בתשובה להמתנהלאיטו, 20/05/19 7:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מרגיש שהמטרה של הגעה לירח מוסתרת על ידי מטרות משניות כאלו ואחרות. אם אתה לא מסכים לגבי המטרה וחושב שהמטרה האמיתית היא ריגוש או פיתוח טכנולוגיות או משהו אחר - אז אין פלא שזה ײמוסתרײ בעיניך. וטרמפיסטים זה דימוי מצויין. אתה אולי לא אוהב לקחת טרמפיסטים, ואני אוהב לעיתים נדירות, רק אם אני לא ממהר. טרמפיסטים זה עניין של טעם ואולי אם אתה היית יוזם את הפרוייקט היית לוקח פחות טרמפיסטים. כמו שציינתי, חלק מהפיינלסטים לקחו עליהם הרבה פחות טרמפיסטים וזה בסדר גמור. מצד שני טרמפיסטים מביאים בצורה ישירה או עקיפה מימון. הישג פרטי הוא גאווה לאומית לפחות מאז האולימפיאדה ביוון העתיקה. אלפי שנים. ייתכן שיש פה עניין של טעם באופן שבו דוברים שאינם חלק מהפרוייקט מייחסים את ההצלחה שלו למדינה או לחברה במקום לפרט. יש בזה משהו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל השרות הצבאי שלי נסעתי בטרמפים. אני גם אוהב לקחת טרמפיסטים (לאחרונה קשה לי בגלל הקטנוע). הבעיה היא לא הטרמפיסטים בדרכים, אלא אלה שמסיטים את תשומת הלב מהעיקר. בשבילי, העיקר הוא המחקר המדעי. בשביל רוב הישראלים, העיקר הוא הגאווה הלאומית, והכסף. זה בלתי ראוי בעיני, עד כדי גועל. גם כשחברת הזנק נמכרת, הכותרת היא תמיד - סכום הקניה, בפונט ענק. הטכנולוגיה נדחקת לפיסקה האחרונה (אם היא בכלל מוזכרת), ואפילו הכתבים לענייני מדע/טכנולוגיה לא טורחים לבדוק את הניסוחים שלהם, כי הם חושבים שהפרטים המדעיים והטכניים לא מעניינים את הציבור. המחשבה הזאת מגשימה את עצמה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |