בתשובה לדב אנשלוביץ, 14/08/20 11:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הייתי רוצה להציג 2 שאלות למגיבים עם יותר ידע ממני: א. בעניין החיסון הרוסי: ברור שהוא פתוח בהליך שקיצר כל נוהל הכרחי בדרך. השאלה המטרידה אותי היא אם באמת תרופות שעברו בקרה מסודרת במשך אפילו עד עשר שנים הם באמת בטוחים או אפקטיביים יותר מתרופות מזורזות, אפילו בנוסח הרוסי? נראה שיש שם הרבה פרנסה לפקידים, ועדות ופרוטוקלים. האם כל זה מבטיח יותר ביטחון, תמהני. ב. האם יש מחקרים אמינים על התועלת והאפקטיביות של החיסונים לשפעות שניתנים בשנים האחרונות. מידע אישי נראה שקשה מאד למדוד את האפקטיביות. יש יותר מדי תירוצים (זנים חדשים, תקופת קליטה ארוכה עד שהחיסון פעיל). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אין לי ידע מסודר בנושא, אבל נראה לי שההליך הארוך נכון. כשאתה נותן חיסונים לכלל האוכלוסיה אתה חייב לדעת את ההשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח שלהם. לדוגמה- החיסון האורלי לפוליו יגרום למחלת הפוליו אצל המתחסן בשיעור של אחד למיליון. לכן נמנעים מלתת את החיסון האורלי כשאין סכנה להתפרצות המגפה. לעומת זאת בהודו, בגלל התנאים, המשיכו לתת את החיסון האורלי ולקחת את הסיכון כדי להדביר את המגפה. אתה חייב לעשות את שלב III על כמות גדולה של נבדקים כדי לדעת גם את הסיכון הקטן. במקרה של הקורונה אולי משתלם לקחת את הסיכון במדינות שהמגפה משתוללת בהן מתוך הערכה שהמחיר בחיי אדם של קיצור התהליך יהיה נמוך מהמחיר בחיי אדם של הגעה מאוחרת לשוק. יחס העלות/תועלת יהיה בכל מקרה טוב יותר מזה של שתיית אקונומיקה. ב. ככל שאני יודע, החיסון לשפעת הוא מאוד אפקטיבי. לפעמים הוא מפספס את הזן המדויק (צריך לנחש מראש לפי הטרנדיות של הזנים בחצי הכדור הדרומי) ואז ההגנה שהוא נותן היא חלשה, אבל ברוב המקרים פוגעים בזנים הנכונים וההגנה שלו מצויינת. אלמלא החיסונים לשפעת בתי החולים היו נכנסים לבעיה רצינית כל דצמבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכתבה כלשהי שציטטה ביקורות של מומחים על החיפזון מהשטן ממוסקבה, הוזכר איזשהו חיסון עבר שהתברר כי גרם במפתיע להגדלת התמותה מהזיהום נגדו היה אמור להגן. זה פחות מפתיע ממה שנשמע אם לוקחים בחשבון שלפעמים (דוגמה בולטת: קורונה) מה שהורג בזיהום קטלני הוא תגובת יתר של המערכת החיסונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאין חולק על כך שהחיסון הרוסי פותח בהליך בלתי אמין בעליל. התהייה שלי היא האם ההליכים והפרוטוקולים המלאים, באמת מספקים את הסחורה. מה שקרה בעבר הוא שנזק של תרופות וחיסונים מתגלה שנים רבות אחרי שהתחילו להשתמש בהם. אני מנסה להזיז את נקודת המבט, חמש שנים קדימה, ולשאול האם יהיה הבדל משמעותי באפקטיביות וסיכונים בין החיסון הרוסי לבין החיסון של מודרנה או אוקספורד? ברור שיש סיכוי שהחיסון הרוסי יתברר כהונאה מביכה, אבל נדמה לי שהסיכוי הוא די גדול שגם החיסונים האחרים יתבררו כלא אפקטיביים, למרות כל האישורים והועדות. הסיבה שאני מעיז לומר זאת הוא שאת כל הבדיקות והניסויים לפי הפרוטוקולים הנדרשים, מנהלים ומממנים החברות המפתחות בעצמן ולא ה-FDA או WHO כפי שנוטים לחשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה תמיד המצב. ה־FDA הוא גורם מפקח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. לכן גם שאלתי על חיסוני השפעת השייכים לעבר הרחוק של העידן שלפני הקורונה. אחרי שראינו כולנו את מידת הסמכותיות שבה אנשי המדע מדבררים הצהרות שהן בעלות אמינות של קוראות בקלפים, אולי צריך לפתוח גם את הנושא של חיסוני השפעת. האם הם באמת יעילים? האם התמותה משפעת פחתה מאז שהחל החיסון ההמוני? האם נערכו מחקרים מבוססים סטטיסטית שבדקו את האפקטיביות של החיסונים? אני רוצה לציין שאיני סיינטולוג ואיני מתנגד לחיסונים. אני רק שואל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להטיל ספק בהפצת מידע על ידי גופים רפואיים כגון FDA או who , די לזכור את האזהרות נגד שפעת החזירים. לגבי שפעת. אינני בטוח כלל ביעילות גבוהה של חיסוני שפעת, כי ידוע שווירוסים של שפעת הם בעלי כושר השתנות גבוה משנה לשנה (בלי להכנס לשאלה המדעית מה בדיוק משתנה שם). כאשר השוני של זני שפעת משנה לשנה מנטרלת את האפקטיביות של החיסון. אני מסרב לקחת חיסון לשפעת דווקא משום שכל שנה קופת חולים שולחת לי ספאם לגבי החיסון , זה יוצר אצלי הרגשה שחיסוני שפעת מקודמים על ידי חברות התרופות מטעמים מסחריים (הטעמים המסחריים הם כאילו שאותם אני לא מבין). מה שמעורר אצלי התנגדות זו תופעת הספאם כשלעצמה. היו עוד תופעות בנוגע לקורונה שבגללו אין לי אימון רב במערכת הרפואית. אחת התופעות היא שלילה חריפה של הטיפול בהידרוכלורופין +אבץ + אנטי ביוטיקה שמבוסס על מחקר כושל (שפירסומו נימשך אחורה לאחר הפירסום). למזלי יש לי מערכת חיסונית חזקה, לא חליתי בשפעת או כל מחלה זיהומית אחרת כבר עשרות שנים. לכן אני יכול להרשות לעצמי להמנע מחיסונים. בכל מקרה לא אקח חיסון נגד קורונה לפני שהיא תיבחן בחיסון המוני לפחות משך שנה. זאת כדי להשתכנע שלחיסון אין תופעות לוואי משמעותיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידרוקסיכלורוקווין לא נמצאה כתרופה יעילה לקורונה. מספר לא מבוטל של מחקרים הראה שהיא לא יעילה בטיפול בקורונה. בהתחשב בתופעות הלוואי שלה, זה גרם לחוסר ההמלצה עליה. אבל היה גם מחקר מזויף שהתיימר להראות שהיא מסוכנת. המחקר הזה התגלה מהר מאוד על ידי הקהילה המדעית כלא אמין ולא מתחשבים בתוצאותיו. כלומר: ישלה תופעות לוואי בעייתיות, אבל הן אינן חדשות. חיסון לשפעת אינו יעיל בכמעט 100% כמו חיסונים אחרים, אבל מפחית את התפשטות השפעת: הוא יעיל בכמעט 100% כנגד חלק מזני השפעת הנפוצים. לכן התחסנות עוזרת ליצירת חיסון עדר נגד אותם זני שפעת. כלומר: אתה עצמך בריא ולא תחלה, אבל תפחית את הסיכון של אחרים בסביבתך שבריאים פחות לחלות. קופות החולית באות מהפוזיציה. הן קמצניות ורוצות להשקיע כמה שפחות כסף על טיפול בחולי שפעת. אם קופת חולים כללית הייתה יכולה ליצור חיסון עדר למבוטחי כללית בלבד, הא הייתה עושה את זה. אבל מכיוון שזה לא מעשי, היא מעדיפה לעודד את כל האנשים להתחסן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם להתייחס לשורה הראשונה שלך כעדות לחוסר התועלת של הפרוצדורה המלאה שהזכרתי, הרי אין שום עדות לכך שהפרוצדורה המלאה לא הצליחה. בשורה הראשונה אתה מדבר על שימוש ההידרוכלורוקוין כתרופה יחידה בפרוצדורה לבדיקה. אחת הטענות המרכזיות של ממליצים על הפרוצדורה, לטיבה של הפרוצדורה, היא שיש לבצע אותה _במלואה_. ביצוע חלק מהפרוצדורה אינו מוכיח דבר. בעקרון, ההידרוכלורופין אמור לשמש מעין מזרק סופר מיקרוסקופי להזרקת אבץ לתוך התאים, כאשר האבץ הוא החומר האקטיבי שפועל נגד הווירוס של קורונה. ההידרוכלורוקוין לבדו אינו החומר שתוקף את הוירוס, הוא כאמור רק המזרק. הוספת אנטיביוטיקה לקוקטיל בפרוצדורה השלימה אינו פועל על וירוס הקורונה אלא על זיהומים חיידקיים מישניים שנוצרים אצל רוב חולי הקורונה. בפרסום בברייבארט , איות לא בטוח, (שעליהם טוענים שהם לא מהימנים) — רופאה בבית חולים, לא זוכר איפה, מעידה שנתנו את הפרוצדורה _המלאה_ בערך ל- 850 מאושפזים שחלו בקורונה ואף אחד מהם לא מת. החיסון ניתן מייד, לא לאחר שהיו במצב קשה. זה נתון מרשים מאוד (אם הוא נכון) ומוכיח יעילות ללא ספק, שכן מקרב חולי קורונה מאושפזים יש אחוז גבוה של מתים. לא חישבתי אחוזים כי אין נתונים בארץ מלבד מספר הניפטרים מקורונה עד היום, 600 כמדומני. באומדן מאוד גס --- לא חושב שאושפזו בארץ בבתי חולים יותר מ- 6000 חולי קורונה עד היום. רק כדי לסבר את האוזן, זה אומר לפחות 10 אחוז מהמאושפזים בקורונה ניפטרים. לא ניתקלתי בשום מקום בטענה על מחקר שנעשה לגבי יעילות הפרוצדורה המלאה, לרבות טיפול בקוקטיל הנ"ל בשלבים הראשונים של הופעת הסימפטומים. (אם הפרוצדורה לא בולמת את המחלה אפשר לעבור לטיפולים אלטרנטיביים, לכן אין פה הגברת סיכון של העדר טיפול). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עדויות. נעשו ניסוים מסודרים. ניסויים עם בקרה. לא סתם נתונים שרופא משליך לאוויר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעתי על ניסויים. זה שאתה אומר שהיו ניסויים לא אומר שהיו. בעקבות תגובתי בדקתי היום בגוגל. והגעתי לניסוי של יותר מ- 10000 איש שהסתיים באפריל, נדמה לי 20 אפריל. הניסוי בדק רק שימוש בהידרוכלורקסיקוין, ללא התוספת של אבץ (או חומר אנטי ויראלי אחר). המסקנה מהניסוי היא שהידרוכלוקסיקוין לבדו לא מועיל ולא מזיק, ושצריך להמשיך ניסוי עם תוספת אבץ (או תוספת חומר אקטיבי אחר). לא פגשתי בפרסום על מחקר המשך המומלץ על ידי עורכי המחקר הגדול. כמו שאמרתי, ניסוי בהידרוכלורקסיקוין לבדו הוא ניסוי חסר משמעות והתייחסות לניסוי משובש כאל ניסוי הוא הטעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ה־CDC: 1. החיסונים יעילים, אבל יעילותם שונה נגד זני שפעת שונים, וכמוכן לפי ההצלחה לחזות מראש את תתי הזנים שיגיעו בעונה הנוכחית. 2. אין שם תשובה. אני חושב שהתשובה לשאלה הזו מושפעת גם מיעילות הטיפול. 3. כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו גם המספרים שאני זוכר (מדיווחים בעיתונות, לא קראתי מחקרים ישירים) - כחמישים אחוז בשנים 'מוצלחות' וכ-25 אחוז בשנים פחות מוצלחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אנסה לחדד איתך מה בדיוק השאלה. גם אם ה-FDA עושה את תפקידו על הצד הטוב ביותר, והניסויים מתנהלים לפי מיטב הפרוטוקולים, ססטיסטית יגיעו לפעמים לשוק תרופות וחיסונים לא מועילים, ואף מזיקים. הייתי מסתפק בכך שהרגולציה מצליחה להוריד את הסיכון בסדר גודל, לעומת מצב היפותטי שבו השוק פועל בערך כמו החיסון הרוסי (לכאורה). אולי צריך להגדיר יותר במדויק את המצב ההיפותטי הזה, אבל כרגע אני מתעצל ואשאיר את זה עמום. למצוא נימוקים אמפיריים ישירים זה קשה, אבל אני רוצה לטעון שכן (הם מורידים סיכון בסדר גודל), על-ידי הסקה משתי טענות שאני מקווה שנוכל להסכים על שניהם. (1) ה-FDA אפקטיבי בפיקוח על התעשייה, ומצליח לעמוד בפרץ האינרטסים הכלכליים העצומים (וקצרי הטווח). זה אולי סוג של נס, אבל העדויות לזה פרושות לאורך ולרוחב העיתונות הכלכלית. תרופות אכן נגנזות (כולל, אגב, כאלו שנועדו לקורונה ויוצרו על-ידי ענקיות), ולא זכורות לי שערוריות בכיוון הזה. מעניין להשוות את זה לחוסר האפקטיביות המפורסם של הרגולציה האקדמית על פרסום בעיתונות המדעית - כמה מסקנות שגויות ומחקרים גרועים מתפרסמים ומצוטטים, והקהילה המדעית עדיין בשלב של גישושים וחיפושי דרך איך לשפר את המצב. (2) הפרוטוקולים בפני עצמם אפקטיביים. את זה אני מבקש לקבל מתוך אמונתנו במתודולוגיה המדעית. אם כי זה לא יספיק לנו כדי לקבל אומדן כמותי לתועלת, בלי שהגדרנו יותר במדויק מה המצב האלטרנטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שמקבלי החיסון בתחילה יהיו אנשי רפואה ואולי גם חלק מכוחות הבטחון, כך שבעצם מה שמתבצע ברוסיה הוא כפייה של השתתפות בשלב השלישי של הניסוי. לשמחתנו משהו כזה לא יכול לקרות בעולם המערבי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |