בתשובה לעומר, 01/01/21 11:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דבריך מוזרים. זה נכון שלא הלכתי לספר החוקים, ובכל זאת לו הייתי מהמר הייתי מוכן להמר על הרבה, לכך שאין בחוק פסקה שאומרת כמה סיקור חיובי מותר וכמה אסור. לדעתי אין בחוק שום התייחסות לכך. העובדה שמעולם לא הוגש כתב אישום בשוחד על סיקור חיובי ממש מוכיחה זאת. אתה הוא זה שמטריל את כולנו חשבתי ששוקי הוא היחיד כאן שאני צריך להזכיר לו את החתול, אבל הנה יש עוד אחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאין, זו הנקודה שלי (בדיוק כמו שאין התייחסות ספציפית להנחות בחנות רהיטים). איך ייתכן שלא ברור לך שחוק שינסה לנסח רשימה סגורה ועם גבולות חד משמעיים של "תמורות עבור שוחד" יהיה חסר ערך לחלוטין? כבר עדיף להתיר בחוק שוחד מאשר לנסות לאסור עליו כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיקור חיובי כמתת שוחד לא מוזכר כלל בחוק. אבל מקובל בארצות דמוקרטיות שפוליטיקאים מבקשים ומקבלים סיקור חיובי. בשימוע הביאו המשפטנים האמריקאים שהזכרתי דוגמאות מבריטניה ,שהיא מאושיות הדמוקרטיה, לסיקור חיובי בעצמה שלעומתו שתיים וחצי כתבות חיוביות על שרה ויאיר בתוך המון כתבות שליליות מתגמדות ומחווירות, ושאין וויכוח על כך שתמורת הסיקור החיובי הזה איש הציבור נתן תמורה. לכן ממילא גם לא כתוב בחוק שסיקור חיובי במידה קטנה מותר ובמידה גדולה אסור. אבל אני יכול לתת לך דוגמה לחוק שבו מוצבים הגבולות, אם כי לא ברמה מספרית מדוייקת. בחוק המתנות לעובדי ציבור כתוב שאסור לעובד ציבור לקבל מתנה "באשר הוא עובד ציבור"1 למעט מקרים מוגדרים שאחד מהם הוא: "מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין;". אז זה נכון שלא כתוב כאן משהו כמו מתחת ל 12.50 ש"ח מותר ומעל לסכום זה אסור, וזה הגיוני. החוק נותן כאן חופש לשופט לבדוק מה מקובל , ולהחליט אם מדובר במתנה קטנה או גדולה. אבל במקרה של סיקור חיובי אין בכלל התייחסות כזאת, וברור מדוע. 1 בתיק 1000 מדובר במתנות מחבר ולא במתנות שניתנו "באשר הוא עובד ציבור". המתנות האלה ניתנו עוד בטרם הפך נתניהו לאיש ציבור, ובידי נתניהו היה מסמך כתוב שכתב המשפטן וינרוט לפני שנתניהו הפך לראש ממשלה, שלפיו מותר לו להמשיך ולקבל את המתנות האלה גם כשהוא ראש ממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחוק, או בתקנות, יש היתר מפורש על קבלת מתנות מחברים. למרות זאת, בית המשפט יצטרך לפסוק אם מתן קבוע של "מתנות" בערך של מאות אלפי שקלים נכללים בהיתר הזה. אני לא משפטן כך שאני לא יודע, אבל מי שצריך להכריע בכך הוא, לדעתי הבלתי מלומדת, בית המשפט, ולא, נניח, ח"כ אמסלם או אפילו עו"ד שפטל. צעקות השוד-ושבר, הפיכה שלטונית, דיקטטורה של בית המשפט, שפיכת דם, עלילת דם ושאר המהומה אינן אלא חלק מהטקטיקה של רה"מ שמעדיף לנהל את המערכה במישור הפוליטי ולא המשפטי. אתה צודק: אף פעם לא הוגש כתב אישום על שוחד כשהתשלום הוא סיקור אוהד. מצד שני, אף פעם גם לא נתקלנו במשפחת מלוכה שדואגת לסיקור כזה באמצעים ובמרץ (סליחה, לא התכוונתי לקלל) שמשפחת נתניהו הקדישה לנושא. האם האמצעים כללו קבלת שוחד? שוב, מי שאמור להכריע בכך הם שונאי ישראל חברי המחתרת הסמולנית, אותם בוגדים ארורים שידועים גם בשם בית המשפט. במדינה מתוקנת כל זה לא היה אמור בכלל להיות נושא לויכוח. גם אם חוקית הכל כשר, הסירחון העז שעולה היה אמור לפתור את הבעיה הפוליטית הרבה לפני שמשפטו של נהנתניהו התחיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני רוצה לשוב ולטחון דברים שדנו בהם בעבר כבר עד לעייפה. לכן אספר משהו, שאולי יכול לתרום משהו לענייננו. יצא לי פעם לקחת קורס (בהומניסטים) בשם "שיטת המשפט בישראל" שאותו העביר השופט טירקל שהיה אז שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הרבה איני זוכר מהקורס הזה1 חוץ מכך שהמרצה היה נחמד, אבל משום מה פרט אחד נחקק בראשי. מדובר במושג "כוונת המחוקק". המרצה הדגיש שלא מדובר באיזה ניחוש למה התכוון המחוקק, אלא שהכוונה במלים האלה היא למה שכתוב בחוק בפרוש בכתב, ואסור לשופט להמציא ולנחש שום דבר שהוא מעבר למה שכתוב בטקסט. 1 למרות שאיני זוכר הרבה מהקורס הזה, זכור לי מקרה משעשע שקשור בו (הא הנוסטלגיה). לאחד מהחברה הייתה מכונית פורד אסקורט וגם לשופט הייתה מכונית כזאת. והנה כשהסתיימה אחת ההרצאות (בשעות הערב) ויצאנו מהכיתה והלכנו בחבורה ברחוב ליד, מה אנחנו רואים? השופט הנכבד מנסה לפרוץ למכוניתו של אותו סטודנט בעל האסקורט. הכל כמבון הסתיים בטוב ובצחוק גדול. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתרתי לך את הבעיה: סעיף 293 לחוק העונשין: "דרכי שוחד [ב/4] [תיקון: [תשכ״ד] אין נפקא מינה בשוחד – (1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת; " אתה ברצינות מנסה להכחיש שסיקור עיתונאי, בפרט לפוליטיקאי, אינו טובת הנאה? ומילא להכחיש, עוד לטעון שאין פה בכלל שאלה, ובהכרח כל מי שחושב אחרת מנסה לתפור תיק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זה למה יש אפשרות של קריאה לפני שליחה... צ"ל: אתה ברצינות מנסה להכחיש שסיקור עיתונאי, בפרט לפוליטיקאי, הוא טובת הנאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור: לא בדיוק אף פעם לא: תגובה 730321. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |