|
א. אין לי ידע מסודר בנושא, אבל נראה לי שההליך הארוך נכון. כשאתה נותן חיסונים לכלל האוכלוסיה אתה חייב לדעת את ההשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח שלהם. לדוגמה- החיסון האורלי לפוליו יגרום למחלת הפוליו אצל המתחסן בשיעור של אחד למיליון. לכן נמנעים מלתת את החיסון האורלי כשאין סכנה להתפרצות המגפה. לעומת זאת בהודו, בגלל התנאים, המשיכו לתת את החיסון האורלי ולקחת את הסיכון כדי להדביר את המגפה. אתה חייב לעשות את שלב III על כמות גדולה של נבדקים כדי לדעת גם את הסיכון הקטן. במקרה של הקורונה אולי משתלם לקחת את הסיכון במדינות שהמגפה משתוללת בהן מתוך הערכה שהמחיר בחיי אדם של קיצור התהליך יהיה נמוך מהמחיר בחיי אדם של הגעה מאוחרת לשוק. יחס העלות/תועלת יהיה בכל מקרה טוב יותר מזה של שתיית אקונומיקה.
ב. ככל שאני יודע, החיסון לשפעת הוא מאוד אפקטיבי. לפעמים הוא מפספס את הזן המדויק (צריך לנחש מראש לפי הטרנדיות של הזנים בחצי הכדור הדרומי) ואז ההגנה שהוא נותן היא חלשה, אבל ברוב המקרים פוגעים בזנים הנכונים וההגנה שלו מצויינת. אלמלא החיסונים לשפעת בתי החולים היו נכנסים לבעיה רצינית כל דצמבר.
|
|