקשה תצנח לבערך שליש התחלואה היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך "4 חולים לא קשים שאושפזו" מסתדר עם "די הרבה ... מאושפזים"? 4 מתוך 163K מתאים בערך ל-220 מאושפזים באוכלוסייה כולה, ועם זה מערכת הבריאות אמורה להסתדר בלי בעיה, לפחות עד המוטציה הבאה. "מאושפזים לא קשים" אפילו לא תופסים מקום ביחידת טיפול נמרץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך לזכור שכל זה קרה ב-7 ימים בלבד. אני כנראה יודע איך מכבי יודעת כמה נדבקו (חיתוך עם קבוצת המאומתים), אבל לא ברור לי איך הם יודעים כמה מאושפזים יש. למכבי אין שירותי אשפוז של ממש. אני מנחש שאלו נתונים שנאספו באקראי אצל מאומתים ששוחחו איתם בטלפון. אני מסכים אתך שאם 100% מן האוכלוסיה היו מחוסנים, היו מעט מאד מאושפזים. הבעיה היא שזה כנראה לא יהיה המצב (ילדים, נשים בהריון וסתם סרבנים ויושבים על הגדר). ההנחה שחיסון ממוקד של קבוצות הסיכון ימגר את התחלואה הקשה, לא קרה עד עכשיו וגם לא נראה באופק בינתיים. אם נרד ל 200-300 מאושפזים לא קלים, זה יהיה הקלה גדולה לבתי החולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שתוך זמן קצר יחסית ההגבלות על מי יכול להתחסן יוסרו (מלבד מקרי קצה ספורים) וברגע שזה המצב אין סיבה להשקיע בטיפול של אלה שלא מעוניינים להתחסן. לא התחסנת? חלית? שתהיה בריא, אבל, במטותא, לא על חשבוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא נקטו את זה עד כה עם מעשנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כללית ודאי שיש בעיה עם הטלת סנקציות על אורח חיים גרוע, ודומני ששאלת הסנקציות על אוכלי הגבינה הצהובה כבר נדונה פעם או פעמיים. המעשנים וגם מכורים לחומרים אחרים כמו אלכוהול כבר נושאים בחלק מהמחיר הכלכלי של ההרגלים שלהם דרך המסים הגבוהים שמוטלים על מושאי צריכתם, בעוד סרבני החיסון, שנזקם הכלכלי עלול להיות גדול לאין שעור, לא מחוייבים לשלם אגורה. לפעמים זמנים קשים דורשים פתרונות קשים, ובמקרה הספציפי של סרבני חיסון קורונה אני חושב שמוצדק לשנות את ההסכם החברתי שלנו. אולי הצעד שהצעתי דרסטי מדי, אבל לפחות *חלק* מעלות הטיפול צריכה להיות מושתת על הנדבק. אולי אפשר להתחיל מזה שבגלל צוק העתים ומצוקת התקציב אין מנוס מהעלאת דמי ביטוח הבריאות, והמתחסנים - כולל אלה שאינם יכולים להתחסן מסיבה בריאותית, ואני מזכיר שטיפשות אינה מחלה - יקבלו הנחה בביטוח הבריאות - הנחה שתהיה במקרה בגובה אותה העלאה. ואם היועמ"ש או בג"ץ יעיזו לפתוח את הפה נענה להם כולנו יחד: מושחתים נמאסתם! כנופיית שלטון החוק! רק ביבי! רק ביבי! רק ביבי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר העלות היא לא כלכלית אלא בריאותית. לא יודע בדיוק כמה ואילו משאבים נדרשים כדי לטפל ב-1,000 חולי קורונה קשה, אבל מדובר כנראה בעיקר בכח אדם + שטח במחלקות. שני אלה בהכרח באים על חשבון טיפול בחולים אחרים (ובאותם 1,000 חולים), בלי קשר לתקציב שעומד לרשותך. וזה לא כולל מעגלים משניים, כמו אנשים שנמנעים מטיפול מונע/בדיקות בבתי חולים כי חוששים להידבק בקורונה. צריך להבין איך משכנעים את הסרבנים להתחסן, לא לאזן את העלות הכלכלית של הסירוב שלהם. אם העלאת מס בריאות תעודד אנשים להתחסן, מה טוב. אבל ספק אם זאת הדרך האופטימלית. לדעתי צריך להתמודד עם זה היא משני כיוונים: 1. לבדוק מדוע אנשים מסרבים להתחסן ולראות איך מתגברים על הקשיים האלה. בכתבה שראיתי הבוקר ואני עצלן מכדי למצוא עכשיו הגיעו למסקנה שהאוכלוסיות הבעיתיות (לפחות מבין אלה שהם מעל גיל 50) הם חרדים, ערבים ועולי ברה"מ, וכל אחת כנראה לא מתחסנת מסיבה אחרת (בהתאמה: זלזול בחומרת המחלה והיעדר נגישות; פייק ניוז בקהילה וחוסר אמון במדינה; פייק ניוז עקב צריכת חדשות מערוצים רוסים והיעדר אמון בגופים ממשלתיים), ולכל אחת צריך להתייחס בנפרד. 2. להעניש את מי שלא מתחסן. בין אם ע"י הצבת תנאי של בדיקה שלילית (במימון הנבדק) כתנאי כניסה למקומות מסויימים, אי מימון ימי בידוד/מחלה מקורונה. הצעה מעניינת (לא בהכרח טובה) שנתקלתי בה היא להודיע שהחל מתאריך מסויים החיסונים יפסיקו להינתן בחינם, וזאת במטרה לייחס ערך לחיסון ולייצר תחושת נהירה. בנימה חצי-קשורה - אם יש מספיק חיסונים, אולי כדאי לשקול לאפשר למחלימים מקורונה להתחסן. חיסון כנראה מעניק הגנה יותר טובה, וזה יפתור loophole, שלא מעט אידיוטים כנראה ישמחו לעשות דרכו קפיצת ראש, לפיו מי שחלה והחלים מקורונה גם כן זכאי להקלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קופץ ראש לדלת פתוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות קשה שלי. היה צריך להיות: "מתוך קבוצת מחוסנים (מנה 2 + 7) של 163K אנשים, במהלך 7 ימים, אומתו 254 נדבקים מתוכם 4 חולים לא קשים שאושפזו (לפי חישובי במדגם דומה של לא מחוסנים המספר הוא 2712). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. נראה שלא ניפטר מהקורונה. לכן מדיניות הבידוד של מדינות טובה רק באמצעי ביניים עד חיסון האוכלוסיה. שוב, אפשר ללמוד ממדינות מזרח אסיה, טאיוואן בראשן. אני לא רואה שטאיוואן סבלה כלכלית מהבידוד. התמ"ג שלה אמור לצמוח ב 2.7% עבור 2020 (ו 4.2% ב 2021). הישג מאוד מרשים ביחס למדינות המערב. המנוע העיקרי הוא תעשיית האלקטרוניקה, שרובה ככולה מייצרת לייצוא. TSMC [ויקיפדיה], לדוגמה, יצרנית השבבים הגדולה בעולם. במאמר מוסגר- ההחלטה לסגור את השמים בארץ אחרי שכל הסוסים כבר ברחו מהאורווה מצטרפת לשורת ההחלטות האידיוטיות של הממשלה הזו מיום הווסדה. נראה כאילו הביטוי "עכשיו באים?" נולד עבורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי הערות: 1. צמיחת התמ"ג במדינה מוטת ייצוא מוצרים מחשוביים (קצת כמונו, רק יותר חומרה) אינה משהו מפתיע יותר מהרווחים של נטפליקס או אמזון בתקופה דומה. 2. "<מוגדש כל> הסוסים כבר ברחו מהאורווה"? מה ידוע לך על הזן ההודי, על המוטציה הקווקזית ועל האמא-של-כל-הוירוסים מטנזניה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכן, לא ברור לי למה אוסרים על *יציאה* מהארץ, כל עוד המבקש לצאת חותם על כך שהוא מודע לכך שייתכן שלא יוכל לחזור עד להודעה חדשה. צריך לשאול את אוחנה אם יש איזה קושי משפטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי רוב מי שרוצים לצאת מהארץ גם ירצו לחזור אליה תוך שבועיים–שלושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח ש"אם תרצו אין זו אגדה" התייחס למצב הזה. כפי שהצעתי, מי שייצא יסכים לכך שייתכן שלא יוכל לחזור כשירצה. לא מתאים? אל תצא. הפוזיציה ממנה אני מדבר: ידידה שהיתה צריכה לנסוע לארה"ב כדי לעבוד שם כמה חודשים. המעביד גילה אפס סובלנות למצב הלא נורמלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מסכים. הנקודה היתה שלא היתה בטאיוואן פגיעה ביצוא בגלל הבידוד. הם הצליחו גם למגר את המגפה וגם לצמוח. מעניין לראות איך הם עשו את זה. 2. מה שידוע לי הוא שזנים חדשים לא מתזמנים את הופעתם לפי תזמון סגירת השמים בישראל. הסגירה הזו היתה מראש מוגבלת בזמן, ואחרי שהמוטציות הידועות כבר התפזרו ברחבי המדינה. מה שנשאר לשאול הוא "עכשיו באים?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר הזכרתי כלכלה, אני חושב שהמשבר הכלכלי עוד לפנינו. הבורסה האמריקאית תיפול לדעתי בכמה עשרות אחוזים עוד השנה, כהקדמה למשבר הכלכלי שיתחיל בשנה הבאה, שבסופו, בעוד כמה שנים, ארה"ב תכריז על חדלות פרעון כלשהי (תספורת לחוב). זה יהיה משבר גדול יותר בקנה מידה שלם מאשר משבר 2008. בבסיסו של משבר 2008 היו משכנתאות שאפשר לנגב איתן בשווי של 2 טריליון דולר בערך. חוב הממשל האמריקאי מתקרב כעת ל 28 טריליון דולר, ויגדל השנה בעוד 2-3 טריליון. בעוד שנה-שנתיים-שלוש יבינו שאין יכולת לשרת אותו והריביות שארה"ב משלמת יטוסו לשמים, וימנעו כל אפשרות אחרת מלבד תספורת (או היפר אינפלציה, שהיא גם סוג של תספורת לחוב). בכל מקרה מדובר על ערעור מסיבי של הדולר האמריקאי. את ההשלכות על שאר העולם אני לא מסוגל לנחש עדיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהנעל היא על רגל אחרת. נקח למשל את טיוואן. נניח שלטווח ארוך אתה רוצה לשמור על המשך ייצוא מוצרי המחשוב. אתה תצטרך לקיים תעבורה של תמיכה ושיווק בין אם המדובר בנציגי לקוחות שיכנסו אליך או באזרחים שלך שיצאו אל הלקוחות היכולת לשמור על האינסולריות תלוייה ביכולת דספוטית לכפות בדיקות והסגר במעבר. זה לא מסתדר עם דיון בלתי נגמר בזכויות הפרט וזכויות הומניטריות כביכול. לכן אני לא יודע איך ניו-זיחנד ואוסטרליה יעמדו במצב זה לאורך זמן. ומה צעשה עם גלי פליטים שיסתערו על חוםיך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה תעשה עם גלי פליטים שיסתערו על חופיך? לא נראה לי שלג'סינדה יש תשובות טובות לכך? בכל אופן לא תשובות שיבדלו אותה ממועמדים שמרנים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתאר לעצמי שאותה תעבורה קיימת גם עכשיו. לכן מעניין מאוד לראות איך הם קיימו אותה בלי התפרצות של המגפה. כפיית בדיקות והסגר בזמן מגפה הם לא אנטי דמוקרטיים לדעתי. הפגיעה בזכויות הפרט היא מידתית וללא ספק למטרה ראויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב. בתעשיית ההייטק וגם הלוטק, אתה יכול בקלות להשעות את כל התעבורה האנושית למשך חצי שנה ואפילו שנה, ללא בעיות גדולות. לטווח רחוק יותר זה כמובן בלתי אפשרי. היתרון הוא שיש לך הרבה זמן להתארגן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לסגור את השמים" - מסכים! עוד אחד מעוללותיו של הליצן עם הספודיק. ברגע שהוחלט לעצור את הטיסות מסין, היה צריך להטיל הסגר על שה"ת, לפרוש את פיקוד העורף שם ולהקים מתחמי בדיקה,בית חולים ומחנה בידוד. צוותי האויר היו צריכים לעבור בדיקות קבועות. כל הנכנסים היו צריכים להיות תושבי המדינה ולעבור תהליך של סינון והכנסה דרך מחנה הבידוד. אני מניח שזה מה שעשו ניו-זילנד, אוסטרליה, טיוואן סינגפור וסין. יכול להיות שחסימת הגבולות היתה הפקטור שהבדיח בין הצלחה חכישלון. זה מדגיש גם עד כמה להציג את הטיפול הישראלי בגל הראשון כהצלחה זה שגוי. הצלחת לבלום את התחלואה הקשה באמצעות הסגר, אבל למעשה פספסת לגמרי את כל חסרי התסמינים ואםשרת הפצה שקטה של הוירוס בכלרחבי הארץ. זה היה הוירוס שהתפרץ בגל השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר ציינתי בעבר ש 70% מהנדבקים בארץ בזמן הגל הראשון היו על פי בדיקה גנטית מוירוס שהגיע מארה"ב. אבל החטא הקדמון לא היה שלנו אלא של איטליה שלא סגרה את מילאנו, ועל כך התרעתי בזמן אמת. להכריז על סגירת שמיים כללית בתחילת מרץ, כששאר העולם עדיין לא התעורר, זה קשה מבחינת יחב"ל. ניו זילנד סגרה את גבולותיה לזרים ב ב-19 במרץ, כשהתגלו במדינה בסך הכל 28 מקרים. בארץ התגלו עד אותו יום כבר 677 מקרים. תאילנד סגרה את גבולותיה ב 3 לאפריל (גם לתושבים חוזרים), אבל החלה בסריקת הנכנסים מסין כבר ב 3 בינואר, וממדינות נוספות בהדרגה החל מפברואר. הרבה יותר פשוט היה לבודד בכפיה את הנכנסים מארה"ב בסוף מרץ, ככשמספרי הנדבקים בארה"ב כבר טסו (ב 24 למרץ היו להם מעל 50 אלף מקרים, ב 27 למרץ מעל 100 אלף מקרים, וב 31 למרץ כבר 200 אלף. ליל הסדר היה ב 8 באפריל). אבל זה דבר שצריך להתכונן אליו. להתכונן זה קשה בארץ. בטאיוואן התכוננו שנים מראש, בניו זילנד הוקם גוף אחראי בינואר. אצלנו הגופים הכי ערוכים היו תחת אחריות משרד הבטחון, אז ברור שאי אפשר היה להפעיל אותם מסיבות פוליטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתוכנה למדתי בדרך הקשה את המושג idiot-proof. לדעתי במנהל זה תופס פי כמה נכון שלסגור את שה"ת כאשר הופיעו החולים הראשונים באיטליה,מצריך גם כושר נבואי וגם נראה קצת היסטרי (ברור לי שבאותו זמן לא היו נשאים על הטיסות מרוסיה למשל). המודל האוטופי שלי הוא שהאופציה של פנדמיה בינלאומית היתה קיימת בתודעה ואז הידיעה על החולים הראשונים היתה משמשת כהדק שהיה מפעיל נהלים שנקבעו מראש. באופן זה, המערכת גם יכלה להשתפשף לפני הגעת הנשאים הראשונים. שורש הרע הוא שמחפשים אמצעים הגיוניים ומידתיים (ע"ע יפעת שאשא ביטון). זה לא מידתי לתקוע תיירים ישראליים בסנקט פטרסבורג כשיש מגיפה בווהאן. אבל הבירוקרטיה הישראלית אטומה ואדישה והישראלי התחמן חוזר מווהאן לנתב"ג עם קונקשן בסנקט פטרסבורג. לכן האמצעים אינם יכולים להיות חלקיים, הומניים, אנושיים וכל הג'אז הזה. הם צריכים להיעשות על סמך הבנה ברורה שכרגע צורכי הכלל דורסים את צורכי הפרט והם צריכים להיות פשוטים וברורים. אתה יכול להקים ועדת חריגים שתסנן ארצה נוסעים חוזרים לפי הקיבולת של מחנה הבידוד הממתין להם.וגם אז חה"כ גפני יבריח ברכבו משה"ת אברכי משי נשאי וירוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטאיוואן היו מוכנים, והצליח להם. בעקבות ה SARS הם הטמיעו הליכים נגד מגיפות: הקימו מרכז שליטה למגיפות שמרגע שמופעל על ידי הכרזה של הממשלה על מגפה יש לו סמכויות מאוד נרחבות. גם בשגרה היו להם נהלים קפדניים נגד מגיפות. תגובה 719187 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. זכרתי את התגובה של אריק. הנקודה היא, כפי שכתב אריק, שהחבר'ה האלו אינם סופרמנים, אלא פשוט למדו את הלקח מהתפרצויות של ה-SARS שהיו להם בעבר. וזה מביא אותי לעוד נקודת תורפה של דמוקרטיות מערביות: בגלל תחלופת ממשלות, לקחים שנלמדים נשכחים ולא מוטמעים במערכת. אני כבר מקבל צרבת מהחמיצות שלי, אבל נראה שישראל אספה את הרע מכל העולמות. מצד אחד, תחלופת השרים והקואליציות לא תורמת להטמעת לקחים ומצד שני הוותק של רוה"מ בשלטון מתקרב לזה של השליטים במזרח הרחוק ומבטיח שהוא מושחת לא פחות מהם. ואחרי כל העצבת הזו, אנו עוד צריכים לשמוע את דוברי אליטת השלטון נטפלים לפקידים הבכירים של השירות הציבורי והופכים מלחכי פנכה שנבחרו בפינצטה ע"י השלטון לנציגים אותנטיים וחתרנים של האליטות הישנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר לתחלופת ממשלות? האם הצבא מתחלף בכל חלופת ממשלה? הייתה רשות שנועדה לטפל בדיוק בנושא הזה (רח״ל). ראש הממשלה לא נתן לה לעבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מי זה תא"ל יורם לרדו? זה האיש שאמור לנהל את הכפיפים למשרד הביטחון בשעת חרום: מלחמה, אסון טבע, מגפה, תקלה תפעולית - אסון פתע רב נפגעים, או פיגוע טרור רחב היקף (כגון פיגוע אב"כ). קראתי את רשות חרום לאומית [ויקיפדיה]. כל מי שקורא מבין מיד במה מדובר. היתה הנחיה/עצה מפורשת של ארגון הבריאות העולמי להקים בכל מדינה Centers for Disease Control and Prevention (CDC). אצלנו כנראה דחפו את זה לתיק הסמכויות של הקצין הממונה על רח"ל. לא ארחיב בנושא, מפני שגם במדינות שבהם הוקם המוסד לא בהכרח נרשמה הצלחה מרשימה. זה מחזיר אותי להתחלה. אין חכם כבעל ניסיון. מדינות שהתמודדו בעבר עם מגיפות (מזרח אסיה, הודו) הצליחו יותר, אחרות פחות. במקרה של רח"ל, משחק הכסאות המוזיקליים בראשה אכן לא רלאבנטי. בכל מקרה היכולת של רח"ל להתמודד עם מגיפה די דומה ליכולת של מחסני התרנגולות מקרית שמונה לפתח חיסון לקורונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם העולם כולו לא ייכנס לתרגולת של בדיקה שוטפת כלשהי של כל מי שנוחת מטיסה בינלאומית, זו נראית לי הזנחה פושעת בסדר גודל גלובלי. כמו שלמדנו, תוחלת הנזק בכל קנה מידה (ממתים ועד כלכלה) של נגיפים גבוהה הרבה יותר משל פיגועי טרור. אם מוכנים לעכב כל נוסע כרבע שעה פר טיסה בשביל בדיקה בטחונית, עיכוב של חצי דקה בשביל בדיקת חום ו/או בדיקות אחרות שיפותחו נשמע לי זניח מבחינת עלות-תועלת. למרות שאני חושש שזה לא יבוצע, זה נראה לי כמו מתמודד ראוי לטופ מצעד האיוולת של כל הזמנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייקח קצת זמן, אבל אני משוכנע שזה יהיה הסטנדרט העולמי בעתיד- בדיקת חום בכניסה לטרמינל ובדיקת נשיפה לוירוסים נשימתיים בצ'ק אין. בדיקת חום לא דורשת עיכוב כלל. כמו שאתה נכנס לסופר או לקניון ומגיש את שורש כף היד לסורק. גם בדיקת ינשוף לא תעכב. ממילא עוברת יותר מחצי שעה בין הצ'ק אין לבורדינג, כך שלדיילים של הבורדינג כבר יהיה את האישור הרפואי לכל נוסע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנני מזדהה כהאייל המזהה. זו חתימתי וזו כפרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל תור שאינו זרימה חופשית מעכב. לבדיקות חום יש יותר מדי שגיאות (לשני הכיוונים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, מאריך לך את הצ'ק אין בחצי דקה. בדיקות בטחוניות מעכבות הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהפסימיות קצת מוקדמת, וזאת מכיוון שעדיין מוקדם לצפות להשפעה מאג'ורית של החיסונים על מקדם ההדבקה. איך אני מגיע לזה? ובכן, כפי שכבר נאמר כאן פעמים רבות, המספרים שאנחנו רואים היום משקפים הדבקות מלפני 8-12 יום (חמישה ימי דגירה פלוס מספר ימים לבדיקה ודיווח). בגרסה הפשוטה ביותר, מקדם ההדבקה מחושב על פי היחס בין מספר המאומתים החדשים המדווחים היום (כלומר האמיתיים לפני 8-12 יום) לבין מספרם חמישה ימים קודם (כדי לבחון מחזור שלם) ולכן משקף את המצב לפני 13-17 יום. כלומר מה שאנחנו רואים היום בגרפים משקף את מקדם ההדבקה לפני 13-17 יום, בממוצע נניח ב-25 בינואר. כמה מהאוכלוסייה היתה מחוסנת ב-25 בינואר? ובכן, כדי להגיע לאפקטיביות מלאה נדרשים עשרה ימים אחרי המנה השנייה, וב-25 בינואר היו במצב הזה בסה"כ 2.4% מהאוכלוסייה. בנוסף אליהם היתה קבוצה של אנשים שזכו לחסינות חלקית - כל מי שהיה בין שבועיים אחרי המנה הראשונה לעשרה ימים אחרי השנייה, שהם כ-19% מהאוכלוסייה. בהנחה פשטנית שממוצע החסינות בקרב קבוצה זו עומד על 50% מהמקסימום, נקבל שב-25 בינואר אם נניח יעילות של 90% במניעת הדבקה, המצב היה מקביל ל-11% מחוסנים, מה שאמור להוריד את מקדם ההדבקה בכ-11% (כלומר, למשל, שבמקום 1.12 הוא יהיה 1). אם נוסיף לכך את העובדה שרוב המחוסנים בשלב הראשון היו מאוד מבוגרים ולכן לא כאלה שנוטים להיות מפיצי על, המספר כנראה אפילו נמוך יותר. זה אומר שהשינוי הצפוי הוא בינתיים מינורי - אפשר אפילו לטעון שמגמת הירידה במספרים ביומיים האחרונים משקפת אותו וזה לא יהיה מופרך. המסקנה - עדיין מוקדם להסיק שהחיסונים לא משפיעים על מקדם ההדבקה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |