בתשובה לאביר הקרנפים, 06/02/17 23:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את הפרק (היפהפה בלשונו) בירמיהו שמתחיל שמתחיל במילים: "צדיק אתה ה'. . ." אני יודע בעל פה מילדותי אבל קשה לומר שאני מבין את תשובת האל לשאלה הברורה. "תפסיק לבלבל את המוח" זאת לא תשובה. וכפי שאיני מבין את התשובה שם כך איני מבין את תשובתך. האם החרדים שנספו עם ילדיהם בשואה זנחו את תורת אלוהים ולכן נענשו? מה הייתה מהות זניחת אלוהים שלהם? אני אפילו לא מתחיל להבין על מה אתה מדבר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה להסביר בצורה טובה יותר. אני יוצא מנקודת הנחה שלאלוהים יש חוקיות. כשאדם תופש את אלוהים, מבחינתו יש לו אופי מסוים. יש את היכולות שלו, את צורת ההתנהגות שלו, מה הוא אוהב, מה הוא שונא, מה הוא רוצה וכו'. יש אדם שיאמר שהאלוהים שלו שמאלן. הוא לא מאמין שהאלוהים שונא עומואים או מחללי שבת. לכן הוא לא מאמין בתנ"ך. האמונה בתנ"ך ובאלוהים שמאלן תיצור סתירה. אם אדם תופש את אלוהים בדרכה המסורתית של היהדות, הוא מקבל עליו את החוקיות של התנ"ך ושל דברי חז"ל. הוא מאמין בשכר ועונש כפי שהובטחו במקורות הנ"ל. וזה כולל את הדבש ואת העוקץ. החוקיות באה בשלמותה ולא ניתן לברור ממנה רק את השכר. אם אני מקבל את מושג השכר והעונש מן המקורות, הרי שם אלוהים הבטיח כעונש גם ילדים שנרצחים או נמכרים לעבדות. ואם אלוהים מבטיח עונש לכל העם כדוגמת תבוסה במלחמה, רעב, גלות, הדעת נותנת שהעם כולו נענש והצדיקים סובלים עם הרשעים. לכן התשובה שלי: הפרכת האמונה באלוהים או מושג השכר והעונש, תיתכן באמצעות שבירת החוקיות. אבל כאן אין שבירה של החוקיות. ברור שיש כאן עונש וכל מי שבודק רק קצת, יכול לראות שעונש כזה כבר הובטח. אם כן, אלוהי ישראל הבטיח לתת עונש כזה, ועונש כזה ניתן. עד כאן יש חוקיות. מכן ואילך אפשר לשאול למה. למה אלוהים מפעיל חוקיות כזו. לא איפה היה אלוהים - זו שאלה קנטרנית, כאמור לעיל. רק למה זה עובד בצורה כזאת. וכאן אני מגיע לשאלה המתקדמת יותר שלך: למה? לכך יש הרבה תשובות ואפשר להרחיב בנושא עד בלי די. וכבר נגעתי על קצה המזלג בחוקיות שמאפשרת מצב כזה בו החרדים נספים עם ילדיהם בשואה למרות שלא זנחו את תורת האלוהים. במיוחד לשאלה שלך, אפשר לומר שהחרדים שנספו עם ילדיהם בשואה לא נענשו כיחידים, אלא שעם ישראל נענש על שזנח את תורת האלוהים. בעם יש כאלה שלא זנחו, אבל העונש קולקטיבי. פסח היה אירוע יוצא דופן שבו ה' ברר את אלה שעשו את מצוותו מן השאר. אבל באופן כללי כשהציבור נענש, אין הבדל בין צדיק לרשע. ולא רק עם ישראל נענש, העולם כולו נענש. העונש נפל על עמים מסוימים בצורה כואבת יותר, וכנראה שעל עם ישראל בצורה הכואבת ביותר, אבל ניתן לומר שלא מדובר כאן ביחידים. לכן ההתמקדות ביחידים איננה עניינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי בתגובתי הקודמת מה הייתה מהות זניחת אלוהים של החרדים שבגללה נענשו כל כך בחומרה. אם נסכם את תשובתך, היא אומרת שהמעשים שנשקלים לצורך השכר והעונש אינם בהכרח מעשיה של קבוצה מסוימת וזו יכולה להיענש גם אם לא חטאה בגין חטאיה של קבוצה גדולה יותר שהיא חלק ממנה. הצרה היא שהתשובה הזאת לא מספקת כלל. אם כך אשנה במעט את השאלה ואשאל מי היא הקבוצה הגדולה שזנחה את אלוהים, ומה הייתה מהות זניחת אלוהים שלה, שבגינה נענשו כולם בעונש שעולה על כל דמיון. אם ניקח בחשבון שהדור ההוא היה דור מאמין ומקיים מצוות הרבה יותר מהדור שלנו, האם עליי להסיק מכך שהדור שלנו צפוי לעונש גדול שבעתיים? איך אפשר להאמין בכך ולהמשיך לחיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להציע לך הסברים, לא קביעה החלטית על מידע מדויק. אני יכול להסביר למה מדובר בקנטרנות, כי אני מבין את החוקיות ויודע שאין שום סתירה, אלא להיפך. אני יכול להסביר את החוקיות ולצטט מהמקורות איך זה עובד ואיך זה לא עובד ומה לא קבוע. אני יכול אפילו לנסות להסביר למה החוקיות בנויה כפי שהיא. אבל אין לי מידע ממקור פנימי מאחורי הפרגוד. כל מה שאני יכול לומר זה שממה שקרה אנחנו בבירור רואים שיש עונש, ולא הוכחנו שאין שכר. מי היא הקבוצה הגדולה שזנחה את אלוהים? ניקח לדוגמה מאתיים שנה שבהם חלקים גדלים והולכים מן העם פורקים עול ועוזבים את דרך התורה. חלקים גדלים הולכים ומתבוללים. אין שום הכרח שהדור ההוא היה מאמין ומקיים מצוות יותר מהדור שלנו. בכל מקרה, מי שמאמין בשכר ועונש, יודע שאם לא חוזרים בתשובה בסוף העונש מגיע. כך היה בבית ראשון וכך היה בבית שני וכך היה בעוד ועוד אירועים לאורך ההיסטוריה שלנו. איך אפשר להאמין בכך ולהמשיך לחיות? - התשובה הדלה ביותר והחזקה ביותר תהיה אלה שעברו את כל זה והמשיכו לחיות ולהאמין. מעבר לכך אוכל לתת ציטוט נוסף ממסכת אבות: לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה. אנחנו חיים עם כל שאר הדאגות שיש לנו, כולל הידיעה שיום אחד נמות, בנחת או בצער. כל הדאגות הללו לא מונעות את האדם הממוצע לחיות, להוציא כסף, להשקיע משאבים בשיפור תנאי החיים שלו ואף של זולתו, לגדל ילדים וכו'. אז דווקא זה מה שישבור אותך? ויש כאלה שמכירים בכך, ומשקיעים מאמצים לתקן. ליצור איזון על מנת למנוע או לרכך את המכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תוכל להסביר מה החוקיות ומכך אוכל להסיק שמדובר כקנטרנות, אנא עשה זאת. אבל כרגע, בטרם ראיתי את הסבריך, אני מסכים לאמירה של לייבוביץ: "זה לא ניכר" בתשובה לשאלה אם מתערב אלוהים בנעשה בעולם1. השואה היא אולי הדוגמה הכי חזקה שמדגימה את המשפט הקצר הזה של ליבוביץ. 1 מסכים לזה, אבל לא מסכים עם כל היתר. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שאני מנסה להסביר. אחזור שוב ואומר כי היריעה רחבה, ומן הסתם אחסיר נקודות חשובות, אבל אנסה לכתוב כמה עיקרים: 1. יש שכר ועונש. 2. השכר והעונש לא ניתנים מיידית. עניינה של הערים נינווה, סדום, עמורה וצוער יוכיח. חורבן בתי המקדש יוכיח. דמו של זכריה שנסקל בבית המקדש יוכיח. 3. יש מצב שבו צדיק מקבל עונש בעולם הזה על מעט העוונות שעשה, על מנת להגיע נקי לעולם הבא שם ימתין לו כל שכרו. ולהיפך - מצב בו רשע מקבל שכר בעולם הזה על זכויותיו על מנת שבעולם הבא יקבל את עונשו. 4. אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה. פוקד עוון אבות על בנים וכו'. 5. חילוק בין נידון יחיד וציבור שנידון. כאשר הציבור נענש היחיד יכול להענש עם הציבור גם אם בפני עצמו איננו רשע. ובעיקר, הבטחות על שלום, ניצחון במלחמה, שובע במדינה וכו' הן דין לציבור ולא ליחיד. 6. מי שמקבל עונש זה לא אומר שלא יקבל שכר, ולהיפך. ואני בהחלט מסכים עם מה שאתה אומר. ודאי שזה לא ניכר. אם זה היה ניכר לא היה מקום לאמונה מחמת הידיעה. היות וזה לא ניכר, היות ואין לנו ידיעה ברורה כשמש בצהרים, עלינו להאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסעיף הראשון בתגובתך: "יש שכר ועונש". יתר הסעיפים מחלישים את האפשרות להבחין בכך, ואתה גם מסכים בסוף ש"זה לא ניכר" כפי שניסח ליבוביץ1. כאשר אנו אומרים שיש משהו אנו נסמכים על משהו. למשל, אנו אומרים שכדור הארץ מתחמם, וזה למרות שממש ברגעים אלה ישנן ידיעות על קור שלג וכפור מאד רציניים בניו יורק. אבל ישנן מדידות לאורך זמן ובמקומות שונים ע"פ כדור הארץ שלפיהם אנו בונים מנגנון מוגדר היטב של הצגת טמפרטורה ממוצעת, לפיו אנו משרטטים גרף שמראה על עלייה ממוצעת מתמדת בטמפרטורה בעשרות השנים האחרונות. ללא הסתמכות על משהו, אין שום משמעות לאמירתנו. בכל הסעיפים שמנית אין שום דרך להבחין שקיים שכר ועונש. יש שם הרבה "מה לא", ואף לא "מה כן" אחד. אני מוצא, אם כך, שלש גישות להסברת "זה לא ניכר". ישנה הגישה של לייבוביץ שמסיק מכך שאלוהים לא מתגמל, אבל אז אי אפשר להבין בכלל למה הוא מתכוון כשהוא אומר "אלוהים" כי, לדעתי, אי אפשר להבין בכלל את המושג הזה ללא עניין התגמול, וישנה הגישה שלי (ושל איליה ליבוביץ ושל יתר הכופרים) שאומרת שהעובדה הזאת מחזקת את הטענה שאין אלוהים, וישנה הגישה שלך שיש בה בעיה כפי שניסיתי להסביר בתחילה. 1 בעולם הזה. על העולם הבא אפשר לומר כל דבר, ואיש לא יוכל לסתור זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בא לשכנע כופרים שיאמינו, מפני שיש באמתחתי הוכחות לשכר ועונש. לא זו הנקודה. השאלה הראשונה שנידונה כאן היתה האם אלוהים של הרמב''ם - עליו ליבוביץ' דיבר ואותו הוא מפרשן, האם הוא מתגמל. משם הגענו לשאלה השניה - האם חרדים או ילדים שנרצחו בשואה מהווים הוכחה הסותרת את האמונה בשכר ועונש, כפי שהיא מופיעה בתורה ובמקורות. בשני המקרים הדיון מצטמצם לגבולות והגדרות שניתנו על ידי המסורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר ציטטתי את לייבוביץ מתוך ראיון שנערך עמו בתשובה לשאלה בדבר האמונה היהודית במשיח. להלן לייבוביץ: אני מאותם בני אדם שמאמינים שהמשיח יבוא. "יבוא" לעולם. משיח שבא הוא משיח שקר. כי מהותו של המשיח שהוא "יבוא" (ההדגשה במקור לפי טון הדיבור). מה דעתך על התשובה הזאת של לייבוביץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש בטוח שהבנתי מה ליבוביץ טוען פה. מה זה אומר מבחינתו שמשיח "יבוא לעולם"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליבוביץ לא מאמין בביאת המשיח. הוא כן מאמין ב'תקווה' הנובעת מהציפיה לגאולה והוא שואב זאת מהניסוח המילולי. במילים אחרות - הוא כופר בעיקר.וזאת בנוסף לכפירתו בתחיית המתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה - https://youtu.be/Zz-QMDPW5RM | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ככה, ענית במקומי לדב אנשלוביץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא כל כך פשוט. הוא מאמין בכך שהמשיח יבוא. בכך הוא מקיים את חובתו להאמין. הואריאציה שהוא עושה- שהמשיח לעולם ''יבוא''- יכולה להיות במסגרת המותר, כי הוא מאמין בעקרון הנדרש שהמשיח יבוא. זו אמנם וריאציה רדיקליות שתוקעת אצבע בעין של הרבה מהיהדות האורתודוקסית, אבל אני לא חושב שזה הופך אותו לכופר בעיקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין למשפט הזה שום קשר לדעות של יהדות אורתודוקסית כזאת או אחרת ואין הוא מבטא אמונה במשהו. יש כאן רק התחכמות לשונית עלובה (המצאתי לכך ביטוי: "אחיזת אזניים"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעיתי לחשוב שמאחר ושאלת אחרים לדעתם אין לך דעה נחרצת בעניין. סליחה שהתפרצתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כששאלתי לדעתו של אביר הקרנפים לא התכוונתי בכלל לדעתו לגבי פרוש הדברים, כי חשבתי שזה די מובן, והתפלאתי כשאמר שהוא אינו מבין את הדברים. מכל מקום עוד ביום שישי כתבתי שלדעתי פרוש הדברים הוא כפי שפרש קוזומו כך שכאשר כתבת את תגובתך היום, כבר היית צריך לדעת איך אני מבין את הדברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
י.ל לדעתי נכנס בלא מתכוון לאין כניסה במחשבתו זאת. אני מציע לך לעיין ב'שיחות על תורת הנבואה' בפרק ' על המשיח - ימות המשיח -תחיית המתים ' : עמ' 222 -235 . הוא מנסה להכנס למחשבתו של הרמב"ם והוא מסתבך עם עצמו באופן עצוב בכך שהרמב"ם נשאר הרמב"ם והוא עצמו נשאר ככופר בעיקרי העיקרים ביהדות. הסברתי פעם שאני מצר על כך שגאוותו לא הותירה בידו ברירה לחזור בו, ואולי לא היה לו זמן לעשות כך. כך או כך - הוא כפר בעיקר וחבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להבין אחרת את הדברים האלה אלא כפי שהבין קוזומו. ''יבוא לעולם'' זה אומר שתמיד הוא יהיה בחזקת ''יבוא בעתיד'' כי, כפי שאומר ליבוביץ, זו מהותו. לכן, יש כאן דבר והיפוכו. ליבוביץ אומר שהוא מאמין שהמשיח יבוא, אבל בעצם צריך להבין מדבריו שהוא לא באמת מאמין שהמשיח יבוא. מתשובתך לקוזומו הבנתי שאתה בוודאי לא מזדהה עם תפישה כזאת לגבי האמונה בביאת המשיח. אני חזרתי לעניין הזה כי גישתך לעניין השכר והעונש האלוהיים מאד מזכירה לי את התפישה הזאת של ליבוביץ לעניין האמונה בביאת המשיח. אתה אומר שיש שכר ועונש, אבל בעצם אתה מוציא את המשמעות מהמילים האלה. לגבי העבר כל מה שהיה קורה היה מתאים לתפישת השכר והעונש שלך. אם הייתה שואה זה מתאים לכללים ולולא הייתה שואה בוודאי זה היה מתאים לכללים. אינך יכול לתאר מציאות חילופית לאירועי העבר שלו אירעה היית אומר שהדבר הזה סותר את האמונה בשכר ועונש. ולגבי העתיד בוודאי אינך יכול לשקול את כמות החטאים או את היפוכם, ולפי זה לחזות מה יהיה השכר או העונש, וכיצד ייראה העתיד לפי ה''חוקים'' שבמסורת. יוצא מכך שנשארות רק המילים. אתה רק אומר שיש שכר ועונש, אך אין לכך שום משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין קשר בין הדברים. אם משיח אמור לבוא, ודאי שהתנאי להיותו משיח שקר לא יכולה להיות ביאתו. כי מתישהו הוא אמור לבוא, ואז הוא כבר בא... ואז הוא כבר לא משיח? מה זו הסתירה הזו? לעניין השואה אין שום קשר לפרשנות בדיעבד. כבר כתבתי לך מתחילה שהתורה הזהירה על זה מראש. התורה הזהירה אותנו מראש שכך יקרה. אם זה קרה כפי שהתורה תיארה, איך זה יכול לסתור אותה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שגישתו של ליבוביץ לאמונה בביאת המשיח הזכירה לי את גישתך לגבי השכר והעונש. ברור שזה לא בדיוק אותו דבר, ואולי ההזכרות הזאת שלי היא יותר אסוציאטיבית מאשר ממש השוואה של פרט לפרט. לכן, אולי, כדאי לעזוב את ליבוביץ ולהתרכז בענייננו. ולעניין שלנו, איני יכול אלא לחזור אולי בניסוח אחר על מה שאמרתי. אתה טוען שאתה יכול להראות שהתורה הזהירה מפני השואה וזה בדיוק מה שקרה1. איני רוצה להיכנס למהותה של אותה אזהרה, ונראה לי שגם אתה לא שש להיכנס ממש לפרטים. אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה ומבקש שתענה בכנות. נניח שלא הייתה שואה, אבל התורה הייתה אותה תורה. האם היית קם ואומר: "התורה טעתה. לפי התורה הייתה צריכה להתרחש שואה, וזו לא קרתה. משהו בתורה לא בסדר." שנינו יודעים שלא היית עושה זאת. וזה מה שמפריע לי. עקרונית שום עובדה לא יכולה לערער את אמונתך בשכר ועונש. ולכן אני חוזר ואומר שלשכר והעונש שאתה מאמין בהם אין שום משמעות. 1 לפי הידע שלי, מי שבאמת הזהיר מפני השואה היו קומץ אנשים, חילונים דווקא. ז'בוטינסקי, למשל, הפציר ביהודים לעזוב את אירופה בגלל מה שעלול לקרות שם. אבל הוא עצמו ידע שזה לא פשוט לקום וללכת ככה סתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
י.ל נשאל לא אחת על השואה בהקשר האמוני ותשובתו הייתה עקבית ,ברורה והחלטית. לשואה ולהיסטוריה 1 אין שום משמעות דתית ואמונית. כופרים היו לפני השואה והיו לאחריה וכן ההיפך. האמונה היא הכרעה רצונית ואינה תלויה בדבר. 2 בעניין התראות בעניין השואה- אף אחד לא ידע באמת שתהיה באמת שואה. אפילו היטלר בעצמו לא ידע זאת עד 1941. ואם תרצה נימוקים - אפרט בהזדמנות. 1 ההיסטוריה היא תולדות הפשעים ,השגעונות והאסונות של האדם - אדוארד גיבון [ויקיפדיה] 2 אני אישית עונה בבוטות לשאלה - ' היכן היה אלוהים בשואה?' - מי אתה יבחוש בן שלולית שתשאל היכן היה אלוהים בשואה, וכי אלוהים עובד אצלך שהוא צריך לתת לך דין וחשבון היכן הוא היה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על דעתו של ליבוביץ אין ויכוח. הוא אומר שאלוהים לא מתגמל ובכך הוא פוטר עצמו מהשאלה הזאת, אבל פותח, לדעתי, בעיות אחרות לא פחות קשות. גם אם היטלר עצמו לא ידע, היו בקרבנו כמה, ולא רק ז'בוטינסקי שחשו שמתרחש אסון, ואף הזהירו מפניו. כרגע הדברים נמצאים רק בזכרוני, אבל אולי אחפש מקורות. הדבר העיקרי שעליו רציתי לענות הוא הערתך השנייה, שהיא, בעצם, נושא הדיון. אז אני מסכים אתך שאם מישהו שואל בנוסח שהבאת (או כפי שזה בדרך כלל נאמר: "אלוהים שלך"), מדובר בקנטרנות שבאה להרגיז. אבל לא זאת כוונתי. אני באמת רוצה להבין למה מתכוון אדם שאומר שיש שכר ועונש, ואני מדבר על שכר ועונש בעולם הזה כי על אמונה בעולם הבא איני יכול להתווכח. השואה היא לכאורה דוגמה עמוקה שסותרת זאת ואמרתי בתגובה קודמת שבכך אני מסכים עם לייבוביץ. כי אם מנגנון השכר והעונש הוא כל כך מורכב עד ש"יבחוש בן שלולית" כמוני (וכמו כולנו) לא מסוגל להבינו, אז את מי הוא מעניין? למה בכלל צריך להצהיר הצהרה כזאת?1 1 כאן ההקשר האסוציאטיבי לאמירתו של ליבוביץ על אמונתו בביאת המשיח. אם הוא לא מאמין בביאת המשיח שיגיד שהוא לא מאמין. למה הוא בוחר לבלבל לנו את המוח בהתחכמויות לשון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחיפוש חטוף ע" המילים "זבוטינסקי שואה" מצאתי קטע מתוך נאום שלו בורשה ב 1938: "מזה שלוש שנים אני פונה אליכם, יהודי פולין, עטרת יהדות העולם, בקריאה. אני מזהיר אתכם בלא הפוגה, שהקטסטרופה מתקרבת. שערותי הלבינו וזקנתי בשנים אלו, כי ליבי שותת דם על שאתם, אחים ואחיות יקרים, אינכם רואים את הר - הגעש שיתחיל תיכף לפלוט את אש ההשמדה. אני רואה מראה איום; הזמן הקצר בו אפשר עוד להינצל. אני יודע; אינכם רואים, כי אתם טרודים ובהולים בדאגות יום יום." אבל כפי שאמרתי, לא רק זבוטינסקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי - אבל ז'בוטינסקי לא חזה את השואה. מיתוס חביב אמנם אצל אנ"ש אבל לא עומד במבחן המציאות. האמת היא שהוא סבר שהפולנים ינצחו את הנאצים והוא אפילו חשב שהפולנים יותר מסוכנים מהנאצים. בספרו האחרון שנכתב במרץ 1940 'חזית המלחמה של עם-ישראל' הוא מגמד את המשמעות של האנטישמיות של הנאצים וזאת בניגוד לזאת של הפולנים. וגם לאחר שפולין נכבשה על ידי היטלר הוא האמין שעכשיו תבוא גאולת ישראל בכך שיהודי פולין יזכו לעלות לארץ ישראל ובכך היהודים יקבלו מדינה. והוא לא היה היחיד,אף אחד לא ידע באמת שהיטלר הולך לרצוח מליוני יהודים. זה היה בלתי נתפש בשום מחשבה ולא משנה מי יהיה האדם. אל תנסה למצוא נבואות מאף אדם,שכן גם אם הן קיימות,הן קיימות רק ברמת ההצהרה. ראה עוד בעניין- שלמה אהרונסון-היטלר, בעלות הברית והיהודים: עמ' 156-157 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקדשת שתי תגובות לחלק הצדדי של הדיון, מבלי להתייחס לדיון עצמו, וחבל. עם בכל זאת אתייחס לחלק זה. אשר לבוטינסקי לא טענתי שהוא ניבא מי בדיוק יבצע את השואה, וזה גם לא חשוב. כאשר כל הסביבה מליאה באדי בנזין, מדובר במצב מסוכן, וזה לא משנה אם הניצוץ שגרם לפיצוץ מקורו בטלפון גלקסי או אייפד. הפולנים בקלות היו יכולים להחליף את תפקיד הנאצים. הם הוכיחו זאת בשרפם יהודים באסם עם תום המלחמה וברצחם יהודים במהלכה, ואין זה משנה אם ה''היטלר'' היה דובר גרמנית או פולנית או אוקראינית או אפילו הולנדית. הציטוט שהבאתי מהנאום של זבוטינסקי מדבר בעד עצמו, זו עובדה, ואיני יודע איך אפשר להתווכח עם זה. ואתה עצמך הבאת עוד דוגמה, היינה, לאדם שהיה אפשר לומר חילוני ובוודאי לא יהודי דתי, שניבא את השואה אם כי אצלו באו הדברים באמת מתוך הכרת החברה הגרמנית מבפנים. והעניין הצדדי השני הוא לייבוביץ, וכאן ממש איני יודע איך מה שספרת עליו זה קשור לפרט שעליו דיברתי עכשיו כשהזכרתי אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא הצלחתי להבין לאור השרשור האין-סופי האם הדיון 'העיקרי' נוגע ב'שכר ועונש' אליבה דישעיהו ליבוביץ (להלן - י.ל) או באופן כללי. 2. כאמור- רבים 'חזו' את השואה ונאמו נאומים קיצוניים על האסון המתקרב ובא אך אני בספק גדול אם מישהו באמת הבין גודל האסון.בכל אופן אני משוכנע שאין ולו אדם אחד שיכל לנקוב במספר של 6M יהודים שירצחו בשואה ואפילו לא שישית או אף חלק השישים מזה. 3. האיזכור בתגובה 689529 באה להדגיש את החלוקה ש-י.ל עושה בין קיום המצוות לבין יתר עיקרי הדת היהודית. ליבוביץ עושה הפרדה מוחלטת בין קיום המצוות שאותן הוא מקבל כדבר מוחלט ללא ניסיון להתאים אותם לרוח הזמן כדוגמת הרפורמיים. בעניין זה הוא בבחינת 'עבד האלוהים' שעושה ואז שומע. מבחינתו - זוהי דת ישראל -'זה ראה וקדש'. לעומת זאת אני אישית סבור שגם בחלק 'זה ראה וקדש' הוא כן מנסה לצקת רציונליות אם כי הוא מסתיר אותה איך שהוא וגם מתכחש לה,ולכן הסברתי את הרציונליות שלו בלרצות להיות 'עבד האלוהים' שכן זהו שחרור שמביא לידי החופש האמיתי שיכול להיות בחייו של בן תמותה. ואכן - מבחינתו קיום המצוות הן התכלית שתוביל להכרת האלוהים שהוא עיקר האדם בחייו הוא גם אם הדרך תוביל לתהליך רציונלי במובנו המוחלט עדיין התכלית היא - הכרת האלוהים ,בין אם תהיה רציונלית ובין אם לאו- זאת הדרך ואין בילתה. אבל ,וכאן אני מדגיש את האבל הגדול - לשיטתו - <מודגש ברגע שהאדם מת - הכל נגמר.אין עולם הבא,אין תחיית המתים,אין שכר ועונש,אין גיהנום ואין גן-עדן ואפילו אין משיח. כאן הוא כן דורש רציונליות ובדרכו המוזרה הוא מנסה לצרף אליו את הרמב"ם. הסיפור או המיתוס שהבאתי הוא בעצם אלגוריה לכך שלשיטתו של י.ל אין שכר ועונש ולכן אין גם עולם הבא, אז ברור הוא שי.ל לא נשפט בבית דין של למעלה. וגם כאן ,אני חושב שי.ל משחק הפוך על הפוך. אם בחלק הראשון הוא מנטרל רציונליות ובכל זאת בסתר ליבו הוא כן דבק בה , הרי שבחלק השני הוא כביכול כופר וטוען שאין על מנת לחזק אצלו איזשהו משחק מוזר שכשהוא יגיע לעולם הבא הוא יטען בפני בית דין של מעלה - ' הנה רבותי, כל חיי קיימתי את מצוות האלוהים וזאת ללא רצון לקבל שכר,אני עבד האלוהים רק כדי לעובדו '. וכמו האיש שוויתר על העולם הבא שלו רק כדי לקיים מצווה אחת ובסוף קיבל את כל העוגה, או 'פנקס הקטן שעבד את מלכתו בכל מצב כך י.ל .ויתרה מכך הוא אף כיפר על עוונותיו כשהיה צעיר בכך שהוא ספג בזיונות.כדוגמת הצדיקים מאירופה המזרחית שהעדיפו שיקללו אותם ויטענו שהם רמאים והעיקר למרק את חטאי העבר. קשה לי לדעת האם מאחורי החנון הפילוסופי הזה לא מסתתר איזה שועל לא קטן .מכל מקום , את זאת נדע רק בעולם הבא כשנפגש כולנו בעזרת השם בגיהנום על המנגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שקראתי לו ''דיון עיקרי'' הוא אותו פתיל שהחל בכך שהתערבתי בחילופי הדברים בין אביר הקרנפים ואריק כשהסתייגתי מכך שאביר הקרנפים קורא ''קנתרנית'' לשאלה איך זה שנספו חרדים בשואה, שכן,על פניו, מנגנון ה''שכר והעונש'' היה אמור לתת להם שכר ולא עונש. אמרתי שמדובר בדוגמה שלכאורה סותרת את ההשקפה הזאת. שני העניינים המשניים היו האחד שהערתי בהקשר למנגנון ה''שכר והעונש'' שדווקא אישים חילונים חשו בהתקרבות שואה ומכאן הגענו לזבוטינסקי, ולא אנשים דתיים שלפי מנגנון השכר והעונש שהם מאמינים בו היו אמורים, לכאורה, להזהירנו מפניו בשל חטאינו. העניין המשני השני, ליבוביץ נכנס לדיון כשהערתי שכאשר טענתי שהמאמינים בשכר והעונש טוענים שאי אפשר לדעת בדיוק את דרכי האל ואיך הוא מוציא לפועל את השכר והעונש הם מוציאים בכך, לדעתי, את המשמעות מהמושג הזה, וזה הזכיר לי את ליבוביץ שאומר שהוא מאמין שהמשיח יבוא למרות שהוא לא מאמין, ובכך מוציא את המשמעות מהמושג ''להאמין''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא שמעתי סיפור על החפץ חיים שאמר לאחר מלחמת העולם הראשונה שעומדת לבוא עוד מלחמה שלעומתה הקודמת תראה כמו משחק ילדים. כששאלו אותו מה אפשר לעשות כדי להנצל, אמר את הפסוק ''ובהר ציון תהיה פליטה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה עמדו בשער ולא ידעו באמת את מה שניבאו - כמו היינה שניבא במחזהו מ 1820 "מקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסוף גם בני אדם" 1 .גם אלו אשר מנבאים על טראמפ נבואות זעם בימים אלו נכללים בגדר זה. לא צריך להיות נביא באמת כדי להיות 'נביא זעם',ההיסטוריה מוכיחה זאת. בעניין שואת היהודים : ועל קצה קצהו של המחט - היהודים באירופה היו בני ערובה שנרצחו בגלל שהמחיר שלהם היה בלתי אפשרי לתשלום עבור כל הצדדים. י.ל התאהב בלהיות עבד האלוהים ,ואם היה נולד בבגדאד ולא בלטביה שמו היה מן הסתם עבדאאללה. הרציונליות שולטת בו ומכאן שהוא מנסה בכל דרך לצקת היגיון אנושי בסוגיות אמוניות.אני יכול להבין איך אדם חכם כמוהו רצה להיות עבד האלוהים בכל רמ"ח אבריו,שכן מיהו האדם החופשי באמת שיוותר על 'עבדות' שכזאת. מי יסכים להיות עבד לבני האדם-עבד לחומר-וזאת כאשר ניצבת לפניו עבדות שבו אין מצב שבו בן אדם שולט בו.עבדות שכזאת נכללת בגדר החופש האמיתי.הוא ידע זאת ולכן קיים את כל המצוות.וכאשר הוא נתקל בשאלות מורכבות של 'תחיית המתים' ו'משיח' הוא מנסה לעקם את האמונה היהודית לטובת ההיגיון האנושי כמו שאיינשטיין עיקם את האינטואטיביות שלנו כאשר עיקם את המרחב.וזאת בניגוד לאמונה היהודית שמבקשת לא להתעקם גם אם העולם מתעקם. אני חושב שאפשר לסכם את תשוקתו להיות עבד-האלוהים במה שכתב עליו פרופ' שלום רוזנברג לזכרו. מן המיתוסים אודות פרופ' ישעיהו לייבוביץ ז"ל כשהגיע שעתו של ישעיהו לייבוביץ להיות נפטר מן העולם נתבקש הוא לישיבה של מעלה,בעלותו על יצועו לישון שנתו בליל י"א אלול התשנ"ד. מימסד המלאכים לא קיבל את לייבוביץ,היות ובשנות חייו הוא הרגיז יותר מידי בני אדם. לייבוביץ הועמד בפני בית דין של למעלה ובמשפטו היו כפות המאזניים כמעט שקולות וחסרה לו זכות מועטת על מנת להיכנס לגן העדן ברוב קולות נדון לייבוביץ לגיהנום כנגד דעתו של ריבונו של עולם כדרכו תמיד בחייו קיבל לייבוביץ את הכרעת הדין באהבה ולפני שקיים אותה בפועל עמד וברך בשם ומלכות : "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו ללכת לגיהנום " הייתה זאת אותה מנת זכות שחסרה לו כדי להכנס לגן העדן . ומשם הוא משקיף עלינו בכל שעה ושעה. -------------- נ.ב - נטלי לא תבוא לארץ להופיע בגלל הקיבוש. באסה. -------------- 1 אולם נדמה לי שנבואתו היותר נכונה לציטוט היא - "יום יבוא ורעמי הסערה הגרמנית יזעזעו עולם ומלואו כפי שלא עשתה שום סערה בעבר. ברעמי סערה זו יפלו הנשרים מתים במעופם, והאריות במדבר הנידח ביותר באפריקה יסתתרו במאורותיהם המלכותיות. בגרמניה יועלה מחזה, שלעומתו תיראה המהפכה הצרפתית כאידיליה תמימה". ואגב, הציטוט 'מקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסוף גם בני אדם' במחזה מכוון לשריפת הקוראן על ידי הנוצרים במאה ה16 וזאת בתגובה לשריפת ספרים ליברלים בגרמניה ב1817. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אבל האמנם אין מקום לרציונליות שלו ביהדות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף הספר ' שיחות על תורת הנבואה של הרמב"ם' 1 ישעיהו ליבוביץ ( להלן - י.ל) נשאל האם הוא אישית מאמין כי יש בעולמנו התערבות אלוהית.הוא משיב באופן ברור שכן,ובלשונו שלו - ' עצם היות עולם ומלואו קיימים הרי זוהי איטרוונציה אלוהית !!!' 2 - ' האלוהים הוא המציאות והוא האמת ולכן הוא : מצוי אמת ,ואין מצוי אמת מלבדו כמותו!!'. כשאני קורא זאת ליבי הערל נפעם ועולה על גדותיו ,אך שואל אני את עצמי - אז למה זקן חביב שכמותך כפרת בעיקרים ? ומכאן אני פונה לתגובתך/שאלתך - האין מקום לרציונליות של י.ל ביהדות ? י.ל עובד את האלוהים כי הוא הגיע להכרת האלוהים ומי שהגיע להכרת האלוהים הרי שדרכו מחויבת בתהליך חשיבה רציונלי. או -'תהליך רציונלי במובנו המוחלט אע"פ שהאדם לעולם לא יוכל להגיע לתכליתו'. וזאת בדומה למהירות האור. הרציונליות שהוא יצק לעבודת האלוהים יכולה להניח את הדעת גם אם אין הדבר נדרש לאנשי האמונה, אבל כשהוא מגיע לסוגיות אחרות הוא נכנס לפרדס ומשקה את דברי הרמב"ם ברציונליות 'אחרת' ומעקם את עץ דעתו של הרמב"ם כמו אלישע בן אבויה בשעתו כשעיקם את ההבנה בעניין מהות המצוות. - אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה ,עם כל זה אחכה לו כל יום שיבוא - אני מאמין באמונה שלמה שתהיה תחיית המתים בעת שיעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ונצח נצחים. י.ל רואה את עניין המשיח כפתרון פסיכולוגי ליהודי וזאת לאור הצורך הנפשי בתקווה. הוא אף 'מנחש' מהי הרגשתו של הרמב"ם לנוכח דבריו בפרק יב' בהלכות מלכים כשהוא כותב שכשיבוא המשיח עולם כמנהגו נוהג - ובלשונו 'מורגשת מעין קרירות מה בדבריו האמורים וכאילו הוא אנוס על הדיבור. י.ל סבור שהרמב"ם לא באמת מאמין בתחיית המתים והמשיח.אבל לאור העובדה שנושאים אלו כבר מושרשים בתודעה היהודית ויצוקים בבטון נצחי הרי שהרמב"ם מעדיף לא לשחוט את הפרה פן תשחוט אותו כל העדה. י.ל שוחט את הפרה במקומו של הרמב"ם. לשאלה - האם הרמב"ם היה פחדן כדי להביע את דעתו ?- הוא משיב שלא,אבל מאחר ויש בהצהרות מעין אלו מעין הבדלות מכלל ישראל וממסורת הדורות ביהדות הוא מעדיף שלא לעסוק בכך. בהמשך הוא מטיל ספק באותנטיות של 'מאמר תחיית המתים' וטוען שזהו תרגום ערבי ממקור לא נודע ולא ידוע. מחשבתו של י.ל מוזרה במיוחד לאור העובדה שהרמב"ם כותב בפירוש לאור דברי המשנה ש'כל מי שכופר בתחיית המתים מוציא את עצמו מכלל ישראל' - ועל כך טוען י.ל שהרמב"ם אין דעתו כך. מקשים על י.ל - אבל אתה יהודי שומר תורה ומצוות אשר מתפלל כל יום 3 פעמים בתפילת שמונה -עשרה בכוונה ' מחיה המתים ברחמים רבים...ברוך אתה ה' מחייה המתים' על כך הוא משיב : קודם כל אני לא מתפלל ומימי לא התפללתי,משום שזו אינה תפילתי,אלא זהו נוסח תפילת החובה המוכתבת לי ואותה אני מקבל עלי' .דבריו אלו מזכירים לנו את כשרונו לשחק במילים לאור הנסיבות,וזאת בדומה לגישתו בעניין המילולי של הטקסט 'אחכה לו כל יום שיבוא'. בהמשך הוא יוצק את הרציונליות לתשובתו - ' אילו היתה זו תפילתי ,לא היתה לה שום משמעות דתית! משמעותה הדתית של התפילה נובעת מכך שהיא תפילת חובה והיא איננה תפילתי' .החברים בשלב זה מעירים לו שעמדתו האישית כפרופסור למדעי הטבע שונים בבירור מהרמב"ם איש האמונה ובמיוחד בנושא תחיית המתים המהווים פרשנות מדעית לדברי הרמב"ם , ועל כך הוא הוא טוען בתוקף. לגמרי לא ! אין זו פרשנות מדעית אלא דבריו ממש! . לסיכום: יש מקום לרציונליות גם כשאין רציונליות או אם תרצה - יש היגיון בשיגעון ויש היגיון כשאין היגיון וכו', במקרה של י.ל וכמו שהסברתי לעיל,הוא נכנס באין כניסה ועיקם את מה שחז"ל ביקשו והזהירו שלא יעז מאן דהוא מישראל לעקם פן יוציא את עצמו מכלל ישראל. ובכל זאת - זאת הרציונליות של י.ל לטוב ולרע וכידוע לך - לכולם יש מקום. ---------------------- 1 שם, עמ' 786 2 שלושת סימני הקריאה במקור, וכמו שהבנתי ממערכת ה'אייל הקורא' 3 ומאיילין בניס זאת התלהמות, הרי שי.ל התלהם במקרה זה. 3 'תגובתך כוללת שלושה סימני קריאה רצופים (או יותר), דבר היוצר רושם של התלהמות מיותרת' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בציטוט של ליבוביץ (שציטט מהרמבם), שהבאת בתחילת תגובתך, נתקלתי פעם, וכתבתי שאיני מבין אותו, כי כמוך אני חושב שהוא סותר דברים אחרים של ליבוביץ שאמר במקום אחר שאין התערבות אלוהית בעולם1. כך גם בדברים שהביא פעם שוקי שמאל שמהם משתמע שאלוהים מנהיג את העולם שסותרים מה שאמר באותו מקום אחר. 1 בספר "שיחות עם ליבוביץ על עולם ומלואו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען שהתורה הזהירה אותנו מפני עונש כמו השואה. אני יכול להכנס לפרטים, לפחות כאלה שאולי ניתן לנו הידע עליהם. רק התמקד בהם, ונדון בזה. כי לצפות מהתורה שתכתוב "יהיה מחנה אושוויץ", ודאי מוגזם. לצפות מעניין השכר והעונש להיות פשוט ומיידי, גם מוגזם מדי. זה מוציא את הטעם מן הצורך באמונה, מרדד את עניין הניסיון והבחירה על פי אמונה ועל כן גם את השכר והעונש בעולם הבא. שאם ברור לנו שעיקר השכר והעונש הם בעולם הבא, ואם ברור לנו שהשכר והעונש בעולם הבא עם מושג ערטילאי שמצריך אמונה של ממש, למה לדרוש מהתגמול המצומצם והטפל שבעולם הזה להיות ברור, מיידי ופשוט וברור לעין כל? אז נניח שלא היתה שואה. היה משהו אחר. כי אם תבחן את ההיסטוריה, לאורך התקופות תמיד באו אירועים כאלה ואחרים שהמיטו חורבן על העם היהודי בהיקף גדול. אנחנו מתמקדים בשואה בגלל שהיא תולדה של העולם המתועש והמודרני. עולם שהאוכלוסיה בו גדולה שבעתיים וכל דבר נעשה בהיקף גדול ובקנה מידה אחר. וכי במסעי הצלב או בפרעות ת"ח ות"ט לא נרצחו ילדים? לא נרצחו "חרדים" וצדיקים? מן הסתם הזוועות ומעשי ההתעללות לא היו פחותים. אבל השואה קרתה לפני לא הרבה זמן, בעידן בו החדשות עוברות במהירות ושיטות התיעוד נותנות עומק ומימד ואמינות לסיפורים. לכן לדעתי אין טעם בשאלה ההיפותטית של "אילו לא היתה שואה". אחזור ואומר - אילו לא היתה שואה, היה משהו אחר. ואכן, יכלו לקרות המון אירועים לפני ואחרי. אילו רק נאצר היה מצליח בתכניותיו בשנת 67. אילו המלחמה הקרה היתה מתחממת ומישהו היה מחליט להאשים את היהודים... אבל אני לא אומר שלפי התורה היתה צריכה להתרחש שואה כפי שאתה מכיר אותה, במסגרת תאריכים מסוימים או משהו שכזה. מה שאמרתי הוא פשוט ביותר - האזהרה ניתנה. אלוהים אמר שהוא יעשה כאלה דברים בתור עונש. לכן השאלה איפה הוא היה כשעונש כזה מתקבל, מטופשת וקנטרנית. הטענה כאילו אם זה קרה אז אין שכר ועונש, מטופשת וקנטרנית. עקרונית, שום עובדה לא יכולה לערער את אמונתי בשכר ועונש? יכול להיות שבמבט רחב תתקבל המסקנה הזו. אבל כל עוד לא מצאת סתירה בחוקיות הזו שנותנת התורה, לא תוכל לשלול אותם. לומר שאין להם שום משמעות? אם אתה מצפה למשמעות מיידית ופשוטה, כנראה שאין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם ישראל עבר עליות ומורדות. היו תקופות טובות כמו חלקים מתקופות בית ראשון ושני, "תור הזהב" בספרד ולדעתי גם התקופה ההנוכחית של כינון מדינת ישראל, והיו כמובן הרבה תקופות רעות. כדי להראות שיש שכר ועונש לא די בכך שמראים שבתורה יש הזהרות ומצמידים את ההזהרות האלה לתקופות הרעות. כי זה מעשה של ציור המטרה סביב החץ. לדעתי צריך להראות שה"רעים" נענשים ושה"טובים" נשכרים, ומכאן עניין החרדים בשואה, וגם להראות שהעונש בא מבחינת הזמן בסמוך לחטא וכדומה. כשהכול מפוזר אין שום משמעות למושג "שכר ועונש". כשאתה אומר לולא הייתה שואה היה משהו אחר אולי אפילו בזמן אחר, אתה כאילו לא מבין את מה ששאלתי. מה שטענתי הוא שמה שלא היה קורה במציאות לא היה משנה את טענתך שיש שכר ועונש, ולכן הם מאבדים את משמעותם. אדייק, אם כך בשאלה: נניח שלא הייתה שואה ובאותה תקופת זמן גם לא היה "משהו אחר", האם עובדה כזאת הייתה גורמת לך לומר שהתורה טעתה? אני לא חושב ששאלתו של הנביא ירמיהו "מדוע דרך רשעים צלחה?" הייתה שאלה קנתרנית, בדיוק כשם שהשאלה "איך זה שהחרדים נענשו בשואה למרות שלא נטשו את אלוהים ?" אינה שאלה קנתרנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בדיוק לדברים אלה התייחסתי. כתבתי לך שהציפיה לראות את העונש מגיע בסמיכות לחטא, מוגזמת. אם אדם חוטא ומיד מכה בו ברק, אם רפורמי מוחק מן הסידור שלו את התפילות על ירושלים ומיד יבשה ימינו, איפה יש פה מקום לאמונה? כי ידיעת האלוהים השלמה תהיה רק באחרית הימים, כמו שנאמר "וארשתיך לי לעולם... וידעת את ה"'. ונאמר "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". לכן אני חוזר ומדגיש, מדובר באמונה. ובכל מקום שבו חסרה הידיעה ונדרשת האמונה, העניינים מורכבים ונסתרים ואינם פשוטים וברורים. בנוסף, אני רוצה למקד שוב בעניין הקנטרנות. כשאתה שואל איך עובד השכר והעונש, זו שאלה לגיטימית שמתבקשת לאור הליכות העולם. והרי לא רק ירמיהו שאל אותה, אלא גם משה רבינו התקשה בעניין. הקנטרנות היא לטעון שאם ילדים או חרדים מתים אז אין אלוהים. אז תדייק ותשאל שאם לא היתה שואה ובאותה תקופה גם לא היה משהו אחר, מה הייתי אומר? הייתי אומר שאין לי מושג על פי מה קובע הקב"ה באיזו תקופה הוא מפיל את העונש ומהי אמת המידה שקובעת מתי הוגדשה הסאה - כהבדל בין סדום ועמורה ובין צוער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתווכח על כך שבתורה כתוב שיש שכר ועונש אלא להפך. בתורה ובנביאים העניין הזה מופיע כמעט בכל פסוק, וכפי שראיתי בחומר הרב שאתה הבאת בוויכוח שלך עם אריק זה קיים גם בכתבים המאוחרים יותר שעצבו את הדת היהודית, במשנה ובתלמוד וגם אצל הרמב"מ והחכמים האחרים. אבל שכר ועונש אינן סתם שתי מלים ויש למושג הזה פרוש ברור. ואז, בהכירי את פרוש המושג הזה, אני מעלה את השאלה אם זה גם נכון, ואם, למשל, השואה שפגעה גם בחפים מפשע לא מראה שאין באמת דבר כזה בעולם. הדרך היחידה שבה אתה מנסה להשיב על תהייתי היא שאתה אומר שזה כתוב בתורה, כלומר אתה מוכיח תוך הסתמכות על הדבר שבדיוק אותו צריך להוכיח. מה זה "להאמין"?. אם יאמרו לי שעלי להאמין שגשמים יורדים ביום ראשון בשבוע יותר מאשר ביום אחר אנסה לעקוב אחר הקביעה הזאת, ואם אראה שאין חלוקה מובהקת כזאת לא אאמין בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופה המיתולוגית של היהדות השכר והעונש היו מידיים וברורים- הבאתי את קורח ועדתו כדוגמה. אבל מעת שהפעולות האלוהיות בעולם הפכו נסתרות הבעייתיות של שכר ועונש לא נסתרה מעיני החכמים. בניגוד לתקופת המקרא, כבר זמן רב שאיננו מצליחים "לראות" את השכר והעונש המובטחים באופן מובהק. לכן העבירו הרציונליים מבין החכמים, ובראשם הרמב"ם, את השכר לעולם הבא. את העונש קל בהרבה להשאיר בעולם הזה כי תמיד אפשר להדביק אותו למשהו - את אסון הבונים לחילול שבת ואת אסון אולמי ורסאי לריקודים מעורבים. אבל השכר, מה איתו? ליבוביץ' לוקח את זה צעד אחד רחוק יותר ואומר - אלוהים לא מתגמל1. ___________ 1 מעניין שגם הוא באמירה הזו מתמקד בעניין השכר ולא בעונש, שאינו אומר שאלוהים לא מתגמל ולא מעניש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתייחס להערה שבתגובתך, אני חושב שגמול הוא גם על טוב וגם על רע. דוגמאות לגמול על רע: מישעיהו: "אוֹי לְרָשָׁע רָע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ". מירמיהו: כִּי עֵת נְקָמָה הִיא לָהּ', גְּמוּל הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ" ומתהילים: "תֵּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם, כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם, הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם". וגמול על רע הוא עונש. לכן כשליבוביץ אומר "לא מתגמל" הוא בודאי מתכוון גם ל "לא מעניש". אשר לצעד הגדול של ליבוביץ אני חושב שהוא צעד צעד כה גדול עד שהגיע למקום שאין בו כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. ''להשיב לו כגמולו'' אומרים למי שעשה רע. רבים חושבים שהצעד של ליבוביץ' היה גדול מדי והוציא אותו מחוץ לגדר. אישית אני חושב שהרמב''ם לא היה קורא לו כופר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה, וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". על מה קיבלו שם עונש וכמה מיידי היה הגמול? וכמה מיידי היה עונשם של הבוכים אחר חטא המרגלים? כמה מיידי היה עונשם של אנשי סדום? כל המשחיתים מדור אנוש ועד שבא המבול בדורו של נח? אם תעבור על התנ"ך תראה שגם שם לא הכל היה מיידי וברור. לעומת זאת, רבים יספרו לך על מקרים בהם קיבלו שכר ועונש בצורה מיידית בחייהם שלהם, בימינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באת מהצד ההפוך. אין צורך שתראה לי שגם במקרא היו תגמולים לא מידיים או לא ברורים. ציינתי שבמקרא היו מקרים ברורים של תגמול מיידי מידי שמיים, כמו קורח ועדתו, אולי לא הייתי מדוייק מספיק והייתי צריך לומר שבמקרא היו גם תגמולים ברורים ומיידים מידי שמיים. בכל מקרה לא זו היתה הנקודה. הנקודה היתה הצד השני- שבתקופה המודרנית, להבדיל מהתקופה המיתולוגית שבה האל פעל ישירות בעולם, לא ניתן למצוא תגמול ברור ומיידי מידי שמיים1. ואתה מסכים עם הנקודה הזו, אז בשביל מה ההסחה? __________ 1 גרוע מכך- כאשר קורה אסון באים הרבנים ותולים אותו בשכר ועונש. אסון הבונים בגלל חילול שבת ואסון ורסאי בגלל ריקודים מעורבים. איך לכל הרוחות הם יודעים? אולי אסון הבונים היה בגלל מזוזות לא כשרות ואסון ורסאי בגלל בעילת נידה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אתה מודע לכך שגם היום ניתן למצוא תגמולים ברורים ומיידיים מידי שמים. יש ספרים שמלאים בסיפורים כאלה. כל אדם מאמין יכול לספר לך סיפורים כאלה אפילו אני. העניין הוא שאתה יכול לפקפק בסיפורים האלה מבחינה עובדתית בדיוק כפי שאתה יכול לפקפק בסיפורי התנ''ך מבחינה עובדתית. העניין בקורח ועדתו הוא לא התגמול, אלא המופת. סיפורי מופתים תוכל למצוא גם על אנשים בימינו שעם כל הכבוד הם לא משה רבינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך. סיפורים על טבעיים מסמרי שיער יש גם לי, ואני יכול אפילו לראות בחלקם תגמול מידי שמיים. אבל ממש לא ברור כמו במקרא. כלומר- זו פרשנות אנושית של אדם מאמין לראות בהם תגמול מידי שמים, לא מקרה ברור שכל אתאיסט שהיה צופה בו היה נשאר פעור פה. במקרא יש את קורח ועדתו ועוד הרבה מקרים שלא ניתן לראות בהם משהו אחר זולת התערבות אלוהית. היום, לעומת זאת, המקרים שאנחנו קוראים להם התערבות אלוהית על ידי הפרשנות שלנו ניתנים גם להסבר חלופי. אין הסבר חלופי לאדמה שבולעת את קורח ועדתו ואש שיוצאת ושורפת אותם. אני בכוונה לא נכנס לאמיתות העובדתית של הסיפורים, אלא רק באפשרות להסבר חלופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם בתנ"ך סיפורים כאלה לא קרו ברמה היומיומית. וזה היחוד שלהם ולכן הם קרו ולכן התנ"ך מספר לנו אותם - כדי ליצור מופת שכולם ידברו עליו. דבר חריג שלא קורה ומוכיח מעבר לכל ספק את ההתערבות האלוהית. אבל קורח לא חשב שהאדמה תבלע אותו, או שאש תצא ותאכל את חסידיו המקטירים. אותו קורח שראה את הים נבקע ושמע את האל מדבר אליו בהר סיני ואכל כל יום מן וכו'. למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משנה לנושא הפתיל. ובתשובה לשאלתך- כי הוא חשב שהוא צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שזה משנה. זה עונה ישירות לטענה שלך שמזכירה מקרים של התערבות אלוהית ברורה המוזכרים בתנ''ך, כהוכחה לכך ששכר ועונש אמורים להיות מיידיים וברורים לכולם בצורה מוחצת ושאינה משתמעת לשני פנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבוקר קראתי בדיחה בדה מרקר ששויכה דווקא למתווה הגז אבל טובה לענייננו: "צעיר שמגיע לתל אביב לקראת ראיון עבודה גורלי. במשך שעה הוא נוסע במעגלים בניסיון למצוא מקום חניה. בייאושו, הוא עוצר בצד הכביש, נושא פניו למרומים, משלב ידיו בתחינה ומבעד לדמעותיו נודר לעשות כל שיידרש אם רק יסדר לו אלוהיו בזה הרגע מקום חניה. משפוקח הצעיר את עיניו, הוא מבחין מולו בחניה שהתפנתה — ואז מביט שוב מעלה ומפטיר: "שכח מזה. כבר הסתדרתי"." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא בדיחה.זאת מציאות יומיומית לכל בן אנוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר המעניין הוא שגם לכל מיני כופרים (נוצרים ומוסלמים למיניהם וגם אחרים) יש סיפורי מופתים משלהם. והם יודעים להסביר יפה מאוד למה חשוב להאמין באל[ים]) לפי דרכם. אז למי להאמין? או שאולי סיפורי המופתים הללו לא מספיקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן אני לא נכנס לזה. מה שחשוב לי זו החוקיות ועל זה אני חוזר שוב ושוב. האם אירוע מסוים מוכיח שאין אלוהים או שאין שכר ועונש כפי שאלוהים הבטיח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להוכיח את זה מכיוון שאין הגדרה סבירה של שכר ועונש אלוהי. אני לא חושב שיש צירוף מעשים שאוכל להראות לך שיגרום לך לחשוב שאין שכר ועונש אלוהי (בגרסת היהדות הרבנית). כלומר: אין לי מושג על איזו חוקיות אתה מדבר. אני די בטוח (לפי תגובותיך הקודמות, שבהן הזכרת שהדברים הללו נפלאו מהבנתם של אנשים) שגם אתה לא ממש יודע איך זה עובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אני לא ממש יודע איך זה עובד, אבל ממה שאני יודע - וכל אחד יכול בקלות לדעת, ילדים או חרדים שמתים זה חלק מהחוקיות הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, ממה שאתה אומר נגזר שמי ששומר מצוות לא יכול לצפות לשכר או לחמוק מעונש רק בגלל שהוא שומר מצוות. בדיוק כמו ליבוביץ', רק שחשבתי שאתה לא תומך בגישתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. ליבוביץ' אומה שזה לא משנה אם אתה שומר מצוות או חוטא, אין תגמול. אני אומר שאתה לא יכול לעקוב אחר שיטת התגמול - פשוט, מחוסר ידע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז"א שעל פי כל ידיעה אפשרית שנתונה בידיך, אינך מסוגל להבחין בהשפעה חיובית או שלילית של מעשיך. רבים יקראו לזה "לא משנה" אם אתה חוטא או לא, לפחות ברמה האפיסטמולוגית. פרקטית, זה נראה לי אותו דבר, לפחות לליבוביץ' יש את היושרה להודות בזה בגלוי ולא להסתתר מאחורי אמירות מטאפיזיות או תיאוטולוגיות למיניהן. בעצם גם באלה ניתן למצוא יעילות פרגמטית - תראה כמה כוח ניתן לגייס כשאתה משכנע מאמינים שאי שם בעולם מקביל מחכות להם 72 בתולות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז"א שעל פי כל האמור לעיל, עיקר השכר והעונש ניתנים בעולם הבא וגם המעט שניתן בעולם הזה איננו פשוט ומיידי. אני מסוגל להבחין בהשפעות חיוביות או שליליות של מעשי, מתוך ידיעה שלא הכל אני מבין ויודע. לליבוביץ' אין שום יושרה. אין יושרה באדם שמשווק את עצמו לציבור כמאמין וכופר בכל עיקר אמונה. לי יש את היושרה להודות שלא הכל אני מבין ויודע ובזה מסתכם העניין. כי נדמה שכל השאלות שדורשות ממני לפרט הכל מפספסות את שאני אומר שוב ושוב: אני לא יודע הכל ובן אנוש לא יכול לעקוב אחרי חשבון השכר והעונש. הדבר שאני כן יודע זה שילדים וצדיקים שנרצחים לא סותרים את ההבטחה האלוהית לשכר ועונש, אלא כלולים בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי שלהלן נראית קצת קנטרנית, אבל אני לא יכול להתאפק. האם החוקים (או כפי שאני מגדיר זאת ה"אין חוקים") חלים גם לגבי שכר ועונש בעולם הבא כשמגיע "העיקר"? במילים אחרות, הייתכן שבבוא יומי אמצא את עצמי בלתי מנוטרל1 בחוף אי חלומי כשסביבי עצי דקל ו 144 בתולות שעומדות לרשותי, למרות שמעולם לא שמרתי שבת ולא ממש הקפדתי על כשרות והנחתי תפילין רק ביום יומיים שלפני הבר מצווה, ואילו אתה למרות השתדלותך תמצא את עצמך מטוגן במחבת? או שדבר כזה לא יכול לקרות, ומשהו שעל פניו נראה כחוסר צדק מוחלט יכול לקרות רק בעולם הזה? 1 זה לפי הבדיחה: למה את המחבלים לא רק הורגים אלא גם מנטרלים? כדי שגם לבתולות לא יהיה מה לעשות אתם. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבעולם הבא כל אחד נידון בנפרד, מה שמפשט את העניין. שבת ותפילין זה דברים מאוד חשובים, אבל יש עוד דברים. יכול להיות שאתה גומל חסדים או עושה דברים טובים אחרים. אין לי מושג. מה שכן, בעולם הבא אין מושג של צדיק ורע לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה לי תחושה שבעולם הבא הכל יהיה פשוט יותר, ויותר קל יהיה להבחין בשכר והעונש כפי שאנו מכירים את המושג הזה. הצרה היא שאי אפשר לבדוק ולשלוח דו''ח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי שאני לא מתכוון להוכיח שקיים שכר ועונש למי שלא מאמין בשכר ועונש מלכתחילה. כשדיברתי על קנטרנות דיברתי על מי שכביכול מציג סתירה באמונתו של המאמין, כשבעצם אין שם שום סתירה אלא רק בורות וקטנוניות. לכן אני לא מנהל דיון האם אתה בחיי היום יום שלך תראה בעיני בשר ומבחינה סטטיסטית את התגשמות השכר והעונש. תוכל לראות את שכתב לי אריק בתגובה 689243 וכך בדיוק עניתי לו בתגובה 689245. לכן, אם מישהו מאמין בשכר ועונש כפי שהובטחו בתורה ופורשו והוגדרו על ידי חז"ל ואלה שבאו אחריהם, השואה שפגעה בחפים מפשע לא מהווה שום ראיה. בני ישראל ממצרים כבר קדמו להם. לכן הדרך היחידה שבה אנסה להשיב על התהיה שלך היא לגבי סתירה בחוקיות. ואת זה כתבתי לאורך כל הדרך - האם יש סתירה בחוקיות. אם תנסה לבדוק אם גשמים יורדים ביום ראשון יותר מאשר ביום אחר, אתה מנסה לרכוש ידע ברור ומוצק. יש הבדל ברור בין ידע לאמונה. האמונה נדרשת במקום בו אין ידע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להאמין זה בסדר, השאלה היא האם יודעים במה מאמינים. נראה לי שמערכת החוקים שעליה אתה מדבר היא כזאת שלעולם אי אפשר לבנות מקרה שיסתור אותה ולכן כאשר אומרים שמאמינים בשכר ועונש לא ברור לי במה מאמינים. בקשר למערכת חוקים, הקשב למערכון בכיכובם של אורי זוהר וחיים טופול. מודגמים שם החוקים במשחק "פוקר יהודי". זה בטוח לא ישכנע אותך אבל אולי יעלה חיוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, השאלה כיצד אתה מנסה לסתור אותה. אם אתה מנסה לסתור אותה באמצעות עונש שהוזהרו עליו מראש, זה לא נשמע רציני. אני חוזר על השאלה: באמת ציפית בעולם שלנו למערכת שכר ועונש שעובדת כמו תשלום במכונת פחיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע מה זה תשלום במכונת פחיות, אבל לא מעניין אותי איך זה לא עובד. מעניין אותי איך זה כן עובד. תגיד לי איך זה כן עובד, ובצורה כזאת שאוכל לעבור על האירועים ההיסטוריים שקרו לאחרונה1 (ובאמת במיוחד האירוע הנורא הזה שקרה לעם ישראל, השואה) ולהיות יכול להסביר מה היה הגורם לו, לפי חוקי השכר והעונש שאתה מאמין בהם. 1 בכוונה לא הייתי רוצה שתרחיק לאחור הרבה מדי לעת העתיקה, כי התיעוד נעשה, אולי, ע"י גורמים מעוניינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, קרא לזה מוסר מאיר אריאל (שופט אוטומטי שלל לי רשיון / לעורך דין מכני שילשלתי אסימון בחריץ הפה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכונת פחיות עובדת ככה: אתה מכניס כסף ויוצאת פחית. לא הכנסת את הסכום המתאים, אין פחית. פשוט וקל. אתה יודע איך זה עובד והתגמול מיידי. רק בגלל שאתה מצפה שעניין השכר והעונש האלוהיים יתנהלו ככה, אתה מצפה לראות את זה עובד גם בפאזלים מורכבים עשרת מונים. איך תוכל לעבור על מכלול השיקולים המורכב שלוקח בחשבון גם את דינו של האדם כפרט בודד, וגם כחלק מכל קבוצה או גוף שהוא משתייך אליה? איך תוכל לעבור על השיקולים שלוקחים בחשבון לא רק את המעשים, אלא גם את הנסיבות, את המאמץ והרבה מאוד מאבקים פנימיים שלעולם לא נהיה מודעים להם? איך נוכל לקחת בחשבון תוצאה, כשאנחנו לא מודעים לכל הזכויות והחובות שהצטברו והובילו אליה? בסופו של דבר, אנחנו לא יודעים כל כך הרבה כפי שאנחנו מבקשים להאמין. אם אתה לא יודע את כל המעשים, לעולם לא תוכל לחשב אם התוצאה מוצדקת או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני בא לנסות לשפוט אמינות של מערכת חוקים משוערת, אני הייתי מצפה ממנה לנסות לעמוד בתחזיות. כלומר: מישהו שמכיר את החוקים מספק תחזיות. צריך להשתמש גם בביקורת כדי לדעת שהתחזיות הללו לא טריוויאליות (לדוגמה: תחזיות ממומחה שלא משתמש בשיטה). אני לא מצפה מהתחזיות להיות מוצלחות. אני מצפה מהן להיות טובות יותר מסתם רעש סטטיסטי. לדוגמה: ידועות הברכות: „ברוך שלא עשאני אישה״ ו״ברוך שלא עשאני גוי״. עד כמה הן עומדות במבחן המציאות? אני חושב שדי ברור שמצבם של גברים (בממוצע) טוב מזה של נשים. אבל זו כבר „תחזית״ טריוויאלית. מה לעניין הגוי? למיטב הבנתי בכמה דורות האחרונים רמת החיים של יהודים בממוצע היא כנראה טובה יותר משל בני (כמעט כל?) הדתות האחרות (חוץ משינטו? ואולי לותרנים?). אבל אם זהו קנה המידה, יכול להיות שאותו אל לא מרוצה מחסידיו האדוקים בירושלים, בני ברק, עמנואל, ביתר עילית וקריית ספר. וכמובן שזהו קריטריון מאוד פשטני שהמצאתי עכשיו. האם יש אחד אחר שנובע מחוקי היהדות וגם עובד? בדרך הזו השתמשו כדי לנסות לבחון תאוריות אסטרולוגיות שונות. התוצאה היא האסטרולוגיה לא עובדת. בינתיים אי אפשר להשתמש בכלים דומים לבחון את הדת, מכיוון שאין שום תחזיות שעולות מן הדת. יכול להיות שזו הסיבה שהניעה את איש המדע ליבוביץ' להגיד שהוא מוותר על התענוג הזה ומסתדר בלעדיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי לדב אנשלוביץ, אתה צריך גם להכיר היטב את החוקים וגם את ההתרחשויות. תוכל לומר בלב שקט כי אתה מודע לכל ההתרחשויות? אפילו רק למחציתן? הדוגמה שנתת שגויה. אדם מברך שלא עשני גוי או שלא עשני אישה כי ליהודי יש מצוות שאין לגוי ולגבר יש מצוות שאין לאישה. לא מדובר כאן על אדם שמברך על היותו יהודי, בגלל שכביכול בתור יהודי יש לו אפשרות סטטיסטית טובה יותר לקבל חיים טובים יותר בעולם הזה. וגם את עניין החיים הטובים צריך לבחון. האם יהודי שעובד קשה ומגיע להישגים חי חיים טובים, או זה שחי בנחת מבלי לרדוף אחר הישגים - דווקא הוא זה שחי את החיים הטובים? ...כמו המשל על שני הדייגים. מכיר? או בלשונם של חז"ל: איזהו עשיר, השמח בחלקו. בשביל לדעת דברים כאלה, לא תוכל למדוד רק איזה תארים הוא השיג וכמה כסף הוא צבר. צריך לדעת מה הוא רוצה וכמה מתוך זה הוא קיבל, והאם מה שהוא קיבל מניח את דעתו ומביא לו שלווה ואושר. אולי עני שרווה נחת משבעת ילדיו קיבל שכר אמיתי יותר מן העשיר שילד התפנוקים היחיד שלו מסב לו עוגמת נפש מרובה ואשתו מאכילה אותו מרורים? אמר החכם מכל אדם: טוב פת חרבה ושלווה בה. מילדות אהבתי לעיין בכתביו של שלמה שוב ושוב. לא הכי רלוונטי. מה שרלוונטי זה עמדתו לגבי התועלת והיתרון, השאלה כיצד למדוד שכר, מהו טוב ורע וכו'. לכל זמן ועת... יש עושר שמור לבעליו לרעתו וכו'... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שער בנפשך שיש מכונת פחיות מים באיזור צחיח שבו מציאותה של פחית כזאת בידי אדם קובעת אם יחיה או ימות בצמא. על האדם לגשת למכונה וללחוץ על כפתור. לפעמים יוצאת פחית ולפעמים לא ואיש לא יכול לדעת את תוצאות הלחיצה מראש. ואז בא מישהו ואומר לי שהמכונה הזאת עובדת בצורה צודקת. אם אני לא רואה שום קשר בין טיב האנשים שלחצו על הכפתור, או הקבוצות שאליהן הם משתייכים, ובין התוצאה שהתקבלה, איני יכול לדעת בכלל למה מתכוון טוען הטענה הזאת באומרו ''צודקת'' ומה הוא בכלל צדק בעיניו. המילה ''צדק'' הופכת להיות רק שלש אותיות שמרכיבות מילה ללא שום משמעות מאחוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איך המשל שלך קשור למה שכתבתי. אני כתבתי שני דברים שככל הנראה חיברת ביניהם. ברשותך נפריד אותם. 1. אתה מצפה מן הגמול האלוהי לעבוד כמו מכונת פחיות: שמת את הסכום המבוקש - קיבלת פחית. פשוט וברור ומיידי. 2. אין לנו דרך לעמוד על טיבם של כל השיקולים הקובעים את התוצאה. אם אין לנו אפילו מעט מן הידע הזה, איך נוכל לקבוע האם נעשה צדק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסתמכתי על הדוגמה שהבאת, מכונת הפחיות, אבל זה גם היה יכול להיות משהו אחר. בכל זאת אם נחזור אליה, כשאומר לי מישהו שהיא פועלת על פי צדק, אשאל אותו מיד למה הוא מתכוון כשהוא אומר ''צדק'', כי את פרוש המושג הזה אני מכיר, אבל ככל שאני רואה המכונה בכלל לא פועלת לפי צדק כפי שאני מבין את המושג. הוא יכול לומר שבכך שהמכונה פועלת אקראית היא לא מפלה בין איש לאיש, ולכך הוא מתכוון באומרו ''צדק'', ואז אבין למה הוא מתכוון ואוכל אפילו להסכים עמו. אבל אם יאמר שאין לי דרך ''לעמוד על השיקולים הקובעים את התוצאה'', אסיק מכך שבהשתמשו במילה ''צדק'' הוא לא מתכוון למה שאני מתכוון באומרי ''צדק'', כי המושג ''צדק'' כפי שאני מבין אותו אינו יכול לעמוד מבלי שהמנגנון על פיו הוא פועל מוגדר היטב ומובן. הוא הדין בטענתך לפיה יש בעולם מנגנון של שכר ועונש. את המושג ''שכר ועונש'' אני מכיר היטב, ולפי מה שאני מבחין בהתבונני בעולם אין שום סימן לכך שמתקיים מנגנון כזה, או בניסוח של ליבוביץ ''זה לא ניכר''. אם איני יכול להבין את המנגנון שלפיו זה פועל, המשמעות היא שהאומרים שקיים בעולם שכר ועונש נותנים למושג ''שכר ועונש'' משמעות אחרת מזו שאני מכיר שהיא המשמעות המקובלת. אבל אם זה כך חסר לי הקטע שבו הם מסבירים למה הם מתכוונים בהשתמשם במושג הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהמונח המתאים כאן הוא ''תיאוטולוגיה''. כל מה שהאל עושה (שזה כל מה שאתה רואה ועוד) הוא ''צדק'' בהגדרה. ואתה צודק, אין לזה כל קשר לצדק או מוסר אנושיים כפי שאנחנו משתמשים במונחים האלה בדרך כלל. זאת הגדרה מעגלית לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שקפטן אחאב אמר: What is it... that against all natural lovings and longings, I so keep pushing, and crowding, and jamming myself on all the time; recklessly making me ready to do what in my own proper, natural heart, I durst not so much as dare? Is Ahab, Ahab? Is it I, God, or who, that lifts this arm? But if the great sun move not of himself; but is as an errand-boy in heaven; nor one single star can revolve, but by some invisible power; how then can this one small heart beat; this one small brain think thoughts; unless God does that beating, does that thinking, does that living, and not I
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה טועה כשאתה מערבב חוקיות או סיבה-תוצאה עם צדק. וזה בדיוק מה שאני מנסה לומר - אל תצפה מן הצדק להיות פשוט כמו החוקיות של קניית פחית ממכונה. ודאי לא מן הצדק האלוהי שבנוי בכל כך הרבה מעגלים שעובדים בנפרד וכוללים ומשתלבים עם אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעניין שגם ליבוביץ וגם המאמינים המתנגדים לגישתו (שאתה אולי מייצג אופייני שלהם) מגיעים בסופו של דבר למקום שאי אפשר להבינו. ליבוביץ אומר שהוא מאמין בביאת המשיח, אבל כשהוא מסביר את מהות אמונתו זו מסתבר שדבריו אינם מבטאים אמונה במשהו. כך אמירות שלו כמו: "האמונה הדתית היא מה שאנחנו יודעים על חובתנו לאלונים", או "כשאני מקיים מצוות אני יוצר קשר חד צדדי עם אלוהים". זה משום שהמושג "אלוהים" כפי שהתכוונו אלה שהמציאו בתקופה העתיקה את המילה "אלוהים", ושאותו אנו מכירים מגיל רך אינו "אלוהים" שאליו מתכוון ליבוביץ, ומהו אלוהים של ליבוביץ אי אפשר כלל להבין והוא לא טורח להסביר. אני לא מבין וגם בנו של ליבוביץ אומר בראיון שהוא לא מבין. וגם אתה מדבר על "שכר ועונש אלוהי" ו"צדק אלוהי", אבל אתה טוען שיש כאן חוקיות שלא ניתן להבינה. אם החוקיות היא כל כך מסובכת שלא ניתן להבינה, הדבר מוציא את המשמעות מהמושגים האלה. במילים אחרות, אולי ל"שכר ועונש אלוהיים" ישנה משמעות אחרת מזו שאני מכיר ל"שכר ועונש", אבל אם מישהו משתמש במושג הזה הוא צריך להסביר לי למה הוא מתכוון. ללא הסבר כזה המילים מאבדות את משמעותן, וכשאמר את המשפט שבו שילב את המושג הזה, כאילו לא אמר דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב. 1. את הסיבות לשכר ועונש כל אחד יכול לדעת מעיון בכתובים. 2. דרכי הענישה שכוללות מוות של ילדים וצדיקים הוגדרו על ידי מי שהבטיח את השכר והעונש. לכן זה לא יכול לסתור אותן. 3. את מעשי האדם והחשבון הכללי, אתה לא יכול לדעת. לכן זה מיותר וטפשי לבוא אלי בטענות על כך שאני לא יכול לפרט עבורך למה כל אחד נענש ולמה קרה כל דבר. 4. המשמעות של אמונה זה לקבל דבר שאנחנו לא מבינים ויודעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה ''שוב'' שבה התחלת את תגובתך מבטאת, אולי, את המקום אליו הגענו בדיון הזה. אנו חוזרים שוב ושוב על מה שכבר אמרנו. אני חושב שאתה לא ממש עונה על טענתי שהשימוש בביטוי ''שכר ועונש'' חסר משמעות, ולכן מיותר. אבל כך או כך נראה לי שאין אנו מוסיפים דבר ואולי זה המקום לסיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מיותר? כי אתה לא מבין אותו ברמה הפשוטה והברורה לה אתה מצפה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |