בתשובה ליובל נוב, 19/03/20 14:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם כשאני ראיתי את המודעה תהיתי (אם כי היה לי ברור שהמפרסם הוא האונ' העברית, בגלל ההתעקשות על אזכור מספר הזוכים מקרב חוקריה בכל תחום ואי-אזכורם של מוסדות אחרים). אבל מה שתהיתי לגביו עם פרסום הזכיה הוא האם המודעה היתה מבוססת על ניחוש או על ידיעה. בדרך כלל, למיטב ידיעתי, לא מודיעים מראש לזוכים או למוסדותיהם על זכיה בפרסים מסוג זה אלא רק ממש לפני הפרסום הרשמי. האם כאן הודיעו מראש, או שמא העברית היתה מוכנה לשלם כמה עשרות אלפי שקלים על הכנת הצבור לזכיה בפרס שספק אם תתרחש? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאד מוזר כל הסיפור הזה. גם אני כמובן חשדתי באוניברסיטה העברית, אבל זאת דרך מאד מוזרה למנף את ה(פוטנציאל ל-) זכייה בפרס - להמר שפורסטנברג יזכה, ולפרסם מודעה כזו מראש. לא עדיף אחרי שכבר זוכים, ויש תהודה ציבורית כלשהי, לתקוע בשופרות? שאלתי על העניין מקור בכיר באוניברסיטה העברית (דיקן לשעבר) שאני מכיר אישית. מתוך תשובתו: "למיטב ניחושי אין כאן יוזמה של האוניברסיטה העברית. אגף יחסי ציבור שלנו רחוק מיכולות כאלה. פשוט יצא להם בפוקס כנראה." ובלי קשר לתעלומה דנן, אני שמח לצטט עוד חלק מתשובתו: "הלל פורסטנברג הוא לא רק מתמטיקאי גדול. הוא גם אחד האנשים הנחמדים והצנועים ביותר שאני מכיר. זו באמת סיבה לשמחה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד שאלה - רק עכשיו נזכרו? כבר בתקופת הלימודים שלי באוניברסיטה העברית, קצת אחרי ימי הביניים, כבר השם שלו היה מוכר והיה לו מוניטין רב ומרשים. אפשר לנחש, למרבה הצער אבל לפי רוב הסטטיסטיקות - שאת מרבית המחקר פורץ הדרך שלו עשה לפני גיל 55, ז"א לפני הרבה יותר משלושים שנה. אז למה לחכות עם הפרס? זה שונה כמובן מהמקרה של היגס למשל - כי פרס נובל בפיזיקה מוענק רק לאחר שיש עדויות נסיוניות לנכונות התיאוריה. המתימטיקה חופשייה ממגבלות שכאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פחות-או-יותר פרס על מפעל חיים. הבט ברשימת הזוכים הקודמים: אין ביניהם זוכים צעירים, וכולם סלבס מתמטיים עם רזומה מאד מרשים. המתמטיקה בהחלט לא חופשייה ממגבלות כאלה, אגב. לרעיונות חדשים דרוש זמן לחלחל, ודרוש זמן כדי שהאימפקט והחשיבות שלהם יתבררו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, עושה שכל1. היא חופשייה בצדק, זו לא היתה תלונה. 1 רץ לבידוד להתחבא מירדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לצאת מהבידוד, אני שומר את הטייזר למפרי סדר לשוני אחרים. "עושה שכל" כל כך מטופש שהוא משעשע (כלומר, היה משעשע, אבל יש לי מנהל שאומר את זה הרבה, אז זה נהיה משעמם). ויש אפילו משהו לומר לזכותו: הוא משמר בחיים את המילה "שכל", שדומני שנמצאת בנסיגה קשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם ראשונה שאני שם לב ש"עושה שכל" הוא בחירה מוזרה בתור תרגום גרוע ל-makes sense. לא היה "צריך" להיות "עושה הגיון" או "עושה חוש"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בעברית מדובר על יצרן המעבדים ובאנגלית (מעוברתת) על יצרן החיישנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה אומר את זה? האנגלית בפירוש משתמשת באותה מילה לחיישן ולמעבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שכל" יותר מוזר מ"הגיון", אבל פחות מוזר מ"חוש" בהקשרנו, לא? הניחוש שלי מאז ששמעתי את הביטוי היה שמי שטבע אותו התכוון מלכתחילה לבדיחה, ובחר בכוונה בתרגום שמשלב את הגרוע עם המוזר. צריך אולי לציין שגם הביטוי באנגלית הוא מוזר קצת (השימוש ב-make), ועושה לי רושם שגם הוא נטבע כמין שיבוש מכוון שאמור להיות חינני. אבל זה לגמרי ניחוש בעלמא, ולא מצאתי (בחיפוש מאוד שטחי) היסטוריה של הביטוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל 'חוש' לא מתאים לכוונת המשפט באנגלית בכלל, גם אם למילה ללא הקשר יש כמה פירושים. ברור שהכוונה ל'היגיון', כמו גם בביטויים אחרים באנגלית עם אותה מילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן אני אומר ש''שכל'' פחות מוזר מ''חוש''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי דווקא זה עושה שכל1 make זה לעשות מכמה דברים משהו מחובר. 1 אבל לא העילגות העברית, הגיוני נראה לי סביר ויפה יותר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כשאתה למדת בעברית פרס אבל עדיין לא היה קיים (באפרים קישונית: אבל יצחק הפרס איננו). לא נורא, אין צורך להתאבל - זה לקח זמן אבל אבל הגיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה פוקס זו הצלחה מפליאה ביותר. אולי הוא התכוון לפוקס כמו קלאוס פוקס [ויקיפדיה]? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |