בתשובה לאפופידס, 21/12/17 19:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין, תמיד חשבתי שב''ולס להגנת הצומח'' נעמי שמר מדברת על היצירה של עצמה שכולם מנכסים בלי להתחשב בדעתה, אבל באמת הפרשנות הפמיניסטית סבירה אפילו יותר. (אם כי חבל, בפרשנות הארס-פואטית יש טוויסט הנחמד. שהרי מערכת החינוך מלמדת את השיר הזה כפשוטו, כשיר על הגנת הטבע, ודורות של תלמידים בטוחים שהמסכן שמדבר בפזמון הוא פרח אחד שעליו לא מגינים. הטוויסט הנחמד הוא שעשו לשיר בדיוק את מה שהוא מתלונן עליו מראש.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(אם כי טוויסט ראוי יש גם בפרשנות הפמיניסטית, שהיא מאד חתרנית הן לתקופתה, והן למשוררתה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הסרטון הזה יעזור קצת להבנה של השיר (אף שגם הוא נתון לפרשנות, כמובן). למה פרשנות פמיניסטית מפתיעה בהקשר של נעמי שמר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי מראש שזה שדה מוקשים, אבל אנסה לענות: בתפיסה שלי - שאני מודה שלא טרחתי לעגן בקריאת ביוגרפיות רשמיות וכדומה - נעמי שמר היא מאד מיינסטרים, מאד מכוונת לקהל הרחב ולתפיסות של תקופתה. אולי אפילו אפשר לומר שמרנית, הן בלחנים שבנושאי השירה, והן גם בתפיסות הפוליטיות. לגלות אצלה חתרנות חברתית, ועוד כזו שמקדימה את תקופתה בעשורים, זה מפתיע ומרענן. שאפו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין מאיפה מגיעה התפיסה הזו. אני לא חושב שהיא מוצדקת. לנעמי שמר היה אופי מורכב. לחלק ניכר מהשירים שכתבה היו כמה רבדים. בלי לחפש יותר מדי, שני שירי מחאה דומים, אמנם בתחומים אחרים: השיר תרנגול בן גבר, לא אוהב את הרעיונות הקיבוציים שלפיהם "יש תור, יש ותק - תחכה הקטנטונת לתורה". גם כלפי שיר השוק נטען שהוא בעד שוק חופשי ("גדול השוק, אין איש מולך בו", "אבל אנחנו מול השפע כאן יחפים כסנדלרים"), בשנים שזה לא היה בכלל בזרם המרכזי (התרנגולים שרו אותו ב-1961). המחאה עדינה, ומי שלא מחפש לא ירגיש בה. עוד שיר שעשוי לשבור מעט את התדמית שציינת הוא פחות מוכר, ארבעים. לכיוון השני, אפשר למצוא שני שירים של נעמי שמר שלא בטוח שהיו עוברים היום את מחסום התקינות הפוליטית בהקשר הפמיניסטי. הראשון הוא אהבת פועלי בניין. אפשר לפרש אותו בכל מיני צורות אבל ברובד הפשוט זה לא היה עובר ("את שווה סימפוניה של שריקות"). שלישיית גשר הירקון ביצעה אותו ב-1964. שיר שני ופחות מוכר הוא מתקופה מוקדמת יותר (1958) הוא מי רוכב על מי. נכתב אמנם בהומור אבל הסוף היה עשוי להרגיז היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אקטואליה (יחזקאל בן בוזי), במובן מה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הולד איט! אתה ששאלת על הנרקוזה?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה שזיהית :-) אני חושב שלמרות מה שללי כתבה שם, עדיין יש סיכוי סביר שהשיר "סירסנוך יא מוחמד" מהדהד שם. בכל אופן, השיר אקטואליה הוא שיר מחאה אבל בנוסח אחר מ"ואלס להגנת הצומח". אם אני מבין אותו נכון, נעמי שמר מביעה שם אכזבה או בלבול מזה שהמדינה נהייתה מטורללת - זו כנראה הייתה דעה די מקובלת בקרב ילידי שנות השלושים באותו זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר בבקשה הסבר למתקשים (כמוני) לחילופי התגובות האחרונות כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר אקטואליה נכתב סביב שנת 2001 ע"י נעמי שמר. להבנתי, הוא שיר מחאה על המצב שאליו הדרדרנו: "לא יעלה על הדעת, המדינה משתגעת". השיר עשוי בכאילו נונסנס, אבל מכיל כל מיני עקיצות כלפי דברים שהיו באותן שנים. למשל, "כל חסרי הבית ימחאו כפיים יקבלו מיליון" - רומז אולי לתכניות טלוויזיה כמו של דודו טופז או שעשועונים למיניהם. בין השאר, מופיעה שם השורה "המדינה בהיפנוזה \\ בלי הרדמה, בלי נרקוזה". חשדתי בזמנו שאולי היה כאן רמז לשיר "סירסנוך יא מוחמד". מצאתי דיון מעניין על השיר בדיון שאחרי תגובה 203578. המילים לשיר נמצאות בזמרשת, למשל. ללי שמר (הבת של נעמי) העלתה ליוטיוב את השיר אקטואליה, ואז שאלתי אותה אם אני צודק בניחוש. היא ענתה שלאו דווקא, למיטב ידיעתה. אני עדיין לא בטוח (באמת לא בטוח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, עכשיו הכל ברור. זיהיתי את ה''נרקוזה'' בשיר של נעמי שמר, אבל חיפשתי לשוא תגובות של ללי באייל, במקום ביוטיוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו רק נשאר לברר למה המתבן של מזרע עולה באש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כקיבוצל"ש, אני יכול לנחש. זוכר את "שירים ושערים" של הגשש? כשהשדר מראיין אוהד של בית"ר, והאחרון ללא הרף מאיים שהם ישרפו את המועדון, ומדבר על שריפות מועדון קודמות? ואז השדר שואל אותו, "למה אתם תמיד שורפים את המועדון"? והתשובה "אני אסביר לך. מועדון זה מעץ. ועץ נשרף בקלות". אותו דבר מתבן (פחות בגלל מה שהוא עשוי ממנו, יותר בגלל מה שיש בו). מתבנים עולים באש לפעמים, לעתים מספיק קרובות כדי שזו לא תהיה סנסציה, אבל לעתים מספיק רחוקות כדי שיהיה בזה משהו מרגש, ובעיקר נחמד לילדים אם המתבן של קיבוץ אחר עולה באש. אז למה דווקא מזרע? אני מנחש שהגרסה הזו פשוט נולדה קרוב לשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"זמרשת" כתוב: "התוספת 'המתבן של מזרע עולה באש' מזומרת בשני הביצועים שבידינו. לא ברור מה מקורה, אך נראה שלא הייתה מקומית." וכאן כתוב: "רקדתם בתנועה הורה במוצאי-שבת לתמליל המיתולוגי הרועם 'המתבן של מזרע עולה באש'? זה לא היה סתם. המתבן של מזרע אכן נשרף בתבערה גדולה שלוש פעמים רצופות, ואפילו היום אפשר להסתכל על שרידיו בכניסה למוזיאון תולדות העמק השוכן בכניסה לקיבוץ." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נשרף 3 פעמים" אני מבין. "נשרף 3 פעמים רצופות" אני כבר לא מבין. כמה זמן צריך לעבור בין בניית המתבן מחדש ועד לשריפתו הבאה כדי שזה כבר לא יחשב ברציפות? בילדותי העשוקה בקיבוץ נשרף פעם מתבן. הוא היה מתבן קטן יחסית ועדיין השריפה וענן העשן הכבד היו מאוד מרשימים. אני מניח שגם שריפת הגורן של תל יוסף (ומה נשרף בבית אלפא? הגורן? המתבן?) עשתה מספיק רושם כדי להכנס לזמר העברי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שהכוונה ב"נשרף 3 פעמים רצופות" היא "נשרף 3 פעמים תוך פרק זמן יחסית קצר". כמה זה "יחסית קצר"? לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שעשה שם הרושם לא היה שרפת הגורן אלא זה שכל היישוב היה יכול להיחרב. אם כבר קישור לזמרשת, אז גם כאן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |