בתשובה לליאור גולגר, 11/05/02 12:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התמדה אנלוגית לשרידות, וקווארק הגלואון=דבק מעצב ומאפשר לשרוד לכל מה שקיים. התוספת שלי, על סמך ההנחה הפניפסיכסטית היא שהגלואון נושא את התודעה בטבע, אותה תודעה שפועלת למען למען השרידות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. האם הברגים שמחזיקים את הכסא עליו אני יושב כעת הם התודעה של הכסא? הרי הם שמאפשרים לו לשרוד ככסא! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הברגים, אבל הגלואון שמרכיב את המכיבים של הברגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וישנו כמובן העיקרון (או החוק ?) האנטרופי אבל אנחנו בשדות הפיזיקה או המטא-פיזיקה כאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה הבסיסית של הפיסיקה היא שהעולם הוא מוניסטי. אם העולם הוא דואליסטי, אז התודעה שייכת לעולם הרוח הלא חומרי. אבל אם הכל פיסיקה, אז שומה על הפיסיקה לתת הסבר לתופעת התודעה. חלק מן ההסבר מתקבל היום במחקרי המוח והקוגניטיביות. אבל ההסבר הזה הוא בינתיים מכניסטי. אני מציע הסבר תוכני שהלוגיקה שלו אינו סוטה מלוגיקה מדעית תקינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אז הגלואון בשייבה של הבורג שמחזיקה את המשענת של הכיסא הוא חלק מהתודעה של השייבה? של המשענת? או של הכיסא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |