|
||||
|
||||
אני חושב שדווקא ''קיצור תולדות הזמן'' מהווה דוגמא מוצלחת ל(מה שאני רואה כ)טעות שלכם. אני חייב להודות שמצאתי את הספר לא מובן (בכל מה שנוגע למה שלא ידעתי לפני קריאתו), למרות שלאחר שלמדתי את החומר, מצאתי שהוא לא כל כך קשה להבנה. רבים מאלה שאני מכיר שקראו אותו, לא הבינו אותו (חלקם לא יודעים אפילו שהם לא הבינו אותו). אני לא מכיר אחד שקרא אותו, והבין אותו, ללא ידע מוקדם. לדעתי, מדובר בשני כישורים לא קשורים. מצד אחד, היכולת לחקור, ומצד השני, היכולת לתאר. לא כל מי שמוכשר במחקר מדעי, יכול לתאר באופן מוצלח וברור את המחקר (או כל מחקר אחר), וההפך. מעטים האנשים שמוכשרים באמת באחד הכישורים, ומעטים עוד יותר אלה שמוכשרים בשניהם. לכן, לא צריך לצפות מהממסד המדעי לשפוט אנשים לפי כישוריהם כסופרים, ולא צריך לצפות מהממסד המו''לי לשפוט סופרי מדע פופולרי לפי הישגיהם המדעיים. לצערי, לא רק שהציפיה הזו קיימת (כמו שעולה מתגובותיכם), אלא שלפעמים היא מתקבלת כמובנת מעליה גם על אנשי הממסדים השונים. |
|
||||
|
||||
בקשר ל"קיצור תולדות הזמן": לידיעתך, רבים מן הפיסיקאים העוסקים במתואר בספר זה, ואני בכללם, לא הבינו את כל שנכתב בו. יתכן שזו יכולת ההסבר של הוקינג, יתכן שאלו התרגום והעריכה או אולי זה בגלל שלכל רעיון ישנו איזשהו גבול תחתון ליכולת לפשטו מבלי לחטוא לעיקר מהותו. יתכן שבנושא המרחב-זמן (ולא רק), גבול זה, עדיין נמצא הרבה מעבר ליכולת ההבנה של אלו שלא הוכשרו לכך כראוי במגדל השן. אפשר לשאול כאן גם מהי בעצם תכליתו של ספר מדע פופולרי. ובכן, כלשאר תכולת חלדנו, נראה שגם לספרים אין תכלית, מעבר לזו המיוחסת להם על ידנו. לטעמי, די ביוקרת התחום, קסם היקום והסקרנות ללמוד עוד שספר מד"פ מעורר כדי להצדיק את קיומו. אך יש למד"פ תפקיד נוסף: הוא ניצב בחזית המאבק בשדים הרודפים עדיין את עולמנו, אלו שהדת במרכזם, ואלו הלובשים צורות חביבות וחמקמקות יותר בדמות העידן החדש ואביו - הפוסט-מודרניזם האורבים לפתח הקידמה המדעית והמוסרית שהשגנו. |
|
||||
|
||||
1. אני שמח לשמוע שאני לא לבד (טוב, ידעתי את זה קודם, הייתי מופתע לשמוע את ההיפך). 2. לדעתי, מדובר ביכולת ההסבר של הוקינס. ניקח אותי כאדם פשוט מהרחוב, דברים שלא הבנתי כשקראתי הספר, הבנתי ע"י קריאת ספרים אחרים. מכאן שלפחות לפי מקרה המבחן הפרטי שלי, מדובר בכישלון של הסופר. 3. לדעתי, תכליתו של המד"פ (מעבר ללהביא כסף לעוסקים בו), הוא הבאה של תוצאות המחקר המדעי לידיעת הציבור הרחב. התוצאה הבעייתית של הספרים האלה (אלה שלא מסבירים בצורה טובה מספיק), היא בדיוק מה שתיארת, הציבור קורא את "קיצור תולדות הזמן", משוכנע לגמרי שהוא הבין את הכל, ומגיע למסקנות פוסט-מודרניות ו/או עידן חדש מה"הבנה" החדשה שלו. פעמים רבות אפשר לשמוע התיחסות לתורה מדעית ע"י מי שלא הבין אותה, אבל משוכנע שהוא הבין אותה (בגלל קריאת ספר מדע פופולרי לא טוב). למשל תורת המיתרים -> "אלהים הוא הכל, כי כולנו אחד, מלוכדים באהבה אינסופית אי-שם במימד העשירי של תורת-המיתרים" (תגובה 29711) או המודל הסטנדרטי -> "הגלואון נושא את התודעה בטבע" (תגובה 69270) ושאר ההתיחסויות לתורת היחסות (הכל יחסי -> גם המוסר יחסי), הקוונטים (יש אי ודאות -> הכל לא ודאי) וכו'. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |