בתשובה לברקת, 20/01/19 19:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ש: מה הקשר בין זונה לחבר כנסת? ת: שניהם מקצועות. (אגב, אני מצטער שאני נטפל לתגובה שלך, פשוט זוהי התגובה האחרונה). אז מה אם יש מקצועות אחרים מסוכנים או מקצועות אחרים עתיקים. מקצועות הם לא ילדים בגן. אם הגננת מענישה מקצוע מסויים, אין סיבה שהמקצוע יתלונן "למה דווקא אני". הגננת עשתה חושבים והחליטה מבחינת עלות תועלת דווקא עכשיו להעניש את המקצוע הזה, בלי תלות במקצועות האחרים. או לחלופין, הגננת היא לא תועלתנית אלא דאונטלוגית וחושבת בעצם שזנות היא מקצוע בלתי ראוי בלי קשר לכלום - אפילו אם זנות גורמת לשגשוג כלכלי ולסיפוק של הלקוחות והזונות, זה פשוט לא מהוגן. או שילוב של השניים (גם תועלתנות וגם דאונטולוגיה). נגיד את זה במילים אחרות.. בעיני ראוי שהמחוקק יסדיר את נושא הזנות, באופן בלתי תלוי בנושא בטיחות פועלי הבניין. בוודאי ובוודאי שצריך להתקיים דיון האם איסור היא הדרך האפקטיבית ביותר להסדיר את נושא הזנות - אבל הדיון הזה בלתי תלוי במה קורה אצל מקצועות אחרים (אלא אם כן רוצים להביא טיעון בסגנון: איסור הוא בלתי אפקטיבי בתחום מכירת סמים ולכן כנראה שאיסור יהיה בלתי אפקטיבי בתחום הזנות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, אהבתי את המובאה של אריק בעניין מדתיות. ברור שהגננת צריכה להיות מידתית. לא מענישים על שטויות. אבל מדתיות בדיוק מדברת על המהות עוצמה, כלומר אם האיסור של הזנות הוא מידתי לנזק שגורמת הזנות - ולא האם זה "לא פייר" כלפי פועלי בנין או כל מקצוע אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שלא הבנת כלל את שאלתי. לא שאלתי ''למה דווקא זנות'' אלא ניסיתי להבין מה הקריטריונים שהופכים עיסוק למסוכן עד כדי איסור גורף על עיסוק בו. לגבי גישת ''סמוך על הגננת'' שהצגת - נו באמת, מדובר על מדינת ישראל ואנחנו באייל, מותר ואף חובה להקשות בכמה שאלות שרוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הבנתי. אין ולא צריכים להיות קריטריונים לעיסוק בלתי חוקי. כל מקרה לגופו. עיסוק זה דבר כללי מדי. זה כמו שנגיד: מה הקריטריונים לפעולה בלתי חוקית. כן צריך להיות (וישנו) מטה קריטריון: מידתיות. וזה לא מה שהתכוונתי בדימוי של הגננת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי "עיסוק בלתי חוקי" - מזכיר לי את יאיר לפיד שהתנגד מאותה סיבה ממש ללגליזציה של קנאביס. לגבי המידתיות - זה רק אחד מההיבטים. עלו כבר עוד כמה וכמה בדיון (למשל מידת הנחיצות של המקצוע לחברה כולה, מידת הנחיצות שלו לפרטים ספציפיים בחברה, מידת הבחירה החופשית שיש לעוסקות/ים וכולי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלו בדיון כל מיני היבטים, אבל כמעט לכל היבט כזה נמצאה דוגמא סותרת.. המדינה אוסרת על העיסוק מעאכר (בגלל ששוחד זה לא חוקי), למרות שזה עיסוק לא מסוכן בכלל ונחוץ מאד, אפילו חיוני, לפרטים בחברה. מצד שני היא לא אוסרת על העיסוק מתאגרף, למרות שהוא מסוכן והוא בכלל לא נחוץ. ומצד שלישי היא גם אוסרת על העיסוק בעל תחנת רדיו פרטית (סליחה, פיראטית) סתם כי יש משאב מוגבל וחייבים לחלק אותו. כל העניין של הקריטריונים פשוט לא מחזיק מים. הדיון צריך להיות לגופו של דבר ולא על הקריטריונים. אם עיסוק גורם איזשהי צרה (לפרטים, לחברה, לכלכלה), והדרך האפקטיבית ביותר לצמצם את הנזק היא על ידי איסור של העיסוק אז אין לי בעיה. ומצד שני אם מוצאים פתרון אפקטיבי יותר לצמצום הנזק שאינו כולל איסור - גם אז אין לי בעיה. רק אם אוסרים משהו (מקצוע, עיסוק, תחביב, מעידה חד פעמית) - שהאיסור יהיה מידתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |