 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה צריך לזכור שכל זה קרה ב-7 ימים בלבד. אני כנראה יודע איך מכבי יודעת כמה נדבקו (חיתוך עם קבוצת המאומתים), אבל לא ברור לי איך הם יודעים כמה מאושפזים יש. למכבי אין שירותי אשפוז של ממש. אני מנחש שאלו נתונים שנאספו באקראי אצל מאומתים ששוחחו איתם בטלפון. אני מסכים אתך שאם 100% מן האוכלוסיה היו מחוסנים, היו מעט מאד מאושפזים. הבעיה היא שזה כנראה לא יהיה המצב (ילדים, נשים בהריון וסתם סרבנים ויושבים על הגדר). ההנחה שחיסון ממוקד של קבוצות הסיכון ימגר את התחלואה הקשה, לא קרה עד עכשיו וגם לא נראה באופק בינתיים. אם נרד ל 200-300 מאושפזים לא קלים, זה יהיה הקלה גדולה לבתי החולים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שתוך זמן קצר יחסית ההגבלות על מי יכול להתחסן יוסרו (מלבד מקרי קצה ספורים) וברגע שזה המצב אין סיבה להשקיע בטיפול של אלה שלא מעוניינים להתחסן. לא התחסנת? חלית? שתהיה בריא, אבל, במטותא, לא על חשבוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא נקטו את זה עד כה עם מעשנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כללית ודאי שיש בעיה עם הטלת סנקציות על אורח חיים גרוע, ודומני ששאלת הסנקציות על אוכלי הגבינה הצהובה כבר נדונה פעם או פעמיים. המעשנים וגם מכורים לחומרים אחרים כמו אלכוהול כבר נושאים בחלק מהמחיר הכלכלי של ההרגלים שלהם דרך המסים הגבוהים שמוטלים על מושאי צריכתם, בעוד סרבני החיסון, שנזקם הכלכלי עלול להיות גדול לאין שעור, לא מחוייבים לשלם אגורה. לפעמים זמנים קשים דורשים פתרונות קשים, ובמקרה הספציפי של סרבני חיסון קורונה אני חושב שמוצדק לשנות את ההסכם החברתי שלנו. אולי הצעד שהצעתי דרסטי מדי, אבל לפחות *חלק* מעלות הטיפול צריכה להיות מושתת על הנדבק. אולי אפשר להתחיל מזה שבגלל צוק העתים ומצוקת התקציב אין מנוס מהעלאת דמי ביטוח הבריאות, והמתחסנים - כולל אלה שאינם יכולים להתחסן מסיבה בריאותית, ואני מזכיר שטיפשות אינה מחלה - יקבלו הנחה בביטוח הבריאות - הנחה שתהיה במקרה בגובה אותה העלאה. ואם היועמ"ש או בג"ץ יעיזו לפתוח את הפה נענה להם כולנו יחד: מושחתים נמאסתם! כנופיית שלטון החוק! רק ביבי! רק ביבי! רק ביבי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר העלות היא לא כלכלית אלא בריאותית. לא יודע בדיוק כמה ואילו משאבים נדרשים כדי לטפל ב-1,000 חולי קורונה קשה, אבל מדובר כנראה בעיקר בכח אדם + שטח במחלקות. שני אלה בהכרח באים על חשבון טיפול בחולים אחרים (ובאותם 1,000 חולים), בלי קשר לתקציב שעומד לרשותך. וזה לא כולל מעגלים משניים, כמו אנשים שנמנעים מטיפול מונע/בדיקות בבתי חולים כי חוששים להידבק בקורונה. צריך להבין איך משכנעים את הסרבנים להתחסן, לא לאזן את העלות הכלכלית של הסירוב שלהם. אם העלאת מס בריאות תעודד אנשים להתחסן, מה טוב. אבל ספק אם זאת הדרך האופטימלית. לדעתי צריך להתמודד עם זה היא משני כיוונים: 1. לבדוק מדוע אנשים מסרבים להתחסן ולראות איך מתגברים על הקשיים האלה. בכתבה שראיתי הבוקר ואני עצלן מכדי למצוא עכשיו הגיעו למסקנה שהאוכלוסיות הבעיתיות (לפחות מבין אלה שהם מעל גיל 50) הם חרדים, ערבים ועולי ברה"מ, וכל אחת כנראה לא מתחסנת מסיבה אחרת (בהתאמה: זלזול בחומרת המחלה והיעדר נגישות; פייק ניוז בקהילה וחוסר אמון במדינה; פייק ניוז עקב צריכת חדשות מערוצים רוסים והיעדר אמון בגופים ממשלתיים), ולכל אחת צריך להתייחס בנפרד. 2. להעניש את מי שלא מתחסן. בין אם ע"י הצבת תנאי של בדיקה שלילית (במימון הנבדק) כתנאי כניסה למקומות מסויימים, אי מימון ימי בידוד/מחלה מקורונה. הצעה מעניינת (לא בהכרח טובה) שנתקלתי בה היא להודיע שהחל מתאריך מסויים החיסונים יפסיקו להינתן בחינם, וזאת במטרה לייחס ערך לחיסון ולייצר תחושת נהירה. בנימה חצי-קשורה - אם יש מספיק חיסונים, אולי כדאי לשקול לאפשר למחלימים מקורונה להתחסן. חיסון כנראה מעניק הגנה יותר טובה, וזה יפתור loophole, שלא מעט אידיוטים כנראה ישמחו לעשות דרכו קפיצת ראש, לפיו מי שחלה והחלים מקורונה גם כן זכאי להקלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קופץ ראש לדלת פתוחה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |