![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חדש? אני נתקלתי לראשונה ב"אחי" כשהייתי בכיתה י"ב (שזה אומר לכל המאוחר קיץ 1989), בסרטון צה"לי שהוקרן לכיתה שלי במסגרת יום הכוונה לקראת הגיוס. הביטוי הצחיק אותי אז, כי היה בו שילוב של שפה גבוהה בתוך דיאלוג מאד עממי (שני גולנצ'יקים, אאז"נ). אני מנחש שדווקא אין קשר לסלנג אמריקאי. ב"שפה גבוהה" אני מתכוון לנטיית הקניין ("אח שלי" -> "אחי"), שכמעט נעלמה משפת הדיבור ואפילו הכתיבה. גם נטיות אחרות נעלמות - במכתבים של דור ההורים שלי נתקלתי בהרבה "ראיתיו" וכד', בעוד שאני לא חושב שאני עצמי אי פעם השתמשתי בנטייה הזו. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בדיוק עכשיו שרים אצלי הארבעה: "איך אוכל לרקוד עם אחרת כשראיתיה עומדת שם?" |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל הנוער של היום לא מבין את הנטייה הזו וחושב ששלמה ארצי שר על אבטיח. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נטיית הקניין נעלמה, אבל אני די בטוח שמשום מה "אחותי", "גיסתי", "חמותי" וצורות הזכר שלהן שרדו1, בלי קשר לסלנג "אחי". עוד זיכרון לשוני: בקיבוץ דווקא היינו אומרים "אח שלי" ו"אחות שלי", ואני זוכר כמה הייתי מופתע כששמעתי "עירניקים" אומרים "אחי". אגב, את המילים "גיס", "חם" וצורות הנקבה שלהם בכלל לא היינו אומרים, ועד היום אלו חצי מילים זרות בשבילי, אני צריך לחשב מהר בראש כדי לדעת באילו מהן להשתמש. 1 למה דווקא הן, ו"סבתי" ו"דודתי" לא, חידה ענקית היא לי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מלבד אבשלום קור מישהו עוד אומר "חמותי"? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בוודאי. אתה מעדיף "חותנתי"? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יש פתרון לחידתך מר בוכבינדר. הן היו השולטות בחבורה וסבך רעד פחד מוות מסבתך ופועל יוצא שגם דודתך השפיטה את דודך. אני בכיוון? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
דווקא גיסנו עשה קמבק לפני מספר שנים. אני משתמש לא מעט בגיסי/גיסתי/חמי/חמותי כשאני מדבר עליהם עם אחרים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כנראה הייתי צריך לדייק יותר ולא לכלול אותם ביחד . ''אחי'' אכן ותיק יותר, אבל ''אח שלי'', ובייחוד השימוש הנפוץ שאני נתקל בו במקומות למאכל ליד העבודה שלי לא היו חלק מהחוויה שלי לפני עשור פלוס. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |