בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 25/09/20 7:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ויש גם סלנג חדש (להבנתי) שהוא לא כל כך מקורי. ה''אחי'' או ''אח שלי'' שנפוצים מאד בשנים האחרונות, נשמעים כלקוחים ישירות מסלנג אמריקאי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבר שנים אני מוצא את עצמי אומר לתושב עיסאוויה 'אחי' כמו שאני אומר לתושב דרום תל אביב 'אחי'. אני מוצא בביטוי הזה סוג של הצהרת כוונות כלפי הצד השני שאנחנו עכשיו באים בידיים נקיות ושלא יעלה על הדעת של מישהו לדפוק את אח שלו. הדיבור גם מקבל את היחס הראוי - ' אחי , לא מתאים הדיבור הזה. אנחנו אחים אני רוצה להזכיר לך , כך אתה אמרת לי לפני דקה אחי ,לא ? אתה דופק את אחיך אחי ? הא ? ' אני רואה בסלנג הזה סוג של סלקטור בין הישראלי לבין הלא ישראלי, וזה חוצה דתות ועמים גם בישראל 2020. ה'אחי' היום נאמר גם בקרב בני 50 ואפילו 70 ראיתי . לפי רוביק 1 ההפניה הזאת משמשת את הצעירים החל מתחילת שנות ה- 90 , מה שאומר שכיום זה תופס אצל כולם. 1 רוביק רוזנטל מהזירה הלשונית : ' אחי. - הפנייה הנפוצה ביותר מאז שנות התשעים, משמשת בעיקר בין צעירים: "אחי, מה נסגר?". נפוצה בצבא, אך מזוהה גם עם תרבות הניו-אייג' והחזרה בתשובה. סיסמת קריאה לגיוס: "קרבי זה הכי, אחי". מקורה בתרבות הנימוס הערבי, כפנייה לאדם לא מוכר, בדרך כלל צעיר. כך בערבית תהיה הפנייה לאשה מבוגרת 'עמתי' (דודתי מצד אבי) או 'ח'לתי' (דודתי מצד אִמי). על השימוש משפיעה גם הפנייה brother האמריקאית.' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחי ואח שלי זה הסלנג הישן יותר. המוטציה שהוא עבר ל״אח שלו״ היא הרבה יותר מוצלחת/צינית/ישראלית באופיה. ״מה שתגיד אח שלו״ - מושלם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי רוביק - 'אח שלו' זה פיתוח סטירי שהודבק ב"ארץ נהדרת" לזקנו האדמוני של איש החמאס אבו טיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרוב, אבל לא בדיוק. הפעם הראשונה בה נתקלתי ב''אח שלו'' הייתה ב''חלומות בקיציס''. אם זה לא פיתוח של פרידמן וקיציס, הם לכל הפחות אלה שגרמו לביטוי להיות פופולרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חדש? אני נתקלתי לראשונה ב"אחי" כשהייתי בכיתה י"ב (שזה אומר לכל המאוחר קיץ 1989), בסרטון צה"לי שהוקרן לכיתה שלי במסגרת יום הכוונה לקראת הגיוס. הביטוי הצחיק אותי אז, כי היה בו שילוב של שפה גבוהה בתוך דיאלוג מאד עממי (שני גולנצ'יקים, אאז"נ). אני מנחש שדווקא אין קשר לסלנג אמריקאי. ב"שפה גבוהה" אני מתכוון לנטיית הקניין ("אח שלי" -> "אחי"), שכמעט נעלמה משפת הדיבור ואפילו הכתיבה. גם נטיות אחרות נעלמות - במכתבים של דור ההורים שלי נתקלתי בהרבה "ראיתיו" וכד', בעוד שאני לא חושב שאני עצמי אי פעם השתמשתי בנטייה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק עכשיו שרים אצלי הארבעה: "איך אוכל לרקוד עם אחרת כשראיתיה עומדת שם?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הנוער של היום לא מבין את הנטייה הזו וחושב ששלמה ארצי שר על אבטיח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נטיית הקניין נעלמה, אבל אני די בטוח שמשום מה "אחותי", "גיסתי", "חמותי" וצורות הזכר שלהן שרדו1, בלי קשר לסלנג "אחי". עוד זיכרון לשוני: בקיבוץ דווקא היינו אומרים "אח שלי" ו"אחות שלי", ואני זוכר כמה הייתי מופתע כששמעתי "עירניקים" אומרים "אחי". אגב, את המילים "גיס", "חם" וצורות הנקבה שלהם בכלל לא היינו אומרים, ועד היום אלו חצי מילים זרות בשבילי, אני צריך לחשב מהר בראש כדי לדעת באילו מהן להשתמש. 1 למה דווקא הן, ו"סבתי" ו"דודתי" לא, חידה ענקית היא לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלבד אבשלום קור מישהו עוד אומר "חמותי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי. אתה מעדיף "חותנתי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פתרון לחידתך מר בוכבינדר. הן היו השולטות בחבורה וסבך רעד פחד מוות מסבתך ופועל יוצא שגם דודתך השפיטה את דודך. אני בכיוון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא גיסנו עשה קמבק לפני מספר שנים. אני משתמש לא מעט בגיסי/גיסתי/חמי/חמותי כשאני מדבר עליהם עם אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה הייתי צריך לדייק יותר ולא לכלול אותם ביחד . ''אחי'' אכן ותיק יותר, אבל ''אח שלי'', ובייחוד השימוש הנפוץ שאני נתקל בו במקומות למאכל ליד העבודה שלי לא היו חלק מהחוויה שלי לפני עשור פלוס. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |