בתשובה לדב אנשלוביץ, 25/05/20 14:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נתניהו הרמאי (או מי מטעמו) שכר טבחית קבועה. אבל לא רצה לשלם לה מכספו האישי. ולא מצא סעיף מתאים לשלם לה מכספי המדינה. לכן היא נרשמה כעובדת ניקיון. אבל למרות זאת, נתניהו (או מי מטעמו) המשיך להזמין ארוחות יקרות. כשכל העניין התפוצץ, ישבו החכמים וחשבו איך לגרום לעניין להראות לא מזיק. ועלו על הרעיון של „חמגשיות״ כי בחמגשיות מגישים, כידוע, מנות עממיות. ועכשיו נתניהו קורא בהשאלה „חמגשיות״ לכל ההאשמות נגדו, כולל האספקה הקבועה של המתנות שהוא קיבל (שמפניה וסיגרים, אף ולו אחד מהם בחמגשיות). אבל אני בוחש בשטויות. לעומת הנזק שנתניהו הרמאי גורם לנו בכל חודש שהוא ראש ממשלה, ההונאות של פרשיות ראש הממשלה, ובכלל זה ארוחות השף, הן כסף קטן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מן הרדיו נודע לי היום: 13 מתוך 15 שופטי בג"ץ מונו בתקופת כהונתו של נתניהו. בחלקם בודאי ע"י איילת שקד ואפי נווה שגם הם שלוחיו של נתניהו. נדמה לי שאלו הם בדיוק הימים שעליהם נאמר "והמשכיל בעת ההיא יידום". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינת ישראל הממשלה אינה הגוף שממנה את השופטים כמו שאין היא הגוף שממנה את היועץ המשפטי. נכון שאיילת שקד הצליחה בעבודה קשה בעסקות פשרה עם השופטים שבועדה לבחירת שופטים, למנות גם גם כמה שופטים "שמרנים". אבל עם המעט הזה ועם מצב שבו נשיאת בית המשפט העליון שאחראית על ההרכבים, היא תלמידתו הנאמנה של אהרון ברק, הדבר הזה בינתיים לא ניכר בפסיקות השופטים, במיוחד בהרכבי בג"ץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש זמן קצר אחרי ששלחתי את תגובתי שודרה בכאן 11 התכנית של קלמן וסגל, ותחילתה עסקה בבית המשפט העליון. חיכיתי עד שהתכנית הזאת תעלה לרשת כדי שאוכל להפנות אליה. וכאן יש דוגמה טובה לטענות שיש לי כנגד בית המשפט העליון. אריק תמיד נוהג להגדיר את הביקורת שלי שאקטביזם שיפוטי וביטול חוקי כנסת, ועונה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שכאילו מתיר להם זאת. זה נכון שאני נגד ביטול חוקים ולא מסכים שחוק כבוד האדם וחירותו מתיר ביטול חוקים, אבל ההתמקדות בנקודה הזאת אינה העיקר ומאד מטעה. וכאן במונולוג של קלמן ליבסקינד בתחילת התכנית הוא מונה שורה של פסיקות של בית המשפט העליון רק מהחודשים האחרונים, שבהן נפסקו פסיקות "שמאלניות", ומראה שבהרכבים תמיד השופטים השמאלנים שהם הרוב מצדדים בפסיקה השמאלית והשופטים הימניים פוסקים את דעת המיעוט המתנגדת. זאת אומר שהמודל של אריק לפיו השופטים פוסקים לפי החוק ממש אינו מדויק. גם שופטי השמאל וגם שופטי הימין פוסקים לפי אותו חוק ובכל זאת מגיעים מהחוק למסקנות הפוכות שמתאימות לערכים האישיים שלהם. והמסקנה של קלמן ליבסקין שאני מצטרף אליה היא שכיון שאנו דמוקרטיה, צריך שבקלפי שבה בוחרים אזרחי ישראל את חברי הכנסת תהיה עוד קלפי שבה הם יבחרו את השופטים. מבנה בחירת השופטים הנוכחי הוא אנטי דמוקרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נראה כיצד המערכת המשפטית השמאלנית שמינה שלטון הימין רודפת את משפחת נתניהו. הגב' נתניהו במשך כמה שנים גנבה מקופת הציבור 359,000 ₪ ע"י הזמנת ארוחות ממסעדות ושפים ממסעדות שיבשלו לאורחיה, בזמן שהיו בבית רוה"מ מבשלות במימון הציבור. השופט שהתיק הגיע אליו לא חשב כמו יוליוס קיסר וסבר שמדובר בעבירה בינונית והפנה את הצדדים לבוררות כדי שיגיעו להסדר מוסכם. בבוררות, סכום התביעה הורד ל-175,000 ₪ בטענה הקלושה שבחלוף הזמן קשה להבדיל בין אורחים פרטיים לאורחים רשמיים (כאשר השכל הישר שואל מדוע הציבור בכלל צריך לשלם על ארוח אורחיה הפרטיים של משפחת הנתניהו). בסופו של דבר סוכם שהגב' נתניהו תשלם קנס של 10,000₪ ותחזיר למדינת ישראל משהו כמו 45,000₪. ממש יופי של אכיפה בררנית ורדיפה פוליטית. במילים אחרות אין כאן שום זוטי דברים. יש כאן עבירה רגילה וברורה לגמרי, שביה"מ מטעמים ארגוניים בחר להתיחס אליה בכפפות של משי. אני לא משפטן דגול ואין לי עניין או אמון גדול במה שבית המשפט יפסוק לגבי נתניהו, אבל אפילו אני יודע שכל עניין המידתיות נוגע בעיקר לענישה. באשר לאכיפה עצמה עיקרון השיוויוניות הוא בדיוק הפוך למה שאתה אומר. עיקרון הבוזגלו-ברקוביץ אומר שיש חשיבות לכך ששועי המדינה לא יזכו ליחס מועדף על פני האזרח מן השורה. אם מישהו משועי המדינה חמק מן הדין, אין הדבר מספק הגנה מוסרית לשועי המדינה מן המפלגה היריבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה אליה הצמדת את תגובתך עוסקת בנושא אחר לגמרי. אתה ממחזר דברים שעניתי עליהם קודם, כולל הזכרת החוק שמבטל אישום אם יש אכיפה בררנית שמתייחס למשפט האחרון בדבריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלכת בורוביץ "בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (2005); להלן – "הלכת בורוביץ"), שניתן טרם התיקון לחוק סדר הדין הפלילי, הותווה מבחן תלת שלבי, בעזרתו יכריע בית המשפט האם לבטל כתב אישום מכוח "הגנה מן הצדק". ההלכה הפסוקה קבעה כי המבחן שנקבע בהלכת בורוביץ חל גם לאחר עיגון ההגנה מן הצדק בספר החוקים [ע"פ 371/06 פלוני נ' מדינת ישראל (30.4.2008); ע"פ 5672/05 טגר בע"מ נ' מדינת ישראל (21.10.2007)]. לפי המבחן התלת שלבי, בשלב הראשון על בית המשפט לזהות את הפגם או הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם במנותק משאלת חפותו או אשמתו; בשלב השני יש לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי, חרף הפגם, יש משום פגיעה מהותית בעקרונות של צדק והגינות משפטית. מבחן זה מאזן בין האינטרסים השונים בהתייחס לנסיבות הקונקרטיות של ההליך; בשלב השלישי בוחן בית המשפט האם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב האישום." אכיפה בררנית היא סוג של טענה להגנה מן הצדק. בקיצור, יש כאן עוד טענה שביבי יכול להעלות בביה"מ. אין כאן ולא היה כאן כלום שאמור לפטור את ביבי מדיון משפטי. מאחר ואתה קובע שאלו שאמורים לבדוק את האכיפה הבררנית ואשר מונו בעצמם ע"י הביבי, הם עצמם נגועים בה, האיש היחיד המוסמך לקבוע היכן היתה אכיפה בררנית הוא מר אנשלוביץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבונן שוב בתגובה 719930 כולל בקטע הסרטון אליו הפניתי. הנושא הוא בית המשפט העליון ללא קשר לענייני נתניהו. אמרתי לך זאת ובכל זאת אתה ממשיך בשלך. לא אתייחס עכשיו לדבריך כי הם אינם הנושא. העניין היחיד שאולי קושר את דבריך לנושא הוא חזרתך על אי האמת שנתניהו מינה את השופטים. אחזור גם על מה שכבר השבתי לך: בארצות הברית הנשיא ממנה את השופטים. אצלנו לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין היחיד שאולי קושר את דברי לנושא הוא שהבאתי ציטוט מפס"ד המתאר את הלכת בורוביץ הקובעת באילו תנאים ניתן לקבל "הגנה מן הצדק" למשל בגלל טענה של אכיפה בררנית. מן הציטוט עולה בבירור ש"אכיפה בררנית" היא טענה שביבי יכול להציג במשפטו ולא עניין שצריך להצדיק את סגירת התיקים נגדו. כמוכן, לא נראה לי שאני פחות מעודכן ממך וגם אני שמעתי על ועדת התשעה לבחירת השופטים. אם אתה חושב שאיילת שקד, אפי נווה, משה כחלון, נורית קורן ורוברט אילטוב מינו שופטים לפי טעמו של אהרון ברק ואם אתה חושב שבתקופת מלכותו של הביבי לא מונו 13 מתוך 15 שופטי העליון, במקום לחלק לי ציונים ומחמאות, הוכח את זה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם קרה בתקופת כהונתו של אובאמה. אז מה? כנראה לא ברור לך עדין מה הנושא. אעזור לך ואומר שהנושא הוא הקשר בין פסיקות שופטי העליון, במיוחד בשבתם כבג"ץ ובין עמדותיהם הפוליטיות והערכיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע שתבוא בטענות לשקד, נווה, כחלון, קורן ואילטוב שבחרו אותם. אלא אם כן אתה טוען שאובמה בחר אותם. אני מניח שהצעד הבא הוא שקציני צה''ל ובוגרי הטכניון יבחרו לפי עמדותיהם הפוליטיות והערכיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען שהטענה שנתניהו בחר אותם דומה לטענה שאובאמה בחר אותם ואני בטוח שהבנת זאת בעצמך. מבין החברים בוועדה למינוי שופטים שמנית, כחלון אמנם היה שר בממשלה, אבל בנושא בית המשפט העליון הייתה לו עמדה "לעומתית", וגם בכנסת, הוא ומפלגתו "הגנו", יעני, על בית המשפט העליון אל מול "הקמים" עליו. איליטוב היה נציגו של ליברמן מיודענו, זה שמבקש היום לחוקק חוקים ביחד עם יזבק כנגד נתניהו. לכן נותרו מהרשימה שלך שלושה1 חברים מתוך תשעה, וזה מיעוט ברור חסר יכולת השפעה. למען האמת, אכן בתקופת שקד נעשה ניסיון מוצלח יחסית לשנות את אופי בית המשפט העליון, אבל מדובר בהצלחה מאד חלקית שקרתה בפעם הראשונה בתולדותינו. טענתך כאילו למעלה מעשרה משופטי בית המשפט העליון מונו על ידי נתניהו היא טענת סרק, ואני בטוח שגם את זה אתה יודע. בוגרי הטכניון אינם נבחרים, אלא אנשים שנרשמו ללימודים מרצונם והצליחו לעמוד בבחינות. לעומת זה, בחירת קציני צה"ל בדרגים הגבוהים נעשית באמת הרבה פעמים גם תוך שיקולים לא ענייניים, וניכרת שם השתלטות פוליטית של השמאל2, בדומה למה שקורה בבחירת שופטי בית המשפט העליון. כך קורה שקצינים מוכשרים כמו עמידרור או עופר וינטר או אפילו שרון כשעוד היה ימני מעוכבים בדרכם למעלה. 1 נווה אינו נציג הקואליציה אלא נציג לשכת עורכי הדין, אבל בכל זאת הסכמתי להשאירו ברשימה שלך, בגלל עמדותיו הידועות בנושא. 2 בחירתו של רפול לתפקיד הרמטכל הייתה מקרה יוצא מהכלל שמעיד על הכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד עתה הבנתי שלדבריך "השמאל" ממנה שופטים לפי בחירת ליבו תוך שהוא מנצל את ה"רוב האוטומטי" שיש לו בועדה למינוי שופטים. אבל החלוקה שעשית הרגע היא לא לפי שמאל-ימין אלא לפי נאמני נתניהו1 ומי שלא נאמן לנתניהו. אז... הבעיה בעיניך היא ששופטי העליון לא מונו על ידי נאמני נתניהו? "נווה אינו נציג הקואליציה אלא נציג לשכת עורכי הדין, אבל בכל זאת הסכמתי להשאירו ברשימה שלך, בגלל עמדותיו הידועות בנושא." אתה משייך את כל החברים בועדה שאינם מינוי פוליטי לשמאל/מי שלא נאמן לנתניהו כברירת מחדל עד שיוכח אחרת? זה לא נראה לך קצת מוטה? קודם שאלתי כיצד קלמן וסגל קובעים אילו שופטים ימנים ואילו שמאלנים (אגב, עדיין הייתי שמח לקבל תשובה). אולי כדאי לשאול כיצד אתה קובע אילו שופטים הם שמאלנים ואילו ימנים. מי שידוע שנאמן לנתניהו הוא "ימין" והשאר הם "שמאל"? אם כן, תנוח דעתך - מכיוון שלא ידוע שרוב חברי הכנסת הם נאמני נתניהו ואתה מאמין שהשופטים הם "שמאלנים", אזי לשיטתך השופטים מייצגים את דעת חברי הכנסת, וזה המצב הרצוי מבחינתך. __________ 1 לקח לי קצת זמן למצוא ניסוח שיכלול את איילת שקד ונורית קורן, אך ישאיר בחוץ את ליברמן וכחלון. זה הכי קרוב שמצאתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאד פשוט: עפ"י פסקי הדין שהם מוציאים. מאחר ובארץ השמאלנים הםאותם יפי הנפש שמתעניינים בזוטות כמו זכויות האדם, בעוד עבור הימין ברובו יותר חשובות זכויות האבות, קל לעשות את ההבחנה. טיעון מעגלי? אולי, אבל מה רע בכך? איפה כתוב בתנ"ך שטיעונים כאלה אינם ראויים? להיפך: "בְּדֶרֶךְ חָכְמָה, הֹרֵיתִיךָ; הִדְרַכְתִּיךָ, בְּמַעְגְּלֵי-יֹשֶׁר" (משלי ד' י"א). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'עבור הימין ברובו יותר חשובות זכויות האבות ' כנאמר במשלי - "בְּדֶרֶךְ חָכְמָה, הֹרֵיתִיךָ ; ו'השמאלנים הם אותם יפי הנפש שמתעניינים בזוטות כמו זכויות האדם' - הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי-יֹשֶׁר" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכיפה בררנית! איפה דב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה משהו מעוות שאין לו שיעור. הענישה על אספקת סמים שהרגו בת 17 [ וזה רק מה שהוצהר, על האונס אין מילה ] פחותה מענישה של הפצת תמונות עירום . זהו עיוות ! לא יעזרו אלף נאומים בכיכר רבין המגנים על בית המשפט כאשר פסק דין כזה יוצא תחת הסדר טיעון הזוי ועוד באישור בית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יאללה, הבה נפזר את בתי המשפט ואיש הישר בעיניו יעשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי זאת. ובכל זאת - איך תשביע את הארי ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארי קרישנה? הארי רמה? הנסיך הארי? על מי אנחנו מדברים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוהדי בית''ר משאירים את הנסיך רעב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר חידות, לפחות תאמר לנו כמה אותיות בכל מילה, כמקובל בענף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שזה ברור אחרי מה שקוזמו אמר. נו טוף - (3, 5, 5, 2, 4) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מדויק- אוהדי בית"ר לא יכולים להמליך את הנסיך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מדויק . הארי הוא העם השואג על אי הצדק, גם אם קולו לא נשמע ,יש משהו שממשיך להתסיס את הלבבות המורעלים. יש סיפור מוכר ומתועד [ קרשו ואחרים כתבו על זה ] על היטלר שקרא בעיתון שגבר שערף את ראשה של אישתו קיבל רק 5 שנות מאסר. הנסיבות היו כמדומני שהגבר היה לוקה בנפשו או משהו כזה ולכן הקלו בגזר דינו. לפחות עד 1943-4 , בית המשפט גם בתקופת הדיקקטורה של היטלר עוד הייתה לו עצמאות כלשהי בנושאים פלילים. גזר הדין המקל לא מצא חן בעיני היטלר והוא התקשר לשר המשפטים או סגנו ונבח עליו וביקש שישנו את גזר הדין ואכן הוא נשפט שוב והוצא להורג. יתכן וזאת הייתה סיבה לפרק את מה שכבר פורק , אבל הדעה נותנת שההתפרצות של היטלר מקורה הייתה במחשבת ההמונים .ומחשבת ההמונים דומה בעת זעמה למחשבתו של היטלר . אנחנו לא רוצים שהעם ירעב למוות ויבקש לעצמו איזה היטלר קטן רק כדי להצדיק את שליחת ה-D9 באי צדק משפטי נקודתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אמרת. כל מילה נוספת מיותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוהדי בית״ר אינם יכולים להמליך את היטלר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך יודעים אילו מהשופטים ימנים ואילו שמאלנים1? כיצד מחליטים מהן פסיקות שמאלניות? האם בכל הפסיקות "שמאל" = לקבל את העתירה? האם מדגם פסקי הדין נבחר באקראי, או שמא התעלמו מפס"ד שלא תואמים את הנרטיב שרצו ליצור? בכמה פסקי דין מדובר? כמה פס"ד ניתנו באותה תקופה (מה שיעור הדגימה מתוך כלל האוכלוסיה)? האם נבדקו גם פסיקות ימניות? אם לא, כיצד שללו את האפשרות שהשופטים ה"שמאלנים" פוסקים בהתאם לחוק ואילו השופטים ה"ימנים" פוסקים לפי אידאולוגיה2? לא צפיתי בלינק כי אני מרשה לעצמי להניח שלרוב השאלות שהצגתי אין מענה בסרטון. שאלת בונוס: אם היינו בודקים פסקי דין "ימנים" ומגלים שהשופטים השמאלנים פסקו בדומה לימנים, זה היה מחזק בעיניך את ההסבר החלופי בשאלה הקודמת? ________________ 1 בפרט, האם יתכן שהחלוקה בוצעה לפי פסיקות קודמות? 2 ניסוח כמעט שקול, אבל פחות טעון - כיצד שללו את האפשרות שכל השופטים שפוסקים בהתאם לחוק תוייגו כ"שמאלנים" ורק השופטים שפסקו באופן "ימני" מטעמים לא עניניים תוייגו כימנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד אפשרות: - שופטים שונים מגיעים לפסיקות שונות ומנמקים את הפסיקות שלהם על פי נימוקים משפטיים. בשביל זה יש שימוש, כשצריך, ביותר משופט אחד ובדעת רוב/מיעוט. - אנשים בעלי אינטרס פוליטי יסמנו את השופטים שפוסקים איך שמוצא חן בעיניהם כשייכים למחנה הפוליטי שלהם ויסמנו את שאר השופטים כשייכים למחנה הפוליטי השני. אין זה שונה במיוחד מהמקרה בו יש את אוהדים שחושבים שהשופט היה הגון (כי הקבוצה שלהם ניצחה במשחק) ושהמסייעים לשופט על המגרש פוזלים ואוהדים של הקבוצה השניה שחושבים שהשופט בן $%₪# והמסייעים לשופט הם אלו שראו בדיוק, אבל בדיוק, את מה שבאמת קרה. המקרה הוא כנראה מקרה בו כולם עשו את העבודה שלהם כמו שצריך (למרות שבאופן טבעי לפעמים יש אי ההסכמה בין השופטים וזה בסדר גמור, בלי שנובע מכך שהמשחק מכור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ראית את הדוגמאות שהציג קלמן ליבסקינד? האם אתה באמת סבור שלמשל הפסיקה בעניין הכנסת אוכל כשר לבתי הכנסת או למשל הפסיקה בעניין פתיחת מרכולים בשבת לא קשורים בכלל בכיפות לראשיהם של שופטי המיעוט? זה במקרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין החמגשיות הסתיים בהסדר טיעון שבו אשת ראש הממשלה הורשעה ב''ניצול טעות''. אני מניח שלו לא התעייפה והייתה ממשיכה להיאבק, היא הייתה מזוכת לגמרי מקשקוש החמגשיות הזה שהשופט לא ידע איך לצאת ממנו. אבל אם אתם נהנים המשיכו לבחוש בחמגשיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק בגלל שמנדלבליט (''תופר התיקים'' לנתניהו, אליבא דה הביבסטים) הוריד את רוב האישומים נגדה ללא נימוק והשאיר לבית המשפט תיק מדולדל ומקושקש שיכל להוביל רק להרשאה מגוכחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא הוריד את רוב האישומים כי לא רצה להתבזות עוד יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. כי הוא לא רצה ליצור לה כתב אישום בכלל והשאיר מעט מן המעט כי לא הייתה לו ברירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, שניכם טלפאתים. אבל אחד מכם בהכרח טועה. אז רק אחד מכם טלפאת טוב. הבה נבחן - מי שיגיד לי על מה אני חושב עכשיו ינצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר להניח שאתה חושב על כיסא מסוג כלשהו. הניחוש שלי: כורסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה, כולם טלפאתים עכשיו? אז אתה גרוע בזה. אני חשבתי שאני רעב ואני רוצה ללכת הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז טעיתי בניחוש. כיסא משרדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כמו הסולו גיטרה על פסנתר של הפונז. אז אתה טלפאת הרבה יותר מוצלח ממה שחשבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנדלבליט מלחך הפנכה לא צמצם את תיק החמגשיות. הוא פשוט בטל את כל התיקים האחרים והגיש רק תיק זה שהוא קל ערך ביחס לאחרים. למנדלבליט לא היה מה להתבזות בתיק זה מפני שהוא הוכן ע"י קודמו ויינשטיין. מנדלבליט פשוט לא העריך נכונה את טירופם ושחיתותם של בני הזוג, שעבורם גם הגשת תיק זה היתה בבחינת בגידה. טיעוניך הם חסרי משמעות מפני שלא ניתן להוכיחם או להפריכם. פסה"ד שניתן היה תוצאה של הסדר מוסכם שנעשה בבוררות ושם באופן טבעי צומצמו האישומים. מדוע הסכימה גב' נתניהו להסדר? דעתך טובה כמו דעתי. היא הסכימה. כל הטענות הנוספות שיש לה נגד פסה"ד הן עורבא פרח. מקריאת פסה"ד עולה שלא מדובר בתיק חמור. כב' הנשיא אביטל חן הגדירו כעבירה בינונית. עיקרי הדברים הם כפי שתאר צפריר מלבד שהיה מדובר ב"מבשלות" (ברבים) והן הוגדרו כ"עובדות כלליות" ולא עובדות ניקיון. גב' נתניהו סרבה לשכור מבשלת על חשבונה שתבשל לבני הבית ולאורחיהם הפרטיים, אלא שכרה מבשלות ע"ח הציבור. הן נרשמו כ"עובדות כלליות" על מנת שגב' נתניהו תוכל במקביל להמשיך להזמין ארוחות ממסעדות ל"אורחים רשמיים" למרות שידעה היטב שהנהלים הללו נועדו רק למקרה שאין מבשלות. יתר על כן הגב' גם הזמינה שפים לבשל במעון אעפ"י שלא אושר נוהל כזה. עובדות אלו מאשרות את דימויים של בני הנתניהו כמושחתים וקמצנים שדין פרוטה כדין מאה בעיניהם כאשר מדובר בשוד הקופה הציבורית. כאשר אתם מדברים על אכיפה בררנית, אתם עושים פלסתר את עיקרון בוזגלו וברקוביץ הידוע. אם רוה"מ פטור מן הנוהלים שממשלתו קובעת, את מי בדיוק אמורים לשפוט על הפרתם? הקוזק הנגזל שלכם נרדף עשרות שנים לטענתכם על ידי תקשורת פוליטית ועדיין לא מצא את הדרך למנוע מעצמו את מיני ההתבזויות הפאתטיות הללו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה שהתגובה שלך מכוונת לכתובת הלא נכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס סליחה. התגובה היתה מיועדת לדב אנשלוביץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תיקון הכתובת שאליה יועדה התגובה היה במקומו, כי קודם לכן לא קראתי אותה.) אין זה נכון שכל הסעיפים למעט סעיף "ארוחות השף הארוזות בקופסאות רדידי מתכת"1, ירדו כתוצאה של פעולות הגישור. ככל הזכור לי הן הורדו קודם, והגישור היה רק כשהעבירה עליה הוגשה התביעה כללה רק את הסעיף הזה. אני חושב שמנדלבליט חשב שהסעיף הזה הוא היחיד שבית המשפט יתייחס אליו איך שהוא, ולכן השאיר רק אותו, ולמרות שעשה זאת בכל זאת די התבזה בסופו של דבר. מה שיצא מזה בסוף היה די בדיחה. כל ענייני תיק המעונות מתגמדים, למשל, מול הבזבזנות בסכומים של מיליוני שקלים מעבר לתקציב הרגיל, בעידן של פרס כנשיא, ומסיבת השחיתות שערך לכבוד יום הולדתו עם שועי עולם, שמומנה בוודאי לא מכיסו. אבל למי אכפת? לו מותר. זה לא ביבי. 1 אני משנה את השם שהיה ידוע כ"סעיף החמגשיות" כהוקרה לירדן, למרות שהדבר גורם לי לתוספת הקלדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני כתבתי תיקים במקום סעיפים ולכן בעניין זה אין ויכוח. ב. אתה יכול לצטט אפילו משפט אחד מפסה"ד בו השופט אומר או רומז שהתביעה מיותרת או סונט במנדלבליט, (כאמור בכלל לא הכין את התיק הזה אלא רק העביר אותו)? הדבר הכי קרוב שיש לזה, זה בסעיפי הנסיבות המקילות כאשר השופט כותב שהודאתה של הגב' נתניהו חסכה מזמנם של 3 שופטים שהיו צריכים לשבת על תיק זה שהיה קשה להוכיחו. נשמע יותר כמו ההצדקה הטריביאלית ביותר להסדר מוסכם, מאשר זלזול ב"ביצוע עבירת מרמה ע"י ניצול טעות". ג. פסה"ד הזה רק מחזק את התחושה שלי שהגב' נתניהו לא ראתה חמגשית אפילו בחלומותיה. ד. יש לך ראיות לבזבוז פלילי של מאות אלפי שקלים בבית הנשיא של פרס או שגם אתה עוסק באכיפה בררנית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א' עד ג', לא בדיוק ברור לי מה אתה רוצה מחיי. ד. החריגות הענקיות בתקציב בית הנשיא פורסמו בדוח מבקר המדינה. לא נערכה חקירה פלילית וממילא לא הייתה קביעה רשמית שמדובר בעברה פלילית, אבל אם זה לא פלילי אז גם אותו עניין "המעונות" לא פלילי. אשר למסיבת יום ההולדת שאותה הזכרתי, הרי ברור לך שמבצע כזה עולה מליוני שקלים. מניין הגיע הכסף? מן הסתם מתרומות (מתנות). זה לא נראה כמו תיק 1000000000000000000000000000? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מבין. אז זה בסדר או לא בסדר מה שפרס עשה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יכול להיות בסדר, אם מסכימים שגם אצל נתניהו זה בסדר. אבל אם חושבים שזה לא בסדר אסור שתהיה אכיפה בררנית. אכיפה בררנית היא סיבה חוקית לביטול אישום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אם גנב שמאלני אחד חמק מעונש, אסור להעניש אף גנב ימני מעתה ועד עולם. אכיפה שיוויונית זה חזות הכל. בנוסף כל ההאשמות נגד הביבי הן כוזבות ואם לא כוזבות אז מדובר בזוטי דברים. בנוסף, מערכת המשפט, המשטרה והתקשורת הן מריונטות של מועצת זקני השמאל (סתיו שפיר) ומנהלות מערכה מתואמת כדי להפיל את שלטון הימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור הגשת כתבי אישום נגד עובדי משרד הבריאות, דווקא אי הגשת כתב אישום נגד נתניהו תהיה אכיפה בררנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לאבחן אכיפה בררנית צריך שיהיה אותו סוג של עבירה. למשל את תיק 1000 אפשר להשוות לעטים של אולמרט שערכם נעמד ביותר ממיליון שקלים ולא נעשה בעניינם דבר, או לשעונים שפרס קיבל, וגם לכספים שקיבל כדי לארגן את מסיבת יום ההולדת שלו. אם הורשע מישהו ברצח זה לא אומר שמדובר באכיפה בררנית לגבי נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהסתה לרצח לעומת זאת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית לי. אצל עובדי משרד הבריאות זה אותו סוג של עבירה- העובדת קיבלה מתנות לאורך זמן ועורך דינה טוען שכלל לא היתה לה אפשרות לפעול לטובת המשחד לכאורה. אם לא היו מגישים כתב אישום נגד נתניהו האם יכולתי לומר אני אכיפה בררנית או לא? >> אפשר להשוות לעטים של אולמרט שערכם נעמד ביותר ממיליון שקלים ולא נעשה בעניינם דבר כן נעשה. נפתחה בדיקה משטרתית בעניין בהנחיית היועמ"ש מני מזוז. המלצות המשטרה והפרקליטות היו לא להעמיד לדין, והיועמ"ש גנז את התיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של נתניהו (תיק 1000) בכלל לא נטען שמדובר בעבירת שוחד. במקרה של אותה עובדת ברור שאם תתקבל הטענה הזאת היא תזוכה, וברור שהתביעה לא מקבלת את הטענה הזאת. יש כאן מחלוקת על העובדות בדיוק בנקודה הזאת. במקרה של העטים של אולמרט כפי שתיארת. זה בדיוק העניין: אכיפה בררנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה יודע? ראית את חומרי החקירה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מובן מאליו. מדובר בעבירת שוחד. אם למשוחד אין אפשרות לפעול למען המשחד, אז ברור שלא פעל למענו וממילא אין עבירה. אגב, גם אותה ''טובת הנאה'' מכללי אשר כל כך דומה לעבירת שוחד, שאני לא מצליח לראות את ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל את העובדת העמידו לדין. למה לא את נתניהו? לי זה נראה קל וחומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר דיברנו על פרשת ויצמן-סרוסי שהסכמת שהיא דומה לפרשת המתנות, ובה הניח היועמ"ש דאז את התשתית להעמדה לדין במקרה הבא. אם הטיעון שלך הוא "נתניהו לא יותר מושחת מאולמרט" אז אני מסכים. גם אני חושב שהיה עדיף להעמיד לדין גם את אולמרט על המתנות שקיבל. אני חושב שהיו גם צריכים להעמיד לדין את נתניהו בפרשת עמדי. אם אתה חושב שיש לי בעיה אישית עם נתניהו אתה טועה. יש לי בעיה עם זה שכל ראשי הממשלה שלנו בעשרים וחמש השנים האחרונות, ותוסיף לזה עוד כמה ראשי מפלגות, מתנהגים כאחרון העבריינים. הבעיה שלי היא עם הנורמות. תסתכל על אולמרט- נפתחו נגדו אחת עשרה חקירות פליליות שונות. 11! לא היה קל להרשיע את אולמרט: בסופו של דבר אולמרט הורשע רק בשלוש פרשות- בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במרמה ובהפרת אמונים בפרשת מעטפות הכסף, בהפרת אמונים בתיק מרכז ההשקעות, ובעבירת שוחד בסך 60 אלף שקל בפרשת "הזרע". כספיח הוא הורשע בעסקת טיעון גם בשתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט. הוא זוכה בפרשת הולילנד ובפרשת ראשונטורס, ובחמש פרשות קודמות נסגר נגדו התיק ללא משפט. 1997 בפרשת החשבוניות הפיקטיביות אולמרט זוכה והשופט אמר:"הנאשם התנהג בעניין הזה באורח מאוד לא ראוי, אך אי-התקינות לא חרגה אל התחום הפלילי בהתאם להגדרות החוק" 2008 בפרשת בנק לאומי סגר פרקליט המדינה את התיק אבל אמר שהייתה בפרשה התנהגות ציבורית לא תקינה ופעילות בניגוד עניינים שלא חצתה את הסף הפלילי. אותו דבר אמר היועמ"ש בשנת 2000 על פרשת עמדי של נתניהו: "לא היה בנו מי שיכול היה כאזרח להביט אל התמונה בלא תחושה קשה, ומאידך גיסא היו ספקות גדולים באשר לפן הפלילי, בשל אותם קשיים ראייתיים...במישור הנורמטיבי ובהתנהלותם של אנשים בכירים במערכת הציבורית - המעורבים בפרשה - יבואו הדברים וידברו בעדם." לכן כל כך חשוב שהממשלה תאמץ את כללי האתיקה לחברי ממשלה. בהעדרם, כל ההתנהגויות העברייניות שלא מגיעות לסף הפלילי עם ראיות מוצקות הן "לא היה כלום". וזאת פרצה עצומה שקוראת לגנבים בזה אחר זה. אם לא נתקן את השיטה נמשיך לקבל ראשי ממשלה מושחתים. הממשלה אימצה את כללי אשר. פעמיים. מה זה עוזר לנו אם ראשי הממשלה עושים מהם צחוק? זה דבר בסיסי שחברי ממשלה מראש לא יעמידו את עצמם בניגוד עניינים. אני לא מבין למה אתה מגן על ההתנהגויות העברייניות של נתניהו. ככל שאני זוכר על אולמרט לא הגנת ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשיב רק על פנייתך בשורה האחרונה בתגובתך. בעניין כל הסיפורים קודם, איני יודע בדיוק מה אני צריך לעשות אתם. אני לא כל כך מתמצא לפרטי פרטים בעבירות שמחוץ לשלושת הסעיפים שבהם הוגש כתב אישום כנגד נתניהו, עבירות שאתה מזכיר הרבה פעמים. אבל אני יוצא מהנחה שכיוון שבאלה הוגש כתב אישום ובאחרים לא, מדובר במקרים הכי עברייניים שנמצאו אצל נתניהו. על המקרים האלה דווח בהרחבה באמצעי התקשורת כולל שפע הדלפות עברייניות ובלתי נחקרות, שזה בעיני עוד עבירה, מטעם הפרקליטות, וקשה לי כמו לכל אזרח ממוצע שלא להתמצא בהם. ובאשר לעבירות האלה, מה שאני רואה הוא שלגבי העובדות, כלומר מה היו הפעולות של נתניהו שבגינם הואשם, העובדות די ידועות, והשאלה אם הוא כן או לא אשם לא נמצאת בידיעתם. השאלה שנותרה היא אם המעשים האלה הם עבירות. ומה שאני רואה הוא שבתיק 1000 לא מדובר בעבירה בכלל כי החוק מתיר לעובד ציבור לקבל מתנות מחבר. וגם כללי אשר שעד היום לא קראתי אותם ורק סמכתי על הדיווח שלך, אחרי שקראתי התברר לי שהם לא באמת נמצאים בסתירה לחוק המתנות. את תיק 2000 בכלל איני מבין. מתנהל שם מו"מ כן בכוונה לקיימו או לא מתוך כוונה לקיימו, שעיקרו הקטנת התפוצה של העיתון "ישראל היום" שהוא בכלל לא עיתון של המדינה אלא עיתון פרטי שלנתניהו יש השפעה על בעליו, ובתמורה לקבל סיקור אוהד מעיתון פרטי אחר - ידיעות אחרונות. ממש איני מבין מה הבעיה. את מי מרמים ואיזה אמונים מפירים. ותיק 4000, תיק השוחד אף הוא מוזר לא רק בגלל שכפי ששי ניצן הודה בראיון מדובר בהמצאה תקדימית כלל עולמית: סיקור אוהד כמתת שוחד, אלא גם בגלל עוד פרטים שדיברתי עליהם בעבר המון פעמים בתגובותיי כאן. לכן אני חושב שבכל שלושת הסעיפים האלה פשוט לא מדובר בעבירות, וכך אמשיך לחשוב גם אם שלושה שופטים יחשבו אחרת. אני רואה בפסקי דין של בתי משפט דברים שעלינו לקיים למען הסדר, אבל לא בהכרח איזה שהם גילויי אמת, שקודם לא הכרנוה ומרגע מתן פסק הדין לפתע זרח איזה אור שהעיר אותה. אני לא מגן על התנהגויות עברייניות של נתניהו. אני פשוט לא חושב שהוא עבריין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע אם אנשים שאינם מאזינים לערוץ 20 שמו לב לכך, אבל הפרקליטות מחקה לאחרונה מכתב האישום בכל מקום שבו הן מופיעות בכתב האישום נגד נתניהו את המלים "סיקור אוהד", והחליפה אותן ב"היענות חריגה". הידיעה הזאת נשמעת כמו איזו בדיחה עצובה. אולי הם בכל זאת השתכנעו שסיקור אוהד אינו יכול להיחשב כמתת שוחד. אבל אם כך, איזו תועלת יש בהחלפת צמד המלים במושג היצירתי המשונה "היענות חריגה"? הרי אותה היענות חריגה היא בעצם הסיקור האוהד שאולי אינו יכול להיחשב מתת שוחד. אז במה הועילו חכמים בתקנתם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיליתי כבר מספר מקרים בהם ביטוי בעורכדינית שונה ממשמעותו בעברית. אני לא בקי מספיק בשפה כדי להגיד מה משמעות השינוי. יכול להיות שאתה צודק ויכול להיות שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניחוש - חלק גדול (אולי אף רוב) מהדרישות של נתניהו לא היו לקבל סיקור אוהד, אלא לסיקור שלילי של יריבים פוליטיים או ידיעות שמטרתן לייצר רחמים כלפי נתניהו ומשפחתו. למשל, הייתה דרישה לכתוב ידיעה על התמוטטות צריף או גגון במעון בבלפור (כולל תמונות שהועברו למערכת העיתון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעוניינים - יותר פרטים ויותר איזון על הנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע עד כמה הפרשנות הזאת משקפת את כוונות השופטים, אבל יש שם איזה ניתוח שתפס את עיני. מה שנאמר כאן הוא שמקובל שבקשת "סיקור אוהד" מפוליטיקאי לגוף תקשורתי אינה עבירה, אבל אסור שהוא יהיה "חריג", כלומר מעבר לאיזה שהוא ממוצע מקובל. זה נשמע ממש פנטסטי. אני בטוח שבחוק לא מוגדרת כמות שמעבר לה אסור לבקש סיקור אוהד, ומתחת לה מותר. ואז איך אפשר בכלל להוכיח שהבקשות היו מעבר למותר? יש כאן איזו התפתלות כדי לאפשר סעיף אישום שאין בו מאום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הנחתי לרגע שפריט מידע אחר מהכתבה יעבור את הפילטרים שלך. אב מאחר ואתה לא הבאת שום קישור, חשבתי שראוי לשים כזה לרווחת הקוראים כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מזמן הורשע ראש עיר (לא מכהן) גם בשוחד דרך כלי תקשורת: מדינת ישראל נ' איתמר שמעוני ואח' (יש שם קישור גם לפסק הדין המלא ולסיקור המלא של המשפט באתר העין השביעית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "שוחד דרך כלי תקשורת", ואיך זה קשור בסיקור אוהד, סליחה בהיענות מוגזמת? (לא קראתי את הקישור. הוא ארוך מדי ואשמח לשמוע תקציר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> מה שנאמר כאן הוא שמקובל שבקשת "סיקור אוהד" מפוליטיקאי לגוף תקשורתי אינה עבירה אבל אסור שהוא יהיה "חריג", כלומר מעבר לאיזה שהוא ממוצע מקובל אבל זה לא מה שנאמר.. "אסור שיהיה חריג" זה לחלוטין המצאה שלך, אתה תוקף איש קש.. סעיף האישום הוא ברור מאד: שוחד. קבלת טובת הנאה תמורת פעולות. טובת ההנאה: סיקור אוהד של נתניהו התמורה: הקלות של מיליארד שקל לאלוביץ. והנה החלק הרלוונטי מהכתבה, שכולל ציטוט מכתב האישום. נניח לקוראים להתרשם. ==== גם בפרקליטות לא יחלקו על כך שפוליטיקאים מנסים כדבר שבשגרה להשפיע על האופן שבו עבודתם תסוקר בתקשורת, וכי לעיתים הבקשות שלהן נענות. התזה של הפרקליטות בפרשת 4000 היא כי בכל הנוגע ליחסי נתניהו-אלוביץ'-אתר "וואלה", מדובר היה בהתנהלות חריגה, חסרת תקדים. בכתב האישום נאמר ש"המתת שניתנה ושנלקחה בעד פעולות הקשורות לתפקידו הציבורי של הנאשם נתניהו: היענות חריגה לדרישות בקשר לפרסומים באתר "וואלה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך ייתכן שנתניהו נאשם, כדבריך, בקבלת סיקור אוהד כשוחד, כשהמלים "סיקור אוהד" שהיו בעבר בכתב האישום נמחקו ממנו? מדוע נמחקו אם זה זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תתחמק. האם המילים "אסור שיהיה חריג", כדבריך, הופיעו אי פעם בכתב האישום? לא. זוהי המצאה שלך. סעיף האישום היה שוחד ונשאר שוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כתבתי בשום מקום שהמלים "אסור שיהיה חריג' כתובים בכתב האישום וגם איני חולק על כך שמדובר באישום על שוחד, ואין לי שום מושג מה אתה רוצה ממני. נעשה סדר בדברים. בעבירת שוחד חייב להיות אלמנט של מתת שוחד. בדרך כלל מתת השוחד היא כסף או שווה כסף אבל לפי החוק יכולה להיות גם טובת הנאה אחרת שאינה כסף. במה שמכונה "תק 4000" מתת השוחד הייתה בהתחלה טובת הנאה מסוג "סיקור אוהד". על כך קמו מערערים שטענו שבכל שנות הקיום האנושי לא ידוע על האשמה בשוחד שבה מתת השוחד היא סיקור אוהד, ובמדינות דמוקרטיות מקובל שפוליטיקאים מבקשים מעיתונאים סיקור אוהד ולפעמים אף לוחצים עליהם לקבל סיקור אוהד. בשימוע הביאו המשפטנים דרשוביץ ואחרים המון דוגמאות לכך, ואמרו שלא רק שכך מקובל בדמוקרטיה אלא שאם לא מאפשרים זאת פוגעים בדמוקרטיה. שי ניצן הודה בראיון שאכן בסעיף האישום הזה שבו מתת השוחד היא סיקור אוהד מדובר בתקדים. לכן על כך אין וויכוח. ועכשיו אנחנו מגיעים לנקודה שבה פתחתי את הפתיל. מסתבר שהתביעה מחקה לחלוטין את המלים "סיקור אוהד" כמתת השוחד והחליפה אותן במונח "היענות חריגה", והדיון הוא על השאלה מה משמעות הדבר. כמדומני שכתבתי שאם נמחקו המלים האלה אולי התביעה חששה שאכן סיקור אוהד לא יכול להיחשב מתת שוחד ותמהתי על כך שהוחלף במושג החדש שכן גם אם כתוב "היענות חריגה" הרי מדובר ממש באותו סיקור אוהד, ומכאן ש"מה הועילו חכמים בתקנתם?". ואז מישהו הפנה אותי למאמר שבו הכותב מנסה להסביר במה מדובר. לפי מה שהבנתי מהכתוב במאמר ולא בכתב האישום ההסבר הוא שאכן סיקור אוהד מותר אבל אסור להגזים בו, ומכאן "היענות חריגה". ההסבר הזה נראה לי מוזר וכתבתי שבחוק לא מוגד מה הוא בדיוק הגבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי החוק לא מגדיר דברים עד הסוף ופסיקות מבהירות את נוסח החוק. כמובן שמחוקקים יכולים להתערב בהמשך בנוסח החוק אם התקדימים מהפסיקה נראים להם שגויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסריט תיאורטי: אני שר במשרד ממשלתי. הגעתי להסכמה עם אחד מהספקים של המשרד לפיו הוא יתן לי הנחה של 99% בריהוט לבית שלי, ואני אוודא שהוא יזכה במכרז לרהט את הבניין החדש אליו המשרד שלי עובר. הפרקליטות מגישה נגדי כתב אישום, ואני עונה שהנחה לא יכולה להיות שוחד מכיוון שחנויות רהיטים נותנות הנחות ללקוחות כעניין שבשגרה. הפרקליטות מגלגלת עיניים, ומתקנת את כתב האישום כך שבמקום שכתוב שם "מתן הנחה" כתוב "היענות חריגה לבקשות הלקוח". מה תהיה דעתך על דב אנשלוביץ' תיאורטי שרץ להגנתי1 ומסביר שאם "מתן הנחה" לא יכולה להיות שוחד, אז גם היענות חריגה למתן הנחה לא יכולה להיות שוחד? מתן שוחד הוא קבלת טובת הנאה בגין תמורה כלשהי. הטענה היא לא שמותר לתת סיקור אוהד אבל אסור לתת סיקור אוהד חריג. זאת המצאה שלך שלא מופיעה בשום מקום (טוב, אולי בערוץ 20). החוק לא מגדיר שוחד לפי אופי טובת ההנאה המתקבלת. הוא מגדיר שוחד לפי יחסי קח-ותן בין נותן השוחד למקבל. הטענה היא שסיקור אוהד חריג הוא אינדקציה לשוחד כמעט מהגדרה, בעוד שסיקור אוהד רגיל אינה אינדקציה לשוחד. יתכן שוחד גם עבור התנהלות רגילה2, אלא שאז עומדת לנאשם ההגנה המאוד טריוויאלית של "זאת התנהלות רגילה, על בסיס מה אתם אומרים שנתתי שוחד?". זה לא אומר שלא היה שוחד, אלא שאי אפשר להוכיח מתן שוחד. __________ 1 אפשר להניח שאני שר מהליכוד, אם זה הופך את התסריט ליותר אמין. 2 סיפור ששמעתי - לפני שנים מרצה כלשהו העביר קורס בכלכלה לתואר שני. אחד התלמידים פנה אליו ואמר "אני צריך תואר שני בשביל להתקדם בעבודה שלי. תעביר אותי, ואסדר לך משרת דירקטור בחברה". שוחד? בוודאי. עכשיו נסה לדמיין איך אפשר להראות שמינו מרצה לכלכלה לדירקטור כי הוא נתן ציון עובר, ולא כי הסטודנט התרשם ממנו במהלך הקורס ודיבר איתו על המשרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שעובד בחברה שיכול להשפיע על (שלא לומר לקבוע) מינוי של דירקטורים באמת צריך תואר שני כדי להתקדם בחברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיוויתי שאף אחד לא ישאל על זה כי אפילו את הפרט הזה לא רציתי להוסיף, אבל שיהיה. בוא נגיד שנבחרת הדירקטורים בחברות ממשלתיות כנראה לא הוקמה בכדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי ההסבר הארוך שלך אפשר להבין איפה אתה טועה בהבנת הנקרא של המאמר. ראשית, כל הסיפור על "סיקור אוהד" שמהווה תקדים ודרשוביץ וכו - הוא בכלל לא רלוונטי. זה בכלל לא כתוב במאמר. למעשה כתוב במאמר בדיוק הסיבה לשינוי הניסוח: הדרישה של ההגנה להפריד בין נתניהו לבין בני משפחתו. זה כתוב בערך שני משפטים לפני הטקסט הרלוונטי (על הענות שגרתית). שנית, המאמר לא כותב את המילים "מותר" או "אסור" ולכן הוא לא מתכוון לכך שמשהו כזה מוגדר על פי חוק. (החוק מגדיר "טובת הנאה" בדרך מאד כללית, ולא נכנס לדוגמאות. זה ידוע היטב). הבאתי בדיוק מה כתוב במאמר. כתוב: היענות של אמצעי תקשורת לפוליטיקאי זה דבר שגרתי. הסבר: לכאורה וואלה יכולה להגיד "נענו לנתניהו בלי קשר לכך שהוא סידר לנו מיליארד שקל. זה משהו שאנחנו עושים כשגרה לכל פוליטקאי". ואז כתוב: אבל התביעה טוענת שזוהי הענות חריגה. זה דומה לפרשת הולילנד. בלאו הכי עיריית ירושלים מאשרת מידי פעם בנייה פה והקלות שם. אבל מה שמיוחד הוא שאושרו הקלות חריגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי ההסבר הארוך שלך איני מבין היכן טעיתי. מה שאתה כותב בשלושת השורות האחרונות כך בדיוק אני מתאר את מה שהבנתי מהמאמר. ועל כך הערתי שאפשר לדעת מה זה ''חריג'' רק אם יש גבול מוגדר בחוק, ואני בטוח שאין. אם התביעה בוחרת בעצמה להגדיר את הגבול הזה היא הופכת את עצמה לבית מחוקקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק ההיסטוריה הארוכה שלך באייל מאפשרת לי להאמין עדיין שאתה לא מטריל כאן את כולנו. החוק בכוונה לא מגדיר היטב את הגבול ובכוונה מטיל על התביעה את חובת ההוכחה שאיזשהו מקרה ספציפי היה חריג (ומותיר בידי בית המשפט את ההכרעה). למה בכוונה? מן הסתם, כי אחרת האיסורים בחוק על שוחד והפרת אמונים היו מתרוקנים מתוכן והופכים לאות מתה. אלמלא לא היית סובל ממקרה חמור של "עיוורון ביבי" היה ברור לך שפשוט לא יכול להיות אחרת, וה המצב הראוי, וכך זה תמיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>החוק בכוונה לא מגדיר היטב את הגבול ובכוונה מטיל על התביעה את חובת ההוכחה שאיזשהו מקרה ספציפי היה חריג (ומותיר בידי בית המשפט את ההכרעה).< מה שאתה כותב, שהחוק בכוונה לא מגדיר ... ובכוונה מטיל על התביעה ... זה מצוין בדברי ההסבר להצעת החוק או פרשנות של בית משפט בשלב מסוים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. מה זה משנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריך מוזרים. זה נכון שלא הלכתי לספר החוקים, ובכל זאת לו הייתי מהמר הייתי מוכן להמר על הרבה, לכך שאין בחוק פסקה שאומרת כמה סיקור חיובי מותר וכמה אסור. לדעתי אין בחוק שום התייחסות לכך. העובדה שמעולם לא הוגש כתב אישום בשוחד על סיקור חיובי ממש מוכיחה זאת. אתה הוא זה שמטריל את כולנו חשבתי ששוקי הוא היחיד כאן שאני צריך להזכיר לו את החתול, אבל הנה יש עוד אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאין, זו הנקודה שלי (בדיוק כמו שאין התייחסות ספציפית להנחות בחנות רהיטים). איך ייתכן שלא ברור לך שחוק שינסה לנסח רשימה סגורה ועם גבולות חד משמעיים של "תמורות עבור שוחד" יהיה חסר ערך לחלוטין? כבר עדיף להתיר בחוק שוחד מאשר לנסות לאסור עליו כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיקור חיובי כמתת שוחד לא מוזכר כלל בחוק. אבל מקובל בארצות דמוקרטיות שפוליטיקאים מבקשים ומקבלים סיקור חיובי. בשימוע הביאו המשפטנים האמריקאים שהזכרתי דוגמאות מבריטניה ,שהיא מאושיות הדמוקרטיה, לסיקור חיובי בעצמה שלעומתו שתיים וחצי כתבות חיוביות על שרה ויאיר בתוך המון כתבות שליליות מתגמדות ומחווירות, ושאין וויכוח על כך שתמורת הסיקור החיובי הזה איש הציבור נתן תמורה. לכן ממילא גם לא כתוב בחוק שסיקור חיובי במידה קטנה מותר ובמידה גדולה אסור. אבל אני יכול לתת לך דוגמה לחוק שבו מוצבים הגבולות, אם כי לא ברמה מספרית מדוייקת. בחוק המתנות לעובדי ציבור כתוב שאסור לעובד ציבור לקבל מתנה "באשר הוא עובד ציבור"1 למעט מקרים מוגדרים שאחד מהם הוא: "מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין;". אז זה נכון שלא כתוב כאן משהו כמו מתחת ל 12.50 ש"ח מותר ומעל לסכום זה אסור, וזה הגיוני. החוק נותן כאן חופש לשופט לבדוק מה מקובל , ולהחליט אם מדובר במתנה קטנה או גדולה. אבל במקרה של סיקור חיובי אין בכלל התייחסות כזאת, וברור מדוע. 1 בתיק 1000 מדובר במתנות מחבר ולא במתנות שניתנו "באשר הוא עובד ציבור". המתנות האלה ניתנו עוד בטרם הפך נתניהו לאיש ציבור, ובידי נתניהו היה מסמך כתוב שכתב המשפטן וינרוט לפני שנתניהו הפך לראש ממשלה, שלפיו מותר לו להמשיך ולקבל את המתנות האלה גם כשהוא ראש ממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחוק, או בתקנות, יש היתר מפורש על קבלת מתנות מחברים. למרות זאת, בית המשפט יצטרך לפסוק אם מתן קבוע של "מתנות" בערך של מאות אלפי שקלים נכללים בהיתר הזה. אני לא משפטן כך שאני לא יודע, אבל מי שצריך להכריע בכך הוא, לדעתי הבלתי מלומדת, בית המשפט, ולא, נניח, ח"כ אמסלם או אפילו עו"ד שפטל. צעקות השוד-ושבר, הפיכה שלטונית, דיקטטורה של בית המשפט, שפיכת דם, עלילת דם ושאר המהומה אינן אלא חלק מהטקטיקה של רה"מ שמעדיף לנהל את המערכה במישור הפוליטי ולא המשפטי. אתה צודק: אף פעם לא הוגש כתב אישום על שוחד כשהתשלום הוא סיקור אוהד. מצד שני, אף פעם גם לא נתקלנו במשפחת מלוכה שדואגת לסיקור כזה באמצעים ובמרץ (סליחה, לא התכוונתי לקלל) שמשפחת נתניהו הקדישה לנושא. האם האמצעים כללו קבלת שוחד? שוב, מי שאמור להכריע בכך הם שונאי ישראל חברי המחתרת הסמולנית, אותם בוגדים ארורים שידועים גם בשם בית המשפט. במדינה מתוקנת כל זה לא היה אמור בכלל להיות נושא לויכוח. גם אם חוקית הכל כשר, הסירחון העז שעולה היה אמור לפתור את הבעיה הפוליטית הרבה לפני שמשפטו של נהנתניהו התחיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני רוצה לשוב ולטחון דברים שדנו בהם בעבר כבר עד לעייפה. לכן אספר משהו, שאולי יכול לתרום משהו לענייננו. יצא לי פעם לקחת קורס (בהומניסטים) בשם "שיטת המשפט בישראל" שאותו העביר השופט טירקל שהיה אז שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הרבה איני זוכר מהקורס הזה1 חוץ מכך שהמרצה היה נחמד, אבל משום מה פרט אחד נחקק בראשי. מדובר במושג "כוונת המחוקק". המרצה הדגיש שלא מדובר באיזה ניחוש למה התכוון המחוקק, אלא שהכוונה במלים האלה היא למה שכתוב בחוק בפרוש בכתב, ואסור לשופט להמציא ולנחש שום דבר שהוא מעבר למה שכתוב בטקסט. 1 למרות שאיני זוכר הרבה מהקורס הזה, זכור לי מקרה משעשע שקשור בו (הא הנוסטלגיה). לאחד מהחברה הייתה מכונית פורד אסקורט וגם לשופט הייתה מכונית כזאת. והנה כשהסתיימה אחת ההרצאות (בשעות הערב) ויצאנו מהכיתה והלכנו בחבורה ברחוב ליד, מה אנחנו רואים? השופט הנכבד מנסה לפרוץ למכוניתו של אותו סטודנט בעל האסקורט. הכל כמבון הסתיים בטוב ובצחוק גדול. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתרתי לך את הבעיה: סעיף 293 לחוק העונשין: "דרכי שוחד [ב/4] [תיקון: [תשכ״ד] אין נפקא מינה בשוחד – (1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת; " אתה ברצינות מנסה להכחיש שסיקור עיתונאי, בפרט לפוליטיקאי, אינו טובת הנאה? ומילא להכחיש, עוד לטעון שאין פה בכלל שאלה, ובהכרח כל מי שחושב אחרת מנסה לתפור תיק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זה למה יש אפשרות של קריאה לפני שליחה... צ"ל: אתה ברצינות מנסה להכחיש שסיקור עיתונאי, בפרט לפוליטיקאי, הוא טובת הנאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור: לא בדיוק אף פעם לא: תגובה 730321. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> אפשר לדעת מה זה "חריג" רק אם יש גבול מוגדר בחוק. ההנחה הזו שגויה. איך תבעו בפרשת הולילנד על שוחד? האם מוגדר בחוק השוחד מהן הקלות בניה חריגות? או כמה קומות צריכות להיות במגדל מגורים כדי שזה יחשב שוחד? ברור שלא. ==> כך אני בדיוק מתאר מה שהבנתי מהמאמר. אם כך לא הבנתי את כוונתך המקורית. אבל אני שמח שהבהרנו את הנושא. כלומר כשאתה כותב, ואני מצטט: "יש כאן איזו התפתלות כדי לאפשר סעיף אישום שאין בו מאום." אז אתה מתייחס לסעיף אישום של שוחד. והסיבה שאין בו מאום בעיניך היא סיבה טכנית. העובדות הן שנתניהו קשר קשר סודי עם אלוביץ ונתן לו הטבות ששוות מיליארד שקל. ושהוא קיבל תמורה עבור זה. אבל הכל תקין כי החוק לא מגדיר בדיוק מה זה הענות חריגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין פרשת הולילנד, בניגוד לחוק המתנות לעובדי ציבור שהתודעתי אליו לצורך כתיבת תגובות באייל, אין לי שום מושג לגבי חוקי הבניה ואיני יודע מה הם התרי בנייה חריגים. יכול להיות שבתוך החוק, החריגות הזאת מוגדרת בדומה להסתייגות בחוק המתנות לעובדי ציבור: "מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין;" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> "יכול להיות" אם כך, יכול להיות גם שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון, נתניהו העביר לאלוביצים שווה כסף בסכום 1.8 מיליארד ₪ (מן הסתם ע"ח הקופה הציבורית) בתמורה לגישה שקיבלו נתניהו ורעייתו לעריכה של מידע תקשורתי שנגע עליהם. ברור שחסידי נתניהו מסתתרים כאן מאחורי עלה התאנה של הויכוח על המסוגלות של הביבים להתערב באופן ישיר ברגולציה שהיתה צריכה לפקח על העסקאות שהביאו לאלוביצים את הכסף הזה. מצטיירת כאן תמונה של ממסד/מנהל מושחת מן היסוד ועד הטפחות. הרי די היה באיש מנהל ישר אחד כדי להכשיל את העסקאות (מבקר המדינה?). זהו צד אחד של התיק. מצד שני יש כאן משהו שדווקא תואם באופן מוזר את הטענות של דב אנשלוביץ. ע"פ התיאור בויקיפדיה, בעבירה הפלילית המתוארת, מקבל השוחד הוא נתניהו והשוחד הוא הגישה לעריכת הידיעות בוואללה. אפשר כאן לטעון,כפי שעושה דב, שמדובר בשוחד שווה פרוטה. הרי צריך להיות מטורף לגנוב כמעט 2 מיליארד ₪ מקופת המדינה בתמורה לידיעות המתפרסמות בוואללה היום, ועוטפות דגים דיגיטליים למחרת. עצם ביצוע העבירה מעלה חשד בחוסר שפיות של הביבים. לענ"ד, אין זה מופרך ליחס סוג מסויים של אי שפיות לביבים. כבר לפני שנים חשבתי שהביבים נקלעו למצב קוויזלינגי. הם הפכו למוקצים מחמת מיאוס בקרב ה-peers שלהם, מה שיכול לגרום להם לנקוט באמצעים נואשים יותר ויותר כדי לזכות ברהביליטציה בקרב השבט שלהם אותו "מכרו" לשבטים אויבים. נוצר כאן היבריד ממאיר בין פעילות פלילית מן הסוג שמקומו רק בבית המשפט לבין מצב חברתי-פוליטי שצריך להשפט בזירה הציבורית-דמוקרטית. הנמסיס של אלת הנקמות הביא את בנימין נתניהו בדיוק למצב של קרבנו יצחק רבין לפני שנרצח. בדיוק כפי שהאופוזיציה דאז חשדה שרבין אבד את שפיותו בגלל השת"פ עם הפלשתינאים, כך האופוזיציה היום (או לפחות אני) נוטה ליחס לנתניהו אבדן שפיות בגלל השת"פ עם אוייביה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> הרי צריך להיות מטורף לגנוב כמעט 2 מיליארד ₪ מקופת המדינה בתמורה לידיעות המתפרסמות בוואללה היום, ועוטפות דגים דיגיטליים למחרת לנתניהו יש 2.5 מיליון לייקים בפייסבוק וכמעט 2 מיליון עוקבים בטוויטר, בפער עצום בהשוואה לכל פוליטיקאי אחר. הוא מבין בעניין התקשורת הדיגטלית פי כמה ממני וממך ביחד. אין לי ספק שהיו לו סיבות טובות מאד בעניין וואלה. ורק כדי להבהיר: על פי כתב האישום והשיחות שהתפרסמו מדובר על הרבה יותר מ"שתיים וחצי כתבות" שמדבר עליהן נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב מן הסתם שנינו צודקים חלקית. אני בהחלט מבין את הנקודה שלך על ההשפעה שיש למה שקורה ברשתות החברתיות. הנקודה שלי היא שיש גם יקום שלם שהוא מחוץ לעולם הדיגיטלי הזה בכל מיני אופנים. סליחה על הקפיצה לאנלוגיה, אבל חשוב על המערכה בארה''ב בין כמעט כל עולם התקשורת והבידור לבין הנשיא טראמפ. שנות הנשיאות של טראמפ הרי הוכיחו שכל מה שנאמר עליו ב''תקשורת העויינת'' היה נכון ובכל זאת ברגע הגורלי מחצית הציבור הצביע לו. בישראל שהיא עוד יותר שבטית מארה''ב, השפעת התקשורת כולה ולא רק חלקה היגיטלי, מוגבלת עוד יותר. אני שב ואומר שההחלטה של משפחת נתניהו לשקוע בשחיתות פלילית מן הדרגה הראשונה בתמורה למה שיהיה כתוב באתר וואללה, היא החלטה בלתי רציונלית שבאה ממקום של נסיונות נואשים לרהביליטציה בקרב קבוצת ההתיחסות שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלבניסט? אתה ממעיט בערכן של סריטות אפשריות במוחו של נתניהו; ניקסון, כזכור, היה בעל סיכויים מצויינים להבחר לפני פרשת ווטרגייט, אם מישהו לא זוכר את זה. אצל מנהיגנו הדגול, בנוסף לכל מה שהוא נושא עימו משל עצמו, יש בעיה נוספת שכן הוד מעלתה, הידועה כבעלת ב.א. וגם מ.א. (!!!), מאד מוטרדת בקשר לדימוי התקשורתי של משפחת המלוכה, וידועה בכך שכאשר משהו לא מוצא חן בעיניה היא קצת פחות נחמדה מהרגיל. כמה מיליארד שקל מקופת הציבור תמורת קצת שקט בבלפור אינם מחיר גדול מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מוסיף גם את הוראות השופטים לתיקון כתב האישום עיון בפסיקת השופטים גופא מחזק את הפרשנות של גלובס. א. עם כל הכבוד לפרשנויות של עו'ד עמית חדד (פרקליטו של נתניהו), עוה'ד דרשוביץ ודב אנשלוביץ, זו הפרשנות שלהם. היא לא מופיעה בפסיקת השופטים. ב. השופטים הורו להפריד בין ההאשמות כלפי נתניהו (נאשם מס'1" בעו"דינית) להאשמות כלפי שרה ויאיר שאינם נאשמים במשפט. זה עשוי להיראות כנוקדנות משפטית גרידא המנוגדת לכלל "שלוחו של אדם כמותו". מצד שני, אולי מוטב שהתביעה תגיע מוכנה לטענה של ביבי שהוא לא ידע מה עושים אשתו ובנו. ג. ביה"מ קיבל גם את טענות ב' ו-ד' של ההגנה, שלדעתי מדובר בעניין אחד. ביה"מ הורה לתביעה להגדיר בדיוק משפטי מהו השוחד שקיבל נתניהו. ביה"מ קבע כי "על המאשימה למסור פירוט של טובות ההנאה ... ניתנו ונלקחו כשוחד ... כן יש לפרט ... באמצעות מי פעלו הצדדים. בתוך כך, אין מקום להכללות והעדר פירוט, תחת ביטויים כ"בין היתר", "לרבות", "דרישות משמעותיות", "פרשות שונות", "עובדים אחרים", "גורמים שונים", "גורמים מטעמו" וכיוב'.". ד. ביה"מ לא קבע שסיקור אוהד אינו שוחד. הוא קיבל את טענת ההגנה על "ערבוב בין עובדות לראיות". נטען שאין די בהצגת דוגמאות ותיאור אירועים (שהן ראיות שמקומן במשפט עצמו). בכתב האישום צריך לפרט ולנקוב בשמם של פרטי השוחד. המילים "הענות חריגה לדרישות" עשויות להיות בדיוק הענות של התביעה לדרישות ביה"מ. ה. דוקא העובדה שסיפורי הארועים כבר הופיעו בכתב האישום, מסבירות לכל אחד מהי "הענות חריגה לדרישות" ומדוע זה שוחד: התייעצות עם בני משפחת נתניהו על מינוי עורך, הכנסת ופסילת פריטים למהדורה ועוד. ו. יכולים דב אנשלוביץ וחבריו לחשוב שסיקור אוהד אינו שוחד והתערבות ברגולציה של עסקאות תקשורת המכניסה הון לכיסיהם של מנהלים מושחתים, היא אינטרס של מדינת ישראל. אם התביעה תצליח להוכיח את טענותיה בביה"מ, יוכח שנתניהו הוא המושחת שברוה"מ של ישראל. מושחת יותר מאולמרט, שלכל הפחות לא היה בכוחו לנהל מערכה נגד שלטון החוק בישראל ולטוות סיפורי בדים מופרכים על קשר שטוו אליטות נגדו. ז. במערכה בין מערכת המחייבת גם את רוה"מ להתייצב בפני ביה"מ ולהסביר את מעשיו לבין מערכת העושה כל שביכולתה כדי לסכל את הארוע הזה, ברור היכן צריכים לעמוד כל האזרחים ההגונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מזכיר איזו פרשנות שלי. באיזו פרשנות ספציפית מדובר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, תיק 4000, למי שאין לו חיבה לעו"דינית, פשוט למדי. השוחד הוא סיקור אוהד לנתניהו. התמורה היתה התערבות ברגולציה ממשלתית שהכניסה מיליונים לכיסיהם של מנהלים מושחתים בבזק ו-Yes. אין כאן הרבה אפשרויות: הפרשנות שלך היא שנתניהו לא יכול בכוחות עצמו לספק את התמורה ושהשוחד של סיקור אוהד אינו שוחד. אלו העמדות של מחנה ביבי ואלו הפרשנויות החשובות שלך. בדרך הסתבכת באיזשהם טיעונים משפטיים לפיהם פסיקת השופטים היא שסיקור אוהד אינו שוחד ולכן התביעה נאלצה להחליף את השוחד ב"היענות חריגה לדרישות". באחת התגובות הקודמות הבאתי את פסיקת השופטים במלואה ואתה יכול לראות שזה לא כתוב שם. מכאן שזו פרשנות שלך (ושל עמית חדד). אחד ממלמדיי (פרופ' דניאל הרשקוביץ) למדנני ש"הכי קל להאמין". אם אתה מוכן להאמין לי מה שכתוב שם הוא: א. ביה"מ קיבל את טענת ההגנה שהיה כאן ערבוב בין עובדות לראיות. ע"פ פסיקת ביה"מ אכן יש הבדל כזה. עובדות הן פירוט מדוייק של ההאשמות (בין היתר מהות השוחד) ומקומן בכתב האשמה. ראיות הן תאור מדוייק של האירועים המוכיח את ההאשמות הללו ומקומן בדיוני ביה"מ. ב. לטענת ביה"מ כתב האשמה הכיל יותר מדי ראיות ופחות מדי עובדות. הביטוי " היענות חריגה לדרישות" היא פשוט היענות להנחיות ביה"מ. למי שאינו חובב עו"דינית, הביטוי הזה אינו אלא צורה קיצונית של קבלת סיקור אוהד. בנקודה זו אולי מוטב שאתמקד בשתי נקודות שבהן אולי נוכל להסכים: ג. גם לי נראה שזה מופרך לחשוב שסיקור אוהד באתר אינטרנטי הוא שקול להזרמת 2 מיליארד שקלים לכיסיהם של מנהלים מושחתים. ההבדל ביננו הוא שאני אכן חושד שנתניהו לקה באבדן שיקול הדעת הזה. ד. אם אחרי שמנדלבליט והפרקליטות גררו את פרסום כתב האישום במשך חודשים (ולאחר שכבר נמצאו עדי המדינה) ומה שהעלו בידם הוא כתב אישום שביה"מ מצא אותו פגום משפטית עוד לפני שהמשפט התחיל, הדבר מעלה על הדעת, ספקות ברמת היעילות והמקצועיות של הגורמים הללו וזאת מבלי להזכיר את הנזק שנגרם לדמוקרטיה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסך הכול שאלתיך לאיזו פרשנות שלי אתה מתכוון כשאתה מזכיר כזאת, ולא מה דעתך על הפרשנות הזאת. כשאני רואה תשובה כל כך ארוכה לשאלה כל כך פשוטה הנטייה הראשונה שלי היא לא לקרוא בכלל ולוותר על המשך הדיון. אבל בכל זאת נהגתי הפעם אחרת, ומכול הסיפור שלך על דעותיך ועל מה לדעתך חשבו השופטים, עניינים שכלל אינם קשורים לשאלה הפשוטה ששאלתיך, ניסיתי לדלות משהו שאולי יכול להיחשב תשובה לשאלתי. זה מה שמצאתי: הפרשנות שלך היא שנתניהו לא יכול בכוחות עצמו לספק את התמורה ושהשוחד של סיקור אוהד אינו שוחד. בדרך הסתבכת באיזשהם טיעונים משפטיים לפיהם פסיקת השופטים היא שסיקור אוהד אינו שוחד ולכן התביעה נאלצה להחליף את השוחד ב"היענות חריגה לדרישות" התגובה שבה פתחתי את הפתיל הייתה התייחסות לידיעה לפיה הפרקליטות מחקה בכתב האישום את המושג "סיקור אוהד" והחליפה אותו ב"היענות חריגה". תגובתי הייתה מאד קצרה ולא יהיה זה בבחינת הטרחה אם אעתיק את כולה, וזו היא: איני יודע אם אנשים שאינם מאזינים לערוץ 20 שמו לב לכך, אבל הפרקליטות מחקה לאחרונה מכתב האישום בכל מקום שבו הן מופיעות בכתב האישום נגד נתניהו את המלים "סיקור אוהד", והחליפה אותן ב"היענות חריגה". הידיעה הזאת נשמעת כמו איזו בדיחה עצובה. אולי הם בכל זאת השתכנעו שסיקור אוהד אינו יכול להיחשב כמתת שוחד. אבל אם כך, איזו תועלת יש בהחלפת צמד המלים במושג היצירתי המשונה "היענות חריגה"? הרי אותה היענות חריגה היא בעצם הסיקור האוהד שאולי אינו יכול להיחשב מתת שוחד. אז במה הועילו חכמים בתקנתם? בתגובה הזאת לא מוזכרים שופטים ואין כל קשר לניתוחים שלך. יש כאן אך ורק תהיה מדוע הפרקליטות החליטה למחוק את המילים "סיקור אוהד" וגם אמירה שאין שום טעם בהחלפה הזאת כי כששואלים מה היא אותה "היענות חריגה" מגיעים בהכרח לסיקור אוהד, ולכן בהחלפה הזאת לא משיגים דבר או בלשון החכמים "מה הועילו חכמים בתקנתם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובות שלי לשאלות ששאלת כבר נמצאות בתגובה עליה ענית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאלתי "שאלות" אלא "שאלה", שהיא לאיזו "פרשנות" 1 שלי התכוונת. בתגובתך הבאת כמה נושאים שאותם ציטטתי, אבל הראיתי שאין הם נובעים כלל מדברים שאמרתי. 1 פרשנות למה? זו שאלה שאני מוסיף עכשיו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |