בתשובה לDelver, 05/05/18 0:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שאלה מצוינת, עמדתי לכתוב תגובת המשך שנוגעת להפרדה מגדרית באוניברסיטאות. שם אני חושב שלא ברור שלימודים אקדמיים עם הפרדה עדיפים על בלי הפרדה ובלי לימודים לחרדים; אבל מה שיותר חשוב, אני משתכנע מהמאמרים שאני קורא (מדגם מוטה מאוד, כמובן) שזו ברירה כוזבת, כי יש חרדים רבים שילכו ללמוד גם בלימודים מעורבים; דווקא זה שעושים לימודים מופרדים מונע מהם את ההזדמנות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. ואם המוזיאונים לא יסכימו לכל גחמה אז החרדים גם יבקרו במוזיאונים ויתאימו את עצמם לסביבה ולא להפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה נכון אז אני מסכים. אני לא משוכנע. הייתי שמח לשמוע ממישהו שמכיר את הנושא מבפנים; בהיעדר כזה, אנחש. לסטודנטים החרדים הפוטנציאליים יש מוטיבציות שונות ללמוד, והן חזקות מאוד; הן מספיק חזקות כדי שחלקם יתגברו על המוטיבציות המנוגדות (לחץ רבנים מסומים, לחץ חברי קהילה מסוימים). כמו כן, הסטודנטים הפוטנציאליים הם אנשים בוגרים, שעם כל הכוח הידוע שיש אצל החרדים לרבנים ולקהילה, יש להם מידה של בחירה חופשית. ביקורי בית-ספר במוזיאון מדע נשלטים מן הסתם על-ידי מנהלי בתי הספר, המוטיבציות של הילדים לא משחקות פה. מה המוטיבציה של המנהלים? יש סיבה שזה יהיה להם חשוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוטיבציה של המנהלים? אולי להרחיב את דעתם של תלמידיהם? שלא כמו שהפוליטיקאים החרדים אוהבים לספר לנו, מסתבר שחלק ניכר מהחרדים עצמם - שומו שמיים - הם בני אדם כמוני וכמוך, עם שכל ישר, רצון לחנך לאופקים ולהצטיינות, עם ערכים של חינוך והשכלה והתעמקות וידע. מי היה מאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי כל זה, מתברר שהם מעדיפים לא לחשוף את תלמידיהם לאבולוציה; והשאלה היא בהינתן בחירה קשה, לאיזה צד תיפול ההחלטה. אתה מכיר איזשהו מנהל של בית ספר חרדי מספיק טוב כדי לדעת אם הוא יעדיף את הרחבת הדעת של המוזיאון עם סכנת חשיפה לאבולוציה על-פני הימנעות מהרחבת הדעת של המוזיאון? אתה מכיר הרבה מנהלים מספיק טוב? בלי להכיר, יש לך סיבה טובה לניחוש באיזשהו כיוון? לי אין ניחוש - אם להודות על האמת הידיעה שבתי ספר חרדים מבקרים במוזיאון המדע כשלעצמה היתה לי הפתעה נעימה, כך שהניחוש האפריורי שלי היה מן הסתם שהם יעדיפו לוותר על המוזיאון, אבל ברור שאין לי מושג. אני מעדיף לסמוך על שיקול דעתם של אנשי המוזיאון, שאני בטוח שמבחינתם היו מעדיפים להציג את האבולוציה, ושהם אלו שנשאו ונתנו עם המנהלים. אם הם ויתרו אז אני מקבל את תחושתם בדבר האלטרנטיבות הסבירות כעדיפה על כל ניחוש שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי היכרותי עם רמי דרג אחרים שנושאים ונותנים מול נושאי תפקידים חרדים, מידת הסמך שלי על תחושותיהם בדבר אלטרנטיבות סבירות נמוכה עד שלילית. בדיוק כמו אלה, פרנסי המוזיאון מונחים גם משיקולים כלכליים, ואני מניח שהם מרויחים מכל ביקור ולכן יש להם אינטרס להתכופף במקרה הזה, ואולי גם באחרים. כמו שכתבו אחרים, אני לא קופץ כמוך למסקנה שמאחר והושג סיכום מסוים, כל נקודה אחרת במשא ומתן נידונה לכשלון. ואולי בכלל אתה נכנע מהר מדי לטרמינולוגיה החרדית - אתה באמת חושב שילד חרדי בן עשר לא שמע מימיו את המושג "אבולוציה"? תמהני. אני מצפה שהוא ישמע אותו, ילך להוריו (/מוריו), והם כבר יסבירו לו היטב שאלה קשקושים של חילוניים כופרים שלא מבינים מהחיים שלהם וחושבים שמוצאנו מהקוף, גיחי גיחי, ובוא תאכל את השניצל שלך. "סכנת החשיפה" מרחוק לתמונה של ניאנדרטל שקולה מבחינתי ל"סכנת החשיפה" של ילדיי לדתיים עם פאה וקפוטה במרחב הציבורי. וכמו שהנתונים שהובאו כאן לאחרונה מראים, הסכנה שילדי יחזרו בתשובה שקולה לפחות לסכנה שילדיו של חרדי יחזרו בשאלה. אז כל עוד אתה מוכן למחול על השמירה על עיניו ותודעתו של הילד שלי ולא מונע ממנו להיחשף לסכנות נוראות אילו, אין שום סיבה שעיניו ותודעתו של ילד חרדי יקבלו ממך טיפול מועדף. למרות שכל השנים מנסים למכור לך את הלוקש הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, כמה אנשי קש. אנסה לענות לחלקם. אני לא קפצתי ''למסקנה שמאחר שהושג סיכום מסוים כל נקודה אחרת נידונה לכישלון''. אני מכיר בקוצר הידיעה שלי, וסלח לי שאני מעריך את ידיעתך רק קצת יותר מאת שלי. אם באמת ביקורי החרדים משמעותיים לתקציב המוזיאון, והשיקול הזה שיחק כאן - ובהיעדר סימוכין אני בספק על שני חלקי ההשערה - אז חבל, אבל יודע מה, זה שיקול לגיטימי מצד המוזיאון. אני בהחלט חושב שילד חרדי שומע את המושג ''אבולוציה'', ואני חושב שזה בדיוק מה שמדאיג את רבותיו. אילו הוא לא היה שומע על זה, כל הסיכויים שהוא היה חולף על פני המוצג בלי לשים לב בכלל. והלוואי, הלוואי שהבן שלי ושאר הילדים החילונים היו נחשפים פחות להטפה דתית, ושהילדים החרדים היו נחשפים יותר לאמיתות אתאיסטיות, ולמצער שיהיה סוג של שוויון. לצערי לא ביקשו את הסכמתי לא לזה ולא לזה. גם ממנהלי המוזיאון לא ביקשו אישור לביקורי רבנים ובנות שירות לאומי בבתי ספר חילוניים. אם נניח שהם השתכנעו שבלי הסתרת האבולוציה לא יהיו ביקור, אני לא חושב שהיה טעם שהם יאמרו לרב בית הספר החרדי ''טוב, אבל שגם לא תהיה דת בבית הספר של הילדים שלי''. הרב היה אומר ובצדק ''זה לא אני''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אנחנו רשאים להעביר ביקורת על מנהלי המוזיאון מתוך תפיסה של מה אנחנו רוצים שיהיה במרחב הציבורי ומה אנחנו לא רוצים. ואני תיארתי את מה שראוי לדעתי במרחב הציבורי, אפילו אם במקרה ספציפי של מנהל בית ספר ספציפי זה יגרום לו להשאיר את צאן מראיתו בהית המדרש. לא ציפיתי (הפעם תורך לאשקש) שמנהל המוזיאון ישנה את ההרצאות בגנים, או, מה שהרבה יותר אנלוגי, מציאותם של חרדים במרחב הציבורי. להיפך, אני בעד הימצאותם של חרדים במרחב הציבורי, והימצאותם של מוצגי אבולוציה במרחב הציבורי שמוקף בקירות המוזיאון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הדבר דומה? מוזיאון טבע עצם מהותו הצגת דברים מדעיים לציבור הרחב. ההקשר הוא מדע וציבור. מוזיאון אומנות עצם מהותו הצגת דברי אמנות לציבור הרחב. אמנות וציבור. בית כנסת עצם מהותו קיום טקסים דתיים אמוניים לציבור. אמונה וציבור. אדם שבא בשערי בית כנסת לא יכול לסרב לשים כיפה או להסתיר את ארון הקודש. אדם שבא למוזיאון לא יכול לבקש לשים סדין על פסלי עירום. מי כן יכול לדרוש את זה? מי שיש לו כוח, פוליטי, פיננסי, חברתי. למשל, זכור לי שהתובע הכללי במימשל בוש, ג'ון אשקרופט, אדם דתי, הורה לכסות את פסלי אלת הצדק ששדיה חשופות שעומדים בכניסה למשרד המשפטים. הוא יכולה היה לעשות את זה כי היה לו כוח. אדם מהיישוב, פקיד זוטר במחלקת המשפטים או כומר אוונגליסטי מאלבמה לא היו יכולים לעשות זאת ואם הם היו דורשים את זה היו נתקלים בסרוב (וליגלוג?). עם עצם הדרישה אפשר להיתמודד במישור הפרקטי, כמו השיקולים שירדן הביא. אבל לטעמי המישור הפרקטי הוא "כמוסת רעל" ששוחקת את הבסיס הרעיוני ותפיסת העולם הכללית של חברה אזרחית ליברלית (קרי, ישראל הציונית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים כמובן, ואמרת זאת טוב ממני. אני כן רוצה לומר בענין המישורים, הפרקטיים והעקרוניים, והשיקולים של ירדן, שלו זה היה מקרה בודד של פעם בחמש שנים שאנחנו נדרשים לסוגיה שכזו, אז כמקרה פרטי ייחודי זה באמת לא הדבר הכי איום בעולם. ואז אולי גם הייתי מותח את הקווים האדומים שלי במקום אחר, פשרני אף יותר. אבל כשזה חלק מקמפיין שיטתי, מכוון ובלתי מתפשר, שנמשך שנים על שנים, פגיעתו ושחיקתו את תפיסת העולם שהזכרת משמעותיים יותר ונסלחים פחות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |