בתשובה ליובל נוב, 25/12/17 7:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עכשיו רק נשאר לברר למה המתבן של מזרע עולה באש. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כקיבוצל"ש, אני יכול לנחש. זוכר את "שירים ושערים" של הגשש? כשהשדר מראיין אוהד של בית"ר, והאחרון ללא הרף מאיים שהם ישרפו את המועדון, ומדבר על שריפות מועדון קודמות? ואז השדר שואל אותו, "למה אתם תמיד שורפים את המועדון"? והתשובה "אני אסביר לך. מועדון זה מעץ. ועץ נשרף בקלות". אותו דבר מתבן (פחות בגלל מה שהוא עשוי ממנו, יותר בגלל מה שיש בו). מתבנים עולים באש לפעמים, לעתים מספיק קרובות כדי שזו לא תהיה סנסציה, אבל לעתים מספיק רחוקות כדי שיהיה בזה משהו מרגש, ובעיקר נחמד לילדים אם המתבן של קיבוץ אחר עולה באש. אז למה דווקא מזרע? אני מנחש שהגרסה הזו פשוט נולדה קרוב לשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"זמרשת" כתוב: "התוספת 'המתבן של מזרע עולה באש' מזומרת בשני הביצועים שבידינו. לא ברור מה מקורה, אך נראה שלא הייתה מקומית." וכאן כתוב: "רקדתם בתנועה הורה במוצאי-שבת לתמליל המיתולוגי הרועם 'המתבן של מזרע עולה באש'? זה לא היה סתם. המתבן של מזרע אכן נשרף בתבערה גדולה שלוש פעמים רצופות, ואפילו היום אפשר להסתכל על שרידיו בכניסה למוזיאון תולדות העמק השוכן בכניסה לקיבוץ." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נשרף 3 פעמים" אני מבין. "נשרף 3 פעמים רצופות" אני כבר לא מבין. כמה זמן צריך לעבור בין בניית המתבן מחדש ועד לשריפתו הבאה כדי שזה כבר לא יחשב ברציפות? בילדותי העשוקה בקיבוץ נשרף פעם מתבן. הוא היה מתבן קטן יחסית ועדיין השריפה וענן העשן הכבד היו מאוד מרשימים. אני מניח שגם שריפת הגורן של תל יוסף (ומה נשרף בבית אלפא? הגורן? המתבן?) עשתה מספיק רושם כדי להכנס לזמר העברי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שהכוונה ב"נשרף 3 פעמים רצופות" היא "נשרף 3 פעמים תוך פרק זמן יחסית קצר". כמה זה "יחסית קצר"? לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שעשה שם הרושם לא היה שרפת הגורן אלא זה שכל היישוב היה יכול להיחרב. אם כבר קישור לזמרשת, אז גם כאן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |