בתשובה להמתנהלאיטו, 19/05/19 18:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה שהילארי עלה לפסגת האוורסט לא אומר שאחרים לא רוצים גם. אפשר לקרוא לזה זקיפות קומה, ואפשר לקרוא לזה אתגר. אולי היסטוריון בעוד מאתיים שנה יקרא לזה ''הצעד הראשון בתכנית החלל הישראלית''. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל מי שטיפס על האוורסט לא טוען שהוא מקדם את המדע, שהוא מוסיף ידע מדעי אודות ההר, או שהוא מפתח טכניקות חדשות שיועילו לאנושות או למדע או למשהו אחר, מלבד למי שירצה גם הוא לטפס על ההר, וחוזר חלילה. זקיפות קומה או אתגר או איך שלא תקרא לזה - זה נחמד, אבל רצוי היה להודות שאלה המטרות האמיתיות. אם מישהו מוכן לשלם על זה מכיסו, לבריאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר הצהרות של הצוות שפיתח ושיגר את בראשית שהם באו לקדם את המדע. אולי את החינוך למדע. מי שהיה מוכן לשלם על זה מכיסו היה מוריס קאהן [ויקיפדיה]. הפרויקט מתחילתו היה מוגבל מאוד ביכולת שלו לגייס מימון או עזרה ממשלתית בגלל תנאי התחרות המקורית. ראש הממשלה (ורעייתו) הגיעו לאירוע הנחיתה כדי לגזור קופון תקשורתי. לא משום שהמדינה היתה מעורבת בפרויקט. זה לא כמו ספורטאי באולימפיאדה שמייצג את המדינה. הפרויקט כולו היה פרטי ולא ממשלתי, אם כי קיבל סיוע ניכר בהתנדבות מצד תע"א. זה לא מונע ממנו להיות מקור לגאווה לאומית כמו שחברת הייטק שעושה אקזיט במיליארדים גם היא מקור לגאווה לאומית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שצריך להצהיר על המטרות האמיתיות. אבל זה מה שהפרוייקט עשה.. אף אחת מה"מטרות" שתארת איננה המטרה ה"אמיתית" של הפרוייקט הזה. המטרה של הפרוייקט הזה היתה להגיע לירח. את זה אני יכול להדגים בכמה דרכים שונות: א. מויקיפדיה: "SpaceIL היא עמותה ללא כוונת רווח שהוקמה בשנת 2011 ושמה לה למטרה להנחית את הגשושית הישראלית הראשונה על הירח". יותר מוצהר מזה קשה למצוא.. ב. היתה תחרות של גוגל שהפרוייקט נרשם אליה - והתחרות היא להיות החברה הפרטית הראשונה ששולחת רכב לירח. ואחרי שהדדליין נגמר, העמותה הצהירה שהיא לא מוותרת על המטרה הזו. ג. נכחתי בהרצאה של היזם. הוא תאר איך הכל התחיל מחלום שלו ושל 2 חברים - להגיע לירח. לא לקדם את המדע, לא לעורר מודעות - להגיע לירח. בעיני, מטרות 1-4 בניתוח שלך הן בחלקן מטרות משנה ובחלקן מטרות אינסטרומטנליות. - מטרות אינסטרומטליות הן אבני דרך, שלבים בדרך למטרה הסופית. מטרה 2 היא דוגמא קלאסית - הסיבה היחידה של הפרוייקט הזה לפתח שיטות זולות היא חוסר במשאבים. בין השיטות ה"זולות" שהוא פיתח: דרכים יצירתיות לגייס כספים. - מטרות משנה הן מטרות שמשיגים על הדרך, כל עוד הן לא מתנגשות או מפריעות לפרוייקט הראשי. ברור שיותר אפקטיבי לקחת את 100 מיליון הדולר שהושקעו בבניה ובשיגור החללית ולהשקיע אותם ישירות בחינוך. אבל אם אפשר על הדרך למנף את זה לטובת פרוייקט חינוכי - מה טוב! ייתכן שפרוייקט המשנה הזה היה יכול להיות אפקטיבי יותר ממה שהיה בפועל. זה דיון צד מעניין (ואגב, לי יש מדגם שונה מאד משלך). אגב, להשוואה, בתחרות של גוגל היו עוד ארבעה פיינלסטים אחרים. כולם הצהירו שהמטרה שלהם היא לזכות בתחרות (ואפילו תכננו רכב שמסוגל לנוע על גבי הירח - שזה אתגר לא פשוט - כדי לעמוד בתחרות). רק חלקם תכננו משימה מדעית על גבי הרכב. אף אחד לא הצהיר על מטרה חינוכית או גאוותית, ובוודאי אף אחד לא הצהיר על מטרה לפתח טכנולוגיות. לדעתי השאלה המעניינת היא האם המטרה הראשית - הגעה לירח - היא ראויה. מטרות 1-4 לא מצדיקות בפני עצמן בנית חללית שתגיע לירח. יש דרכים אחרות. בעיני בוודאי שהמטרה הזו ראויה. זוהי הרוח האנושית. לחלום רחוק, לרצות להיות ראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם המדגם שלי מאד שונה. לדעתי ההצלחה החינוכית (שהיא אכן תוצר לוואי של מטרות הפרויקט כפי שכתבת) של הפרוייקט היא מעל ומעבר למצופה ממנו בתחילת דרכו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח של, לדעתי זאת איננה השאלה האמיתית בתת-פתיל הזה. להגיע למקום שמעט אנשים הגיעו אליו - זה יפה וראוי, על זה אין בינינו מחלוקת. אמנם, זאת לא באמת מטרה (זה נראה לי אמצעי כדי להשיג: ריגוש קיצוני, משמעות, תחושת ערך, וכו' - הכל ראוי). אבל אולי זה רק עניין סמנטי. הבעיה שלי היא עם כל הטרמפיסטים שמערימים הר של מטרות-דמה מעל המטרה האמיתית, באופן שמסתיר אותה לגמרי. לא בדקתי ביסודיות, אבל נראה לי שגם משתתפי הפרויקט עצמם אחראים לבנייה של מגדל הקלפים הזה. האם הם לא השמיעו הצהרות על גאווה לאומית, קידום החינוך, קידום המדע? מעניין לבדוק. מSpaceIL [ויקיפדיה]: "מטרתה של העמותה היא לתרום לחברה הישראלית על ידי קידום החינוך המדעי – טכנולוגי ועידוד החדשנות המדעית בישראל". ועל פניו, נראה שאפילו את התירוץ הזה של פתרון החידה של השפעת השדה המגנטי על סלעי הירח הם הוסיפו בעצמם. ואולי נאסא ביקשו את זה? לא יודע. ויש לי בעיה עם הגאווה הלאומית שישראלים נוטלים לעצמם על גבה של תעשיית ההיי-טק, המתקיימת למרות ולא בזכות התמיכה של החברה הישראלית בחינוך ובמדע. וגם סוחבת על גבה את רובו של המשק. וממתי הישג פרטי הוא מקור לגאווה לאומית? האם הניו-זילנדים מתגאים שהם כבשו את האוורסט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. סר אדמונד הילארי נפטר ב 2008. ראש ממשלת ניו זילנד הלן קלרק ספדה להילארי ואמרה: "מטפס ההרים האגדי וההרפתקן לא היה רק תושב ניו זילנד המפורסם ביותר שחי אי פעם, אלא הוא קודם היה ניו זילנדי אמיתי, הניו זילנדי האולטימטיבי". זה אותו ניכוס כמו של בראשית, רק עדין יותר, אנגלוסכסי. למי סופד ראש הממשלה? רק לסמלים לאומיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא ידעתי, תודה. ב. בהספדים אומרים כל מיני דברים טובים על המת. השאלה היא אם הניו-זילנדים כאומה גאים שהם היו הראשונים על האוורסט? אם כן, אז יש להם אותו אישו כמו לישראלים. גאווה ובכלל רגשות לאומיים הם דבר בעייתי בעיני; אם כי יובל נח-הררי טוען במידה רבה של הגיון, שרגשות לאומיים הם מה שיצר את החברות המתורבתות, ושלא ייתכן פיתוח של מדע וטכנולוגיה בלי זה. אצלי זה יוצר דילמה: מה עדיף, עולם בלי לאומים ודתות וכו' שבו יש פחות מדע וטכנולוגיה אבל גם פחות מלחמות סביב השאלה מי האומה הנבחרת? קשה לי להחליט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מרגיש שהמטרה של הגעה לירח מוסתרת על ידי מטרות משניות כאלו ואחרות. אם אתה לא מסכים לגבי המטרה וחושב שהמטרה האמיתית היא ריגוש או פיתוח טכנולוגיות או משהו אחר - אז אין פלא שזה ײמוסתרײ בעיניך. וטרמפיסטים זה דימוי מצויין. אתה אולי לא אוהב לקחת טרמפיסטים, ואני אוהב לעיתים נדירות, רק אם אני לא ממהר. טרמפיסטים זה עניין של טעם ואולי אם אתה היית יוזם את הפרוייקט היית לוקח פחות טרמפיסטים. כמו שציינתי, חלק מהפיינלסטים לקחו עליהם הרבה פחות טרמפיסטים וזה בסדר גמור. מצד שני טרמפיסטים מביאים בצורה ישירה או עקיפה מימון. הישג פרטי הוא גאווה לאומית לפחות מאז האולימפיאדה ביוון העתיקה. אלפי שנים. ייתכן שיש פה עניין של טעם באופן שבו דוברים שאינם חלק מהפרוייקט מייחסים את ההצלחה שלו למדינה או לחברה במקום לפרט. יש בזה משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל השרות הצבאי שלי נסעתי בטרמפים. אני גם אוהב לקחת טרמפיסטים (לאחרונה קשה לי בגלל הקטנוע). הבעיה היא לא הטרמפיסטים בדרכים, אלא אלה שמסיטים את תשומת הלב מהעיקר. בשבילי, העיקר הוא המחקר המדעי. בשביל רוב הישראלים, העיקר הוא הגאווה הלאומית, והכסף. זה בלתי ראוי בעיני, עד כדי גועל. גם כשחברת הזנק נמכרת, הכותרת היא תמיד - סכום הקניה, בפונט ענק. הטכנולוגיה נדחקת לפיסקה האחרונה (אם היא בכלל מוזכרת), ואפילו הכתבים לענייני מדע/טכנולוגיה לא טורחים לבדוק את הניסוחים שלהם, כי הם חושבים שהפרטים המדעיים והטכניים לא מעניינים את הציבור. המחשבה הזאת מגשימה את עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כדי לדייק - אף הסטוריון שמכבד את עצמו לא יקרא לזה 'הצעד הראשון של תוכנית החלל הישראלית', בדיוק כמו שלא יקרא כך לשיגורי ספייס-x של אילון מאסק לגבי תוכנית החלל האמריקאית. תוכנית החלל הישראלית קיימת כבר מעל שלושים שנה, והישגיה (וגם תקציביה) רבים ומרשימים הרבה יותר מחללית קטנה עם מצלמה שמתרסקת על הירח. מסכים לגמרי לגבי הילארי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |