|
||||
|
||||
נטיית הקניין נעלמה, אבל אני די בטוח שמשום מה "אחותי", "גיסתי", "חמותי" וצורות הזכר שלהן שרדו1, בלי קשר לסלנג "אחי". עוד זיכרון לשוני: בקיבוץ דווקא היינו אומרים "אח שלי" ו"אחות שלי", ואני זוכר כמה הייתי מופתע כששמעתי "עירניקים" אומרים "אחי". אגב, את המילים "גיס", "חם" וצורות הנקבה שלהם בכלל לא היינו אומרים, ועד היום אלו חצי מילים זרות בשבילי, אני צריך לחשב מהר בראש כדי לדעת באילו מהן להשתמש. 1 למה דווקא הן, ו"סבתי" ו"דודתי" לא, חידה ענקית היא לי. |
|
||||
|
||||
מלבד אבשלום קור מישהו עוד אומר "חמותי"? |
|
||||
|
||||
בוודאי. אתה מעדיף "חותנתי"? |
|
||||
|
||||
יש פתרון לחידתך מר בוכבינדר. הן היו השולטות בחבורה וסבך רעד פחד מוות מסבתך ופועל יוצא שגם דודתך השפיטה את דודך. אני בכיוון? |
|
||||
|
||||
דווקא גיסנו עשה קמבק לפני מספר שנים. אני משתמש לא מעט בגיסי/גיסתי/חמי/חמותי כשאני מדבר עליהם עם אחרים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |